בעקבות המפגש ההיסטורי בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סוריה ובצל השיח הגובר על אפשרות להרחבת הסכמי אברהם, עולה שאלה כלכלית משמעותית: האם מהלך כזה עשוי להוביל להזדמנויות חדשות עבור המשק הישראלי, או דווקא להציף סתירות במדיניות הקיימת?
בכירים במגזר העסקי ובתעשיית ההייטק מביעים תמיכה זהירה במהלך, אך גם מדגישים את הצורך בהתאמה בין הרטוריקה הגיאו-פוליטית למדיניות סחר בפועל.
״קשה להתעלם מהסתירה שבין הרטוריקה האופטימית על "מזרח תיכון חדש" לבין המציאות הכלכלית שמכתיבה מדיניות מכסים מחמירה מצד ארה״ב- מדיניות שעלולה לפגוע ישירות בתעשיית ההייטק והסייבר הישראלית״, מזהיר משה ליפסקר, מנכ״ל אימפרבה ישראל, מפני הפער שבין ההצהרות לשטח. ״עבור חברות ישראליות שפועלות בזירה גלובלית, פתיחת דלתות לשווקים חדשים דרך הסכמי אברהם היא הזדמנות אסטרטגית של ממש – אך הפוטנציאל הזה נבלם כל עוד נשמרים חסמים מול השוק האמריקאי, שהוא עדיין הקריטי ביותר.
הרחבת שיתופי הפעולה עם מדינות ערב יכולה להרחיב את מעגל החדשנות וההשפעה האזורית של ישראל, אך לשם כך נדרש יישור קו אמיתי בין מדיניות החוץ לבין מדיניות הסחר. רטוריקה של שלום איננה מספיקה כאשר במקביל ננקטים צעדים שמגבילים את זרימת הידע, ההשקעות והטכנולוגיה. שינוי אמיתי מחייב סינכרון בין חזון גיאו-אסטרטגי לבין הבנת הצרכים של האקוסיסטם הכלכלי – ולא סתירה ביניהם.״
אם במגזר ההייטק נשמעת דרישה לסנכרון בין מדיניות החוץ לסחר, הרי שבתחום הייצור והייצוא ההזדמנות כבר כאן, אך עדיין לא מומשה במלואה. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, מציין כי אמנם נרשמה עלייה בפעילות העסקית עם מדינות האזור, אך הדרך עוד ארוכה: ״היקף הסחר בין חברות במגזר העסקי בישראל מאז חתימת הסכמי אברהם, מוערך בסך של כ-10 מיליארד דולר. אולם סכום זה עדיין רחוק ממימוש מלוא הפוטנציאל הנובע מהרחבת הסחר האזורי בין ישראל והמדינות השותפות להסכם. הרחבת הסכמי אברהם הינה הזדמנות אסטרטגית לבתי המלאכה בישראל להתרחב, להתחדש ולהתייעל. באופן טבעי נוכח הצטמצמות השוק המקומי, מבקשים לא מעט עסקים יצרניים לבחון אפשרות של פעילות בשווקי חו"ל, כחלק מבניית אסטרטגיה עסקית המתבססת על יתרון תחרותי מתמשך. היקף היצוא הכולל של בתי המלאכה היצרניים הקטנים נמוך יחסית, שנאמד בסוף שנת 2024 בסף של כ-9.4 מיליארד ₪, המהווים כ-4.3% מסך היצוא התעשייתי הכולל באותה שנה. אחוז זניח מסך הייצוא של בתי המלאכה הקטנים, הופנה למדינות המפרץ לאור הסכמי אברהם. הגם זאת, הרחבת ההסכמים תאפשר לבעלי מלאכה קטנים לפנות לשווקי יעד חדשים, לחדור לפלחי שוק אשר לא היו נגישים להם בעבר, בעיקר בתחומי המזון, פלסטיק, מתכת, כלי בית, ציוד רפואי ועוד.
בעלי מלאכה קטנים בישראל שמחזיקים ביתרון טכנולוגי או התמחות ייחודית, בעיבוד חומרים מתקדמים לתעשיות הביטחוניות, הרפואה, הציוד האלקטרוני וכדומה, ייהנו אף הם מביקוש גבוה למוצריהן במדינות המפרץ ובצפון אפריקה.
על רקע משבר האקלים המשפיע על כל מדינות המזרח התיכון, הרי שגם מדינות המפרץ וצפון אפריקה מחפשות פתרונות בתחומים כגון: חקלאות חכמה, אנרגיה ירוקה ומים, שבהם יש לחלק מהתעשייה הישראלית יתרון יחסי. לפיכך מפעלים אלה יכולים ליהנות משיתופי פעולה כגון: העברת ידע והקמת מפעלים קטנים משותפים במדינות החתומות על הסכמים אלה .
בנוסף, התעשייה הישראלית בכלל ובתי המלאכה בפרט, יכולים ליהנות מהשקעות של קרנות משותפות בבעלות פרטית או ממשלתית, או לקבל מימון לפרויקטים ממשלתיים לפיתוח תעשייה אזורית, בהם הם יכולים להשתלב. התרחבות הסחר עם מדינות ערב נוספות, עשויה להוזיל עלויות יבוא חומרי גלם, לאור קיצור קווי אספקה, שימוש בנמלים חדשים וגיוון רחב יותר של אפשרויות שינוע. השפעה זו הינה אקוטית לבעלי המלאכה, הסובלים מעלויות ייצור גבוהות״.
יובל רואש, מנכ״ל Bits of Gold מצביע על ההשפעה הגוברת של הסכמי אברהם גם בתחום הפיננסי החדש:״הסכמי אברהם פתחו את הדלת לשיתופי פעולה במספר תחומים כמו חדשנות ובינה מלאכותית. בתוך כך גם תחום המטבעות הדיגיטליים עשה קפיצה באזורנו בשנים האחרונות. איחוד האמירויות כבר עושה צעדים שנחשבים מתקדמים ובשוק ישנה הנחה שחיזוק הקשר עם טראמפ יחזק את התחום בכלל מדינות הסכמי אברהם. כך למשל באמירויות כבר מתאפשרים תשלומים ממשלתיים בקריפטו, חברת ריפל המפתחת את מטבע XRP קיבלה רישיון לפעול בדובאי ומאפשרת תשלומים חוצי גבולות ע״ג טכנולוגיית הבלוקצ׳יין.
הרחבת ההסכמים גורמת לציפייה בשוק שטראמפ, שנחשב כמי שמקדם רגולציה ידידותית לתחום ומאמין בה ככלכלה חדשה וחזקה, ימשיך לקחת את האזור כולו צעד קדימה גם בתחום הזה. אפשר לצפות שנראה את מדינות הסכמי אברהם מקדמות צעדי מסחר בקריפטו, כתוצאה מחימום היחסים״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
