שוק התיירות העולמי ידע עליות ומורדות רבות, אך העשור האחרון הביא עמו טלטלות חסרות תקדים. ממגפה עולמית שהקפיאה את התנועה האווירית, דרך התאוששות מהירה שהובילה לביקושים גוברים, ועד אתגרים חדשים כמו אינפלציה, משבר בענף התעופה, מחירי דלק מזנקים ואי-יציבות גיאופוליטית – הענף נמצא במאבק מתמשך להסתגל ולשגשג.
בישראל, שנת 2024 סימנה נקודת שפל משמעותית. מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה באוקטובר 2023 פגעה אנושות בתיירות הנכנסת, וגרמה לקריסה דרמטית במספר המבקרים מחו"ל. אך דווקא בתוך המשבר הזה, תיירות הפנים הפכה לקרש הצלה עבור ענף המלונאות המקומי.
כעת, עם תחילתה של 2025, השאלה המרכזית היא: האם ישראל תצליח לשקם את מעמדה כיעד תיירותי אטרקטיבי? או שמא תצטרך לבנות מחדש את הענף סביב קהל מקומי, תוך התאמות למציאות הכלכלית והביטחונית החדשה?
התיירות העולמית
מאז פרוץ הקורונה הענף חווה טלטלה משמעותית, וזאת לאחר ש-2019 נחשבה לשנת שיא בתיירות הבינלאומית. באותה שנה תרם ענף התיירות כ-10.4% מהתמ"ג העולמי והעסיק – באופן ישיר ועקיף – כ-334 מיליון בני אדם, המהווים 10.5% מכלל המשרות בעולם. הכנסות המבקרים הבינלאומיים בלבד הסתכמו ב-1.91 טריליון דולר. אולם, עם פרוץ המגפה, קרס מספר התיירים הבינלאומיים ב-74%, מה שהוביל למשבר כלכלי נרחב בענף והוריד את תרומתו לתמ"ג העולמי ל-1.7% בלבד בשנת 2020.
למרות שההתאוששות החלה כבר ב-2022, רק בשנת 2023 נרשמה צמיחה משמעותית בענף התיירות, עם עלייה של 23% בתרומתו לכלכלה העולמית בהשוואה לשנה הקודמת. עם זאת, הענף עדיין נותר 4% מתחת לרמתו בשנת 2019. במקביל, נרשמה עלייה של 9% במספר המשרות בתחום, כאשר 27 מיליון עובדים חדשים הצטרפו לשוק. גם היקף ההוצאות של תיירים בתוך מדינותיהם (תיירות פנים) עלה ב-18.1%, ואף חצה את הרמות שנרשמו לפני המגפה. מנגד, ההוצאה של תיירים בינלאומיים – מרכיב קריטי בהכנסות הענף – נותרה בשנת 2023 נמוכה בכ-14.4% בהשוואה לרמות של 2019.
כעת, בשנת 2024, הענף מפגין סימני התאוששות משמעותיים, כאשר מספר התיירים צפוי להגיע ל-1.53 מיליארד – נתון הגבוה אף מרמות 2019, עם גידול של 17.2% לעומת השנה הקודמת. מגמה זו מונעת ממספר גורמים מרכזיים: "טיולי נקמה" ("revenge travel") של תיירים שדחו נסיעות בשנים האחרונות, השקעות מסיביות בתשתיות תיירותיות, והקלות רגולטוריות בהליכי הוצאת ויזה. על פי ארגון התיירות העולמי (UNWTO), התיירות הבינלאומית הגיעה ל-98% מהיקפה טרום-המגפה, עם צמיחה חזקה במיוחד במזרח התיכון (עלייה של 29% ביחס ל-2019) ובאירופה (גידול של 1% לעומת התקופה שלפני המשבר). מגמות אלו, לצד עלייה משמעותית בהכנסות של יעדים מרכזיים כגון צרפת, טורקיה ויפן, ממחישות כי התיירות שבה לשמש מנוע צמיחה חיוני לכלכלה העולמית.
התיירות בישראל
בניגוד למגמת השיפור העולמית, בשנת 2024 חלה ירידה משמעותית במספר הישראלים שיצאו לחו"ל, לצד צניחה חדה בתיירות הנכנסת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מספר היציאות של ישראלים לחו"ל עמד על 7.08 מיליון בלבד – ירידה של כ-22% לעומת 9 מיליון יציאות בשנת 2023. הירידה הייתה מורגשת במיוחד בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה, אז התנועה האווירית הבינלאומית לישראל וממנה כמעט נעצרה לחלוטין.
המצב בתיירות הנכנסת חמור אף יותר. בשנת 2024 נכנסו לישראל רק 962 אלף תיירים – ירידה דרמטית של כמעט 70% בהשוואה לשנת 2023, שבה נרשמו 3.2 מיליון מבקרים. נתונים אלה משקפים את חוסר הוודאות הביטחוני, את חששם של תיירים להגיע לישראל, וכן את הפסקת פעילותן של חברות תעופה זרות רבות, שחדלו לטוס לאזור בשל חשש מהסלמה ביטחונית כאשר נמל התעופה בן גוריון חווה גם הוא ירידה חדה בתנועת הנוסעים: בשנת 2024 עברו בו 13.8 מיליון נוסעים בלבד – צניחה של 34% לעומת השנה הקודמת.
בנוסף, תשתיות התיירות, ובראשן ענף המלונאות, נפגעו קשות, במיוחד בערים התלויות בתיירות הנכנסת, כמו ירושלים ותל אביב. מנגד, אירוח המפונים סייע לחלק מהמלונות לשרוד את התקופה הקשה. אך כעת עולה חשש נוסף: מה יקרה אם הישראלים יחזרו לטוס לחו"ל – אך התיירים מחו"ל לא יחזרו לישראל?
תיירות פנים
למרות הצניחה בתיירות הנכנסת, ענף התיירות בישראל הצליח לשרוד את המשבר בזכות עלייה משמעותית בתיירות הפנים. בשנת 2024 נרשמו כ-1.9 מיליון לינות של תיירים זרים בלבד – ירידה חדה של 76% בהשוואה ל-2023 ושל 85% לעומת 2019, שהייתה שנת שיא בישראל ובעולם. מנגד, לינות הישראלים הסתכמו בכ-20.6 מיליון, עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. בסך הכול, מספר הלינות בבתי המלון עמד על 22.5 מיליון, ירידה של 14% לעומת 2023.
היעד המוביל בתיירות הפנים היה אילת, אשר רשמה תפוסת חדרים של 77% – הנתון הגבוה ביותר בארץ. עם זאת, חלק ניכר מהלינות היה של כ-130 אלף מפונים מהצפון והדרום, ששוכנו בבתי המלון במהלך המלחמה. נוכחותם אפשרה למלונות רבים להמשיך לפעול ואף לשפר את הרווחיות בזכות התייעלות תפעולית. מאחר שהמפונים שהו בבתי המלון לתקופות ממושכות ולא כקהל תיירותי רגיל, המלונות יכלו לצמצם שירותים כמו ספא, פעילויות פנאי ומתקני יוקרה, לצמצם כוח אדם, ולהפעיל את בתי המלון במתכונת מצומצמת יותר. כך, למרות הירידה בתיירות מחו"ל, ההוצאות התפעוליות קטנו משמעותית, מה שסייע למלונות לשמור על איזון כלכלי ואף לשפר את שולי הרווח.
עם זאת, חזרת המפונים לבתיהם מעוררת חששות משמעותיים בענף, במיוחד עבור מלונות שהתבססו על הביקוש החריג הזה. בהתאחדות המלונות הזהירו כי: "לינות המפונים והישראלים היו חבל ההצלה של ענף המלונאות ב-2024, אך ללא חזרת תיירות החוץ, 2025 צפויה להיות מאתגרת יותר – במיוחד עבור מלונות שאינם זכאים לפיצויים מהמדינה וטרם הצליחו להתאושש כלכלית."
תיירות חוץ
בעקבות המלחמה, רק מספר מצומצם של חברות תעופה חזרו בהדרגה לפעול בישראל, כאשר שלוש החברות הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – ניצלו את היעדר התחרות הבינלאומית לטובתן.
בתחילת הלחימה, חברות הלואו-קוסט הזרות מיהרו לנטוש את ישראל בשל המצב הביטחוני, אך בהמשך התברר כי לא מדובר רק באיום ביטחוני. סגירת טרמינל 1 הפכה למכשול משמעותי נוסף עבורן. בעבר, חברות אלו נהנו מעלויות תפעול מופחתות בזכות חניית המטוסים בטרמינל 1, אך בעקבות הירידה החדה בפעילותן של חברות תעופה זרות, הוחלט לסגור את הטרמינל לטיסות בינלאומיות. כתוצאה מכך, העלויות התפעוליות זינקו, מה שהפך את פעילותן בישראל לפחות כדאית. נכון לעכשיו, אין צפי לפתיחה מחודשת של טרמינל 1 לפחות עד אפריל 2025.
אחת ההיעדרויות הבולטות ביותר הייתה של חברת וויזאייר אשר בין ספטמבר 2022 לספטמבר 2023 הייתה החברה הבינלאומית הגדולה ביותר שפעלה בנתב"ג, עם נתח של כ-10% מהטיסות הבינלאומיות שנכנסו ויצאו מישראל. בשנת 2024, נתח השוק שלה צנח לכ-4.6% בלבד. מגמה דומה נרשמה גם אצל ריינאייר,השנייה בגודלה, שהחזיקה בנתח של 6% מהטיסות הבינלאומיות, אך ב-2024 ירדה ל-0.5% בלבד.
השאלה הגדולה כעת היא מתי חברות הלואו-קוסט יחזרו לפעול בישראל בקנה מידה רחב והשמיים יפסיקו להיות תחת מונופול?
מי שנהנו מהמצב היו החברות הישראליות, שמילאו את הוואקום שנוצר. מניותיהן זינקו בעשרות ואף מאות אחוזים מאז פרוץ המלחמה, כשהן מנצלות את היתרון היחסי בשוק המקומי.
אל על
מניית אל על זינקה בכ-280% במהלך השנה האחרונה, בעקבות הדוחות הפיננסיים החזקים והיעדר התחרות מצד חברות תעופה זרות. החברה רשמה רווח שיא ברבעון השלישי של 2024 בסך 187 מיליון דולר, עלייה של 258% בהשוואה לרבעון המקביל. גם ברבעון השני נרשמו רווחים שיא של 147 מיליון דולר. הכנסות החברה זינקו לרמת מיליארד דולר, בהשוואה ל-695 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023.
הגורמים המרכזיים לזינוק היו העלייה הדרמטית בתפוסת המושבים שהגיעה לשיא של 93.8%, עלייה של 5.7% בהשוואה לרבעון המקביל, וצמצום טיסות ליעדים פחות רווחיים לטובת הקווים לבריטניה וארה"ב. כמו כן, החברה הגדילה את צי המטוסים שלה באמצעות חכירת מטוסים נוספים, מה שאפשר להגדיל את ההיצע ב-14%. נוסף על כך, החברה ממשיכה לצמצם את החוב שלה, שהצטמצם ל-376 מיליון שקל בלבד לעומת 1.43 מיליארד שקל בסוף 2023. לאור ההצלחה, הון החברה הפך לחיובי לראשונה מאז משבר הקורונה.
ישראייר
ישראייר נהנתה ממגמות דומות, כאשר נתח השוק שלה הוכפל מ-5.5% ל-10% מכלל הפעילות הבינלאומית בנתב"ג. ההכנסות ברבעון השלישי זינקו ל-166 מיליון דולר, בהשוואה ל-143 מיליון דולר בתקופה המקבילה, גידול של 16%. הרווח הנקי של החברה עלה ל-20 מיליון דולר, לעומת 13 מיליון דולר אשתקד, עלייה של 54%. החברה הטיסה כ-570 אלף נוסעים, קפיצה של 40% לעומת התקופה המקבילה. התפוסה במטוסיה הגיעה ל-90%, נתון הממחיש את הביקוש הגבוה לטיסותיה. אחד הגורמים שהובילו לשיפור בתוצאות היה זינוק בהכנסות ממוצרים נלווים כמו כבודה, ארוחות והושבה מועדפת, שהגיעו לקצב שנתי של 30 מיליון דולר. בנוסף, החברה צפויה להתרחב לשוק האמריקאי עם השקת קו לניו יורק, בכפוף לשינויים ברגולציה. בעקבות התוצאות החזקות, מניית ישראייר זינקה בכ-50% מאז תחילת השנה, וכיום החברה נסחרת בשווי שוק של 514 מיליון שקל.
ולמרות הירידה בכמות הישראלים שיצאו לחו"ל בשנה האחרונה, הנתונים של ינואר ופברואר 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בתיירות היוצאת. במהלך ינואר נרשמו 566.6 אלף יציאות ישראלים לחו"ל, ואם נשווה זאת לינואר 2023, נגלה שאנו עומדים כמעט על אותו מספר (611 אלף יציאות), מה שמעיד על התאוששות מהירה.
גם בפברואר המגמה נמשכה, עם 519 אלף יציאות ישראלים לחו"ל, נתון שמצביע על יציבות מעל רף החצי מיליון יציאות חודשיות. כאשר בוחנים את שלושת החודשים האחרונים (דצמבר-פברואר) לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (ספטמבר-נובמבר), נרשמה עלייה של כ-19% בכמות היוצאים לחו"ל בממוצע חודשי.
העלייה המרשימה מוסברת בין היתר בהפסקת האש שהובילה לשיפור תחושת הביטחון, בחזרתן של חברות תעופה זרות (חלקן) לפעילות והתרחבות מסלולי הטיסות של חברות התעופה הישראליות שעשויות להפעיל לחץ על נתחי השוק של חברות התעופה הישראליות.
מבט קדימה – תיירות ב-2025
השנה הקרובה צפויה להיות שנת מבחן לענף התיירות בישראל. מצד אחד, חזרת חברות תעופה זרות ופתיחת קווים חדשים צפויות לשפר את הנגישות לישראל, מה שעשוי להוביל להתאוששות הדרגתית של התיירות הנכנסת – מרכיב קריטי לענף המלונאות המקומי, שהתבסס עד כה בעיקר על אירוח מפונים. מנגד, חזרת התחרות צפויה לפגוע בחברות התעופה הישראליות, שנהנו מהיעדר מתחרים בשוק מאז תחילת המלחמה.
חברות התעופה המקומיות המשיכו להציג ביצועים מרשימים. השמועות על חזרת המתחרות הזרות לא הצליחו לערער את מניותיהן – מניית אל על רשמה עלייה של כ-43% מתחילת השנה, ואילו מניית ישראייר עלתה בכ-9% באותה תקופה. זאת, על רקע המשך העלייה הגלובלית במחירי הטיסות, שנובעת מבעיות מתמשכות בשרשראות האספקה העולמיות. האם המגמה החיובית בענף התעופה המקומי תימשך גם לאחר חזרת התחרות במלואה?
בתחום תיירות הפנים, הנתונים מציגים תמונה מעורבת. בחודש ינואר 2025 נרשמו 78.8 אלף כניסות תיירים, עלייה משמעותית לעומת 59 אלף מבקרים בלבד בינואר 2024. בחודש פברואר נמשכה מגמת העלייה עם 88.2 אלף כניסות תיירים, בהשוואה ל-67.5 אלף כניסות בפברואר 2024.
עם זאת, בהשוואה ל-2023, המספרים עדיין נמוכים משמעותית – אז נרשמו 257 אלף כניסות בינואר ו-307 אלף כניסות בפברואר, ירידה של כ-70% ביחס לתקופה שלפני המשבר.
מניתוח הנתונים עולה כי בשלושת החודשים האחרונים (דצמבר 2024 – פברואר 2025), נרשם ממוצע חודשי של 91.2 אלף כניסות תיירים בדרך האוויר, בהשוואה ל66 אלף כניסות בממוצע חודשי בשלושת החודשים שקדמו להם (ספטמבר – נובמבר 2024) – עלייה של כ-38%.
המשמעות ברורה, שוק התיירות המקומי מפגין סימני התאוששות, אך המספרים עדיין רחוקים מנתוני טרום המלחמה, והחזרה להיקפי הביקוש של 2019 או אפילו 2023 עדיין נראית רחוקה.
עם זאת, נתוני תפוסת החדרים הארצית מספרים סיפור אחר: ככל שהישראלים חוזרים להעדיף חופשות בחו"ל על פני חופשות מקומיות, וככל שהמפונים שבים לבתיהם, תפוסת החדרים הארצית רשמה ירידה של 10% בינואר 2025 בהשוואה לינואר 2024, והעלייה בתיירות הנכנסת עדיין אינה מספיקה כדי לפצות על הירידה בביקוש המקומי.
ניתן היה לצפות כי מניות המלונות הגדולות, כמו פתאל וישרוטל, ייפגעו משמעותית כתוצאה מהירידה החדה בתיירים הנכנסים ומהיחלשות תיירות הפנים ביחס לשנים החזקות. אך בפועל, התמונה מורכבת יותר.
רשת פתאל, הרשת הגדולה ביותר הפועלת בישראל, מפעילה 255 מלונות ברחבי העולם, מתוכם 62 בישראל. למרות שחלק ניכר מפעילות החברה מבוסס על השוק המקומי, היא ציינה כי התחזקות מגמת תיירות הפנים הצליחה לפצות על אובדן תיירי החוץ. עם זאת, החברה מזהירה כי אם המלחמה תתארך והמופנים יחזרו לבתיהם, המצב עשוי להחמיר.
מניית פתאל ירדה 8.5% מתחילת 2025, אך מאז פרוץ המלחמה היא דווקא עלתה בכ-40%, מה שמעיד על כך שהמשקיעים עדיין אופטימיים לגבי יכולתה לצלוח את המשבר.
חברת ישרוטל, הפועלת בעיקר בישראל, נהנתה מהכנסות גבוהות מאירוח המופנים, שהסתכמו בכ-450 מיליון שקל בשנת 2024 – כ-31% מסך הכנסות הרשת לרבעון השלישי של השנה, שהגיעו ל-1.44 מיליארד שקל. בזמן שהכנסות אלו סיפקו יציבות פיננסית בשיא המשבר, החברה ניצבת בפני אתגר משמעותי: כיצד לשמור על רמות התפוסה כשתהליך חזרת המופנים לבתיהם הושלם?
ברגעי השיא של המלחמה, הרשת אירחה כ-15 אלף מפונים, אך כיום המספר צנח לכ-250 בלבד. מצב זה צפוי להוביל לירידה חדה בתפוסת החדרים, אשר בשנת 2024 עמדה על 77%, נתון גבוה ביחס לשנים רגילות. סביר להניח כי ב-2025 התפוסה תרד משמעותית, במיוחד אם לא תהיה התאוששות מספקת בתיירות הנכנסת.
מבחינה פיננסית, ישרוטל הצליחה לשמור על יציבות ואף לשפר רווחיות, הודות לירידה בהוצאות התפעוליות. אולם, המשך הצמיחה שלה תלוי ביכולתה למשוך לקוחות חדשים שיחליפו את תיירות הפנים הזמנית – בין אם מדובר בישראלים ובין אם בתיירים מחו"ל.
בניגוד לרשתות הגדולות, שהצליחו לנצל את הביקוש לתיירות פנים ולהתייעל תפעולית, רשת מלונות בראון נקלעה למשבר חמור, אשר הוביל לרכישתה על ידי קבוצת "קנדה ישראל". הרשת, שהתמחתה במלונות בוטיק עירוניים, לא נהנתה מההתאוששות היחסית של הענף, ונקלעה לחובות של כמעט מיליארד שקל.
לטענת הרשת, הקריסה נבעה משילוב של מספר גורמים. ראשית, מגפת הקורונה פגעה קשות בתיירות הנכנסת והובילה לכך שתיירות הפנים הישראלית העדיפה מלונות נופש גדולים על פני מלונות הבוטיק שלה. שנית, גם לאחר סיום המגפה, המשבר נמשך – משכירי הנכסים שבהם פעלו מלונות הרשת דרשו תשלומי שכירות מלאים ללא קשר לרמות התפוסה הנמוכות, מה שהוביל להפסדים כבדים והותיר מלונות רבים שוממים. בנוסף, מאחר שרוב המלונות של הרשת החלו לפעול רק בשנים 2019-2022, היא לא עמדה בקריטריונים לקבלת פיצויים במסגרת מתווי הסיוע הממשלתיים.
מעבר לכך, הרשת טוענת כי מלונותיה בתל אביב ספגו פגיעה קשה בעקבות עבודות הרכבת הקלה, שפגעו בנגישות ובתנועת האורחים. אך המשבר החמור ביותר הגיע בעקבות הקריסה בתיירות שהחלה עם המאבק סביב הרפורמה המשפטית ב-2023, והעמיקה עם פרוץ המלחמה, שהובילה לעצירה מוחלטת של זרם התיירים.
לבסוף, הרשת מציינת כי אירוח המפונים סייע בעיקר למלונות הנופש הגדולים כמו ישרוטל ופתאל, בעוד שמלונות הבוטיק שלה לא הצליחו להפיק תועלת כלכלית דומה מהמצב. כל אלו הצטברו למשבר חמור שהביא לקריסת החברה ולמכירתה.
ההסתמכות של בתי המלון על תיירות פנים צפויה להיחלש ככל שיותר ישראלים יבחרו לטוס לחו"ל או מופנים שיחזרו לבתיהם. עלייה מחודשת ביציאות לחו"ל עשויה להשפיע לרעה על המלונות והתיירות המקומית, במיוחד באזורים שהתבססו על ביקוש גבוה של ישראלים או מופנים ששהו במלונות.
אין ספק שהשנה הקרובה תהיה מאוד מאתגרת הן עבור המלונות הגדולים אשר יאלצו להתמודד ללא המפונים והן עבור המלונות הקטנים שימשיכו להיאבק על תיירים.
מה המדינה מתכננת כדי לשקם את הענף?
בשנת הקרובה מתוכננת הקצאת תקציב של 200 מיליון ש"ח לשיקום בתי מלון שנפגעו במהלך המלחמה ו-70 מיליון ש"ח נוספים לתמיכה במארגני תיירות נכנסת. ההשקעה כוללת גם שיפוץ ושדרוג של אתרי תיירות מרכזיים כגון מצדה, הכותל המערבי והכנרת.
בנוסף, הממשלה פועלת להרחיב את הקשרים עם סוכנויות נסיעות בינלאומיות, מתוך מטרה להגדיל את נפח התיירות הנכנסת ב-30% לעומת 2024 אך עדיין לא צפוי שהתיירות תחזור להיקף משמעותי כבר השנה. במסגרת זו מתוכננים קמפיינים שיווקיים בהיקף של 50 מיליון ש"ח, המתמקדים בשווקים כמו ארה"ב, צרפת ובריטניה, שהיוו כ-46% מסך התיירים שנכנסו לישראל בשנת 2023.
שורה תחתונה
ענף התיירות בישראל עבר טלטלות חסרות תקדים בשנים האחרונות, אך הנתונים וההתפתחויות האחרונות מצביעים על כך שהגרוע מכל כבר מאחורינו. חזרת התיירות העולמית לרמות טרום-משבר, לצד השקעות ממשלתיות והמצב הביטחוני, מסמנות כיוון חיובי להמשך הדרך.
כמובן, ההתאוששות אינה מיידית – התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהיקפיה ב-2019, והסתמכות בתי המלון על תיירות הפנים אינה פתרון בר-קיימא. עם זאת, חזרת חברות התעופה הזרות, עלייה בביקוש לטיסות והתרחבות קווים חדשים צפויים לתמוך בהמשך הצמיחה בענף.
אמנם 2025 תמשיך להיות שנת מעבר מאתגרת, אך השוק כבר נמצא בנתיב ההתאוששות. עם שימור המגמות החיוביות בשוק העולמי ויציבות ביטחונית (עד כמה שניתן), ניתן לצפות לשיפור הדרגתי בשנים הקרובות – ולחזרתה של התיירות לישראל.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
