בעוד העברת נכסים בין דורות נתפסת לעיתים כמהלך טכני של תכנון מס וחלוקת הון, בפועל מדובר בתהליך מלא אתגרים גם ברמה האנושית. מחקר של חברת Altrata מעריך כי בעשור הקרוב בלבד, כ-1.2 מיליון אנשים בעלי הון של לפחות 5 מיליון דולר יעבירו כ-31 טריליון דולר ליורשיהם, כאשר כ-19.9 טריליון דולר מתוכם יגיעו מכ-155,000 אנשים עם הון של 30 מיליון דולר ומעלה.
בנק לומברד אודייר, מהוותיקים והמוערכים בעולם הבנקאות הפרטית, מלווה משפחות אמידות ברחבי העולם כבר יותר מ-225 שנה, עם מסורת של ניהול עושר קונסרבטיבי, חדשני ובר-קיימא. בשיחה עם אדל ברקת, מומחה לניהול עושר והעברת הון בין-דורי בבנק, ניסינו להבין מהם המכשולים המרכזיים בתהליך רגיש זה, אילו טעויות כדאי להימנע מהן, וכיצד ניתן לתכנן העברת עושר שתבטיח לא רק שקט כלכלי, אלא גם הרמוניה משפחתית לאורך זמן.
מדוע נחשב תהליך העברת עושר בין-דורי לאתגר כה מורכב, גם בקרב משפחות מגובשות ומבוססות? האם הקשיים הם בעיקר רגשיים, או שמעורבים גם גורמים משפטיים, עסקיים או תרבותיים?
לטעמי, האתגר הגדול ביותר בתכנון העברת נכסים נובע בראש ובראשונה מהעובדה שהתהליך עוסק בנושאים כואבים או לא נעימים כמו אובדן כושר עבודה או מוות. מדובר בנושא טעון מאוד מבחינה רגשית, שכן הוא נוגע ביותר מכסף בלבד – הוא נוגע לרגשות משפחתיים, זהות, כוח, ערכים ומורשת. אין זה מפתיע שבמשפחות רבות הנושא נדחה שוב ושוב; למעשה, משפחות רבות אינן מדברות על תכנון ירושה והעברת נכסים באופן פתוח. הורים עשויים להימנע מהשיחות הללו מתוך רצון "להגן" על ילדיהם, או מתוך הנחה שערכיהם ברורים גם מבלי שנאמרו במפורש.
בנוסף, לעיתים קרובות קשה מאוד לתכנן מתוך ראייה ארוכת טווח, תוך לקיחה בחשבון של מצבים שעתידים להשתנות. מעבר לשינויים במצבים האישיים, משפחות הופכות ליותר בינלאומיות וניידות. לכן, הופך מורכב יותר ויותר למצוא פתרונות שיתאימו למצבים משפטיים שונים, מה שמסבך את נושאי הציות המשפטי, המיסוי והרגולציה. וחשוב לא פחות – הסביבות המשפטיות והמיסוי משתנים עם הזמן, ופתרון שנמצא נכון בנקודת זמן מסוימת, עלול להפוך ללא רלוונטי לחלוטין לאור התפתחויות עתידיות.
מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאתה נתקל בהן בקרב דור המייסדים כשהם מתכוננים להעברת העושר המשפחתי?
במיוחד כשזה נוגע למיסוי ולהעברת עסקים משפחתיים - אחת הטעויות הנפוצות שכולנו עושים היא לחשוב שאין לחץ, ושיש לנו זמן לטפל בדברים. כתוצאה מכך, לא נדיר לראות הורים שנאלצים לארגן את העיזבון שלהם במהירות.
טעות נוספת היא לחשוב שכל סוגי הנכסים ניתנים לאיגוד תחת מבנה אחד שיפחית את נטל המס, יגן על הנכסים, וידאג ליורשים ולבני משפחה פגיעים – בכל מקום שבו הם חיים.
למרבה הצער, פתרונות קסם כאלה אינם קיימים. להפך – תכנון ירושה הוא תהליך מורכב ורציף, שצריך לקחת בחשבון את המצב האישי והפיננסי לא רק של דור המייסדים, אלא גם של כל יורש בנפרד.
בכל הנוגע להמשכיות עסקית, אחת הטעויות השכיחות שאני רואה במשפחות היא כאשר אבות או אימהות מניחים שהם מבינים את שאיפות ילדיהם, ושהם ירצו בהכרח להמשיך את דרכם. לעיתים קרובות, הנחות אלה מובילות לקונפליקטים על רקע מחסור בתקשורת בתוך המשפחה.
כיצד ניתן לבסס שיח פתוח ובריא בין הדור הוותיק ליורשים הצעירים, במיוחד כשקיימים פערים בערכים, באורח החיים או בגישה לכסף?
כינון תקשורת פתוחה בין דורות הוא אכן אתגר גדול. ברוב המקרים, התקשורת היא עקב האכילס של משפחות ועסקים משפחתיים – ואם היא אינה קיימת, אינה מספקת או באיכות ירודה, היא מובילה ישירות לקונפליקטים. כדי לתקשר היטב, חשוב לא רק לדעת לדבר – אלא גם לדעת להקשיב. בתקופות של העברת עושר, כאשר כל החושים מתחדדים, יש להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת.
הנה כמה אסטרטגיות לקידום תקשורת יעילה:
-הכר וכבד את ההבדלים: חשוב להכיר ולהעריך את ההבדלים בערכים, באורח החיים ובגישה לכסף בין הדורות.
-מצא מכנה משותף: להתמקד בנקודות הסכמה ולא בהבדלים.
-עודד חינוך והעלאת מודעות: לדוגמה, לחנך את שני הדורות לגבי ההבדלים התרבותיים והדוריים שמשפיעים על תפיסותיהם.
-עודד שיח פתוח: לקבוע מפגשים משפחתיים קבועים לשיחות ועדכונים, ולעודד דיאלוג פתוח וכנה שבו כל אחד יוכל לבטא את דעותיו ודאגותיו.
-קבעו מטרות ברורות: לזהות מטרות משותפות לשני הדורות, כמו רווחת המשפחה בטווח הארוך ושימור ההון. לגבש חזון משותף לעתיד שמכיל את ערכי ושאיפות שני הדורות.
-שלבו מגשרים או יועצים מקצועיים: ניתן להיעזר במתווך מקצועי או מטפל משפחתי לניהול השיח בנושאים הרגישים, וכן ביועצים פיננסיים או מתכנני עיזבון שיעניקו ייעוץ אובייקטיבי ויגשרו בין הדורות.
ישנה תפיסה רווחת שחשוב להעביר לא רק עושר, אלא גם ערכים, אחריות ותפיסת עולם. כיצד עושים זאת בפועל? האם קיימים כלים או שיטות שיכולים לסייע בהעברת ה-"DNA" המשפחתי לדור הבא?
העברת ערכי המשפחה, החזון והייעוד לדור הבא היא אכן קריטית לשימור הזהות והמורשת המשפחתית.
ניתן לעשות זאת באמצעות שיטות שונות, לדוגמה:
-שיתוף בסיפורים על ההיסטוריה של המשפחה, ההישגים והאתגרים – סיפורים אלה יכולים לחזק תחושת שייכות וגאווה.
-שמירה על מסורות משפחתיות – ארגון מפגשים משפחתיים, חגיגות וטקסים שמשקפים את ערכי המשפחה. ניתן גם לשלב מנהגים תרבותיים שמבטאים את מורשת המשפחה.
-הקמת תכניות חונכות – בהן בני המשפחה המבוגרים מדריכים את הצעירים ומסייעים להם להבין את ערכי המשפחה ואת תחומי האחריות שלהם. ניתן גם לערוך סדנאות או הרצאות על התנהגות אתית, אחריות חברתית ועוד.
-ניסוח חוקה משפחתית או הצהרת ייעוד – הכוללות את הערכים, העקרונות והחזון של המשפחה.
-עיסוק בפעילות פילנתרופית או בפרויקטים קהילתיים שמשקפים את הערכים והמחויבות החברתית של המשפחה.
-מנהיגות דרך דוגמה אישית – על ידי הפגנת יושרה, אחריות ואמפתיה, והכרה בצעירים שמפגינים את הערכים הללו.
מה מייחד משפחות שמצליחות בתכנון ההורשה שלהן לעומת כאלה שבהן התהליך מוביל לקונפליקטים פנימיים? האם מדובר באישיות, בהיערכות מוקדמת או במשהו אחר?
תכנון ירושה מוצלח תלוי לרוב בכמה גורמים מרכזיים שמעבר לעושר עצמו.
לדעתי, הגורם החשוב ביותר להצלחה הוא תקשורת פתוחה ומוקדמת, וכן שיח שקוף. מהניסיון שלי, משפחות שמנהלות שיח כן על ירושה, ערכים, ציפיות, תפקידים ותכניות – מראש – נוטות להימנע מאי הבנות וקונפליקטים. שמירה על עדכון של כלל בני המשפחה לגבי שינויים בתכנית הירושה מסייעת בשמירה על בהירות ואמון.
קיום צוואה ותכנית עיזבון כתובות היטב שמבהירות את אופן חלוקת הנכסים והאחריות – מפחיתות את חוסר הוודאות. חשוב גם לוודא שחלוקת הנכסים נתפסת כהוגנת על ידי כל היורשים, כדי למנוע תחושות של תסכול וסכסוכים.
בניית מבני תכנון עיזבון כמו נאמנויות (Trusts) יכולה לעיתים לסייע בניהול השיח ולשמור על הרמוניה משפחתית. במקרים כאלה, התערבות של גורם שלישי ניטרלי יכולה לסייע בהתמודדות עם נושאים רגישים ולספק פתרונות מאוזנים.
מה שצריך להימנע ממנו בכל מקרה הוא תכנון חשאי – כאשר תכניות ירושה נשמרות בסוד או אינן מדווחות בגלוי, הדבר מוביל בהכרח לאי הבנות ולחוסר אמון בקרב בני המשפחה. החלטות מפתיעות שמתגלות רק לאחר מותו של בעל העיזבון עלולות לגרום לשוק ולסכסוכים, וחלוקה לא שוויונית של נכסים ללא הסבר ברור עלולה לעורר תחושות של חוסר צדק ויריבות.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
