האם ידעתם שהחלטות המתקבלות במסדרונות הממשלה יכולות להשפיע באופן דרמטי על חשבון החשמל שלכם, על חבילת הסלולר, ואפילו על מחיר הטיסה הבאה שלכם לחו"ל? רפורמות כלכליות הן לא רק סעיפים יבשים בחוק, הן הכלים שמעצבים את המציאות הכלכלית שלנו, לטוב ולרע. לפעמים הן מביאות בשורה של תחרות והוזלות, ולעיתים הן עלולות לייצר עיוותים ועליית מחירים. בכתבה זו, נצלול לעומק הרפורמות המרכזיות בישראל, ננתח את הצלחותיהן וכישלונותיהן, ונבחן כיצד הן השפיעו, ועדיין משפיעות, על הכיס של כל אחת ואחד מאיתנו. המטרה היא להבין טוב יותר ממה נובעות הרפורמות, היכן טמון הפוטנציאל לשינוי חיובי, וכיצד ניתן לתכנן את העתיד הכלכלי של ישראל בצורה מושכלת יותר.
הרפורמות המנצחות: השינוי אפשרי
לאורך השנים, ידע המשק הישראלי מספר רפורמות פורצות דרך, שהצליחו להפיח רוח חדשה בשווקים, להגביר תחרות ולהטיב עם הצרכנים. שלוש דוגמאות בולטות לכך הן תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 (שכללה את רפורמת השקל החדש), רפורמת הסלולר, רפורמת "שמיים פתוחים" ורפורמת החשמל – שכולן השפיעו דרמטית על הכיס של כולנו.
נקודת ציון היסטורית משמעותית הייתה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, שבליבתה עמדה רפורמת השקל החדש. קצת רקע: בשנות ה-80 המוקדמות, ישראל חוותה היפר-אינפלציה חסרת תקדים, שהגיעה לשיאים של מאות אחוזים בשנה. לדוגמה, בשנת 1984 האינפלציה השנתית עמדה על 445%! כסף איבד את ערכו במהירות מבהילה, והשקל הישן הפך כמעט חסר משמעות. בתוכנית הייצוב הוחלט על שינוי דרסטי: המרת השקל הישן לשקל חדש, תוך מחיקת שלושה אפסים (כלומר, 1,000 שקלים ישנים הפכו לשקל חדש אחד). מהלך זה, לצד קיצוצים דרסטיים בתקציב המדינה, הקפאת מחירים והגבלת הדפסת כסף, בלם למעשה את האינפלציה הדוהרת, ייצב את הכלכלה והשיב את אמון הציבור במטבע הלאומי. זו לא הייתה רפורמה נקודתית בשוק מסוים, אלא מהלך מערכתי רחב שהציל את הכלכלה מקריסה.
רפורמת הסלולר, המכונה גם "רפורמת כחלון", היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לרפורמה שהשפיעה באופן מיידי ודרמטי על כל כיס בישראל. עד שנת 2012, שוק הסלולר הישראלי היה נשלט על ידי שלוש חברות ותיקות (סלקום, פלאפון ופרטנר) ששלטו במחירים ובנתחי השוק. חבילות סלולר טיפוסיות יכלו להגיע אז בקלות לאלף שקלים בחודש! כניסת שחקנים חדשים כדוגמת גולן טלקום והוט מובייל, תוך כדי הסדרה רגולטורית שאפשרה להם להשתמש בתשתיות קיימות, יצרה תחרות עזה. ההשלכה הכלכלית הייתה מוחשית: תוך זמן קצר, מחירי חבילות הסלולר צנחו בעשרות אחוזים. כך למשל, חבילות "ללא הגבלה" עם נפחי גלישה סבירים, ירדו למחירים של 30-50 שקלים לחודש כבר בשנת 2013. על פי הערכות משרד התקשורת עצמו, הציבור חסך במצטבר 5.7 מיליארד שקלים בתקציב שירותי הסלולר בעקבות הרפורמה בשנים הראשונות ליישומה, והוזיל ב-60% את ההוצאה על המכשיר. ומה קרה למניות? מניותיהן של החברות הוותיקות כמו סלקום ופרטנר ספגו ירידות חדות בערכן עם כניסת התחרות. הן נאלצו להתייעל, לקצץ בהוצאות ולהמציא את עצמן מחדש כדי לשרוד בשוק החדש. זו דוגמה מצוינת לאיך אינטרסים של חברות קיימות מנסים לסכל רפורמות שפוגעות בהכנסותיהן, אך בסופו של דבר, כשזה קורה, השוק מתיישר והצרכן מנצח. למרות המכה הראשונית, הרפורמה לא רק חסכה מיליארדי שקלים למשקי הבית הישראלים, אלא גם אילצה את החברות הוותיקות לשפר את השירות ולהציע חבילות אטרקטיביות יותר, ובכך תרמה לצמיחה כלכלית ולשיפור איכות החיים. נכון להיום, חבילות הסלולר בישראל והתשלומים לחברות אלו הם מהנמוכים בעולם.
רפורמת "שמיים פתוחים", שנחתמה ב-2012, פתחה את שוק התעופה הישראלי לתחרות חופשית. לפני הרפורמה, מספר מצומצם של חברות תעופה (כולל אל על) שלטו בקווי הטיסה מישראל ואליה, מה שהוביל למחירים גבוהים יחסית. הרפורמה אפשרה לחברות תעופה זרות רבות, ובמיוחד חברות "לואו קוסט", לטוס לישראל וממנה ללא הגבלות כמעט. ההשפעה הייתה מיידית ומוחשית: מחירי הטיסות צנחו בעשרות אחוזים, והיצע היעדים והטיסות גדל באופן משמעותי. פתאום יכולנו לטוס ליעדים חדשים ובמחירים שלא דמיינו קודם. ומה קרה לחברת התעופה הישראלית אל על? בתחילה, עם כניסת הרפורמה והתחרות, מניית אל על ספגה ירידות. החברה נאלצה להתמודד עם תחרות עזה על המחיר ולהתייעל משמעותית. עם זאת, בטווח הארוך, אל על למדה להסתגל. היא שיפרה את השירות, הציעה מוצרים חדשים (כמו מותג הלואו-קוסט שלה "UP" בזמנו), ואף ניצלה את מעמדה כחברה ישראלית בתקופות אי וודאות. למשל, בתקופת הקורונה, כשחברות תעופה זרות הפסיקו לטוס לישראל, מעמדה של אל על התחזק זמנית. גם במלחמת "חרבות ברזל", כאשר חברות זרות רבות הפסיקו את טיסותיהן לישראל, אל על נותרה חברת תעופה מרכזית וביססה את מעמדה. כתוצאה מכך, מניית אל על, נכון ליולי 2025, עלתה ב-390% מתחילת הלחימה ב-7 באוקטובר 2023. רפורמת "שמיים פתוחים" היא דוגמה מצוינת לכוחה של תחרות בינלאומית להוזיל מחירים לצרכן.
רפורמת החשמל: הדרך לחשבון מוזל מתקצרת
פעם, לא הייתה לכם אפשרות לבחור ספק חשמל. כל החשמל הגיע מחברת החשמל, בדיוק כמו שפעם שילמנו מאות שקלים על סלולר לפני התחרות. רפורמת החשמל נולדה מהרעיון הפשוט: לאפשר תחרות אמיתית, כדי שתוכלו לבחור ספק חשמל ולשלם פחות.
התהליך החל ב-2018 עם הפרטת תחנות כוח של חברת החשמל, אך המהפך האמיתי הגיע רק ביולי 2024, כששוק האספקה נפתח לכל משק בית בישראל. פתאום, יכולתם לבחור ספק חשמל פרטי כמו "סלקום", "פרטנר", "HOT", "בזק", "אמישראגז" או "אלקטרה פאוור", וליהנות מהנחה של 5% עד 20% בחשבון. הספקים קונים חשמל ומוכרים לכם, בזמן שחברת החשמל ממשיכה לתחזק את התשתית.
הביקוש מפתיע: עד סוף מאי 1.26 מיליון ישראלים כבר עברו לספקים פרטיים, מעל 70% מהיעד לשנת 2025. רובם עשו זאת למרות תהליך הצטרפות ידני ללא מונה חכם, מה שגורם לחלק לבטל את המעבר.
אבל קשיים עדיין קיימים. ספקים מתקשים להציע מחירים תחרותיים בגלל הגבלות על רכישת חשמל מתחנות פרטיות, ושינויים בתעריפים מצמצמים את רווחיותם, מה שמוריד את ההנחות. לשמחתנו, יש חדשות טובות! לאחרונה, רפורמת החשמל התרחבה: ספקים פרטיים, שעד כה יכלו לפעול רק מול מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, יכולים כעת להתקשר גם מול תחנות כוח קונבנציונליות ("רגילות") שמשתתפות באספקה! זה אמור לעזור לספקים להתמודד עם הקושי הגדול שלהם (שעד כה פגע משמעותית ברווחיות) במציאת מספיק חשמל שיענה על הביקוש. בין הספקים הפועלים כיום ניתן למצוא את פזגז חשמל, אלקטרה פאוור, סלקום אנרג'י, אמישראגז חשמל, פרטנר פאוור, הוט אנרג'י ובזק אנרג'י. אלקטרה פאוור, למשל, כבר נהנית מיתרון תחרותי משמעותי עם הסכמים ומאגרים סולאריים המאפשרים לה לרכוש חשמל זול.
ולמרות הקשיים שהיו עד הרחבת הרפורמה לאחרונה, יש הצלחות: אלקטרה פאוור, סלקום, בזק ופרטנר הענקיות עלו בצורה חדה בשנה האחרונה, בניגוד לירידות שחוו לפני עשור וזאת בזכות העובדה שהן ידעו להסתגל, שימו לב שזה בדיוק מתחילת יולי 2024, מתי שהמשק נפתח לשוק הפרטי. בשורה התחתונה, כדי שהתחרות בחשמל תצליח ותוזיל את המחיר הבסיסי הזה, חייבים להסיר את החסמים, להרחיב את ההיצע ולתת לשוק לעבוד.
הרפורמות הפחות מוצלחות: לקחים והחמצות כלכליות
לצד הצלחות, היו גם רפורמות שלא הצליחו לעמוד בציפיות, ואף יצרו לעיתים נזקים כלכליים או חברתיים. לעיתים קרובות, הכשלים הללו נובעים מניסיון לייבא מודלים זרים ללא התאמה מספקת למאפייני המשק הישראלי, או מחוסר הבנה מעמיקה של ההשלכות הרוחביות של הרפורמה.
דוגמה בולטת לכך היא רפורמה חדשה יחסית, המבוססת על העיקרון "מה שטוב לאירופה, טוב גם לישראל", שהובילה לרפורמות ושינויים מסוימים בתחום היבוא והתקינה. הניסיון לבטל חסמי יבוא באמצעות אימוץ אוטומטי של תקנים אירופאיים (לדוגמה, "רפורמת יבוא מקביל") ללא התאמה מספקת למציאות המקומית, יצר עיוותים רבים. וכך, במקום להוריד מחירים באופן משמעותי, גישה זו הובילה לכניסה מוגבלת של מתחרים חדשים, במיוחד בתחומים שבהם קיימים מונופולים או דואופולים חזקים (דואופול – מצב בו לשתי חברות בלבד יש מונופול על שוק שלם). דוח של "מרכז טאוב" (מכון מחקר עצמאי ומוביל בתחומי הכלכלה והחברה בישראל) מהשנה האחרונה הצביע על כך שכ-55% מסך המוצרים מיובאים לישראל על ידי עד שלושה יבואנים בלבד, וביותר מ-1,500 קטגוריות מוצרים קיים יבואן יחיד ששולט בשוק. נתון מדאיג הוא שב-20% מסך המוצרים (כ-3,000 פריטים שונים) אין כמעט בכלל תחרות, והם מיובאים על ידי יבואן בלעדי אחד בלבד. הדבר משקף את העובדה שרפורמות יבוא שאינן מלוות בפירוק כוחם של המונופולים וביצירת סביבה עסקית תומכת ליבואנים קטנים, אינן מצליחות להשיג את מטרתן המרכזית: הוזלת מחירים! בפועל, נוצר מצב שהיבואנים הקיימים סופגים את ההטבות מהרפורמה, מבלי להעבירן לצרכן.
דוגמה עדכנית נוספת לכשלים ביישום רפורמות ניתן לראות ב"רפורמת צדק תחבורתי" בתחבורה הציבורית, שהחלה את יישומה בשנים האחרונות. בעוד מטרתה הייתה להרחיב את מעגל הזכאים להנחות ולצמצם את הפערים, היישום שלה הוביל גם לעליות מחירים משמעותיות לכלל האוכלוסייה. החל מאפריל 2025 (כלומר, לפני כשלושה חודשים מהיום), תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית זינקו ב-33%, והשלימו בכך זינוק של 45% בפחות משנה. מחיר נסיעה בודדת באוטובוס עלה מ-6 שקלים ל-8 שקלים, ומחיר חוזה "חופשי חודשי" בטווח של עד 40 ק"מ עלה מ-267 שקלים ל-323 שקלים. על פי נתוני האוצר, סבסוד התחבורה הציבורית זינק מכ-3.5 מיליארד שקלים בשנת 2010 לכמעט 14 מיליארד שקלים בשנת 2023 – עלייה של כ-300%. למרות הסבסוד העצום, פדיון התחבורה הציבורית (כלומר, הכנסות חברות התחבורה מתשלום הנוסעים) ירד, ומחיר ממוצע לנוסע ירד מ-7.9 שקלים בשנת 2004 ל-2.7 שקלים בשנת 2023, ירידה של כ-66%.
נתונים אלו מצביעים על כך שהסבסוד הגדל אינו בהכרח מתורגם לעלייה בשימוש או ביעילות, אלא עלול ליצור עומס תקציבי כבד מבלי להשיג את היעדים התחבורתיים החשובים של הגברת השימוש בתחבורה ציבורית והפחתת העומס בכבישים. בפועל, יש צד מאוד קטן באוכלוסייה שנהנה מההטבות בזמן שיתר התושבים במדינה דווקא סובלים ממנה.
אין בעיה ואפילו מבורך לעזור לאוכלוסיות מתקשות, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה ולא על חשבון פגיעה (משמעותית) בשאר האזרחים. הכשלים ברפורמות כאלה משקפים לעיתים קרובות חוסר הערכה מספקת של ההשלכות הכלכליות הרחבות, לא רק על הצרכן, אלא גם על היצרנים, על התשתיות ועל היכולת של השוק להסתגל. כאשר רפורמה אינה מתוכננת בקפידה ואינה לוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של המשק, היא עלולה לייצר מחירים גבוהים יותר במקום נמוכים יותר, לפגוע ביעילות במקום לשפר אותה, ולהגביר את אי הוודאות במקום לצמצמה.
הרפורמות ההכרחיות: לאן הולכים מכאן?
הניסיון הנצבר מרפורמות העבר מלמד אותנו לקחים חשובים לקראת רפורמות עתידיות. כדי להבטיח שהרפורמות הבאות אכן יתרמו לצמיחה כלכלית ולהורדת יוקר המחיה, עלינו לאמץ מספר עקרונות מנחים: התאמה למאפיינים מקומיים וניתוח מעמיק, שקיפות ושיתוף פעולה, אכיפה ופיקוח יעילים וגמישות תפעולית. אולם, מעבר לעקרונות אלו, קיימים מספר תחומים קריטיים שבהם מדינת ישראל זקוקה לרפורמות עמוקות ודחופות.
אחד התחומים הבוערים ביותר הוא הבירוקרטיה והרגולציה המכבידה. ישראל סובלת מעודף רגולציה המייקר את עלויות הייצור והשירותים, ובולם יזמות וחדשנות. לדוגמה, קבלת היתר בנייה יכולה לארוך שנים, מה שמוסיף עלויות אדירות ליזמים ובסופו של דבר מתגלגל למחיר הדירה. רפורמה שתפשט את הליכי הרישוי, תקצר זמני המתנה ותפחית את העומס הרגולטורי, יכולה לחסוך למשק מיליארדי שקלים מדי שנה ולתרום משמעותית להורדת מחירים.
תחום נוסף הוא מבנה השוק והתחרותיות. למרות הצלחות בסלולר, קיימים ענפים רבים במשק הישראלי בהם ריכוזיות גבוהה פוגעת בתחרות ומובילה למחירים גבוהים. קחו לדוגמה את תחום יבוא כלי הרכב, או את מבנה השוק של מוצרי המזון – שני אלו סובלים מיבואנים בודדים ששולטים בשוק, ומונעים תחרות אמיתית שתוריד מחירים. גם הבנקים והתקשורת הנייחת סובלים מריכוזיות. רפורמות שיעודדו כניסת מתחרים חדשים, יפרקו מונופולים ויבטלו חסמי כניסה מיותרים, הן קריטיות להורדת יוקר המחיה.
מעבר לכך, מבנה הממשל עצמו זקוק לרפורמה. הבעיה היא לא רק בחברות או ביבואנים, אלא גם במבנה הארגוני הקלוקל לעיתים של הממשלה עצמה. אם כל משרד ממשלתי וכל רשות תעסוק בתחומה באופן יעיל ומנותק מאינטרסים צולבים. לדוגמה, משרד התחבורה בתחבורה, רשות התחרות בתחרות, משרד האוצר בתקציב, נוכל להגיע למצב שבו העלות לצרכן הסופי תהיה נמוכה משמעותית.
הצורך ברפורמות אלו מתעצם לאור הנטל הגובר של המיסים וההוצאות הממשלתיות. בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה שבה המדינה נאלצת לגבות יותר ויותר מיסים (ישירים ועקיפים) כדי לממן את פעילותה ההולכת ומתרחבת, ולכסות גירעונות תקציביים. עליות במיסים כמו המע"מ, מס הכנסה, וארנונה, יחד עם היטלים שונים, מכבידות על משקי הבית והעסקים. רפורמות אפקטיביות שישפרו את היעילות הכלכלית של המשק, בין אם באמצעות הורדת עלויות ייצור, הגברת התחרות או פישוט הבירוקרטיה, יכולות להביא לצמיחה כלכלית שתאפשר להגדיל את הכנסות המדינה ממקורות בריאים יותר, ובטווח הארוך אף להפחית את הצורך בהעלאות מיסים נוספות. אם לא נבצע רפורמות שיגבירו את היעילות והתחרות, המדינה תמצא את עצמה עם צורך הולך וגובר לקחת עוד ועוד כסף מהאזרחים, מה שיפגע בכוח הקנייה, יאט את הצמיחה ויחריף את משבר יוקר המחיה.
אז מה השורה התחתונה?
לסיכום, רפורמות כלכליות הן מנוע חשוב לצמיחה ושיפור, אך הצלחתן תלויה רבות באופן שבו הן מתוכננות ומיושמות. הניסיון הישראלי מלמד שרפורמות שמתבססות על הבנה מעמיקה של השוק, על נתונים כלכליים מוצקים ועל שיתוף פעולה בין כלל הגורמים – במיוחד כאשר הן גוברות על אינטרסים צרים של גורמים מונופוליסטיים או בעלי כוח שוק, הן אלו שמניבות את התוצאות הטובות ביותר עבור הציבור. לעומת זאת, ניסיונות "קיצורי דרך" או ייבוא עיוור של מודלים זרים, עלולים להוביל להחמצות ואף לנזקים כלכליים שעלולים לעלות למשק מיליארדי שקלים.
עתיד כלכלת ישראל תלוי ביכולתנו ללמוד מן העבר: לשחזר את הצלחות העבר, לתקן את כשלונותיו, ולתכנן את הרפורמות הבאות בצורה אסטרטגית, שקולה ואחראית. רק כך נוכל להבטיח שהכלכלה הישראלית תמשיך לשגשג, שיוקר המחיה יפחת, ושהאזרחים ייהנו מפירות הצמיחה, מבלי שניאלץ לשלם מחיר הולך וגובר במיסים. הבנת התהליכים הללו, ומעורבות הציבור בהם, היא המפתח לעתיד כלכלי טוב יותר לכולנו.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
