בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במקרים של הפסקות חשמל יזומות בישראל. רק לפני פחות משנתיים (2.6.2023), בזמן שבארץ שורר גל חום עם טמפרטורות גבוהות מאוד (מעל 40 מעלות), כ- 260,000 צרכנים (בתי אב) נותקו ממערכת החשמל ונותרו מס' שעות (מ- 16:00 עד 21:30) ללא מזגן, מקרר או מאוורר. דוח של משרד האנרגיה מיום 26.6.2023 מלמד כי הסיבה לניתוק רחב ההיקף היא רמת ביקוש שיא לחשמל שעברה את רמת ההיצע המקסימלית של הרשת בכ- 1,000 מגה-וואט עובדה שחייבה ניתוק של חלקים גדולים בארץ. האם זה אומר שבמדינת ישראל אין בטחון אנרגטי?
נתון נוסף ומעניין בהקשר זה, התפרסם לא מזמן בדוח של מבקר המדינה מיום 14.1.2025 תחת פרק "שירות לציבור בחברת החשמל" מלמד כי זמן הניתוק מחשמל עמד בשנת 2017 על 153 דקות/לשנה לעומת 196 דקות/לשנה בשנת 2021 (גידול של כ- 28% בזמן הממוצע בדקות/לשנה של הפסקות חשמל). האם זה אומר שהביטחון האנרגטי בישראל בנסיגה?
בזמן מלחמת "חרבות ברזל" בימים בהם מדינת ישראל הותקפה בטילים בליסטיים ששוגרו ישירות מאירן נחשפנו לאינספור פרשנים שהביעו חשש גדול מאוד מפגיעה ישירה של טילים בתחנות כוח. אלה היו ימים שכמעט כל בית בישראל הצטייד בגנרטור.
לעניות דעתי (פ.א), בתחום החשמל למדינת ישראל יש עצמאות אנרגטית. מה שחסרה לנו היא "יתירות אנרגטית" שתטפל בדיוק במצבי קיצון כאלה (גלי חום, פגיעה/השבתה של מס' תחנות כוח וכו'). מבחינת טכנולוגית, ניסיון, מחיר וכו' תחנת כוח ע"ב גז טבעי הן כמעט מוצר מדף היום. אז למה בכל זאת לא קמות עוד תחנות כוח בישראל, שהרי יזמים לא חסרים כאן?
הסיבה העיקרית היא הרגולציה והבירוקרטיה בישראל. בישראל לוקח מעל 10 שנים לתכנן ולבנות תחנת כוח. לעיתים היזמים מתייאשים ופשוט זונחים פרויקטים. גם פרויקטים שהמדינה מקדמת כיזם במסגרת הות"ל, נתקעים בשל כל מיני תופעות כגון NIMBY (not in my back yard) מהסיבה הפשוטה שהרגולציה מאפשרת כמעט לכל אדם/גוף לתקוע מקלות בגלגלים של פרויקט ולעכבו במשך שנים.
יש שיאמרו שאפשר לישון בשקט כי ישראל עצמאית אנרגטית? התשובה היא לא! אנרגיה אינה רק חשמל. אנרגיה מגיעה בתצורות שונות ולכל אחת מהן יש שימושים שונים.
תוצר אנרגיה משמעותי שהציבור הרחב נוטה לשכוח ממנו ולדעת רבים חשוב לא פחות מחשמל הוא נפט. מנפט גולמי מייצרים תזקיקי דלקים שונים דוגמת סולר, גפ"מ, דלק סילוני ועוד. צה"ל היקר שלנו, מטוסי הקרב, טנקים, נגמשים, כלי צמ"ה וכן תעופה אזרחית וגם מרבית הרכבים הפרטיים שלנו (עדיין) זקוקים לדלקים מסוגים שונים. האם למדינת ישראל יש בטחון אנרגטי גם בתחום הנפט? התשובה לכך היא "שלילי חזק". בישראל אנחנו לא מפיקים/מייצרים ולו טיפה אחת של נפט. מדינת ישראל מייבאת ממדינות זרות את כלל צריכת הנפט שלה שעומדת כיום על כ- 80 מיליון חביות נפט בשנה.
במדינת ישראל צפויה דרישה גבוהה לתזקיקי דלקים גם בעתיד הנראה לעין. על פי דוח שפורסם ע"י משרד האנרגיה, גם תחת ההנחה שתוכניות המדינה באשר לכניסה משמעותית של רכבים חשמליים וקידום מהיר של אנרגיות מתחדשות תצלחנה, צריכת תזקיקי הדלקים בישראל בשנת 2040 צפויה לעמוד על כ- 60 מיליון חביות נפט ובשנת 2050 על כ-50 מיליון חביות נפט. המסקנה המתבקשת היא שבעתיד הנראה לעין ישראל תמשיך לצרוך כמות של נפט/דלקים דומה להיום, גם אם התרחיש הטוב ביותר של המדינה יתממש.
היכולת של מדינת ישראל להבטיח רציפות אנרגטית (חשמל, דלקים ועוד) לתושביה, בשגרה ובחירום, הינה קריטית בכל הקשור לתפקוד תקין של המדינה, ביטחון לאומי וחשוב לא פחות לחוסן החברתי. פגיעה בתשתיות האנרגיה של מדינת ישראל עלולה לפגוע בתפקוד השוטף והרציף של כלכלת המדינה. כמו כן, ברור לכל כי המשך הסתמכות מלאה (ועיוורת) על ייבוא נפט ודלקים ומוצרי אנרגיה אחרים ממדינות זרות הינה בלתי סבירה.
מסקנה זאת קיבלה תוקף מלא כשהופתענו מהצעדים שנקטה תורכיה (עד כדי אמברגו) לגבי קשרי המסחר עם ישראל וכן מעדים של מדינות נוספות להן קשרי מסחר עם ישראל. רק לאחרונה מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, ציין כי "עצמאות באנרגיה קריטית לתפקוד השוטף של המשק והכלכלה בישראל ועלינו לפעול לגוון את מקורות האנרגיה, כאמצעי לשיפור החוסן האנרגטי ולצמצום התלות במקור אנרגיה ספציפי".
בנאומו בוועידת ישראל לאנרגיה וסביבה ציין שר האנרגיה אלי כהן, בהתייחסותו לכוונה לסגור את בתי הזיקוק בחיפה כי "יש קונספציה שאומרת שמבחינה אנרגטית ברמה הלאומית, מדינת ישראל יכולה להתבסס על יבוא תזקיקים במקום לזקק כאן במדינת ישראל, הקונספציה הזאת שגויה. זה הימור בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אני קורא לממשלה לערוך שוב תוספת חשיבה בעניין".
כיום בראייה מפוקחת ולאחר שחלפו מספר שנים, כל בר דעת מבין את גודל ההחלטה כן להוציא מקרקעית הים את הגז ולא להיכנע לגופים הירוקים והקיצוניים שניסו בכל כוחם לחבל, להפחיד ולעצור. ללא הגז מצבנו הבינ"ל והאזורי היה שונה לגמרי (לשלילה). תשכיל המדינה לעשות באם תיישם שינויים בכל הליכי התכנון של פרויקטים שהמדינה מגדירה אותם כחשובים ברמה הלאומית ותאפשר להם להגיע לקו הסיום מהר מאוד. דוגמה לכך ראינו לאחרונה בפרויקט להפקה של נפט מפסולת פלסטיק ופצלי שמן שבבעלות שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ). לאחר שנים שהגופים הירוקים עשו הכול כדי לעצור את הפרויקט ולהדביק לו מוניטין שלילי, החליט שר הפנים, משה ארבל, בשל חשיבות הפרויקט לחוסן המדינה, להנחות להעביר אותו לועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).
בשנים האחרונות ניתן לראות כי שיקולים סביבתיים תפסו מקום מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות, לעיתים על חשבון היבטים חשובים נוספים. לצד החשיבות הרבה של הגנה על הסביבה, יש להביא בחשבון גם שיקולים נוספים כמו שיקול חברתי, חוסן לאומי ושיקולים כלכליים. אירועים כמו מלחמה מדגישים את הצורך באיזון בין כלל המרכיבים, ובפרט את חשיבות ההיערכות הלאומית והחוסן האזרחי. על כן, רצוי שהמדיניות הציבורית תושתת על ראייה רחבה ומאוזנת יותר, שתבוא לידי ביטוי גם ברמת הביצוע הממשלתית והפקידותית.
פרי אמסלם הינו מנהל פלטפורמת בורסה 360 ומשמש כיועץ שוק ההון לחברות ציבוריות ופרטיות. אין לראות באמור המלצה לפעילות בשוק ההון וני״ע השונים. לתכנים נוספים על שוק הישראלי מוזמנים להצטרף לעקוב אחרינו בערוץ הוואטסאפ וכן להצטרף לערוץ הטלגרם
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
