מהפכה שקטה, אך בעלת השפעות אדירות, מתרחשת במגזר הבריאות וגולשת במהירות לכל פינה בכלכלה הגלובלית. במרכזה עומדת משפחת תרופות המכונה GLP-1, שמות המותג שלה – Ozempic, Wegovy, Zepbound – הפכו חלק ניכר בשיח הציבורי. אך סיפורן של תרופות אלו, שהחלו את דרכן בכלל כטיפול צנוע בסוכרת מסוג 2, הוא סיפור על גילוי מקרי, על צורך אנושי עמוק ועל כוחות שוק אדירים שהפכו אותן לתופעה כלכלית חסרת תקדים.
הכל התחיל לפני כמעט שני עשורים, עם פיתוח תרופות המחקות הורמון טבעי בשם GLP-1 - Glucagon-like peptide-1, המיוצר במעיים ותפקידו לווסת את רמות הסוכר בדם לאחר ארוחה. רופאים שרשמו את התרופות למטופלי סוכרת הבחינו בתופעת לוואי עקבית ומרשימה: ירידה משמעותית במשקל. התגלית הזו הציתה את דמיונן של ענקיות הפארמה, נובו נורדיסק הדנית ואיליי לילי האמריקאית, שהבינו שהן מחזיקות בידיהן פתרון פוטנציאלי לאחת הבעיות הבריאותיות הבוערות והיקרות ביותר של העולם המערבי: מגפת ההשמנה.
השמנת יתר, שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה, היא אחד מגורמי התמותה המובילים והמהירים ביותר בעולם. לפי מחקרים, יותר מ-4.7 מיליון בני אדם מתים מדי שנה ממחלות הקשורות ישירות למשקל עודף. באופן דרמטי, לראשונה בהיסטוריה האנושית, יותר אנשים בעולם מתים כתוצאה מהשמנה מאשר מתת-תזונה.
השמנת היתר משפיעה על מאות מיליוני אנשים ומהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב, סוכרת, סוגי סרטן שונים ובעיות אורתופדיות, עם עלות שנתית של מאות מיליארדי דולרים למערכות הבריאות. על רקע זה, אישור ה-FDA ל-Wegovy ביוני 2021, ולאחר מכן ל-Zepbound ב-2023, כתרופות ייעודיות לטיפול בהשמנה, פתח את הסכר. הביקוש הרקיע שחקים והפך את ה-GLP-1 מזריקת סוכרת לתופעה כלכלית המשנה את העולם כפי שאנו מכירים אותו.
כלכלת ה-GLP-1 במספרים
שוק של 100 מיליארד דולר ושתי שחקניות דומיננטיות
שוק תרופות ה-GLP-1 לירידה במשקל הוא אחד השווקים הצומחים ביותר בעולם. אם בשנת 2024 הוערך גודלו בכ-50 מיליארד דולר, רוב בנקי ההשקעות הגדולים, ביניהם ג'יי פי מורגן וגולדמן זאקס, צופים כי הוא יכפיל את עצמו ויחצה את רף 100 מיליארד הדולר עד שנת 2030. תחזיות אופטימיות יותר, המתחשבות בפיתוח גרסאות עתידיות של התרופה (בכדורים) ושימושים רפואיים נוספים, מדברות על שוק פוטנציאלי של 150 מיליארד דולר.
השוק נשלט כיום באופן כמעט מוחלט על ידי שתי שחקניות ראשיות היוצרות דואופול:
נובו נורדיסק (Novo Nordisk): חברת הפארמה הדנית, יצרנית Ozempic ו- Wegovy (הגרסה במינון הגבוה יותר ביחס ל- Ozempic, המיועדת ספציפית לטיפול בהשמנת יתר). הצלחת התרופות הפכה אותה לחברה בעלת שווי שוק שהגיע למעל 600 מיליארד דולר, הגבוה ביותר באירופה, שאף עקף את התמ"ג השנתי של דנמרק כולה באותה תקופה.
הצמיחה הפיננסית שלה מאז השקת התרופות היא לא פחות ממטאורית, ושינתה לחלוטין את מעמדה בשוק העולמי. עם צמיחה שנתית ממוצעת בהכנסות של כ- 31% מאז 2022 (לאחר השקת התרופה Wegovy) ועד היום. מנייתה של נורדיסק טיפסה מאז אישור ה- FDA לתרופת ה- Ozempic בתחילת 2017 יותר מ- 700% עד לשיא שנרשם במחציתה של 2024.
השנייה היא חברת איליי לילי (Eli Lilly): ענקית הפארמה האמריקאית, יצרנית Mounjaro ו-Zepbound. החברה הפכה לחברת התרופות הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, שהגיע בשיאו למעל 850 מיליארד דולר.
הצמיחה של איליי לילי הייתה מהירה ואגרסיבית אף יותר מזו של נובו נורדיסק, בעיקר בזכות העובדה שהתרופות שלה נחשבות על ידי רבים ליעילות אף יותר בירידה במשקל. הכנסות החברה כולה צמחו ב-20% בשנת 2023 ובשנת 2024 ההכנסות צמחו ב- 32%, כאשר כמעט כל הצמיחה מיוחסת לתרופות ה-GLP-1.
מאז השקת Mounjaro במאי 2022 ועד שיאה באוגוסט 2024, מחיר מניית איליי לילי (LLY) זינק ביותר מ-200%.
הצמיחה מונעת על ידי אימוץ הולך וגובר. נכון להיום, כ-2% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב, שהם כ-5 מיליון איש, כבר משתמשים בתרופות. הפוטנציאל עדיין עצום, כאשר הערכות מדברות על כך שבטווח הארוך, מספר המשתמשים בארה"ב לבדה יכול להגיע ל-30 מיליון איש.
התחרות בין איליי לילי לנובו נורדיסק היא מרוץ "ראש בראש" על השליטה בשוק התרופות לירידה במשקל. הקרב המרכזי מתנהל על יעילות התרופה. כיום, לפי מחקרים, Zepbound של איליי לילי הראתה ירידה ממוצעת גבוהה יותר במשקל, של כ-22.5% ממשקל הגוף במינון הגבוה ביותר, בהשוואה ל-Wegovy של נובו נורדיסק, שהשיגה ירידה ממוצעת של כ-15%. פער זה ביעילות מיוחס בעיקר למנגנון הפעולה הכפול של Zepbound, המחקה הן את הורמון ה-GLP-1 והן את ה-GIP, לעומת Wegovy הפועלת על GLP-1 בלבד.
הירידה האחרונה במניות של איליי לילי ונובו נורדיסק נבעה משילוב של שני גורמים עיקריים. ראשית, גובר החשש בשוק מפני תחרות עתידית מצד חברות תרופות אחרות ולחץ פוליטי להורדת המחירים הגבוהים, מה שעלול לפגוע ברווחיות. שנית, לאחר עליות של מאות אחוזים, משקיעים רבים החלו לממש רווחים מתוך הבנה שהמניות הגיעו לשווי גבוה מאוד, והן רגישות מאוד לכל סימן שאלה לגבי המשך הצמיחה הפנומנלית.
אפקט האדווה: כיצד זריקה אחת מרעידה תעשיות שלמות
ההשפעה המשמעותית ביותר של ה-GLP-1 היא שינוי מהותי בהתנהגות הצרכנים. התרופות מפחיתות באופן דרמטי את התיאבון ואת "רעש המזון" (Food Noise) – המחשבות הבלתי פוסקות על אוכל. השינוי הזה יוצר גלי הדף כלכליים שמרעידים תעשיות ותיקות.
הנפגעת העיקרית היא תעשיית המזון והמשקאות והנתונים מצביעים על שינוי התנהגות דרמטי. מחקר של אוניברסיטת קורנל מצא ירידה כללית של 5% עד 8% בהוצאה החודשית על מצרכים. ניתוח מעמיק יותר של חברת המחקר Numerator הראתה בדיוק היכן מתרחשים הקיצוצים: משתמשי התרופות הפחיתו את רכישת החטיפים המלוחים ב-31%, את צריכת הממתקים ב-27% ואת קניית המשקאות הממותקים ב-26%. מנכ"ל וולמארט בארה"ב אישר את המגמה ואמר כי החברה רואה בבירור מתאם בין מכירת תרופות GLP-1 בבתי המרקחת שלה לבין ירידה ב"סל הקלוריות" הכללי של הלקוחות. בתגובה, חברות ענק כמו פפסיקו ונסטלה נמצאות תחת לחץ של משקיעים להתאים את עצמן, בעוד חברות כמו דנונה כבר מפתחות מוצרים עשירים בחלבון המיועדים ספציפית למשתמשי התרופות.
כשתיאבון יורד, כך גם הרצון לאכול בחוץ, גם תעשיית המסעדות ורשתות מזון המהיר חוות פגיעה קריטית. סקר של בנק ההשקעות מורגן סטנלי מצא כי משתמשי GLP-1 דיווחו על ירידה של 62% בתדירות הביקורים שלהם ברשתות מזון מהיר ופיצריות. אותם נשאלים דיווחו גם על ירידה של כ-60% בביקורים במסעדות באופן כללי. ההשפעה אינה רק על תדירות הביקורים, אלא גם על היקף ההזמנה. רשת המסעדות Chipotle ציינה בשיחה עם משקיעים כי היא בוחנת האם משתמשי התרופות נוטים להזמין מנות קטנות יותר. רשתות כמו מקדונלד'ס וסטארבקס צפויות להרגיש את ההשפעה, וייתכן שיאלצו לשנות תפריטים או להציע מנות מוקטנות כדי להישאר רלוונטיות.
ההשפעה של שרשרת הערך הרחבה
- אלכוהול וטבק: מחקרים קליניים, כמו אחד שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry, מראים שהתרופות מפחיתות התנהגויות כפייתיות. משתתפים במחקרים דיווחו על ירידה של כ-20%-30% בצריכת האלכוהול השבועית שלהם. אנליסטים מעריכים כי הדבר עלול להפחית את מכירות הבירה בארה"ב ב-1.8% ואת מכירות היין ב-1.6% בטווח הארוך.
- מכשור רפואי: כאן החשש הוא מירידה בביקוש העתידי. אנליסטים העריכו כי שוק מכשירי ה-CPAP לטיפול בדום נשימה בשינה עלול להתכווץ בכ-15% עד שנת 2030, מה שמהווה איום ישיר על חברות כמו (ResMed (RMD. באופן דומה, שוק השתלים האורתופדיים להחלפת מפרקי ברך וירך עלול לראות ירידה בביקוש של כ-5% עד 7%, מכיוון שהשמנת יתר היא גורם מרכזי לשחיקת מפרקים.
- תעופה: החישוב של בנק אוף אמריקה הוא אחד המצוטטים ביותר: ירידה ממוצעת של 10 פאונד (כ-4.5 ק"ג) במשקל הנוסע האמריקאי, תאפשר לחברת תעופה כמו יונייטד איירליינס לחסוך מעל 80 מיליון דולר בשנה מעלויות הדלק בלבד.
- אופנה, ספורט ופנאי: כאן המגמה חיובית. סקר של חברת ההשקעות Jefferies מצא כי 70% ממשתמשי GLP-1 מדווחים על עלייה בתדירות הפעילות הגופנית שלהם. תעשיית האופנה נערכת לירידה בביקוש לבגדים במידות גדולות, בעוד שמכירות בגדי הספורט, הציוד למכוני כושר והביקוש למאמנים אישיים צפויים ליהנות מצמיחה משמעותית.
מבט לעתיד – כלכלת התיאבון המופחת
מהפכת ה-GLP-1 נמצאת רק בראשיתה, והיא מציבה בפני העולם דילמה כלכלית מורכבת של עלות מול תועלת. מצד אחד, האתגרים אדירים: העלות הגבוהה, כ-1,300 דולר לחודש למטופל בארה"ב, מאיימת לרסק תקציבי בריאות. הערכות מראות כי כיסוי ביטוחי מלא של התרופות למבוגרים הסובלים מהשמנה בארה"ב בלבד, עלול לעלות למערכת הבריאות מעל טריליון דולר בשנה. מצב זה יוצר חשש אמיתי מ"חברה דו-שכבתית"; בארה"ב, שיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה גבוהים בכ-30% מאשר בקרב בעלי הכנסה גבוהה, מה שמעיד כי אלו הזקוקים לתרופה יותר מכל, הם אלו שיתקשו להשיגה. לכך מתווספת בעיית ההתמדה: מחקרים מראים שמעל ל-50% מהמשתמשים מפסיקים את הטיפול לאחר שנה, בעיקר בגלל העלות, מה שמעלה שאלות לגבי יעילות ההשקעה הכלכלית.
מצד שני, בראייה רחבה, הפוטנציאל לחיסכון וצמיחה הוא עצום. כלכלני גולדמן זאקס מעריכים שהתרופות עשויות להוסיף כטריליון דולר לתמ"ג האמריקאי בעשור הקרוב. הערכה זו מתבססת על הנתון לפיו השמנת יתר עולה כיום לכלכלה האמריקאית כ-1.72 טריליון דולר בשנה (כ-7% מהתמ"ג) בעלויות רפואיות ישירות ועקיפות כמו אובדן פריון. חיסכון של חלק קטן מעלות אדירה זו, לצד עלייה בפריון העובדים, יכול לשנות את פני הכלכלה.
הדבר הבטוח הוא ששום דבר לא יישאר כפי שהיה. שוק המזון והמשקאות העולמי, המגלגל מעל 9 טריליון דולר בשנה, עומד בפני שינוי מבני. בזמן שאנו מדברים, מעל 70 תרופות מתחרות נמצאות בשלבי פיתוח שונים, מה שמבטיח שהמהפכה הזו כאן כדי להישאר. תאגידי ענק יצטרכו להסתגל, ממשלות יצטרכו לקבל החלטות קשות, וכולנו נצטרך להבין כיצד תיראה כלכלה שבה התיאבון האנושי, אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר של הציוויליזציה, כבר אינו מה שהיה פעם.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
