העתיד של הכסף הישראלי כבר דופק בדלת – והוא לא עשוי מנייר.
בנק ישראל שוקל להנפיק שקל דיגיטלי – מטבע חדש, ממלכתי, שיתקיים רק בדיגיטל, אך יגובה על ידי המדינה ויאפשר תשלומים מהירים, חכמים ואולי גם… פרטיים יותר.
אם המהלך הזה ייצא לדרך, הוא לא רק יחליף את המזומן. הוא עשוי לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על כסף – מהדרך שבה אנחנו משלמים, דרך תפקוד הבנקים ועד לאופן שבו המדינה שומרת על השליטה המוניטרית שלה.
המהפכה הכי גדולה בכסף מאז כרטיס האשראי? אולי. אבל היא כבר לא תאוריה – היא מתחילה לקרום עור וגידים.
מה זה שקל דיגיטלי?
השקל הדיגיטלי הוא גרסה דיגיטלית וממלכתית של הכסף שאנחנו מכירים – בלי נייר, בלי מטבעות, ובלי תלות בחשבון בנק. מדובר במטבע חדש שבנק ישראל עשוי להנפיק, ושיהיה שווה בדיוק כמו שקל רגיל – אחד לאחד. כלומר, כל שקל דיגיטלי שווה שקל מזומן או שקל בחשבון, וניתן להמיר ביניהם בקלות.
אבל רגע, זה לא פשוט עוד ביטקוין? ממש לא. בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין או איתריום, שמופעלים על ידי קהילות פרטיות ואינם מפוקחים, השקל הדיגיטלי הוא יוזמה של הבנק המרכזי, עם ערך יציב וגיבוי מלא של המדינה. זה לא נכס להשקעה – אלא אמצעי תשלום חדש, אמין, ומפוקח.
ולשאלה המתבקשת: האם הוא בא להחליף את כרטיסי האשראי?
בטווח הקצר – לא. בטווח הארוך – אולי.
המטרה היא לא לבטל את המערכות הקיימות אלא להוסיף שכבת תשלום נוספת – ישירה, פשוטה וזולה יותר. אם הציבור יאמץ את השקל הדיגיטלי, הוא עשוי להפוך לחלופה מועדפת על תשלומים יומיומיים, ולהקטין בהדרגה את התלות בכרטיסים ובבנקים.
המטבע הזה נחשב ל־CBDC – ראשי תיבות של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. מדובר ביוזמה עולמית שצוברת תאוצה: עשרות מדינות כבר מקדמות פרויקטים דומים, ביניהן סין, שוודיה והאיחוד האירופי. גם בישראל בנק ישראל כבר פרסם אפיון ראשוני למטבע, ומבהיר – אם יבשילו התנאים, המהלך יכול לצאת לדרך.
האינטרסים שעל השולחן
בנק ישראל לא ממהר להנפיק שקל דיגיטלי – אבל הוא בהחלט נערך לרגע שבו התנאים יתאימו. מבחינתו, מדובר ב"תוכנית מגירה": אם וכאשר השוק, הטכנולוגיה או ההתנהגות של הציבור ישתנו – הבנק יהיה מוכן לשלוף את המהלך מהשולחן ולהוציא אותו לפועל.
אז מה בעצם דוחף את בנק ישראל לשקול את הצעד הזה?
קודם כל – חדשנות. מערכת התשלומים בעולם משתנה במהירות, וישראל לא רוצה להישאר מאחור. אם מדינות מובילות כמו סין או האיחוד האירופי ינפיקו מטבע דיגיטלי – והציבור יתחיל להשתמש בו – זה עלול לדחוק את השקל מהמרחב הדיגיטלי ולהחליש את המעמד של הבנק המרכזי.
שנית, מדובר בכלי לחיזוק הריבונות המוניטרית. אם מטבעות פרטיים, כמו ביטקוין או סטייבל קוינס (מטבעות קריפטו דיגיטליים צמודים לדולר), יהפכו לאמצעי תשלום יומיומי – המדינה תאבד שליטה על מערכת הכסף שלה. הנפקת שקל דיגיטלי מבטיחה שהציבור יוכל להמשיך להשתמש בכסף ישראלי אמיתי גם בעידן שבו המזומן נעלם.
סיבה נוספת היא שיפור התחרות והגברת היעילות. היום, כמעט כל תשלום עובר דרך חברות כרטיסי אשראי או בנקים. השקל הדיגיטלי יפתח את הדלת לשחקנים חדשים – כמו חברות טכנולוגיה וסטארטאפים – שיוכלו לפתח פתרונות תשלום חדשניים. זה עשוי להוזיל עלויות, לייעל את השירותים, ואפילו לשפר את הנגישות הפיננסית לאנשים שלא יכולים או לא רוצים להשתמש בבנקים.
ולבסוף – גיבוי מול תרחישים עתידיים. מה אם אנשים יפסיקו להשתמש במזומן לחלוטין? מה אם שחקן טכנולוגי גדול יפתח אמצעי תשלום פרטי שיכבוש את השוק? ומה אם תהיה ירידה באמון הציבור במערכת הבנקאית? במצבים כאלה, שקל דיגיטלי יכול לשמש כפתרון גיבוי שיעזור לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית.
היתרונות לציבור ולמשק
אחת הסיבות המרכזיות שבגללן שקל דיגיטלי מעורר עניין – היא כמות היתרונות שהוא יכול להביא, הן לצרכן הפרטי והן למשק כולו.
קודם כול – מהירות ונגישות. עם שקל דיגיטלי נוכל להעביר כסף בלחיצת כפתור – בכל שעה, בכל יום, גם בסופי שבוע וחגים – בלי לחכות לפתיחת הבנק ובלי עיכובים. תשלומים בין חברים, העברות לעסקים, קצבאות מהמדינה או משכורות – הכול יוכל לקרות בזמן אמת, בלי מתווכים ובעלות נמוכה במיוחד.
העלות היא יתרון משמעותי. מערכת מבוססת שקלים דיגיטליים צפויה להיות זולה בהרבה מהמערכות הפיננסיות הקיימות – עם פחות עמלות ופחות גורמים באמצע שגוזרים קופון. גם תשלומים לחו"ל, שהיום עלולים להיות יקרים ומסורבלים, עשויים להתבצע בצורה פשוטה, מהירה וזולה יותר.
הפרטיות גם משחקת כאן תפקיד. נכון, לא מדובר באנונימיות מלאה כמו במזומן, אבל בשונה מתשלומים רגילים בכרטיס אשראי – יתכן שניתן יהיה לבצע עסקאות קטנות תוך שמירה על רמת פרטיות גבוהה יותר, מבלי שכל תנועה פיננסית תישמר בשרת של הבנק/ חברת האשראי.
שקל דיגיטלי עשוי גם לשפר את הנגישות הפיננסית – במיוחד עבור אוכלוסיות שאין להן גישה מלאה לבנקים: עובדים זרים, צעירים, מי שחיים מחוץ למערכת הבנקאית או שאינם רוצים להשתמש בה. הוא יוכל לשמש כארנק דיגיטלי עצמאי, שאינו תלוי בגוף מסחרי.
היתרונות פה הן גם לציבור אך גם לכלכלה המקומית כאחד. שכן, אם ביכולתנו להשתמש בכסף ביעילות הדבר יעודד את הצריכה הפרטית המקומית ויביא לצמיחה כלכלית מוגברת.
אך כמו בכל שינוי טכנולוגי וכלכלי עמוק – גם השקל הדיגיטלי מעורר לא מעט חששות וחלקם - מוצדקים לגמרי.
אחת השאלות המרכזיות הנשאלת היא מה תפקידם של הבנקים בעולם שבו בנק ישראל מציע לציבור להחזיק כסף דיגיטלי ישירות אצלו.
אם יותר ויותר אנשים יעדיפו להעביר את כספם לארנק דיגיטלי במקום להשאיר אותו בפיקדון בבנק מסחרי – זה עלול לפגוע ביכולת של הבנקים להעניק אשראי. במילים אחרות, ככל שהשקל הדיגיטלי יתפוס מקום – כך יקטנו ההכנסות והרווחיות של הבנקים, מה שעלול להשפיע גם על המשק.
אבל זו לא רק שאלה של בנקים. אם וכאשר השקל הדיגיטלי ייכנס לפעולה, ענפים שלמים במערכת הפיננסית יצטרכו להמציא את עצמם מחדש.
חברות האשראי החוץ בנקאי כמו ישראכרט, מקס ו־כאל עלולות לאבד חלק מהכנסותיהן מעמלות, מהשימוש בכרטיסים ומהניהול של חשבונות תשלום. במקביל, חברות טכנולוגיה, קמעונאות ואפליקציות שירותים עשויות להפוך לשחקניות מפתיעות בתחום הפיננסי.
למשל, Wolt תוכל להחזיק ארנק דיגיטלי שדרכו הלקוח משלם על משלוחים, מקבל החזר במקרה של איחור, שומר עודף, או מקבל הטבות לקנייה הבאה. גם רשתות כמו שופרסל, רמי לוי ואפילו Gett יוכלו להציע ללקוחות שלהן אפשרות לשלם ישירות דרכן, בלי לעבור דרך הבנק או כרטיס האשראי.
המשמעות ברורה: מי שיידע לנצל את התשתית החדשה – ירוויח. מי שלא – יישאר מאחור.
יחד עם זאת, סיכון ליציבות המערכת הפיננסית כולה עלול להיווצר – במיוחד בזמן משבר. אם הציבור יאבד אמון בבנקים ויחפש "מפלט בטוח" – הוא עשוי להעביר במהירות את כספו לארנק הדיגיטלי, מה שעלול להוביל ל"בריחה המונית" מהמערכת הבנקאית. כדי להימנע מתרחיש כזה, בנק ישראל שוקל להגביל את הסכום המותר להחזקה בארנק דיגיטלי, לפחות בשלב הראשון.
בנוסף, יש מי שחוששים שהשקל הדיגיטלי עלול להפוך בעתיד לכלי שייתן יותר מדי כוח בידי המדינה – כולל שליטה על תשלומים, הגבלות שימוש, או פיקוח הדוק על זרימת הכסף. גם אם תרחישים כאלה רחוקים מהמציאות הנוכחית, הם עדיין מעוררים שאלות עקרוניות על איזון בין חדשנות לבין חופש כלכלי.
אז איפה אנחנו עומדים עכשיו?
נכון לעכשיו, בנק ישראל לא קיבל החלטה סופית להנפיק שקל דיגיטלי – אבל הוא כבר ניסח אפיון ראשוני, מקיים פיילוטים טכנולוגיים, ומכין תוכנית פעולה. אם וכאשר התנאים יתממשו – המדינה רוצה להיות מוכנה.
בין התנאים שיכולים להביא להנפקה: חדירה של מטבעות דיגיטליים פרטיים לשוק הישראלי, ירידה בשימוש במזומן, הנפקת מטבע דיגיטלי במדינות מפותחות אחרות (כמו ארה"ב או האיחוד האירופי), או ריכוזיות גבוהה מדי במערך התשלומים המקומי. כל אחד מהתרחישים האלה עלול לדחוף את בנק ישראל לעבר ההחלטה.
לאחר שביותר מ-60 מדינות בעולם בוחנים האם להשיק מטבע דיגיטלי יציב, באירופה, הבנק המרכזי כבר הודיע שהוא נערך להשקת "האירו הדיגיטלי", עם פיילוט שמתוכנן להתחיל בקרוב. לעומת זאת, בארה"ב, תחת ממשל טראמפ, הכיוון שונה – פחות התלהבות מ־CBDC, אבל כן תמיכה בסטייבל קוינס (מטבעות דיגיטליים צמודים לדולר) ואפילו הקמת רזרבות ביטקוין פדרליות.
בנק ישראל עוקב מקרוב. ההערכה היא שאם מגמות אלה יתחזקו, ואם הציבור בישראל יתחיל להשתמש יותר ויותר באמצעי תשלום פרטיים ודיגיטליים – לא תהיה ברירה אלא להצטרף למהפכה.
בשורה התחתונה, כאשר יונפק, השקל הדיגיטלי לא יהיה רק עוד אמצעי תשלום – אלא רגע היסטורי שיסמן את כניסת ישראל לעידן כלכלי חדש. לא פחות.
המהלך הזה לא נוגע רק לנוחות או לטכנולוגיה – הוא נוגע לעתיד הכסף, לשליטה על המדיניות המוניטרית, ולמעמד של בנק ישראל בתוך מערכת עולמית משתנה.
העולם כבר שם.
ארה"ב תחת טראמפ מקימה רזרבות ביטקוין פדרליות.
אירופה בונה מערכת שלמה לאירו דיגיטלי.
תאילנד מאשרת תשלומים במטבעות יציבים כמו USDT ו־USDC.
ואוסטרליה מתקדמת בחקיקה חדשנית לכלכלה דיגיטלית.
בזמן שישראל עדיין בוחנת, מרבית המעצמות כבר עוברות לפעולה.
כמו ב־1971, כשהנשיא ניקסון ניתק את הדולר מתקן הזהב – גם היום, העולם מתנתק מהשטרות.
ההיסטוריה לא שואלת אם נצטרף למהפכה – היא רק שואלת מתי, ובאיזה מחיר.
ובזמן שהבנקים נערכים לשינוי, הציבור שואל שאלה אחת פשוטה:
האם ישראל תוביל את הגל הזה – או תרדוף אחריו באיחור?
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה משמונה שנים. גיא הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך, ובנוסף הוא הבעלים של קרן הגידור Valley. יוצר הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
