ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, עם סחר דו-צדדי בסחורות בהיקף של כ-34 מיליארד דולר בשנה החולפת. מתוכם, יצוא הסחורות מישראל לארה"ב הסתכם בכ-14.2 מיליארד דולר בשנת 2024.
עבור היצואנים, החלטתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכס של 17% על כלל היבוא מישראל היא מהלומה כבדה. מוצרים כחול-לבן נתקלים כעת בחומה של מיסוי אמריקאי. מוצר ישראלי שעד אתמול נמכר בארה”ב תמורת 100 דולר יתומחר כעת ב-117 דולר בעיני הלקוח האמריקאי. חברות ישראליות יצטרכו לבחור אם לגלגל את תוספת המס אל הצרכן (בסיכון שיאבדו נתח שוק למתחרים זולים יותר) או לספוג אותה בעצמן ולהקטין את מרווחי הרווח באופן דרסטי.
שער הדולר הנוכחי ניצב סביב 3.70 שקלים לדולר, אך תחזיות עדכניות של מומחי מטבע בין-לאומיים צופות ירידה בערכו של המטבע האמריקאי בחודשים הקרובים. הסיבות מגוונות, מהאטה בצמיחה בארה”ב ועד ציפיות להפחתת ריבית הפדרל ריזרב, אך התוצאה אחידה: דולר חלש יותר מול השקל. עבור היצואנים, שמשלמים משכורות והוצאות בישראל אך מוכרים בחוזים דולריים, זו בשורה קשה. אם התחזיות יתממשו והדולר אכן ייחלש למשל בכ-5%-10%, כל מיליון דולר ממכירות יהפכו פתאום לשווי נמוך בהרבה בשקלים. למעשה, היחלשות הדולר מכה ביצואן בדיוק ברגע הכי פגיע: כשהוא כבר מתמודד עם שחיקת מחירים ותחרות קשה, פתאום גם כל דולר שהוא מכניס שווה פחות בבית.
הצפי לדולר נחלש, באם יצטרף להשפעת המכסים, יצור אפקט מצטבר. חברות ישראליות עלולות למצוא את עצמן נסחטות משני הכיוונים: מצד אחד נדרשות להוריד מחירים בדולרים בשל המכס כדי לשמור על לקוחות בארה”ב, ומצד שני גם אותם דולרים מוזלים שיקבלו יומרו לפחות שקלים משהורגלו. עבור מפעל ישראלי ממוצע שפועל ברווחיות גבולית, זהו תרחיש מסוכן מאין כמותו.
בטווח המיידי, חברות יצוא רבות יבחנו מחדש משלוחים מתוכננים לארה”ב, וייתכן שיראו הזמנות מבוטלות או מוקפאות מצד לקוחות אמריקאים שלא מוכנים למחיר החדש. אותם יצואנים שימשיכו לספק את הסחורה לארה"ב עשויים לגלות שהרווח שתכננו התקזז לגמרי – 17% מהמכירות שנבלעים כמס במקום לזרום לשורת הרווח. לפי הערכת משרד האוצר, תוספת מכס של 17% על היקף יצוא הסחורות השנתי לארה"ב (כ-14 מיליארד דולר) משמעה כ-3 מיליארד דולר בשנה של הכנסות יצוא שעלולות לרדת לטמיון עבור המשק הישראלי.
בטווח הבינוני, התמונה עשויה להיות עגומה עוד יותר. לקוחות אמריקאים שכעת יקרים להם מדי המוצרים מישראל יחפשו אלטרנטיבות, בין אם מתחרים מאירופה, אסיה או יצרנים מקומיים בארה"ב. אובדן חוזים עלול להפוך לקבוע, כשמתחרים תופסים נתחי שוק שאבדו. עבור מפעל בישראל שהסתמך על שוק ארה"ב, אובדן היצוא עלול להוביל לצעדי התייעלות כואבים: קיצוץ במשרות, דחיית השקעות, ואולי אף סגירה. המשק הישראלי כולו ירגיש זאת דרך ירידה בצמיחה, שהרי היצוא הוא מנוע מרכזי בכלכלה.
מה יכולים אפוא לעשות היצואנים, במיוחד הקטנים והבינוניים שבהם, מול כוחות גדולים מהם בהרבה?
אחד הכלים החשובים בארגז הכלים הוא גידור מטבע - ביטוח פיננסי נגד שינויי שער החליפין. חברות גדולות ומתוחכמות נוהגות זה שנים לגדר את חשיפתן למטבע, באמצעות חוזים עתידיים, אופציות ואפילו הסכמים ישירים עם הבנקים, ובכך מבטיחות שגם אם הדולר יצנח – הן יקבלו על כל דולר את השער שהובטח להן מראש. אולם עבור חברות קטנות, הגידור לעיתים נתפס כמותרות, אולי בגלל חוסר היכרות או עלות גבוהה.
הגישה הזו חייבת להשתנות, ומהר.
בעולם שבו שער החליפין יכול להשתנות בחדות תוך חודשים, גידור הוא לא מותרות אלא כלי הישרדותי. חברות שאין להן מחלקת כספים מתוחכמת חייבות ללמוד לנצל את הכלים הקיימים בשוק ההון כדי לא לנשור מהמשחק.
המשבר הנוכחי מחייב גם חשיבה מחדש ברמה המדינתית. בדיוק כפי שהמדינה משקיעה בהגנה פיזית ובביטחון, עליה להשקיע גם בהגנה כלכלית על מנועי הצמיחה שלה. יצואנים קטנים ובינוניים זקוקים ליד מכוונת ותומכת כדי לצלוח את הסערה. מדיניות ממשלתית של גידור שער החליפין באמצעות קרן לאומית ייעודית יכולה להיות הפתרון. קרן כזו, בתמיכת הממשלה, תרכז משאבים ותספק לחברות הגנות מטבע בתנאים משופרים.
בנוסף, ממשלת ישראל צריכה לשקול סבסוד חלקי של עלויות הגידור (נניח מימון 50% מפרמיית ביטוחי המטבע) לתקופה מוגבלת, כדי לעודד חברות לבטח את עצמן בלי לחשוש מהוצאה כבדה. מדובר בהשקעה מושכלת: עלות הסבסוד נמוכה לאין שיעור מהנזק הכלכלי הרחב שייגרם מקריסת עשרות מפעלים ואובדן אלפי מקומות עבודה.
אם לא ינקטו צעדים כעת, השילוב של מכסי המגן והשקל החזק עלול לערער את יסודות היצוא. אין זו עת לזחיחות או להישענות על "השוק יסדר".
כעת הזמן לפעולה ממוקדת ונחושה מצד המדינה. במערכה הכלכלית החדשה, הגידור הוא כיפת הברזל הפיננסית שלנו, ורק הממשלה יכולה לספק אותה.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא עו"ד היא יזמת ופרשנית גאופוליטית כלכלית
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
