התנודות בשער החליפין של הדולר-שקל הן סוג של מדד לחוסנו של המשק הישראלי בשילוב השפעות גלובליות ומקומיות. בעשור שקדם לשנת 2022, נהנה השקל ממגמת התחזקות מרשימה מול הדולר האמריקאי, תופעה שהפכה את המטבע הישראלי לאחד החזקים בעולם עם התחזקות של 2% בממוצע בשנה מול הדולר.
גורמים מרכזיים להתחזקות השקל עד 2022 היו הצמיחה המטאורית של תעשיית ההייטק הישראלית וגל השקעות זרות חסר תקדים במשק שקיבל דחיפה בהסכמי אברהם בשנת 2020 והלאה. תגליות הגז הטבעי במאגרי תמר ולוויתן, לצד התפתחות תעשיית הייצוא הביטחוני, תרמו לעודף משמעותי במאזן התשלומים. בנוסף, בנק ישראל נקט במדיניות של רכישת דולרים בהיקפים גדולים כדי למתן את התחזקות השקל ולתמוך בייצוא הישראלי. כלומר כל פעם שהשקל התחזק מדי, בנק ישראל קנה דולרים כדי להרים את שער הדולר.
כל זאת השתנה בשנת 2022. משנה זו חל מפנה דרמטי במגמה עם מספר גורמים משמעותיים שהובילו להיחלשות השקל מול הדולר. ראשית, המלחמה באוקראינה יצרה זעזועים בשווקים הגלובליים והובילה למגמת התחזקות של הדולר בעולם כולו, מכיוון שעוררה אינפלציה שכדי להתמודד איתה הפד העלה את הריבית. זה בשילוב עם האטה משמעותית בתעשיית ההייטק העולמית השפיעה גם על היחלשות השקל, כאשר היקף ההשקעות בחברות ישראליות הצטמצם באופן ניכר.
בשנת 2023 הדיונים והמחאות סביב הרפורמה המשפטית בישראל עוררו חששות בקרב משקיעים זרים ומקומיים, מה שהוביל להאטה בהשקעות במשק הישראלי, ואף יציאה של מט"ח והובילו להתחזקות הדולר מול השקל.
נקודת חשובה נוספת התרחשה באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. האירועים הביטחוניים הובילו לזעזוע כלכלי משמעותי, שהתבטא בין היתר בהיחלשות נוספת של השקל והגעה לשער של 4 שקלים לדולר, שלא נראה מזה שנים רבות. עם זאת, התגובה המהירה של בנק ישראל, שכללה התערבות בשוק המט"ח והעלאת ריבית, סייעה לייצב את המטבע. מי שזוכר את הנגיד, פר' אמיר ירון, מקצה 30 מיליארד דולר לאיזון שער המטבע שהתייצב כבר לאחר שימוש ב-8 מיליארד מתוכם.
חשוב לציין כי למרות התנודות החדות, המשק הישראלי הוכיח עמידות מרשימה לאורך השנים. היציבות הפיננסית של ישראל, המתבטאת בין היתר ברמת חוב ציבורי נמוכה יחסית ויתרות מט"ח גבוהות, ממשיכה להוות עוגן משמעותי עבור השקל.
לאן הולכים בשנת 2025
אז ראשית חשוב להבהיר שאף אחד לא יודע. מט"ח הוא תחום שקשה מאוד לחזות בעיקר כי מושפע מגורמים כלכליים המשולבים עם גיאופוליטיקה ויש יותר מדי משתנים.
כשזה נאמר, המגמות של השקל מול הדולר נשארו כפי שהיו לפני שנת 2022. ההייטק העולמי חוזר לגייס, ההייטק המקומי הצליח לקום מהזעזוע שעבר. שבוע שעבר בעלי קרן פימי, מר ישי דוידי, התראיין בכנס ביזפורטל ודיבר על כך ש"היומן שלו חוזר להתמלא בפגישות עם משקיעים זרים".
הייצוא הבטחוני שובר שיאים, כאשר הגדולות (אלביט, רפאל ותע"ש) עם הזמנות סגורות ל-10 שנים קדימה. המגמה בתעשייה היא כי נראה אותה מתחזקת וגם את ההחברות הקטנות יותר מקבלות הזמנות שיכפילו את הייצוא שלהן בתוך מספר שנים. ייצוא הנפט והגז רק גדל מדי שנה והיום כבר מוגדר כנכס אסטרטגי בטחוני ברמה האזורית, וכי חלק גדול מהסכם השלום עם מצרים נשען עליו.
דבר נוסף שחשוב בשביל להבין את התנהגות השקל בשנים האחרונות: בגלל שבתי ההשקעות וחברות הביטוח נהיו מוטי השקעות חו"ל (מפאת הגודל) מה שקורה הוא שכל עלייה בשווקים בארה"ב מגדילה את היקף ההשקעות שלהם במט"ח. אותם גופי השקעות שרוצים לשמור על אחוז מט"ח מסוים מוכרים דולרים כדי לאזן את משקל ההשקעות שלהם. אותה מכירת דולרים מביאה להתחזקות השקל מול הדולר.
המשמעות היא, בפשטות, שככל שהשוק האמריקאי ימשיך לעלות, סביר שנראה את השקל מתחזק מול הדולר.
לכן מגמות אלו תומכות בהמשך התחזקות השקל. בפגישות ייעוץ שאני מקיים (נ.מ) עם ספורטאים שמקבלים משכורות ביורו אני מסביר להם שכדאי לגדר כשליש מהשכר (היורו שקל מושפע ישירות מהצלבה של הדולר שקל). חלק גדול מהם אף בתהליך רכישה של נכסים מעבר לים, ואני מסביר כי אין מה למהר ולהצטייד במט"ח כי לדעתי בחודשים הקרובים נראה את השערים יורדים.
חשוב לי להבהיר שוב. לי אין מושג מה יהיה ולאן שערי החליפין ילכו, הכול יכול להשתנות בהחלטה פוליטית אחת, או מהלך בטחוני מסוים, או הסכם גיאוגרפי כזה או אחר (לצורך העניין, נרמול היחסים עם סעודה ככל הנראה יזרוק את הדולר-שקל לכיוון ה-3). אך בשיקול קר ובהינתן הנתונים שאנחנו יודעים, השקל צפוי להמשיך להתחזק.
בהשכלתו בוגר כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן וניתוח מערכות מידע מהטכניון.
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
