שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) נסחרת בבורסה המקומית מתחת לרדאר של חלק מהמשקיעים, אבל חדי העין שיסתכלו על הפעילות של רותם – ימצאו פרויקט בהיקף של מיליארדי שקלים לייצור נפט וחשמל מפסולת פלסטיק ופצלי שמן (סלע עשיר בחומר אורגני- קרוגן שממנו ניתן להפיק נפט). לשותפות הוענקה תעודת תגלית ממשרד האנרגיה על תגלית פצלי שמן באיזור מישור רותם בשטח של כ- 3 קמ"ר.
הפרויקט צפוי לתרום למדינה מעל ל-3 מיליארד שקלים בתשלומי מס ותמלוגים, לצד חיזוק משמעותי של העצמאות האנרגטית של ישראל. מאגרי הגז המבורכים של המדינה יגעו לשיא ההפקה בשנים הבאות ולאחר מכן צפויה ירידה הדרגתית עד לסיום המאגרים. ישראל חייבת לגוון את מקורות האנרגיה שלה. המדינה נשענת בצורה משמעותית על ייבוא של נפט מחו"ל. ייבוא שהמלחמה האחרונה הוכיחה לנו שעלול להתברר כמקור לא בהכרח מהימן לאספקה סדירה בעת אירועים גיאו-פוליטיים. הפרויקט של רותם לעומת זאת, יכול לפעול על פי הערכות למשך 160 שנה ולספק חלק לא קטן מהצריכה של מדינת ישראל.
החודש קיבלה השותפות אישור לניתוב הפרויקט לוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), וועדה שנועדה לקדם במהירות המירבית פרויקטים חשובים למשק כמו תחנות כוח, נמלים, מתקני התפלה ועוד.
בשבוע שעבר דיווחה רותם אנרגיה על ביצוע הנפקת זכויות לבעלי יחידות ההשתתפות הקיימים בשותפות. כאשר במסגרת ההנפקה, כל מחזיק ב-20 יחידות השתתפות מקבל זכות לרכישת 10 יחידות השתתפות חדשות במחיר של 90 אגורות ליחידה, לצד 10 כתבי אופציה (סדרה 9) שמחיר המימוש שלהם הוא 1.35 שקלים ליחידה, ומועד פקיעתם נקבע ל-6.08.2026.
יש לציין כי גם המחזיקים בכתבי אופציה 8 זכאים לזכויות באותו היחס, והשותפות אף ציינה בסעיף 2.7 לתשקיף שהיא בוחנת אפשרות (אך לא מתחייבת) לבצע הצעת רכש חליפין בין אופציה 8 לאופציה 9 לפי יחס שיקבע בהמשך. כלומר, בצורה ראויה לציון השותפות מגנה גם על מחזיקי האופציה מפני ההשפעות קצרות-הטווח האפשריות של הגיוס.
אירחנו את סמנכ"ל הכספים של השותפות, מר יצחק (איזי) אליאס לריאיון היכרות עם הפעילות של רותם אנרגיה.
תודה רבה לך על שהסכמת להתראיין. נשמח שתסביר למשקיעים, מה היעדים והתוכניות של שותפות רא"מ בשנים הקרובות?
אתחיל בלהודות לך על ההזדמנות להציג את פרויקט האנרגיה המשמעותי מאוד (לאחרונה הוכר כפרויקט "תשתית לאומית") שאנו מקדמים בשותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ). אנו נתקלים הרבה בשאלה ששאלת ולכן זה מצוין שהתחלת איתה. כהקדמה לתשובה אתחיל ואומר שהרבה משקיעים ובכלל מי ששומע על הפרויקט מתקשה להבין את כל הפרטים ואני מקווה שבראיון הזה אצליח להבהיר יותר במה מדובר. אם ככה אתחיל מהסוף – מתקן חדשני וייחודי שנבנה במישור רותם ומייצר דלקים, חשמל וכימיקלים מפסולת פלסטיק ופצלי שמן, במתקן זה תוצרי הלוואי שזה אפר הפצלים ישמש את תעשיות הבניה כתחליף למלט, מידי שנה מייצר המתקן רווחים נאים לכלל מחזיקי היחידות, תוך שהוא תורם בדרך לכלכלת ישראל (תשלומי מס, מס רווחי יתר ותמלוגים של למעלה מ- 3 מיליארד ש"ח לאורך הפרויקט) ומטפל בבעיות סביבתיות כגון צמצום הטמנה, מניעת שריפות לא חוקיות (של פסולת פלסטיק) וצמצום בפליטות פד"ח. על מנת לממש את היעד הזה אנו צריכים לעבור את כל שלבי התכנון השונים מול מוסדות התכנון בישראל ובדרך להשיג את כל האישורים הרלבנטיים. כפי שדיווחנו, בחודש פברואר 2025 הגישה רא"מ בקשה רשמית להיכנס לות"ל ומאז היא עומדת בקשר עם הנהלת הות"ל, מספקת הסברים, דוחות וכו'. נושא הות"ל מאוד חשוב לשותפות מאחר ולמסלול זה יתרונות רבים על מסלולים אחרים. זה מתחיל בלו"ז קפדני ומוגדר למתן/קבלת תגובה/התייחסות וממשיך עד היתר בנייה (וללא תהליכים סבוכים וארוכים עם רשויות מקומית וכדומה). אני מזכיר שהשותפות בצעה תסקיר השפעה על הסביבה מהמקיפים שנעשו עד כה במדינת ישראל, וכן כל התב"ע ותוכניות המתקן מוכנות להגשה.
בהקשר זה גם ניתן להעריך שככל שהפרויקט יתקדם בות"ל ובתכנון שלו ויגיע לשלבים סופיים של אישורים הוא יהפוך למטרת רכישה של אחת מהחברות הישראליות הגדולות בתחום (שהרי השליטה, כפי שדיווחנו, חייבת להימכר לגוף ישראלי בשל הנחיות שניתנו ע"י רמ"י).
מה ההיקף המתוכנן של הפרויקט?
תקציב הפרויקט מוערך בכ- 450 מיליוני דולר והוא כולל הרבה מערכות ותתי מערכות שהיריעה קצרה מלדבר על כולן. אזכיר את החלקים העיקריים בפרויקט: מתקן הליבה וכל המערכות שקשורות אליו (כולל מערכות ייבוש, גריסה, הזנה, עיבוי וכו'). במתקן הליבה תבוצע פעילות הפירוליזה שמטרתה פירוק החומר האורגני שבפצלים והפיכת הפלסטיק לאדי דלק. על מתקן הליבה אחראי נותן הידע של רא"מ, חברת EOT (EOT – ENEFIT OUTOTEC ). מערכות נוספות שהוסיפה רא"מ למתקן, הן בין היתר, תחנת כח (בהיקף של 50 מגה-וואט) ועוד מספר לא מבוטל של מערכות BAT כגון: : מתקן להפיכת תחמוצות גופרית לחומצה גופרתית נקיה לתעשייהWSA , מתקן לטיפול ב NOX, מערכות להשבת אדים VOC , יחדות לסינון וטיפול בחלקיקים (PM) ועוד.
כמה סך הכל פצלי שמן יש במרבץ של השותפות? לכמה שנים זה יכול להספיק?
עתודות פצלי השמן בשטח התגלית של השותפות מוערכות, על פי דוח גיאולוגי שכלל סקרים גאולוגים נרחבים (קידוחי עומק, גאופיזיקה, סיסמיקה, ובדיקות מעבדה וכו' ), בכ- 245 מיליון טון. מדובר בכמות גדולה מאוד שרק מהם יכולה להפיק השותפות כ- 135 מיליון חביות וזאת מבלי להתחשב בתרומה של פסולת הפלסטיק לייצור הנפט (שהיא אף גבוהה יותר). בהתאם לתפוקות הצפויות מהמתקן כמות פצלי השמן תספיק לשותפות לכ- 160 שנים!!!!! אגב בהינתן נסיבות תומכות השותפות לא פוסלת בחינה של הקמת מתקן נוסף.
מי הם הגורמים המממנים הפוטנציאליים של מרכיב ה-CAPEX בפרויקט מהסוג הזה?
ה- CAPEX כאמור צפוי להסתכם בכ- 450 מיליון דולר, מתוכם הושקעו עד כה כ- 20 מיליון דולר. המימון שנדרש לפרויקט מוערך בכ- 310-320 מיליוני דולר (שהם כ- 1 מיליארד ש"ח). לא מדובר בסכומי מימון שלא נראו במחוזותינו. כל זמן שלפרויקט ניתנו אישורי ההקמה המתאימים וליזם יש בטוחות כמקובל במקרים כאלה והסכמי off takers כנדרש, אני בטוח שיהיו מס' בנקים שיתחרו בניהם על הצטרפות לקונסורציום של מלווים.
לעניין ההון העצמי שנדרש להעמיד (מוערך בכ- 100-110 מיליוני דולר) – ישנן לא מעט חלופות לגייס את ההון העצמי. הדרך הסטנדרטית והפשוטה היא גיוס הון בבורסה והנפקת יחידות. צריך לזכור שאת הכסף הגדול (גם בהיבט של ההון העצמי) נדרש לגייס במועדים מאורחים יותר, לאחר ובסמיכות לקבלת היתרי בנייה (כלומר אחרי קבלת האישורים ממינהל תכנון ויתר ההיתרים הנדרשים). בשלב מתקדם שכזה ורגע לפני שהטרקטורים והבאגרים עולים על הקרקע יוכל לומר לך כל מעריך שווי מתחיל שהשווי של הפרויקט/שותפות יהיה גבוה יותר (משמעותית) ביחס להיום ולכן ה"חשש" שמועלה לעיתים ע"י משקיעים לגבי הדילול באחזקותיהם בעקבות גיוס ההון העצמי לפרויקט איננו מדויק מאחר ושווי ההחזקה של המשקיע למועדי ההשוואה הוא המדד הנכון. מעבר למימון הקלאסי שהזכרנו לעיל, בימנו קיימים דרכים רבות ומגוונות לגייס הון, באם זה הלוואות גישור מגופים פיננסים חוץ בנקאיים, הנפקת אג"ח (באם סחיר בבורסה ובאם פרטי) וכדומה. לסיכום בהינתן האישורים המתאימים מהמדינה אנני רואה במימון הפרויקט אתגר מיוחד שלא ניתן לעבור אותו.
מה היתרון הסביבתי של הפרויקט שלכם ביחס לפרויקטי הפקת אנרגיה מפצלי שמן בארה"ב (בעיקר בטקסס)?
היתרון הסביבתי המהותי נעוץ בהבדל הגיאולוגי הבסיסי בין שני סוגי המחצבים.
בארה"ב, מדובר בשמן סלעי - נפט גולמי נוזלי הכלוא בעומק 2-5 קילומטרים!!! מתחת לפני הקרקע ועל כן נקרא Shale Oil (בניגוד ל- Oil Shale). הפקתו דורשת סדיקה הידראולית ("פראקינג"), תהליך אגרסיבי שפוצע את המבנה הגיאולוגי של הקרקע ויוצר סיכון ישיר לזיהום מי התהום כתוצאה מדליפות הנפט הנוזלי.
במישור רותם, המצב שונה לחלוטין. פצלי השמן הם סלע מוצק שנמצא קרוב לפני הקרקע ועל כן נקראים Oil Shale (בניגוד ל- Shale Oil בארה"ב). לכן, אנו מגיעים אליו בכרייה פתוחה (כמחצבה רגילה) ואין שום צורך בטכנולוגיית ה"פראקינג" ובכימיקלים הנלווים לה. היתרון הבטיחותי פה הוא כפול: מכיוון שהחומר האורגני הוא מוצק, אין סיכון לדליפה וזיהום של מי תהום (בניגוד לנפט נוזלי) והעבודה בעומק קרוב לפני השטח מאפשרת לנו להוביל את הסלעים למתקן הייעודי שלנו ולטפל בהם באופן מבוקר ושאינו מזהם ואף לבצע שיקום נופי מלא בסיום הפעילות.
הפרויקט שלנו מבוסס על טכנולוגיה בטוחה יותר ובעלת אחריות סביבתית גבוהה. אנו מציעים פתרון אנרגטי ייחודי שמנצל את היתרון הגיאולוגי המקומי כדי להפיק אנרגיה ללא הסיכונים המוכרים והמשמעותיים של טכנולוגיית הפראקינג האמריקאית.
לא צריך להיות מאוד בקיא בתחום התשתיות כדי להבין שמדובר בפעילות שיכולה להיות סינרגטית לחברות גדולות אחרות - בין מתחום האנרגיה ובין מתחום התשתיות. אילו חברות במשק יכולות להרוויח מלהיכנס עם רותם אנרגיה לשיתוף פעולה סביב הפרויקט?
זוהי שאלה מצוינת. פרויקט רא"מ הוא בעצם שילוב של מספר תחומים: ה"סיווג" הראשון שלו הוא תחום האנרגיה- ייצור של נפט וחשמל, אולם רבים גם רואים בו פרויקט תעשייתי או תשתיתי – נזכור שיש לנו עוד 2 תוצרים (מלבד נפט וחשמל): 1) אפר –בכמות גדולה מאוד כ- 1 מיליון טון. נמצא כמתאים להחליף חלקית צמנט/מלט בתערובות בטון (דווח שנחתם הסכם עם רדימיקס). 2) חומצה גופרתית נקייה (98%) שיש לה ביקוש גבוה בארץ ומהווה "קומודוטי" (השכן של פרויקט רא"מ, חברת רותם אמפרט מקבוצת כי"ל, מייבאת גופרית מחו"ל ומייצרת ממנה חומצה גופרתית נקייה אשר נדרשת בתהליכים שלהם).
מעבר לתוצרי הפרויקט הכ"כ חשובים, דווחנו בעבר כי בעל השליטה האוסטרלי חויב למכור את השליטה לגוף ישראלי ובהיבט הזה אני חושב שזאת הזדמנות לחברות התשתית הגדולות בארץ לבחון לעומק את הפרויקט בהיבט של השקעה. לדעתי, ככל שנתקדם עם הליך התכנון ונתקרב למועד של מתן אישורים לפרויקט, שווי הפרויקט יגיע למחוזות אחרים.
ג.נ: הכותב הינו נותן שירותים של השותפות
אין באמור המלצה לפעול בניירות ערך. המידע מבוסס על פרסומים פומביים ואינו מהווה ייעוץ השקעות. ג.נ: הכותב הינו נותן שירותים של החברה
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
