בזמן שהבנקים בישראל ממשיכים לשווק ללקוחותיהם את אותם פיקדונות מוכרים עם ריבית שנראית סבירה רק על הנייר, השווקים הפיננסיים בעולם כבר עברו מזמן לשחק בליגה אחרת. שם, המשקיעים נהנים מחשיפה למכשירים מתוחכמים ומורכבים יותר שמציעים תשואה גבוהה בהרבה מזו שהצרכן הישראלי מקבל בבנק השכונתי.
אחד המכשירים הללו הוא ה־Credit Linked Note, או בקיצור CLN, שהבנקים המקומיים מעדיפים שלא תכירו. גם הגופים המוסדיים שמנהלים כ-170 מיליארד שקל בקרנות הכספיות שהתשואה בהן ירדה לכ-3%, מעדיפים שלא תדעו על האלטרנטיבה. לא משום שמדובר במוצר מסוכן מדי, אלא מפני שהוא חושף את הפער בין התשואה שהמערכת הבנקאית המקומית, או האפיקים הסולידיים בשוק ההון מוכנים להציע למשקיעים, לבין מה שניתן להשיג בעולם. לקבל יותר ממדד הייחוס בסיכון כמעט זהה? יש חיה כזאת?
פיקדון CLN הוא למעשה פיקדון עם טוויסט. במקום שהכסף "יישן" אצל הבנק ויניב תשואה שולית, המשקיע מקבל אפשרות ליהנות מריבית גבוהה משמעותית, לעיתים כפולה ויותר מהתשואה בפיקדון רגיל. החידוש טמון בכך שההשקעה תלויה בהתנהלות של ישות פיננסית אחרת – לרוב תאגיד בינלאומי מהגדולים בעולם או אפילו מדינה. כלומר, ההחזר והתשואה אינם נקבעים רק על ידי הבנק המקומי שבו הופקד הכסף, אלא מושפעים מאירועים פיננסיים גלובליים.
המונח המרכזי להבנת המכשיר הוא "אירוע אשראי". מדובר במצבים שבהם הישות שעליה מבוסס הפיקדון לא עומדת בהתחייבויותיה. אירועי אשראי יכולים לכלול פשיטת רגל רשמית, אי־תשלום של ריבית או קרן במועד, או הסדר חוב שבו החברה משנה באופן חד־צדדי את תנאי ההתחייבויות שלה, למשל על ידי דחיית תשלומים או הפחתת קרן.
ברוב המקרים, כאשר מדובר בגופים חזקים ויציבים בעלי דירוג אשראי גבוה, הסבירות להתרחשות של אירוע כזה נמוכה מאוד. זו גם הסיבה שבגללה משקיעים מנוסים רואים ב־CLN סיכון מחושב שמצדיק את התשואה המוצעת.
בפועל, מרבית ה־CLNים מוצעים כנגד ישויות מהמוכרות והחזקות ביותר בעולם. משקיעים יכולים לבחור בחשיפה לבנקים אמריקאיים כגון Goldman Sachs ,Morgan Stanley ,Citibank או JP Morgan Chase, כולם מוסדות פיננסיים המנהלים טריליוני דולרים ונחשבים ליציבים במיוחד. אפשרות נוספת היא להצמיד את הפיקדון לחברות טכנולוגיה גלובליות כמו Apple ,Microsoft או Amazon, אשר נהנות מיציבות פיננסית יוצאת דופן ומנוכחות כמעט בכל בית בעולם. במקרים אחרים, החשיפה יכולה להיות לאג"ח ממשלתיות של מדינות יציבות כמו ארצות הברית, גרמניה או יפן, שלרוב נחשבות להשקעה בטוחה במיוחד.
המשמעות היא שהמשקיע הישראלי, שבדרך כלל מסתפק בפק"מ המציע סביב ארבעה אחוזים לשנה, יכול באמצעות CLN ליהנות מתשואות של שישה עד שבעה אחוזים ואף יותר. כך למשל, פיקדון CLN על בסיס בנק כמו Goldman Sachs יכול להניב תשואה שנתית של כ-7%, עם אופציה לפדיון מוקדם לאחר שנה בלבד.
מוצר אחר המוצמד ל־Morgan Stanley מציע תשואה של כ־6.8% עד 7.2%, עם דירוג אשראי גבוה במיוחד. אפילו כאשר בוחנים חשיפה ל־Citibank, מדובר בתשואה צפויה של יותר מ-6%, גבוה משמעותית ממה שמציעים לכם הבנקים הישראלים.
היתרון הבולט ביותר של CLN טמון כמובן בתשואה הגבוהה, אך לא פחות חשוב מכך היא גם הגמישות.
חלק מהמוצרים מציעים אפשרות לפדיון מוקדם, כך שהמשקיע לא ננעל לתקופה ארוכה כמו בפיקדון רגיל. במקרים אחרים קיימת נזילות יומית - דבר שמהווה יתרון משמעותי לעומת הפיקדון הבנקאי הקלאסי שבו הכסף חסום עד סוף התקופה. השילוב הזה בין ריבית גבוהה לבין אפשרות גישה מהירה יותר לכסף הוא מה שהופך את המוצר לאטרקטיבי עבור משקיעים שמחפשים אלטרנטיבה חכמה.
ולמרות זאת, המוצר כמעט ואינו מוצע בישראל.
הסיבה לכך מורכבת: רגולציה שמקשה על שיווק מוצרים כאלה לציבור הרחב, ביורוקרטיה שמרתיעה את הבנקים המקומיים, ובעיקר אינטרס ברור של המערכת הבנקאית להמשיך לשווק ללקוחות את המוצרים הנוחים ביותר עבורה, גם אם הם פחות משתלמים לציבור.
בנק שמוכר פק"מ יודע שהלקוח כמעט ואינו בוחן חלופות, ושמרגע שהכסף ננעל הוא נהנה מרווח יציב. לעומת זאת, פיקדון CLN דורש מהלקוח להבין טוב יותר את הסיכונים והאפשרויות, ולבנק קשה יותר להרוויח ממנו.
בהשקעה ב־CLN חשוב להכיר כי קיימים מבנים שונים של המוצר, ולכל אחד מהם פרופיל סיכון שונה. ישנם מוצרים מסוג Coupon at Risk, שבהם הקרן מוגנת והחשיפה היא רק לאובדן תשלומי הקופון במקרה של אירוע אשראי. לעומתם, קיימים מוצרים מסוג Capital at Risk, שבהם גם הקרן עצמה חשופה, כך שאם מתרחש אירוע אשראי המשקיע עלול לספוג פגיעה חלקית או מלאה בקרן. בהתאם לכך, מומלץ מאוד להיעזר בבעל רישיון מתאים – יועץ השקעות או מנהל תיקים – שיוכל לבחון את הצרכים האישיים, רמת הסיכון הרצויה וההתאמה למבנה ה־CLN הספציפי, ולסייע בבחירת המוצר הנכון בצורה אחראית ומושכלת.
חשוב להדגיש כי CLN אינו מתאים לכל אחד. זהו לא מוצר שבו שומרים כסף לחיסכון קצר טווח או למטרה קרובה כמו שיפוץ דירה. מדובר במכשיר השקעה שנועד לאנשים שמבינים את הסיכון ויודעים לנהל תיק השקעות מגוון. אך עבור מי שמוכן להסתכל מעבר לפיקדון הבנקאי המסורתי, מדובר בכלי שיכול להפוך את התיק להרבה יותר מתגמל ולפתוח דלת לעולם שלם של אפשרויות פיננסיות מתקדמות.
כנרת פרזון היא מנכ"לית פיורד AI
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
