כמה מדינות בעולם קמו מתוך חורבות, מוקפות אויבים, והצליחו תוך פחות מ-75 שנים להפוך לאחת הכלכלות המובילות בעולם? מדינת ישראל נבנתה כנגד כל הסיכויים — וכך גם הכלכלה שלה.
מהחקלאות הדלה של שנות ה-50 ועד לאקזיט של 30 מיליארד דולר של חברת WIZ — ישראל עשתה מסע כלכלי יוצא דופן. היום, עם תוצר לנפש גבוה מזה של יפן ודומה לזה של בריטניה, ישראל ניצבת בשורה הראשונה של המדינות המפותחות.
בין הצלחה לאי-שוויון
למרות הישגי המאקרו המרשימים, התחושה בשטח שונה. לא כל אזרחי ישראל נהנים מפירות ההצלחה.
מדד ג'יני, שמודד את רמת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות, מציב את ישראל במקום ה-107 בעולם, לצד מדינות כמו קניה, גמביה והרפובליקה הדומיניקנית. ערך מדד ג'יני בישראל עומד על 38.6 — גבוה משמעותית מהמקובל במדינות מערביות. המשמעות: לצד סיפור הצמיחה, הפערים הכלכליים העמיקו.
כלכלה דינמית מול יוקר מחיה חונק
ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחת ממעצמות ההייטק החשובות בעולם. מספר חברות הטכנולוגיה לנפש הוא מהגבוהים ביותר. אולם במקביל, יוקר המחיה מאפיל על ההצלחה כאשר מחירי המזון, הנדל"ן והשירותים גבוהים משמעותית ממדינות הOECD וכך גם השכר החציוני שנמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
האשמה אינה ב"מונופולים"
נהוג להאשים את "המונופולים" — הבנקים, היזמים, חברות הביטוח ורשתות המזון.
אך האשמה האמיתית אינה בהם: עסקים גדולים כקטנים, בסופו של דבר, ממלאים את ייעודם — לייצר רווחים לבעלי המניות וכמה שיותר. הבעיה העמוקה יותר טמונה בכך שממשלות ישראל לדורותיהן לא הצליחו לנהל את משאבי המדינה בצורה אפקטיבית, לא ביססו מדיניות רגולטורית חכמה, ולא הבטיחו אכיפה שתגן על הצרכנים. היעדר תכנון כלכלי לטווח ארוך יצר מערכת שבה הצמיחה לא מחלחלת לכל שכבות האוכלוסייה ובטח שלא מגיעה למימוש הפוטנציאל .
אחריות אישית: להשקיע, לא רק לשמר.
לצד האשמה המערכתית, קיימת גם אחריות אישית. בעידן שבו התשואות על עו"ש אפסיות והאינפלציה שוחקת את ערך הכסף, מי שמותיר את כספו לא מושקע — עלול למצוא את עצמו נשחק כלכלית. להשאיר כסף בעו"ש זו אינה אסטרטגיה — אלא הפסד בטוח. אזרח שרוצה לשמר את כוח הקנייה שלו ולהשתתף בחלוקת העושר הלאומית חייב להשקיע: בין אם בשוק ההון או באפיקים מניבים אחרים.
תחזית 2025: אופטימיות זהירה
למרות המורכבות בניבוי העתיד, התחזיות לשנת 2025 מעודדות. קצב הצמיחה צפוי לעמוד על כ-3.5%, שיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה מתמשכת וקצב האינפלציה מראה סימני התמתנות. תחומים כמו טכנולוגיות מתקדמות, אנרגיה וביוטק ממשיכים להציג צמיחה חיובית, גם בתקופות של האטה עולמית. עם זאת, רמות הסיכון נותרות גבוהות: המשך המתיחות הביטחונית והשסעים החברתיים מהווים גורמי סיכון משמעותיים שיש לקחת בחשבון.
ביום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, יש מקום לגאווה אמיתית על ההישגים הכלכליים יוצאי הדופן.
אבל אסור לשכוח: צמיחה מאקרו-כלכלית לבדה אינה מספיקה.
אם לא נטפל בפערים, לא נשקיע בתשתיות חברתיות ולא נבנה כלכלה שמשרתת את כלל האוכלוסייה, ההצלחה עלולה להישאר נחלת מעטים בלבד. מדינה ישראל מצליחה להתגבר על אתגרים כמעט בלתי אפשריים, אך כדי להבטיח שגם בעוד 77 שנה נחגוג מדינה חזקה ומשגשגת כלכלית — נדרשת מדיניות כלכלית ברורה וכזאת שמסתכלת לטווח הארוך.
דניאל לייטנר הוא מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
