המהפכה הטכנולוגית שאנו חיים בתוכה איננה תופעה חולפת – היא המציאות עצמה. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, עיבוד שפה טבעית ומציאות רבודה כבר משנות את הדרך שבה אנחנו עובדים, מתקשרים, לומדים ומקבלים החלטות. דווקא עכשיו, כשבשוק ההייטק מתחילה לעלות אופטימיות זהירה, כמו בדו"ח החדש של חברת ההשמה GotFriends שמצביע על עלייה של 3% בגיוס עובדים – חשוב להבין שההתאוששות לא תושלם בלי שינוי עמוק בתשתיות. השאלה הגדולה איננה מה הטכנולוגיה תוכל לעשות, אלא האם אנחנו, כחברה, נצליח להכין את עצמנו ואת ילדינו לעולם החדש שהיא יוצרת.
כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות וכדי להבטיח שכל ילדה וילד בישראל יוכלו להשתלב בעתיד בשוק העבודה הגלובלי, יש להתחיל את ההכנה כבר מגיל צעיר. חינוך טכנולוגי איננו מותרות לעשירים או לבתי ספר יוקרתיים – הוא הבסיס לחוסן הלאומי שלנו. בדיוק כפי שאיננו מחכים לגיל 18 כדי ללמד מתמטיקה או אנגלית, אין שום סיבה לחכות עד האקדמיה או הצבא כדי לחשוף תלמידים לעולמות של תכנות, אלגוריתמים או חשיבה מבוססת AI.
המציאות בשטח מדאיגה: מערכת החינוך הישראלית עדיין אינה מיישרת קו עם הקצב שבו העולם משתנה. שיעורים בתחום מדעים בכלל ומדעי המחשב בפרט נלמדים באופן לא שוויוני, לעיתים קרובות כמקצוע בחירה, כשמספר המורים המוסמכים קטן וההכשרות אינן מספקות מענה לצורך ההולך וגדל. בפועל, אלפי ילדים – בעיקר מהפריפריה – נותרים מאחור, בלי כלים בסיסיים שיאפשרו להם להשתלב בעתיד בעולם העבודה.
וזהו רק קצה הקרחון. כבר היום אנחנו מתמודדים עם מחסור של כ-20,000 מהנדסים מדי שנה. מדובר בבעיה מערכתית, שתחריף ככל שמהפכת הבינה תעמיק ותדרוש עוד אלפי חוקרים, מפתחים ודוקטורים למדעי המחשב, תעשייה וניהול, ותחומים טכנולוגיים נוספים. כדי להתמודד עם האתגר, עלינו לשמר את הטלנטים הקיימים בארץ – אבל גם לוודא שיתווספו אליהם רבים אחרים. אם לא ניצור מסלול מהיר, עקבי ונגיש שמוביל לעולמות ההייטק – לא נצליח לעמוד בקצב הביקוש של השוק.
אחת הסוגיות הקריטיות שדורשות טיפול היא עתודת י"ב–י"ג. צעירים מוכשרים, שסיימו קורסים טכנולוגיים משמעותיים במסגרת הצבא או מסגרות הכשרה אחרות, נתקלים בקיר כשהם פונים לאקדמיה – משום שהקורסים שעברו אינם מוכרים להם, והם נדרשים להתחיל הכול מהתחלה. התוצאה: רבים מהם בוחרים לוותר על תואר אקדמי. אנחנו מפסידים את מי שיכולים היו להפוך לאנשי מו"פ, ליזמים, ומפסידים שנות עבודה יקרות שלהם, זהו בזבוז אדיר של פוטנציאל אנושי.
בישראל, בשל נסיבות ייחודיות, מהנדסים נכנסים לשוק העבודה רק בגיל 30–32 – לעיתים עשר שנים מאוחר יותר ממקביליהם באירופה או בארה"ב. זה נובע מסיבות כמו שנת שירות, מכינה, שירות חובה, קבע, טיול, פסיכומטרי ותואר ראשון. לא את כולן ניתן לקצר, אבל חלקן בהחלט דורשות חשיבה מחודשת. דוגמה אחת היא הפסיכומטרי: בעבר היינו ניגשים אליו ללא הכנה מיוחדת. היום, הוא דורש חודשים של קורסים, ולעיתים אף שנה שלמה. הגיע הזמן לבחון את נחיצותו האמיתית – והאם יש לו מקום כחסם במסלול ההשכלה הגבוהה.
נושא נוסף שדורש התערבות הוא מספר תקני הלימוד. בכל שנה, אלפי צעירים ישראלים נוסעים ללמוד בחו"ל – לא בגלל חיבה יתרה לאוניברסיטאות מעבר לים, אלא כי פשוט לא התקבלו למוסדות בארץ. רבים מהם נשארים לחיות ולעבוד בחו"ל – ואנחנו מפסידים את דור החדשנות הבא. זהו אתגר בר־פתרון. על המדינה להרחיב את התקנים בתחומים טכנולוגיים, וליצור מסלולים מותאמים לאוכלוסיות מגוונות, לרבות חרדים, ערבים, בוגרי שירות לאומי ועוד.
הפער הזה איננו רק פער דיגיטלי – הוא פער הזדמנויות. ילד או ילדה שאינם לומדים תכנות, שאינם נחשפים לחשיבה טכנולוגית, לעולם לא יוכלו לדמיין את עצמם כמהנדסים או יזמים. אנחנו גוזרים עליהם תקרת זכוכית – לא בגלל חוסר כישרון, אלא פשוט משום שלא נתנו להם את הכלים.
ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים הדורשים פתרונות חדשניים. מערכות הבריאות, התחבורה, הביטחון והאנרגיה זקוקות לאנשים עם הבנה טכנולוגית רחבה. לא ניתן לבנות יכולת כזו ללא תשתית חינוכית שתצמיח את דור החוקרים והיזמים הבא.
מה נדרש לשם כך? חזון לאומי ברור, שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, האקדמיה והתעשייה, השקעה משמעותית בהכשרת מורים, שיתוף התעשייה ואנשים מתוכה בהשארת לימוד אחרי שעות הלימודים הפורמליים תוך עידוד ממשלתי והרחבת תוכניות העשרה לכלל האוכלוסייה. כמו כן, נדרשת בחינה מחדש של חסמים כמו הפסיכומטרי, והכרה אקדמית בהכשרות קדם צבאיות בשיתוף האקדמיה.
העתיד כבר כאן – והוא טכנולוגי. אנו מחויבים להבטחת המובילות שלנו גם בעתיד.
אלון בן צור הוא יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
