בעולם הניהול כולנו נמשכים להעסיק את ה"עובדים שנוח לנו לעבוד איתם" – אלו שנולדו עם מזג משתלב, אינטליגנציה רגשית גבוהה, יכולת עבודה בצוות ועמידה בלוחות זמנים. זה נעים, זה מייצר שקט תפעולי וזה מקל על חיי המנהל. אבל מה קורה עם אותם עובדים שמגיעים אלינו עם פערים – חוסר סבלנות, נטייה להתנגדות, קושי עם סמכות? האם הם בהכרח נטל, או שמא דווקא אצלם חבוי הפוטנציאל הגדול שיקדם את הארגון שלנו.
רבי יצחק עראמה, מפרשני התנ"ך הבולטים בספרד של המאה ה־15, מתאר בפרשת ניצבים דיון עתיק בין הפילוסופיה היוונית, בקולו הבולט במיוחד של אריסטו, למול פילוסופיית היהדות: מה עדיף – אדם שנולד עם תכונות חיוביות טבעיות, או אדם שנולד עם חולשות ובוחר בכל זאת בטוב?
רבי יצחק עראמה מציע תשובה מורכבת: אין ספק שמי שנולד עם מזג טוב זוכה למתנה גדולה. אבל דווקא מי שנולד עם נטיות שליליות, והצליח לגבור עליהן ולהפוך אותן ליתרון – ראוי להערכה רבה עוד יותר.
התובנה הזו מקבלת משנה תוקף בעולם העבודה של ימינו. מנהלים רבים מעידים שהעובדים שהגיעו עם קשיים, והיו צריכים להשקיע מאמץ אמיתי כדי להתגבר עליהם, הפכו לאנשים מחויבים יותר, יצירתיים יותר ומודעים לעצמם יותר. הם חוו תהליך של שינוי פנימי – כזה שמעניק להם לא רק כלים מקצועיים, אלא גם חוסן נפשי ויכולת הסתגלות גבוהה במיוחד.
מכאן נגזרת נקודת מפתח לניהול: כשאתם בוחנים עובדים – אל תסתפקו בהתרשמות הראשונית. שאלו את עצמכם לא רק מה היתרונות שהם מביאים איתם, אלא גם אילו אתגרים כבר התגברו עליהם. פעמים רבות, דווקא "הבעייתיים" לכאורה, אלו שהשקיעו עבודה פנימית בשינוי עצמי, הם אלו שיביאו את הארגון שלכם הכי רחוק.
לאורך השנים, בין אם בניהול צבאי ובין אם בניהול חברות טכנולוגיה, ראיתי מכנה משותף אחד בולט: האנשים שעושים את הדרך המשמעותית ביותר הם לא בהכרח אלה שלא נכשלו – אלא דווקא אלה שנפלו, התמודדו, קמו וצמחו. אלו שקיבלו הזדמנות, שמישהו האמין בהם גם כשהדרך לא הייתה סלולה, והיו מוכנים ללמוד מחדש. מי שמוכן לעבוד קשה, לא חושש להשתנות ולבחור בדרך אחרת – הופך בסופו של דבר לעובד מחויב, רגיש ושאפתן יותר מכולם.
אני זוכר סמנכ"ל שהיה יזם בחברה שלא הצליחה. הוא הצטרף אלינו לתחום חדש עבורו, אבל הגיע עם אופי יזמי מובהק. עצם ההזדמנות שניתנה לו, יחד עם הזמן ללמוד ולהסתגל, אפשרו לו לפרוח. הוא לא רק השתלב – הוא הכפיל ואף שילש את ההכנסות שעמדו באחריותו. החיבור בין היכולות הגבוהות שהיו לו מלכתחילה לבין האמון שנתנו בו הוליד תוצאות יוצאות דופן.
ב.ס.ר הנדסה, הפועלת לגיוס אג"ח בהיקף של כ־150 מיליון שקל, עדכנה את התשקיף בנוגע להסכם השקעה עם קרן פרייבט אקוויטי, שעשויה להחזיק עד 15% ממניות החברה – צעד שמכין את הקרקע גם להנפקת מניות עתידית.
ב.ס.ר הנדסה היא קבוצה יזמית־הנדסית המתמחה בייזום, הקמה וניהול של פרויקטי נדל"ן בישראל. כבר בשנת 2007 הפכה החברה לציבורית, אולם שבע שנים לאחר מכן בחרה לחזור ולהיות פרטית. המעבר הזה, לצד האתגרים שנלוו אליו, הפך לשיעור ניהולי מהותי: לקיחת סיכונים מחושבים והימור מושכל על הנהלה ועל החברה עצמה. במקרה של ב.ס.ר, נראה שההימור השתלם.
לסיכום: אין ספק שמי שנולד עם מזג טוב זוכה למתנה גדולה; אך דווקא מי שנולד עם נטיות שליליות, והצליח לגבור עליהן ולהפוך אותן ליתרון, ראוי להערכה רבה עוד יותר כי הוא בוחר בטוב מתוך בחירה מודעת ועבודה מוסרית מתמדת, המעידה על כוח התיקון והאחריות האישית.
אמנות הניהול האמיתית היא לזהות מי שנאבק, התגבר – והפך את חולשתו לחוזקות, אלו יורידו לכם את הירח בארגון .
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
