הובלה של צוותים אינה רק הנחתת פקודות, יש לה משהו עמוק הרבה יותר: רתימה של האנשים. כלומר חיבור בין האדם לבין המטרה ורתימת המנוע הפנימי של האדם על מנת שיחוש מעורבות אישית עם המטרה, יזדהה איתה ויפעל בכל כוחו לקדם אותה כאילו הייתה זו מטרתו שלו.
ברור שקל להגיד - אבל קשה יותר ליישם .
ברגעים רבים בחיי הניהול אנחנו אולי מודעים לכך שצריך לתקשר ולשקף את היעדים, מטרות והחזון לעובדים.
מנהלים רבים ידעו גם לדבר על כך בביטחון ולשנן את זה בכינוס עובדים קבוע או בהרמות כוסית וארועי חברה אבל איכשהו הכלי הזה אל בפרקטיקה מתמוסס ולא מתוקשר בכלל או קורה חלקית.
אחת הסיבות שמגבילות אותנו מליישם את הרעיון הזה הוא פשוט הפער בינינו לבין אלו שאליהם אנחנו מבקשים להעביר את הרעיון הזה.
וחשוב לזכור, העובדה שאנחנו מבינים לעומק את הרעיון, את היתרון, את הריגוש ואת הפרקטיקה, העובדים שלנו הם לא אנחנו. כדי להעביר את הרעיון צריך לפרק לגורמים את המסר, ולהרכיב אותו מחדש בהתאם לקהל היעד ורובנו ״נופלים״ בדיוק בשלב הזה.
כדי להעביר מסר נכון, צריך ללמוד לספר סיפור. וכדי לספר סיפור, מסביר רבי יצחק עראמה – מגדולי הפילוסופים בדור הגירוש - כדאי ללמוד מהקונספט של ליל הסדר. וסיפור טוב מתחיל בשני דברים: הקשבה לשאלה – ובניית תשובה מתאימה.
מחבר ההגדה שותל בתחילת מבנה ליל הסדר את ה"מה נשתנה" המפורסם. הוא חשוב, כי שאלה משמעה סקרנות, כאב על היעדר, רצון להשלים ידע, וצמא כנה.
רגע של שאלה הוא רגע חשוב שכדאי לנצל אותו. משום שזה הרגע שבו הלב של האדם פתוח לקבל את המסר. למעשה כל ליל הסדר סובב על שינויים שמגרים את הסקרנות. ומה שנכון סביב שולחן החג כדי להעביר מסר רוחני, נכון גם סביב הדסק במשרד כדי להעביר מסר של עבודה ביום יום.
כעת, ברגע שרכשנו את הסקרנות, צריך להקשיב היטב לשאלה ולבנות את המסר בהתאמה.
כותב ההגדה מתאר עבורנו את ארבעה הבנים, כלומר ארבעת הנמענים שלנו, והוא מפרט לכל אחד הן את השאלה והן את התשובה.
כל אחד מהבנים שואל שאלה אחרת, משדר כאב על חסר אחר, וגם בעל רמה שונה של הבנה. הבן החכם מנסה לברר את מציאותו של הא-לוהים, בעוד לבן הרשע התהיה היא על הכדאיות במימוש מצוותיו. הבן התם כלל לא מבין את הקשר בין פעולה למשמעות, והבן שאינו יודע לשאול הוא, ובכן, אדיש.
כשנתבונן ונעמיק בתשובה, נגלה כיצד היא מהווה מענה מלא לכאב ולחסר הזה.
התשובה נבנית לא רק בהתאם לרמה הכללית של השואל, אלא מתוך ניתוח מעמיק של השאלה והבנה של נקודת הכאב.
כשעבדתי בעבר בחברה ציבורית גלובלית, נדהמתי בכל פעם לגלות כיצד הסיפור והתאור של אותם יעדים ומטרות צריך להיות מותאם תרבותית. לאמריקאים חשובה מאוד התמונה הגדולה, לגרמנים חשובים הפרטים, לישראלים חשוב התכלס, ולסינים חשובים נתוני העבר שיקישו לעתיד. אותו נושא, אותה המטרה, אבל ברגע שקהל היעד לשונה - דגשים אחרים צריכים להיות מותאמים.
קראנו השבוע שהדולר צנח לשפל של 3 שנים, והאג"ח בירידה. מה שמעלה את שאלה לאן עוברים המשקיעים?
באופן היסטורי, המטבע האמריקאי מתפקד כעוגן, בעיקר בתקופות של טלטלה בשווקים. אלא שהפעם המצב שונה, ומתחילת השנה הדולר נחלש בכ־10% מול סל המטבעות, ולכך יש להוסיף שבשבוע האחרון גם אגרות החוב הארוכות של ארה"ב נחלשות, ומשקפות את העובדה שהמשקיעים מחפשים נכסים בטוחים אחרים. המהלך האחרון של טראמפ, דחיית המכסים ב־90 ימים, לא מפיג לעת עתה את חששם של המשקיעים, שמעדיפים לחפש מקלט בשווקים אחרים.
למה זה קורה? זו בדיוק השאלה הנדרשת. והתשובה הלא פשוטה היא כי הרבה מהתנודות בשוק ההון נגזרות מהצורה שבה מספרים את הסיפור. בזמן שמנהלי השקעות רבים כבר מפזרים אמירות ולפיהן הנזק כבר נעשה, עצם האמירה וצורת התיווך למשקיעים הובילו לחוסר היציבות. הנזק קרה עוד לפני הביצוע. ברגע שהתקבע הנרטיב במוח ובתודעתו של הציבור, אין דרך חזרה. וזהו בדיוק ה"תקשור" של הסיפור – גם אם לא השתנה מבחינה עובדתית, הסיפור והתיווך יוצרים מציאות.
רתימה נכונה של העובד תגיע מתוך מענה על הצורך האישי שלו. מענה לצורך הזה, לנקודת הכאב ונקודת התשוקה העמוקה של האדם, תהפוך את העובד שלכם למסור ביותר למטרה, מהסיבה הפשוטה: המטרה שלכם היא כעת המטרה שלו.
הסוד הזה ליווה את עמנו משך למעלה מ-3,300 שנה בהם העם כולו מסב סביב שולחן הסדר, ומעביר את הסיפור, הנרטיב הלאומי שלנו, דור אחד קדימה. והוא הצליח לעשות את זה רק בזכות השימוש באלמנטים המדויקים האלה.
הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה כותב בספרו דמדומי השחר: "אין לך דרך טובה יותר להשחית צעיר, מאשר ללמדו שיכבד את המסכים לדעותיו יותר מאשר את הנבדל מהן."
בואו לא נחפש הסכמות, בואו נשאל שאלות,. נקשיב למה ששואלים אותנו, ונעניק מענה בצורה בריאה. כל תשובה, מסר ונאום נבנים מתוך האזנה אקטיבית לנקודות הכאב.
אנשים יקשיבו לכם - כאשר אתם תקשיבו להם.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
