על פי כל המדדים המקובלים, שנת 2025 היא שנה מצוינת לנכסים אלטרנטיביים. מחיר הזהב זינק ביותר מ־26%, והביטקוין חצה שיא של מעל 124 אלף דולר. העליות האלו לא התרחשו למרות חוסר היציבות הגלובלית אלא בגללו. בשעה שהבנקים המרכזיים מהססים, הריביות מתנודדות, והמערכת הבינלאומית מתערערת משקיעים מחפשים מקלט בנכסים שמבטיחים דבר אחד שהשווקים הקונבנציונליים כבר מתקשים לספק: חיסון מפני סיכון מערכתי.
במבט ראשון, נדמה שזה מהלך צפוי. זהב תמיד נתפס כמקלט בטוח בעת משברים, סמל לערך מוחשי ולעמידות. אבל ביטקוין? המטבע שנחשב עד לא מזמן לכלי של אנרכיסטים דיגיטליים ופעילי דארק־נט, מתנהג היום כמו מדד למצב הרוח של המערכת הפיננסית עצמה. עלייתו החדה בתקופות של טלטלה מצביעה על שאלה עמוקה יותר: האם מדובר באלטרנטיבה אמיתית לשיטה, או בעוד מנגנון שהשיטה עצמה בלעה?
מקלט בטוח או מדד למתח?
הנראטיב המקובל גורס כי ביטקוין מגיב לאינפלציה, לשחיקת ערך המטבע ולירידה באמון הציבור בבנקים המרכזיים. במובן זה, הוא “הזהב הדיגיטלי”: נדיר, מבוזר, אנטי־ממסדי. בניגוד למטבעות פיאט שניתן להדפיס בכמות בלתי מוגבלת, בביטקוין קיימת תקרת היצע של 21 מיליון מטבעות. מבחינת תיאוריה מוניטרית, מדובר בניסוי מהפכני.
אך ההתנהגות בפועל אינה עקבית. ישנם משברים שבהם הביטקוין עולה, וישנם משברים שבהם הוא מתרסק יחד עם שוק המניות. מה זה אומר? שהוא אינו מקלט טהור, אלא נכס שמשקף תחושות, הלכי רוח, ולעיתים אידיאולוגיה. כשהאמון במוסדות מתערער, הביטקוין נהיה לא רק כלי השקעה, אלא הצהרה.
כשהמורד מתבגר
וכאן בדיוק מתגלה הפרדוקס: ביטקוין כבר לא אנטי־ממסדי. מוסדות פיננסיים כמו בלאקרוק ופידליטי נכנסו לשוק. הושקו קרנות סל מבוססות ביטקוין. רגולטורים מדיניים קובעים מסגרות פעולה מסודרות לזירות מסחר. מה שפעם פעל מחוץ לשיטה, הופך כעת, צעד אחר צעד, לחלק בלתי נפרד ממנה.
וזה משנה את חוקי המשחק. ככל שגופים מוסדיים מצטרפים, ההתנהגות של הביטקוין נעשית צפויה יותר, מקבילה לנכסי סיכון אחרים. הוא מגיב לריבית, למתח פוליטי, למדדים פיננסיים. הוא מתנהג כמו עוד מוצר פיננסי, לא כמו מהפכה.
במילים אחרות: ככל שביטקוין זוכה ללגיטימציה, כך הוא גם מנוטרל. ערכו עדיין תלוי בכך שהוא "שונה", אבל מחירו נגזר מהיקף האימוץ על ידי השחקנים המרכזיים.
לקחים מהיסטוריית הזהב
ההיסטוריה מספקת לנו תקדים מהדהד. גם הזהב שימש כתחילה כאלטרנטיבה לשיטה, אך הפך לבסוף לכלי מדיניות של בנקים מרכזיים. הם קנו, שלטו, ואיבדו בו את תמצית האלטרנטיבה. האם זה גם גורלו של הביטקוין? ייתכן. ככל שביטקוין יהפוך לנכס לגיטימי, הוא יפסיק להיות קריאה לשחרור ויהפוך לעוד שורה במאזן, עם אופציות, נגזרים, ביטוחים, ורובוטי מסחר. המיתולוגיה תישאר, אבל הפונקציה תהיה ככל נכס אחר.
ומה המשמעות למשקיע ולאזרח?
עבור המשקיע, המשמעות ברורה: ביטקוין עדיין עשוי להניב תשואה, אך אינו עוד מחסה אידיאולוגי. התנודתיות נותרה גבוהה, אך היא כבר מתורגמת למדדי בטא ותיאבון לסיכון. השאלה אינה אם הביטקוין ישרוד, אלא באיזה מחיר תישמר ייחודיותו.בעידן שבו גם המרד ממוסחר, לגיטימציה היא חרב פיפיות. המערכת יודעת להסתגל, ולפעמים, הדרך הטובה ביותר לנטרל מהפכה, היא להזמין אותה פנימה.
הכותבת היא ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת, פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
