בחודשים האחרונים נראה כי שוק המיזוגים עם שלדים בורסאיים חוזר לתפוס תאוצה. יותר ויותר חברות פרטיות בוחנות כניסה לבורסה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי, ואפשר להרגיש זאת היטב גם בשוק העסקאות עצמו. הביקוש לעסקאות מסוג זה הולך וגובר, בעוד שהיצע השלדים הבורסאיים האיכותיים נותר מוגבל יחסית. במילים אחרות, נראה כי לראשונה מזה מספר שנים, הביקוש מתחיל לעלות על ההיצע.
הסיבה לכך ברורה. עבור חברות רבות, מיזוג עם שלד בורסאי הוא דרך מהירה ויעילה יותר להפוך לחברה ציבורית. במקום הליך הנפקה ארוך ומורכב, ניתן להגיע לשוק ההון בזמן קצר יותר, להתחיל לפעול כחברה ציבורית ולהתמקד בפיתוח העסק, בגיוסי הון עתידיים ובהאצת הצמיחה.
אבל דווקא כשהמומנטום חוזר, חוזרת גם אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעולם העסקאות – המרדף אחר השווי הגבוה ביותר, במקום אחר העסקה הנכונה ביותר.
לא מעט חברות איכותיות, בעלות פעילות אמיתית, הכנסות ומודל עסקי מוכח, מתקשות להשלים עסקאות משום שהן מתמקדות בעיקר בשאלה אחת: “כמה החברה שלנו שווה?”. זו כמובן שאלה חשובה, אך בעיניי היא אינה השאלה המרכזית.
השאלה החשובה באמת היא האם העסקה משאירה מקום גם למשקיעים להצטרף למסע וליהנות מיצירת הערך העתידית.
כאן בדיוק השתנה שוק ההון. אם לפני ארבע או חמש שנים היה ניתן לגייס הון בעיקר על בסיס חזון, מצגת וסיפור צמיחה, הרי שהמציאות של היום שונה לחלוטין. באותן שנים ראינו לא מעט חברות שנכנסו לבורסה בשוויים גבוהים מאוד, לעיתים כאלה שהקדימו משמעותית את יכולת הביצוע שלהן. חלקן לא הצליחו לעמוד בציפיות, איבדו את אמון המשקיעים, מצאו את עצמן ברשימת השימור, ואחרות אף מחפשות כיום פעילות חדשה ורלוונטית יותר שתצדיק את המשך היותן ציבוריות.
זו הייתה תקופה שבה חלומות תומחרו בנדיבות. היום שוק ההון דורש הוכחות. המשקיעים של היום אינם מסתפקים במצגת מרשימה או בסיפור טוב. הם בוחנים הכנסות, רווחיות, תזרים, איכות ההנהלה, ממשל תאגידי ויכולת ביצוע. הם מחפשים חברות שיודעות לייצר ערך לאורך זמן.
לכן, בעיניי (נ.ל), השיח סביב שווי הכניסה לבורסה מפספס לעיתים את העיקר.
חברה אינה נכנסת לבורסה כדי להשיג את השווי הגבוה ביותר ביום העסקה. היא נכנסת לבורסה כדי לבנות חברה ציבורית שתיצור ערך במשך שנים.
זו גם הסיבה שאני סבור שיזמים רבים מנהלים את המשא ומתן מנקודת מבט שגויה. הם מנהלים אותו כאילו הם מוכרים את החברה. בפועל, ברוב המקרים הם אינם מוכרים אותה כלל. הם ממשיכים להיות בעלי השליטה, ממשיכים לנהל את הפעילות וממשיכים ליהנות מעליית הערך העתידית.
אם כך, למה לנסות למקסם כל שקל דווקא ביום הראשון?
שוק ההון אינו שוק של קונים ומוכרים בלבד. הוא שותפות ארוכת טווח בין החברה לבין ציבור המשקיעים.
כאשר חברה נכנסת לבורסה לפי שווי שכבר ביום הראשון מגלם כמעט את כל פוטנציאל הצמיחה שלה, היא למעשה מצמצמת את האטרקטיביות של ההשקעה. המשקיעים אינם מחפשים רק חברה טובה. הם מחפשים הזדמנות טובה.
וזו נקודה שלדעתי חשוב לזכור. משקיעים צריכים להרוויח.
אם כל פוטנציאל הצמיחה כבר מגולם בשווי הכניסה, מדוע שמשקיע יצטרף לעסקה? שוק הון בריא מתקיים כאשר כל הצדדים נהנים מיצירת הערך העתידית - היזמים, המשקיעים והחברה עצמה.
דווקא חברה שנכנסת לפי שווי הוגן, גם אם הוא אינו ממקסם את הציפיות הראשוניות של היזמים, עשויה להתחיל את דרכה הציבורית ממקום חזק הרבה יותר. היא מייצרת ביקושים בריאים יותר, בונה אמון מול שוק ההון, משאירה למשקיעים מקום להרוויח, ובעיקר - מאפשרת לשווי החברה לצמוח בזכות ביצועים אמיתיים ולא בזכות ציפיות.
לא מעט עסקאות טובות אינן יוצאות לפועל בגלל פערים של עשרה או עשרים אחוזים בשווי. לעיתים דווקא ההתעקשות על השקל האחרון היא זו שמונעת מחברה איכותית להפוך לציבורית, לגייס הון, להרחיב את פעילותה ולהאיץ את הצמיחה שלה.
בסופו של דבר, איש כמעט אינו זוכר אם חברה נכנסה לבורסה לפי שווי של 80 מיליון שקל, 120 מיליון שקל או 150 מיליון שקל.
לעומת זאת, כולם זוכרים חברה שנכנסה לפי שווי הוגן, עמדה בהתחייבויותיה, צמחה באופן עקבי, והגיעה בתוך מספר שנים לשווי של מאות מיליוני שקלים או אף יותר.
עסקה מוצלחת אינה עסקה שבה רק צד אחד ניצח במשא ומתן.
עסקה מוצלחת היא עסקה שבה גם היזמים וגם המשקיעים יוצאים לדרך עם תחושה שיש להם מקום אמיתי להרוויח.
אולי זהו שינוי התפיסה שהשוק צריך לאמץ בגל המיזוגים הנוכחי. פחות מרדף אחר השווי הגבוה ביותר, ויותר בניית חברה ציבורית איכותית שתדע לייצר ערך לאורך שנים.
כי בסופו של דבר, חברה לא נמדדת לפי השווי שבו נכנסה לבורסה. היא נמדדת לפי הערך שהיא יודעת לייצר אחר כך.
שוק ההון כבר לא מתגמל חלומות. הוא מתגמל ביצועים. והבורסה אינה המקום שבו מממשים את החלום. היא המקום שבו מתחילים להוכיח אותו.
ניקיטה ללוך הוא יזם ופעיל בשוק ההון
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
