האם ניתן לחלק מניות, נכסים ודיבידנדים בין יורשים, מבלי שייחשבו כמי שביצעו “עסקת מכירה” החייבת במס? החלטה חדשה של רשות המיסים (2098/25) שניתנה לאחרונה, העוסקת במקרה מורכב של עיזבון שכלל חברה פרטית עם נכסי מקרקעין ומנסה לתת תשובה לשאלה המורכבת, מנסה לתת מענה לשאלה זו. הדין הישראלי מכיר עקרונית בפטור ממס בעסקאות הקשורות להעברת נכסים במסגרת ירושה. אולם, הגבול בין "העברת ירושה" לבין "עסקה במקרקעין" או פעולה החייבת במס הכנסה, עשוי להיות דק, ולעיתים גם מבלבל.
העובדות: מניות לילדים, דיבידנד לנכדים: מה פטור, מה חייב?
אדם הלך לעולמו והותיר אחריו חברה פרטית בבעלותו המלאה. החברה הוגדרה כאיגוד מקרקעין. היורשים: רעייתו, ילדיו ונכדיו - לא הסכימו על חלוקה שווה. הוסכם ששניים מהילדים יקבלו את מלוא המניות והשליטה,בעוד ששאר היורשים יקבלו את חלקם בכסף מזומן, באמצעות דיבידנד מתוך רווחי החברה או ממכירת נכסים.
זו לא פעם ראשונה שבה יורשים בוחרים בחלוקה לא סימטרית, שמאפשרת למי שמחזיק במניות להישאר עם "השליטה" ולשאר לקבל את שווי חלקם בכסף. אבל כאן בדיוק עולה השאלה המשפטית: האם החלוקה הזו עדיין נחשבת "חלוקה של ירושה" הפטורה ממס או שמא זו "עסקת מכירה" במסווה?
הבסיס המשפטי: פטור ממס רק בתנאים מסוימים.
לפי חוק מיסוי מקרקעין, חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת "מכירה", ולכן אינה חייבת במס שבח או מס רכישה. אלא שיש לכך תנאי מהותי: אסור שבתוך החלוקה תיכנס תמורה כספית או נכס שאינו חלק מהעיזבון. הכנסת כסף "מבחוץ" או תשלום בין יורשים, עלול לשנות את סיווג העסקה לחלוטין.
זו הסיבה שבמקרה הזה, שבו חלק מהיורשים קיבלו דיבידנד במזומן, יביא את רשות המסים לבחון בזהירות האם מדובר בתמורה חיצונית, שתפגע בפטור, או שמא הדיבידנד נחשב חלק אינטגרלי מהעיזבון.
הקו המנחה: מה מקור הדיבידנד?
ההחלטה של רשות המסים, שמתבססת גם על פסיקות והחלטות קודמות, קובעת כי דיבידנד יכול להיחשב כחלק מהעיזבון, רק אם מתקיימים תנאים מאוד ברורים:
1. הדיבידנד ישולם מתוך עודפים שהיו קיימים כבר ערב פטירת המנוח. כלומר, החברה לא צריכה לייצר רווחים חדשים או למכור נכסים לאחר המוות כדי לחלק את הסכום.
2. שלא יתקבל מימון חיצוני לטובת החלוקה. הכסף צריך לבוא "מתוך המערכת," לא מהלוואה או הזרמת הון.
3. יתרת דיבידנד שטרם חולקה תישאר כחלק מזכויות היורשים בחברה, ותשולם בעתיד מהכנסות שינבעו מנכסי החברה, בתנאי שהתשלום יבוצע תוך 6 חודשים ממועד החלטת המיסוי, בכפוף לכך שהנכסים נרכשו לפני פטירת המנוח.
ומה עם מס הכנסה? גם אם לא מדובר במכירה, עדיין מדובר בהכנסה?
גם אם רשות המסים קובעת שאין מדובר ב”מכירה” לעניין מיסוי מקרקעין, הרי דיבידנד שחולק בפועל ליורשים עדיין עלול להיחשב כהכנסה החייבת במס בידי כל יורש, לפי פקודת מס הכנסה. שיעור המס על דיבידנד נכון להיום עומד על 25% או 33% עם מס יסף.
דוגמא פרקטית:
חברה מחזיקה נכסי מקרקעין בשווי 10 מיליון ש”ח. שני ילדים מקבלים את מניות החברה. יתר היורשים
מקבלים מיליון ש”ח כל אחד כדיבידנד.
● אם הכסף מגיע מרווחים קיימים ערב הפטירה - מדובר בחלוקה פטורה ממס שבח.
● אם לצורך כך נמכר נכס מקרקעין לאחר הפטירה - מדובר בעסקת מכירה שחייבת במס שבח.
כלומר, כל עוד הכסף מגיע מתוך הנכסים שהוריש המנוח ולא מבחוץ, וכל עוד הוא נובע מרווחים שהיו קיימים עוד לפני הפטירה, לא תחול חובת מס.
מדובר במבחן מהותי: מתי כן ניתן לבצע חלוקה "גמישה" כזו, בלי לשלם מס. ככל שמקור הדיבידנד נובע מהעיזבון עצמו, ובייחוד מהרווחים שהיו ברי חלוקה עוד בחייו של המוריש, ניתן לראות בו חלק מהעיזבון, גם
אם הוא משולם במזומן. בכך, רשות המסים מבקשת להבחין בין חלוקה "פנימית" של משאבי העיזבון, לבין הכנסת משאבים חיצוניים הפוגעים בטוהר החלוקה.
הצעדים שיכולים לסייע לכם להימנע מתאונות מס בנוגע לחלוקת מניות, נכסים ודיבידנדים בין יורשים
● לערוך צוואה ברורה הכוללת הוראות חלוקה פרטניות לרבות לגבי מניות ונכסים לא סחירים.
● לשקול חלוקה מוקדמת של מניות, או העברת נכסים עוד בחיי המוריש במסגרת תכנון מס מוקדם.
● להימנע מהסכמים בין יורשים שכוללים תשלום חיצוני בין הצדדים.
● לבקש חוות דעת מקדימה מרשות המסים (פרה־רולינג) במקרים מורכבים.
מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחומי המשפט והמיסויי עוד לפני ביצוע כל מהלך של חלוקת עיזבון הכולל חברה, מניות או נדל”ן.
מה מותר ומה אסור על קצה המזלג:
מותר לחלק מניות או דיבידנד מתוך רווחים שהיו קיימים עוד בחיי המוריש.
מותר לחלק רווחים פנימיים מתוך החברה, כל עוד הם נרשמו לפני מותו של המוריש.
מותר להשאיר יתרות לחלוקה עתידית – בכפוף לתנאים ולמגבלת זמן.
אסור לבצע חלוקה שמתבססת על הלוואות חיצוניות
אסור לשלם בין יורשים כסף שמקורו מחוץ לעיזבון.
אסור לבצע חלוקה באמצעות מכירת נכסים לאחר הפטירה.
"תכנון מראש ומדויק של חלוקת נכסים יכול להיות שווה גם מאות אלפי שקלים ויותר"
חלוקת ירושה היא לא רק שאלה משפטית או מיסויית, אלא גם עניין רגשי עמוק. פעמים רבות, ניסיון “לסגור” מהר נושאים כלכליים בתוך המשפחה, תוך כדי האבל והכאב עלול להוביל להחלטות שגויות ולתשלום מסים מיותרים. במקרה כזה, ייתכן שחלק מהיורשים יעדיפו לקבל כסף מזומן במקום בעלות ישירה על הנכס. זה לגיטימי, ואפילו יכול למנוע מריבות משפחתיות. אבל חשוב לדעת: לא כל הסדר כזה מוכר אוטומטית כרכיב "מהירושה" ולפעמים תשלום כזה עלול להיחשב כעסקה לכל דבר, ואז תחול חובת מס.
לא מעט משפחות מגלות בדיעבד כי חלוקה “פשוטה” של נכסי ירושה, שבוצעה ללא ייעוץ מיסויי, הובילה לחיובי מס לא צפויים לעיתים בשיעורים גבוהים של מס שבח, מס רכישה או מס על דיבידנדים.
הבנה מוקדמת של מבנה החברה, מועד הרווחים, שווי הנכסים, סוג המיסוי הרלוונטי ואפילו ניסוח נכון של הסכמות בין יורשים עשויים לעשות את ההבדל בין העברת נכסים שקטה ופטורה לבין “עסקה מלאכותית” שנדחית על ידי רשות המסים.
ללה דגן היא מייסדת משרד עוה"ד ללה דגן, המתמחה בתחום המשפט המסחרי, חברות, תכנון מס מורכבים ודיני צוואות וירושות.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
