בשבועות האחרונים, הבורסה לניירות ערך בתל אביב ביצעה מהלך אסטרטגי נוסף, שהצטרף לשורה של יוזמות שנועדו לחזק את שוק ההון המקומי. מהלכים אלו נועדו להגביר את הנזילות, להפוך את ההשקעה בישראל לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים מוסדיים וזרים כאחד, וליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים. מטרת העל היא לשפר את מעמדה התחרותי של הבורסה בעולם ולבסס אותה כמרכז פיננסי מודרני ופעיל.
לאור כל אותם מהלכים שקרו, החלטתי לעשות לכם סדר בנושא ובכל היוזמות שנכנסו ויכנסו בהמשך.
המצב לפני הרפורמות: הצורך בתפנית
רגע אחד לפני שנצלול לאותם שינויים, חשוב להבין למה הם היו כל כך נחוצים. להבין את המצב העגום שהיה בשוק ההון המקומי לפני הרפורמות.
לפני גל הרפורמות האחרון, שוק ההון הישראלי התמודד עם מספר בעיות מבניות שהגבילו את התפתחותו ואת יכולתו להתחרות בזירה הבינלאומית. מחזורי המסחר, במיוחד במניות קטנות ובינוניות, סבלו מירידה משמעותית. לדוגמה, בעוד שבשנת 2021, כ-400 מניות שאינן נכללות במדד ת"א 125 ריכזו כ-16% מהמחזור היומי הממוצע, בשנת 2022 נתון זה צנח ל-8% בלבד. צניחה זו העמיקה את כשלי הנזילות, והקשתה על משקיעים, ובפרט מוסדיים, להיכנס ולצאת ממניות מסוימות מבלי לגרום לתנודתיות מחירים חריפה.
בעיה נוספת הייתה הריכוזיות הגבוהה במדדי הדגל. מדדים אלה היו מורכבים ממספר מצומצם של מניות גדולות, מה שהפך אותם לפגיעים לשינויים במחירן של מניות בודדות. ריכוזיות זו גם פגיעה בייצוג של חברות קטנות ובינוניות במדדים. בנוסף לכך, מודל המדדים הישן עודד עיוותים בשוק, כאשר במקרים מסוימים, החזקות של בעלי עניין עקיפים הובילו למשקל גבוה יותר במדד, אף שהסחירות בפועל הייתה דלה. מצב זה יצר פער בין ביקוש גבוה מצד קרנות עוקבות להיצע מסחר נמוך, מה שפגע בסופו של דבר במשקיעי המדדים.
בנוסף, הבורסה בתל אביב פעלה באופן שונה מהשווקים הגלובליים. ימי המסחר בישראל התקיימו (ועדיין מתקיימים) בין ראשון לחמישי, בעוד שמרבית הבורסות בעולם פעלו מיום שני עד שישי. פער זה פגע באטרקטיביות של הבורסה למשקיעים זרים והותיר אותם חשופים לשינויים בשוק העולמי בזמן שהבורסה המקומית הייתה סגורה. חוסר ההתאמה הזה, לצד בעיית הנזילות, הוביל חברות ישראליות רבות, במיוחד מענף הטכנולוגיה, להעדיף הנפקות בבורסות זרות כמו נאסד"ק או NYSE, שהציעו נזילות גבוהה יותר ויוקרה בינלאומית, דוגמאת WIX ו-Monday.
לאור הכשלים הללו, היה ברור כי נדרשת תפנית אסטרטגית מקיפה. הרפורמות החדשות נועדו לספק פתרונות לבעיות הנזילות והריכוזיות, וליישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים במטרה להפוך את הבורסה למרכז פיננסי אטרקטיבי ותחרותי.
רפורמה בעשיית שוק: הזרמת חמצן למניות
אחת הרפורמות המשפיעות ביותר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוגעת לתחום עשיית השוק. בעבר, פעלו בבורסה מספר מצומצם של עושי שוק, כאשר עד לרפורמה היו מוענקים שירותי עשיית שוק לכ-300 ניירות ערך (בעיקר מניות) באמצעות שלושה עושי שוק בלבד.
הרפורמה האחרונה, שנכנסה לתוקף בחודשים האחרונים, נועדה לשדרג את התוכנית ולהפוך אותה לאפקטיבית ומושכת יותר, והתאפשרה בזכות תיקון כללי הבורסה בשנת 2022, שביטל את הדרישה שעושה שוק יהיה חבר בורסה או חברה בת של חבר בורסה.
הרפורמה החדשה מנוהלת ישירות על ידי הבורסה ועלותה הכוללת עומדת על כשישה מיליון שקלים בשנה, כאשר היא עצמה נושאת בחלק ניכר מהעלות. כחלק מהתוכנית, מספר עושי השוק יגדל מ-3 ל-5 עושי שוק.
המועמדים להתמנות כעושי השוק הם: אורקום אסטרטגיות, אי.בי.אי. שירותי בורסה והשקעות בישראל, בול-דוג טק, בינה השקעות, מיטב טרייד, מיטב עשיית שוק ומגדל עשיית שוק.
במסגרת המודל החדש, עושי שוק זכאים לתשלום חודשי קבוע של עד 6,500 ש"ח, וכן להחזר עמלות מסחר.
בנוסף, הבורסה עצמה נושאת בחלק מהעלויות. תמריצים אלה, בנוסף להרחבת התנאים שאינם מחייבים חברות-בת של חברי בורסה לפעול כעושי שוק, משכו שחקנים גדולים נוספים לתחום, כמו בנק הפועלים, שהצטרף לתוכנית ובכך תרמה כ 380 מיליון ש״ח למחזור המסחר של המניה ואף הפכה למניה הנסחרת ביותר בשוק המקומי.
הרפורמה כבר מראה תוצאות מרשימות כאשר בחודש יולי 2025 בלבד, תרמו עושי השוק החדשים למעלה מ-500 מיליון שקל למחזורי המסחר במניות מדד ת"א 90, שהיה נמוך משמעותית קודם לכן. עד לרפורמה, היו מוענקים שירותי עשיית שוק לכ-300 ניירות ערך (בעיקר מניות) באמצעות שלושה עושי שוק, כאשר המספר כבר החל לגדול.
לאור ההצלחה של הרפורמה מאז הושקה, לאחרונה הודיע בנק מזרחי שגם הוא מצטרף לתוכנית.
בנוסף, הבורסה נמצאת בעיצומו של השלב הבא בתוכנית, שבמסגרתו יצורפו ניירות ערך לתוכנית החדשה. כ-200 ניירות ערך הבטיחו את חלקם בתוכנית, והציפייה בבורסה היא שמספר זה יילך ויגדל עם הזמן.
שינוי ימי המסחר: סינכרון עם השווקים העולמיים
מהלך אסטרטגי נוסף הוא המעבר הצפוי לשבוע מסחר של שני עד שישי, החל מינואר 2026. כיום, המסחר בתל אביב מתקיים בימים ראשון עד חמישי, מה שיוצר חוסר חפיפה עם בורסות העולם, שאינן פעילות ביום ראשון אך כן פועלות בשישי.
סיבת המהלך, היא יישור קו עם הסטנדרט הבינלאומי. חפיפה מלאה של חמישה ימי מסחר עם בורסות אירופה וארה"ב צפויה להגדיל משמעותית את מחזורי המסחר, למשוך משקיעים זרים ולהקל על גופים בינלאומיים לפעול בשוק הישראלי.
ביטול יום המסחר בראשון והוספת יום שישי (עם נעילה מוקדמת סביב 13:50) יחזק את מעמד הבורסה בזירה הגלובלית ועשוי אף לסייע בהכללתה במדדים בינלאומיים יוקרתיים.
המטרה, אף שאינה מובטחת, היא להכליל את מניות ת"א במדד MSCI Europe , כאשר ימי המסחר מהווים מגבלה לכך. ככל שיצורפו מקווים בבורסה ולמעשה בצמרת הכלכלית בישראל, יתקבלו ביקושים גדולים למניות ממנהלי ההשקעות בעולם
השקת פאזת מסחר חדשה
במהלך יולי האחרון, השיקה הבורסה שלב מסחר חדש בסוף היום, הנקרא (Trading-At-Last - TAL). שלב זה, שאורכו 5 עד 6 דקות, מתקיים מיד לאחר מכרז הנעילה ומאפשר למשקיעים לבצע עסקאות במחיר הנעילה המדויק שזה עתה נקבע.
ההיגיון מאחורי המהלך הוא לספק ודאות ויעילות, בעיקר לגופים מוסדיים ולקרנות פסיביות. בעבר, משקיעים שנאלצו לבצע התאמות בתיק לקראת סוף היום, היו חשופים לתנודתיות של מכרז הנעילה ולחוסר ודאות לגבי המחיר הסופי. ה-TAL פותר בעיה זו ומאפשר להם לבצע עסקאות גדולות במחיר ידוע מראש, בדומה למנגנונים המקובלים בבורסות המובילות בעולם.
הרפורמה מאפשרת לבצע עסקאות בשער הקובע של נייר הערך, וזאת באמצעות פקודות מסוג TAL וגם פקודות Ice TAL (אייסברג), המעניקות דיסקרטיות למשקיעים. בנוסף, המסחר החדש מאפשר תמיכה בעסקאות גדולות במיוחד (בלוקים), וכך מעודד ביצוע עסקאות גדולות בתוך הבורסה במקום מחוצה לה. כל העסקאות שמתבצעות בשלב זה מתפרסמות באופן מיידי וכלולות בחישוב מחזורי המסחר של הבורסה.
מהלך זה צפוי לשפר את הנזילות, להגביר את השקיפות ולעודד גם חתמים לבצע עסקאות גדולות בתוך הבורסה במקום מחוצה לה.
רפורמת המדדים: פיזור וייצוגיות
רפורמת המדדים שהוצגה בשנת 2023 נועדה להתמודד עם מספר בעיות מבניות בבורסה המקומית כמו מריכוזיות גבוהה במדדי הדגל, סחירות נמוכה במניות קטנות ובינוניות. הרפורמה נועדה גם ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים ולשפר את נזילות המניות ויציבות המדדים.
אחד השינויים העיקרים של הרפורמה הוא מועד עדכון המדדים. עד לשינוי, עדכון המדדים היה ברמה החודשית. כעת העדכון הפך להיות ברמה הרבעונית, בדומה למרבית הבורסאות.
במסגרת הרפורמה, נוסף קריטריון נזילות חדש לנוסחת משקל המניות במדד, שקובע את דרגת הנזילות של המניה ביחס למניות אחרות הנסחרות בבורסה. כדי למנוע תנודתיות, נקבע כי מניה יכולה לעלות דרגה אחת לכל היותר בכל עדכון. כמו כן, הונהג מנגנון כניסה הדרגתית למדדים המובילים, כך שחברה חדשה שנכנסת למדד ת"א 125, למשל, תחל עם משקל של 1% לכל היותר והמשקל יעלה בהדרגה בכל רבעון, עד שתגיע למשקל המיועד.
שינויים נוספים כללו העלאת תקרות המשקל במדדים סקטוריאליים כמו ת"א נדל"ן (מ-3% ל-5%) ות"א טכנולוגיה ות"א בניה (מ-5% ל-10%), במטרה לתת ייצוג טוב יותר לחברות הגדולות בתחומים אלו. בנוסף, תנאי הסף במדדי הדגל שונו, כאשר בוטל תנאי שווי כספי מינימלי של החזקות הציבור במדד ת"א 35, בעוד במדד ת"א 90 הופחת תנאי שיעור החזקות הציבור מ-35% ל-20%. רפורמה זו נועדה לעודד את החברות להגביר את הסחירות במניותיהן ולייצר מדדים יציבים ומפוזרים יותר עבור המשקיעים.
השקת מערכת TASE Block
בנובמבר 2024, השיקה הבורסה את TASE Block. מדובר במנגנון המאפשר ביצוע עסקאות גדולות ומתואמות מראש בתוך הבורסה, בניגוד לשיטה המסורתית של עסקאות חוץ-בורסאיות. המערכת פועלת באופן שמגן על המשתתפים ומגביר את השקיפות בשוק. כאשר שני צדדים מעוניינים לבצע עסקת, הם יכולים לתאם אותה מראש ולהכניס את הפקודות למערכת הבלוקים הייעודית, במקום לספר הפקודות הרגיל. באופן זה, העסקה אינה משפיעה על שער המניה בשוק המסחר הרציף.
מיד עם ביצוע העסקה, היא מפורסמת באופן מיידי, שקוף ונגיש במערכות הבורסה. בכך, הפלטפורמה תורמת למחזורי המסחר הרשמיים, מפחיתה את הסיכון התפעולי והאשראי הכרוך בעסקאות חוץ בורסאיות, ומספקת לכלל המשקיעים תמונה מלאה ומדויקת יותר על היקפי הפעילות בנייר הערך.
תובנות
מכלול הרפורמות והיוזמות שמקדמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב משרטט תמונה ברורה, הבורסה הישראלית אינה מסתפקת עוד בתפקידה כ"ביצה" מקומית, אלא פועלת במטרה להפוך למרכז פיננסי תחרותי ומשמעותי על הבמה הגלובלית. באמצעות מהלכים אסטרטגיים ומתוכננים, כמו הגברת הנזילות במניות הקטנות, סינכרון ימי המסחר עם העולם, השקת פלטפורמות מתקדמות כמו TASE Block ו-TAL, רפורמת המדדים ועושי השוק, כל צעד נועד לחזק את התחרותיות, היעילות והשקיפות של הבורסה. מהלכים אלה אינם רק צעדים טקטיים לשיפור השוק המקומי, אלא מהווים חלק מתכנית על כוללת לחיבור אמיץ לעולם. הבורסה מפסיקה לפעול בנפרד, ומיישרת קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר, במטרה למשוך הון זר, להקל על פעילותם של גופים בינלאומיים ולבסס את מקומה כמרכז חדשנות פיננסי מודרני ואטרקטיבי.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
