אותות מעורבים מהכלכלה האמריקאית
נתוני המחירים (CPI ו-PPI) שיצאו לאחרונה מתחת לצפי, מצביעים על התקררות באינפלציה. המשקיעים, עם קצת דלק מחשבון הטוויטר של טראמפ, אהבו את הנתונים והמשיכו לקנות, למרות שהאינפלציה עדיין מעל יעד הפד ובספק אם מתקדמת לעברו.
פאוול הדגיש כי הציבור חייב להאמין בירידה באינפלציה כדי שהיא אכן תתרחש. הדבר יוצר התנגשות ישירה מול מדיניות טראמפ, ומעמיד בסימן שאלה את הורדות הריבית הצפויות ואת המשך כהונתו של פאוול כיו"ר הפד.
במקביל, נתוני התמ"ג האחרונים הראו צמיחה שלילית של 0.3%, אך בעיקר בגלל זינוק בייבוא ש"גרר" את התוצאה הסופית מטה. למה? חברות מיהרו לייבא סחורות ומוצרים לפני שהמכסים יעלו את מחיריהם. אבל מה קורה אם הצריכה תאט? המלאים האלה עלולים להפוך לעול על החברות, ולפגוע ברווחים בטווח הקצר.
המכסים – סיכון מתמשך
לצד נתוני האינפלציה והצמיחה, עניין המכסים ממשיך להטריד את המשקיעים. אם נביט על השוק, הוא חזר לרמות המחיר של ינואר-פברואר השנה, לפני שהחלה סאגת המכסים. אמנם היו כמה דוחות טובים, אך במבט כללי - יש פה תמחור כמעט זהה בעוד המציאות שונה ומציגה גורמי סיכון, שככל הנראה לא מתומחרים מספיק.
עניין המכסים שלא נפתר אלא רק נדחה, יחד עם תשואות אג"ח גבוהות יותר שמכבידות על עלויות המימון ודורשות היוון לערך נוכחי נמוך יותר של מניות. כל אלה יחד מציגים תמונה פחות טובה לשוק האמריקאי, לפחות בטווח הקצר.
בעודי מסיים לכתוב את הכתבה, טראמפ מודיע כי הוא ממליץ על מכסים של 50% על האיחוד האירופי החל מה-1 ביוני ושולח את המדדים למטה.
הורדת דירוג האשראי של ארה"ב – האם זה משנה?
מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב על רקע חששות מהידרדרות פיסקלית. החוב הלאומי צפוי להגיע ל-134% מהתמ"ג עד 2035, והריבית עליו צפויה לנגוס כ-30% מהכנסות הממשלה (לעומת 18% כיום).
ההיסטוריה מלמדת – בשתי הורדות הדירוג האחרונות (ע"י S&P ב-2011 וע"י Fitch ב-2023), השוק ירד כ-10% על פני מספר חודשים. בשני המקרים, לאחר שהשוק מצא תחתית, הוא רץ למעלה ושבר שיאים חדשים. האם הפעם זה שונה? תלוי אם העולם עוד רוצה לממן את החוב האמריקאי.
רוצים תשובות? חפשו בשוק האג"ח
שוק האג"ח הוא עמוד השדרה של הכלכלה. כאשר יש הפרת איזון בביקוש ובהיצע בשוק האג"ח, דברים מעניינים מתרחשים במגוון הנכסים והשווקים השונים ורצוי לא להתעלם מזה.
ביום רביעי בשעה 20:00 המדדים בארה"ב שינו כיוון בחדות. הכותרות היו שקטות, אבל שוק האג"ח צעק – ומי שידע לאן להפנות את האוזן, שמע. באותו רגע בדיוק קיימה ארה"ב מכרז לאג"ח של 20 בהיקף של 16 מיליארד דולר. לא דרמה בדרך כלל, אבל הפעם הביקוש היה חלש מדי. התוצאה? התשואה שנקבעה (5.047%) יצאה גבוהה בפער של 1.2 נקודות בסיס מהציפיות – הפער הכי גדול השנה. המכרז לא כשל, אבל ככה לא נראית סביבה פיסקלית בריאה.
כבר לא מדובר רק באינפלציה - גירעונות מתמשכים, בעיה מבנית של חוב פדרלי עצום ושוק מוצף באג"ח ממשלתיות. הסיכון פה הוא לא רק אינפלציוני, אלא סיכון של יציבות פיסקלית (האם ארה"ב תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד?).
אם האוצר האמריקאי ימשיך להנפיק כמויות חוב גדולות, והביקוש הזר ירד – עלות הכסף לטווח הארוך יכולה לעלות, גם אם הפד לא יעלה את הריבית. יש לזה השלכות מבחינת משכנתאות, מימון חברות וכד'. מזכיר דברים שקרו וקורים ביפן.
הפרת האיזון הזו בין ביקוש והיצע בשוק האג"ח מעמידה את הבנקים המרכזיים בעולם במקום בעייתי – האם לאפשר לריביות לעלות ולהשפיע לרעה על הכלכלות, או להדפיס כסף (כדי לספק ביקוש לאג"ח) ולייצר לחצים אינפלציוניים.
יש דובר יפנית בקהל?
יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, חטפה גם היא. היסטורית, מדינות אסיה, ובראשם יפן, היו מקור מרכזי למימון החוב האמריקאי, אך המגמה הזו משתנה.
8 צפייה בגלריה
דיווח על מכירת אג"ח אמריקאיות ע"י יפן (61.9 מיליארד דולר) וסין (51.3 מיליארד דולר)
(מקור – japantimes.co.jp , 19/11/24)
שוק האג"ח ביפן סובל מחוסר נזילות, תשואות שמזנקות ויחס חוב לתמ"ג של 240%. תשואת אג"ח ל-30 שנה ביפן עלתה בחדות מתחילת אפריל לרמה הגבוהה ביותר אי פעם. הבנק של יפן, שמחזיק כ-50% משוק האג"ח המקומי, עלול לספוג הפסדים כבדים אם התשואות ימשיכו לעלות.
זה עלול להוביל להדפסת כסף נוספת, שתזרז את האינפלציה ותשפיע גם על הין היפני. אם יפן תמשוך הון מהשווקים הגלובליים, ההשפעה בהחלט עשויה להגיע גם לארה"ב ולאירופה. דמיינו לכם מצב שיפן או סין זורקות עוד אג"ח אמריקאיות ומקטינות את הביקוש להן בתזמון שבו יהיה קריטי לארה"ב להוריד את התשואות... בין היתר עשויות להיות לכך השלכות חמורות על שוק הדיור בארה"ב.
בחזרה לארה"ב
השווקים מתחילים לעכל תרחיש מדאיג – הממשל האמריקאי מתכנן להגדיל את החוב הלאומי ב-5 טריליון דולר נוספים. כשמדינה מנפיקה כמויות גדולות של חוב חדש, אבל הביקוש לאג"ח שלה פוחת, התשואות עולות, שוק המניות רועד ועלות המימון של המשק כולו מזנקת.
כשמשקיעים מאסיה מפחיתים את רכישות האג"ח האמריקאיות, ארה"ב נאלצת להציע תשואות גבוהות יותר כדי למשוך קונים. ביקוש והיצע בסיסיים. "משקיעים זרים כבר לא מוכנים לממן את הגירעונות הכפולים של ארה"ב במחירים הנוכחיים", טוען בכיר בדויטשה בנק.
איך אפשר להסיק את זה? בעוד תשואות האג"ח עולות, הדולר דווקא נחלש. זה פרדוקס מטריד – בדרך כלל תשואות גבוהות מחזקות מטבע, אבל כאן רואים את ההיפך. הסיבה: חוסר אמון גובר במדיניות הפיסקלית האמריקאית.
8 צפייה בגלריה
בכחול וסגול – תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 ו-20 שנה בהתאמה, באדום – מדד הדולר
(מקור – tradingview.com)
הגירעון האמריקאי שעומד על כ-7% מהתמ"ג, יחד עם תשואות ל-10 שנים בארה"ב שחצו את רף ה-4.5%, מציירים תמונה מאתגרת. החוב ההולך וגדל נפגש עם ביקוש הולך וקטן. צמצום הוצאות הממשלה נראה פחות סביר, והצעות כמו פיחות מכוון בדולר (אולי מה שטראמפ מנסה לעשות) – שיהפוך את החוב האמריקאי לזול יותר עבור משקיעים זרים – עלולות להצית אינפלציה גבוהה יותר, שתפגע בכוח הקנייה של הציבור ומתנגשת עם יעדי הבנק המרכזי. אדיוס לפאוול, ליעד האינפלציה הנוכחי, או ליציבות של השוק האמריקאי?
נו, ויש גם חדשות טובות?
בצד החדשות הטובות, רווחי החברות במדד ה-S&P500 נמצאים במגמה עולה, אם כי עצרו במאי וחלק מהחברות נתנו צפי פחות חזק להמשך. נצטרך לעקוב מקרוב אחרי רווחי החברות וגורמים שעשויים להשפיע עליהם. יש קשר חזק בין רווחי החברות ומיתון.
בנוגע להחלטות סביב עניין המכסים – החלטות אשר יעודדו פרוטקציוניזם עשויות להכביד על הכנסות החברות מחו"ל ולפגוע ברווחיות.
בדבר הדולר – למרות הפרדוקס המטריד שתיארתי למעלה, דולר חלש יכול להביא ליתרון ביצוא ולהציג את הרווח הדולרי בדוחות כגבוה יותר (חלק משמעותי מרווחי חברות גדולות בארה"ב מגיע מחו"ל), מה שעשוי לתרום לעוצמה מסוימת בדוחות הקרובים.
להחלטות סביב עניין המכסים יש השפעה רבה – החלטות אשר יעודדו פרוטקציוניזם עשויות להכביד על הכנסות החברות מחו"ל ולפגוע ברווחיות.
הניתוח הטכני – מה הגרף אומר?
אז כדי לנווט בשוק הזה, צריך להבין מה הוא מגלם ואיפה הוא עלול להטעות.
מבחינת מגמה, המגמה הראשית עדיין יורדת, והמומנטום החיובי נשבר ביום רביעי. המדדים נכנסו לאזור עם היצע גבוה ובאופן מתוח, מה שמסמן לסוחרים מנוסים שלכל הפחות עצירה כלשהי הופכת לסבירה.
יום רביעי עשה רושם של יום פיזור – ירידה יפה במחיר עם מחזור מעל הממוצע, שמחקה תנועה עולה של 6 ימי מסחר. ירידה של כמה אחוזים לפחות מהשיאון האחרון היא תרחיש סביר.
שוק ההון האמריקאי נמצא בצומת קריטי. זו לא רק שאלה של תנודות במניות או בתשואות, אלא מבחן של אמון – ביכולת של ארה"ב לנהל כלכלה יציבה, למשוך משקיעים ולשמר את מעמדו של הדולר כמטבע המוביל בעולם.
מי שיתמקד רק בתנועות של מדד ה-S&P500, עלול לפספס את הסימנים החשובים שמגיעים משוק החוב. ומי שמתעלם ממה שמתרחש באסיה, עלול לא להבין את מה שעשוי להתרחש גם במערב.
נראה שמשקיעים מחפשים מפלט בנכסים שלרוב אינם תלויים במדיניות ממשלתית (בשונה ממניות ואג"ח) כמו זהב וביטקוין/קריפטו (אך לא חסינים לחלוטין, למשל – ניקסון, 1971 או אל סלבדור, 2021) - כאשר הזהב נחשב נכס פחות מסוכן, בעוד לביטקוין יש קורלציה חיובית מסויימת לשוק המניות והוא עדיין מאופיין כנכס סיכון.
המלצות לסוחרים ולמשקיעים:
• עקבו אחר נתוני הצריכה, רווחי החברות, תשואות האג"ח והתנהגות שערי החליפין של מטבעות במזרח ביחס לדולר.
• מבחינת הפד – נתוני מחירים ותעסוקה גם הם משמעותיים בנוגע למדיניות שלו בהמשך.
• אם התשואות ימשיכו לטפס לכיוון 5%, והמכפילים בשוק יישארו גבוהים - הלחץ על המניות יגבר.
• ניתן לחפש הזדמנויות מחוץ לארצות הברית ובכל אופן לשמור על עיניים פקוחות.
רון שפסר, מנכ"ל ובעלים של OwlStreet, אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. כל המידע המובא בכתבה אינו משמש ייעוץ להשקעה או תחליף לייעוץ. התוכן הוא לצורך לימודי בלבד.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
