38,700 תביעות נזק בתוך פחות משבועיים, זו לא טעות במספרים, אלא מציאות כואבת שהכתה באזרחי ישראל בעוצמה שלא נראתה שנים. ממדי ההרס של מלחמת "עם כלביא", שהסתיימה רשמית רק בשעות האחרונות, נחשפים כעת ומוערכים בעשרות מיליארדי שקלים. קרן הפיצויים של רשות המסים, שנועדה לתת מענה בחירום ביטחוני, נדרשת להתמודד עם גל תביעות חסר תקדים , וזו רק ההתחלה.
מעל 30 אלף מבנים נפגעו ישירות. שכונות שלמות בערים כמו באר שבע, בת ים, רחובות ורמת גן הושבתו, ורבים מהמבנים מיועדים להריסה. מעבר לפגיעה בתשתיות, מדובר גם בנזק רגשי וכלכלי כבד למשפחות שלמות.
נוכח הפגיעה הרחבה, הודיע שר האוצר על הפעלת מסלול פיצויים לעסקים בכל הארץ, בדומה לזה שפעל במלחמת "חרבות ברזל", במסלול הוצאות מזכות. המטרה: להעניק רשת ביטחון לעסקים קטנים ובינוניים, גם אם אינם יושבים בקו העימות הישיר.
אלא שהמסלול מחייב הוכחת ירידה של 25% במחזור, תנאי שמרוקן מתוכן את ההכרזה, בעיקר עבור עצמאים ועסקים קטנים שנפגעו קשות. יזמים בתחילת הדרך, עסקים ללא תיעוד רב שנים, או כאלה שפועלים לבד – מתקשים לעמוד בדרישות. וגם כאשר כן מצליחים להוכיח פגיעה – הסכומים פשוט לא מכסים את גובה הנזק: לא שכירות, לא שכר, לא ביטולים ולא ימי סגירה.
מדובר בצעד בכיוון הנכון, אך הוא רחוק מלהיות פתרון אמיתי. גם כאשר ניתנים פיצויים, הסכומים לא משקפים את עומק הנזק ואינם מכסים הוצאות בסיסיות. לדעתנו, נדרשת הרחבה מיידית של הקריטריונים, הפשטת ההליך הבירוקרטי, ולוחות זמנים ברורים להעברת הכספים, כדי שהסיוע לא יישאר על הנייר בלבד:
הכרה בעסקים חדשים - יש להחיל מסלול זכאות ייעודי לעסקים שנפתחו במהלך השנה האחרונה, ואינם יכולים להוכיח ירידה במחזור מול תקופה קודמת. לחלופין, ניתן לאפשר השוואה מול תחזית המאושרת בידי יועץ מס או רואה חשבון, או מול ממוצע מחזור חודשי מאז פתיחת העסק.
שקלול פרמטרים נוספים לפגיעה עסקית – ירידה במחזור איננה המדד היחיד לפגיעה. יש להכניס לשיקול גם ימי סגירה בפועל, ירידה בהיקף שעות עבודה, עיכוב בפרויקטים, ביטולי הזמנות ונתוני תחלופה של עובדים.
סיווג ענפי פגיעה מוגברת – יש לקבוע רשימה מפורשת של ענפים שמזוהים מראש כבעלי רגישות יתר למצב ביטחוני (מסעדנות, תרבות, טיפולים אישיים, חינוך פרטי, תיירות פנים וכדומה) ולהקל בדרישות ההוכחה עבורם.
התאמת שיטת החישוב – ודאות, שקיפות, מענה למציאות תזרימית
החלת נוסחת פיצוי קבועה לעסקים קטנים – במקום חישוב מורכב, יש לקבוע טווחים קבועים לפיצוי על בסיס מחזור שנתי וגובה הפגיעה. לדוגמה: עסק שמחזורו עד 500,000 ש"ח בשנה ונסגר למעלה מ־5 ימים, יהיה זכאי למענק בגובה 10,000 ש"ח, ללא צורך בהוכחת ירידה של 25%.
פיצוי חלקי גם לנפגעים מתחת לרף הפגיעה - כיום נוצר מצב שבו עסק שנפגע "רק" ב־20% אינו זכאי לדבר. יש לאפשר פיצוי מדורג לכל ירידה במחזור העולה על 10%.
הכרה בהוצאות קבועות מוכרות ללא קשר לשיעור הפגיעה – עסקים שנסגרו בצו, או נמצאים באזורים עם מגבלות תנועה משמעותיות, צריכים להיות זכאים להחזר חלקי על שכירות, ארנונה, שכר עובדים והוצאות בסיסיות, גם אם המחזור טרם הושפע בפועל.
במקביל, צריך לפשט את ההליך:
תצהיר זכאות עצמאי כבסיס לקבלת מקדמה – יש לאפשר קבלת מענק ראשוני על בסיס הצהרה חתומה של בעל העסק ויועץ המס, ובדיקת עומק רק בהמשך.
טופס אחיד מקוצר לעסקים עם מחזור נמוך – עסקים קטנים (עד 300,000 ש"ח בשנה) זקוקים למסלול מהיר ונטול בירוקרטיה, המבוסס על מידע בסיסי בלבד (ימי פעילות, סוג עסק, גובה שכירות).
לוחות זמנים מחייבים להעברת הכספים – המועד להגשת הבקשה, לעיבודה ולהעברת המקדמה חייב להיות ברור, קצר ומפורסם מראש. לדוגמה: הגשה - עד 30 יום מהאירוע; מענה - עד 10 ימי עסקים; מקדמה - עד 14 ימים מיום האישור.
לא רק מספרים: האנשים שמחזיקים את החוסן הלאומי
המדינה הייתה צריכה להבין שבזמן חירום, לא מפעילים מודלים בירוקרטיים מסורבלים, אלא פועלים מהר, פשוט, ברור. והכי חשוב, צריך להבין שמאחורי כל טופס יש בן אדם, עסק, משפחה.
המדינה אוהבת לדבר על חוסן לאומי. אבל החוסן האמיתי לא נבחן במילים, אלא במעשים. אם אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הזה עם כלכלה פעילה, עם תעסוקה, עם תקווה, אנחנו חייבים לשים את העסקים הקטנים והעצמאים בלב המאמץ.
עו"ד ללה דגן היא מייסדת משרד עו"ד ללה דגן, המעניק ליווי לחברות ועסקים בתחום המסחרי, דיונים, השגות ובתביעות פיצויים מול רשות המסים, ביטוח לאומי וגופים מוסדיים וממשלתיים
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
