האם DeepSeek קנתה באופן לא חוקי שבבים של NVIDIA?
נראה שמאז ההקמה של DeepSeek, המכירות של Nvidia לסינגפור הרקיעו שחקים – זינוק של 740% (!). ארה”ב, מצידה, פתחה חקירה ובודקת אם DeepSeek מקבלת לידיה את מעבדי ה-GPU של Nvidia דרך צדדים שלישיים בסינגפור, בניגוד לתקנות הייצוא האמריקאיות.
אז מה זה אומר? דבר נוסף שקרה ביום שני כשהשוק קרס בעקבות חששות סביב DeepSeek, היה שאילון מאסק – כי מי עוד? – זרק חצי הערה ואמר של-DeepSeek כנראה יש ביד בערך 50,000 שבבי H100 של Nvidia (שכל אחד מהם עולה מעל ל־30 אלף דולר ליחידה), והם לא ממש “יכולים לדבר על זה” בגלל מגבלות הייצוא האמריקאי. אחלה תסבוכת.
התנאים הקטנים בדוחות של Nvidia
הצצנו בדיווחים הפיננסיים של Nvidia, ומצאנו שורה משעשעת:
“המיקום הסופי של הלקוח והמשלוח יכול להיות שונה מהכתובת לחיוב.”
בתרגום חופשי: “אל תנסו להבין מי באמת מקבל את החבילות האלה; אנחנו רק רושמים ‘סינגפור’ כי ככה זה מופיע בחשבונית". Nvidia גם מדגישה שמשלוחים שנרשמו ‘לסינגפור’ עשויים בסוף להגיע למקום אחר לגמרי.
אגב, בשלושת הרבעונים האחרונים, ההכנסות של Nvidia מסינגפור עקפו את סין והגיעו ל־17.4 מיליארד דולר, לעומת 11.6 מיליארד “בלבד” מסין – כלומר כ־32% מכל ההכנסות העולמיות שלה מסתובבות בציר סינגפור־סין. לא מעט.
ואם זה לא מספיק, המכירות לסינגפור קפצו ב-185% בשנה האחרונה, עם CAGR (קצב גידול שנתי מצטבר) מפלצתי של +278% מאז הרבעון הראשון של 2021 – הרבה יותר מהקצב בארה”ב וגם פי חמישה מהקצב בסין. במקרה הזה, “כל הדרכים מובילות לסינגפור”, מסתבר.
אז רגע, אולי סינגפור באמת הופכת למרכז דאטה-סנטרים? נבדוק. ארה”ב מתהדרת במעל 5,000 דאטה-סנטרים. סין? קרוב ל־500. סינגפור? 99 דאטה-סנטרים בסך הכול. אפילו לא בעשירייה או בעשרים המדינות המובילות.
אז אם לא הם משתמשים בכל השבבים, מי כן? סין עצמה מייבאת יותר שבבים מסינגפור מאשר מארה”ב. הפער גדל והנתונים הזמינים חלקיים, כך שאולי המספרים האמיתיים מרקיעים עוד יותר.
הממשל האמריקאי רואה את זה ומתחיל לזוז: חקירה שתפתח דלתות להשלכות נוספות. אם וושינגטון תחליט להטיל הגבלות גם על מכירות לסינגפור, כחמישית מההכנסות של Nvidia יהיו בסכנה. וכש־Nvidia תתעטש, חצי משוק הטכנולוגיה יקבל שפעת.
בקיצור, גם DeepSeek וגם Nvidia נמצאות באור הזרקורים. אם יתברר שהמעבדים האלה זורמים בערוצים לא כשרים לסין, אנחנו צפויים לראות כותרות מפוצצות ומשפטים כמו “סוף עידן החדשנות” מתעופפים ב-CNBC.
טראמפ מנופף בפטיש המכסים ופותח חזית חדשה
ביום שישי השווקים בארצות הברית פתחו בגאפ עולה, עד שטראמפ עשה טראמפ, והכריז על מכסים חדשים שיחלו ביום שלישי הקרוב (6 בפברואר). המדדים הפכו מירוק לאדום בקצב שהופך את כל הסיפור הזה לשחמט גיאופוליטי. בגדול, מי שחשב שהנשיא העולה יאט את הקצב – קיבל שתי סטירות והתיישב בצד.
אז מה בתפריט? טראמפ המציא לעצמו “מצב חירום לאומי” (כדי שלא נתבלבל, מדובר רשמית ב”משבר פנטניל והגירה לא חוקית”), והחליט להפציץ במכסים:
● 25% מס חדש על מוצרים מקנדה ומקסיקו – כולל נפט ממקסיקו, אגב.
● 10% על סין, כי צ’יינה זה תמיד טוב בשביל כותרת טעונה.
הוא לא אמר מתי ואיך יחליט להפסיק את המכסים האלה, אז אנחנו נשארים בינתיים בלי מושג מתי יירד לנו מהראש הפטיש האדמדם הזה.
עבור ארה”ב, מדובר בעוד תחנה במסלול מלחמת הסחר שהיא מובילה כבר תקופה; אבל למי שחושש מאפקטים חמורים, כדאי להבין את הנתונים מאחורי הקלעים.
מקסיקו וקנדה מוכרות לאמריקאים כ־78% ו־77% מהייצוא השנתי שלהן – כמעט כל הביצים שלהן בסל האמריקאי. לעומת זאת, הייצוא של ארה”ב למקסיקו ולקנדה הוא רק 16% ו־17% משלה. בפועל, מדובר בכ־320־360 מיליארד דולר, שזה פחות מ־2.5% מהתוצר האמריקאי. זה אומר שאם בארה”ב ינעלו דלתות, זה כאילו הורידו כמה שניות מהסרט, אבל במקסיקו וקנדה זה עלול להרגיש כמו דרמת ענק – 20%–30% מהתמ”ג שלהן תלוי ישירות בסחר עם ארה”ב.
והמכה הגדולה? סין, שמקבלת “רק” 10% מכס נוסף. הבעיה היא שסין כל כך שזורה בשרשרת האספקה האמריקאית, שהעלאה כזו תשפיע די מהר על המחירים לצרכנים. שימו לב שבדיוק עכשיו DeepSeek, חברת הבינה המלאכותית הסינית, מערבבת את התחום; ובמקביל, הממשל האמריקאי חוקר שמועות על רכישות שבבים לא חוקיות בסין.
התוצאה? מניות הטכנולוגיה עשויות לחטוף עוד. פקידי ממשל מדברים בשקט כי כל מילה מיותרת על איסור שבבים או על DeepSeek עלולה להפיל כמה טורי דומינו בשוק. ומה אם המכסים יישארו? התחזיות מדברות על ירידה של כ־2% בשנה בתוצר האמריקאי עד 2026, אם המלחמה הזו לא תירגע.
אתם אולי שואלים: מה עם מחירי הנפט, יוכלו להקל? אלא אם כן מחיר חבית יצלול לכ־15 דולר (ירידה מטורפת של 80%), כנראה שלא נקבל נחמה גדולה דרכו. ארה"ב תמשיך לחיות עם ריביות גבוהות לפחות עד הרבעון השלישי של 2025. ואם זה לא מספיק, טראמפ מאיים להטיל 100% מכס על מדינות ה-BRICS (מדובר בכמה עשרות מדינות נכון להיום).
אז בחישוב מהיר, המכס הממוצע בארה”ב יכול לקפוץ לאזור ה־22% – פי חמישה בערך ממה שהורגלנו ב־30 השנים האחרונות. כמשקיעים, אין לנו שליטה על זה; אפשר רק לתמרן בין הגלים האלה. השוק עומד להיות הפכפך, והדולר האמריקאי כנראה יתפוס עוד גובה במקביל לריבית שתתעקש להישאר בסביבה.
קנדה ומקסיקו נכנסו למגננה על טורבו. ג’סטין טרודו צפוי להחזיר מכסים משלו – בינתיים מושל אונטריו הוציא הוראה לזרוק מוצרי “Made in USA” מהמדפים (קדימה, נהיה פה קצת אינפנטילי). במקסיקו כבר הצהירו שיושיבו ועדה ועדה שתטפל בנזק הכלכלי ותגן על תעשיית הנפט המקסיקנית, או תחשוב על מכסי-נגד.
האם השוק הולך לסטגפלציה?
כלכלנים מדברים על סטגפלציה – מילה מהודרת למצב שבו הכלכלה מאטה והמחירים (אינפלציה) בכל זאת נשארים גבוהים. זה קורה כשאתה מכניס בלם לדברים כמו סחר חופשי. הצמיחה בארה”ב, לפי EY, עשויה לקבל ביס של 1.5 נקודות אחוז בגלל הקונצים האלה של טראמפ. ובשביל הקינוח – גם הצמיחה בקנדה ומקסיקו (אם תישאר איזושהי צמיחה) יכולה לצנוח חזק.
טראמפ, כצפוי, לא שם על אף אחד. כמו תמיד, הוא מאיים “לנהל משא ומתן” רק אם יש לו מצב רוח, אבל בינתיים הוא שולף עוד איומים של ״אל תנסו אותי, אחרת אני אעלה את המכסים שוב ושוב״. הפרשנים אומרים שזאת אסטרטגיית מיקוח, אבל לדעתי זה יותר כמו לעלות להופעת סטנדאפ בלי פאנצ’ים ולקוות שהקהל יצחק מתוך נימוס.
טראמפ נשאל בנוסף אם יש לו משהו נגד אירופה, והוא ענה ”בוודאות”. אז בעוד אנחנו דואגים למקסיקנים ולקנדים, מתישהו גם האיחוד האירופי יקבל נבוט על הראש. זה קצת מזכיר משחק מחשב בו הבוס הולך וגדל; טראמפ רק משחרר בינתיים את המיני-בוסים הקטנים.
בינתיים, הדולר האמריקני מול זה הקנדי מזנק לשיאים שלא נראו משנת 2003, אם אתם שואלים אותי (ר.ש) אנחנו בתוך מופע אגו אחד גדול: מי ימצמץ ראשון. קנדה ומקסיקו לא יבלעו עלבון כזה בשקט, השווקים ברחבי העולם יגיבו לכל ציוץ, ועינינו נשואות ליום שלישי הקרוב בו המכסים ייכנסו לתוקף. הצפירה כבר נשמעה – עכשיו מחכים מי ירה את הירייה הראשונה.
גילוי נאות: אני כותב מפוזיציה – של התלהבות מהדרמה הגיאופוליטית המתמשכת הזו. המסמך אינו המלצה לקנות או למכור מניות ולא עצת השקעה מכל סוג. רק הדעה האישית שלי, שרק מחכה לראות אם נראה מלחמת מכסים גדולה שתפיל עוד כמה דומינו בכלכלה העולמית.
ה־Wall Street Journal כבר כינה את זה “מלחמת הסחר הכי טיפשית בהיסטוריה”. יכול להיות שהם צודקים, אבל בינתיים, זו המציאות – אז כדאי להתכונן היטב.
בשלב הזה, אם חיפשתם קצת אוויר – תחשבו על השמיים נקיים יותר ממזהמים (בגלל האטה אפשרית בייצור?), כי אם יש משהו חיובי מכל זה, אולי זה שננשום קצת אוויר צח. עד הפיצוץ הבא, כמובן. תישארו ערניים.
מי אמר שקריפטו לא תלוי במאקרו?
למה הביטקוין נופל עכשיו בזמן שמלחמת סחר החלה? כי מלחמת סחר אומרת פחות נזילות גלובלית, וזה בערך הדבר האחרון שמטבע מבוזר צריך. ברגע שהזרימה הבין־מדינתית נפגעת, אנשים נרתעים מפעולות סיכון, ובום – גם הביטקוין מרגיש את החרב על הצוואר.
כשמכסים עולים ונקמות כלכליות (כמו של קנדה בסופ”ש האחרון) מחריפות (או – פרוטקציוניזם), הגבולות הכלכליים נסגרים טיפ־טיפה יותר, והריביות נשארות גבוהות. הבלגן הזה מרתיע משקיעים שאוהבים לראות מזומנים נזילים זמינים.
ומה קורה כשמשקיעים לא זזים ועסוקים בלהגן על העסקים הגדולים? הם מוכרים נכסים יותר ספקולטיביים, כמו ביטקוין, בהקדם האפשרי.
חלק מאוהדי הביטקוין יכולים להמשיך לטעון שביטקוין פועל בעולם נפרד, אבל הוא לא. הוא מחובר לאותם גלים מאקרו־כלכליים. כשהשווקים נבהלים, הביטקוין חוטף. ככה זה עובד כבר שנים, ועד כה הוא לא ממש שימש גדר ביטחון, אז בואו ננמיך ציפיות.
ככל שיש פחות נזילות ופחות “ביטחון” בשווקים, כך אי־הוודאות מחריפה. מכסים וסיבוכים בינלאומיים מקשים על יכולת החיזוי של שוק המט"ח, הריביות ותנועות הון. השקעות נכנסות למצב התקף חרדה, מה שאומר עוד סטירות לביטקוין.
בקיצור, ברגע שמשקיעים מאבדים ביטחון בשוק או באפשרות להרוויח ממסחר, הם מוכרים קודם כל את ההשקעות שהכי מתנדנדות והכי תנודתיות וסוגרים פוזיציות. ביטקוין, שנתפס כתנודתי או מסוכן, נמכר מהר מאוד במצב כזה, ולכן גם הוא נדפק. ככה זה עובד, ואין כאן הפתעות גדולות: הנזילות היא המלכה, וחוסר יציבות הוא גזר דין לא נעים לנכסים מסוכנים.
אז לפני שנאשים את הביטקוין ב”בגידה אידיאולוגית”, צריך להבין שהוא פשוט נסחף עם הטייפון המאקרו־כלכלי הזה – ומלחמות סחר הן חלק עיקרי באותו טייפון.
מבט טכני על השוק
הסנופי מתקשה לפרוץ את רמת ה-6,100 ומציג סימנים טכניים המעידים על חולשה.
נאסד"ק גם כן.
לדעתי תיקון של לפחות 7-10% הוא אפשרות סבירה שכל משקיע צריך לקחת בחשבון בזמן הקרוב.
השוק עוד מעכל את DeepSeek, רוצה להבין האם מלחמת הסחר תימשך או תיפסק, מה תהיה הצמיחה ומה יהיה בדבר הריבית.
אני חושב שבנקודת הזמן הנוכחית, בהסתכלות לטווח הקצר, השוק מצוי ברמת סיכון גבוהה יחסית.
אם נחבר את כל הנקודות יחד עם האינדיקטור של באפט, אשר נמצא ברמות שיא (שווי שוק לתמ"ג של מעל 200%), יעשו חכם הסוחר והמשקיע אם ידאגו ליתרת מזומנים שתאפשר ניצול הזדמנויות כאשר יצוצו כאלה.
הגרף הבא מציג את היחס שבין המוכרים לקונים מבין מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בארה"ב. אנו רואים שהיחס נמצא בשיא מזה שני עשורים.
המשמעות היא או ירידה בקונים, או עלייה במוכרים, או שניהם. כך או כך זה לא חיובי.
4 צפייה בגלריה
היחס שבין המוכרים לקונים מבין מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בארה"ב
(מקור: Financial Times )
אירועים כלכליים לימים הקרובים
ביום רביעי:
● מדד התעסוקה של ADP , אשר מודד את השינוי במספר המועסקים במגזר הפרטי (לא כולל מגזר ממשלתי).
● מדד מנהלי הרכש - מגזר השירותים, אשר מודד את הפעילות הכלכלית במגזר השירותים.
● מדד ISM במגזר הלא-יצרני, זהו מדד לפעילות הכלכלית במגזרים שאינם יצרניים (כמו שירותים).
● מלאי נפט גולמי מספק מידע על השינוי במלאי הנפט. מלאי גבוה יכול לרמוז על ירידה בביקוש לנפט, בעוד שמלאי נמוך יכול להצביע על עלייה בביקוש.
ביום חמישי:
● תביעות ראשוניות לדמי אבטלה, דו"ח המודד את מספר האנשים שפנו לראשונה לקבלת דמי אבטלה.
ביום שישי:
● שכר ממוצע לשעת עבודה, מדד המודד את קצב השינוי בשכר הממוצע לשעה, נתון חשוב לאינפלציה.
● שינוי במספר המועסקים במגזר הלא-חקלאי, דו"ח חשוב ביותר אשר מודד את מספר המועסקים החדשים במגזר הלא-חקלאי.
● שיעור האבטלה הכולל באוכלוסייה.
יהיה מעניין! מקווה שנהניתם ולמדתם.
רון שפסר, מנכ"ל ובעלים של OwlStreet, אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. כל המידע המובא בכתבה אינו משמש ייעוץ להשקעה או תחליף לייעוץ. התוכן הוא לצורך לימודי בלבד.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
