כשמדברים על פנסיה, רובנו ישר חושבים על ההפרשות החודשיות מהשכר, על הביטוח שמגיע יחד איתה או על הקצבה שנקבל ביום שנפסיק לעבוד. אבל הפעם, לא נדבר על כל זה. בכתבה הזו נתמקד בנקודה אחת חשובה שלא זוכה למספיק תשומת לב והיא הפנסיה המשלימה.
מה זו בכלל פנסיה משלימה? למי היא מתאימה? האם משתלם להעביר אליה את כל החיסכון, ואילו יתרונות יש בה לעומת הפנסיה המקיפה? במילים אחרות: נצלול לעומק אחד הנושאים שהכי משפיעים על כמה כסף תקבלו כשתפרשו.
פנסיה היא חיסכון לטווח ארוך שמטרתו לספק לנו הכנסה חודשית אחרי הפרישה מהעבודה. אבל זה לא רק חיסכון, זה גם ביטוח חיים, ביטוח נכות, וגם מנגנון של שיתוף סיכונים בין כלל החוסכים.
מאז כניסת "חוק פנסיה חובה" בשנת 2008, כל שכיר ועצמאי מחויבים להפריש ממשכורתם החודשית לפנסיה המקיפה. הפקדות אלו מצטברות לאורך השנים ומושקעות בשוק ההון, כך שבגיל הפרישה מצטבר סכום חיסכון משמעותי. את הסכום הזה ממירים לקצבה חודשית לפי מקדם – מונח חשוב שנרחיב עליו בהמשך, ושיש לו השפעה ישירה על גובה הקצבה שתקבלו.
מנגנון ההפרשה לפנסיה עובד כך: אצל שכירים, ההפרשות מתחלקות בין העובד (כ־6%), המעסיק (כ־6.5%) ותוספת לפיצויי פיטורים (כ־6%). העובד יכול גם להגדיל את חלקו בהפקדה ולקבל בתמורה הטבות מס.
אצל עצמאים, האחריות כולה עליהם: הם נדרשים להפקיד 4.45% מההכנסה השנתית עד לסכום של 79,896 ש"ח, ועוד 12.55% על החלק שבין 79,896 ל־96,000 ש"ח (נכון לשנת 2025). מעבר לכך, ניתן להפקיד גם מעבר לחובה לטובת חיסכון מוגדל וזכאות להטבות מס נוספות.
לאחוזי ההפקדה הללו יש תקרת הפקדה, המתעדכנת מדי שנה. נכון ל־2025, תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה עומדת על כ־5459.6 שקלים בחודש. כלומר, כל שכר שעולה על תקרה זו – לא נכנס לקרן המקיפה אלא מועבר אוטומטית לפנסיה משלימה.
כפי שהזכרנו קודם, כל חוסך זכאי לבחור את מסלול ההשקעה בקרן הפנסיה למשל, מסלול שמחקה את מדד S&P 500. אבל חשוב להבין: גם אם תבחרו ב־100% חשיפה למדד, לא תקבלו את מלוא התשואה שהמדד השיג בפועל. הסיבה לכך אינה דמי ניהול, אלא מנגנון שנקרא "מנגנון התשואה המובטחת".
מדובר במנגנון הסדר שבו המדינה מתחייבת להבטיח תשואה של 5.15% צמוד מדד (מדד המחירים לצרכן = אינפלציה) לשנה על 30% מהחיסכון הפנסיוני של כל חוסך. אם בפועל התשואה באותו חלק נמוכה מ־5.15%, המדינה משלימה את ההפרש. ואם היא גבוהה יותר כלומר התשואה חוצה את רף ה־5.15%, העודף לא נשאר אצל החוסך, אלא מועבר לקרן ייעודית שמטרתה לתמוך בחוסכים בעתיד. במילים אחרות: הרווחים העודפים נלקחים – כדי לשמש ככרית ביטחון קולקטיבית "בקרן להשלמת תשואה" לעתיד.
לכן, גם אם בחרתם במסלול השקעה אגרסיבי שמחקה את מדד S&P 500, בפועל רק כ־70% מהחיסכון ייהנו מהתשואה המלאה של המדד. ה־30% הנותרים כפופים למנגנון הזה ויוגבלו לתשואה מקסימלית של 5.15% (צמוד מדד). מצד שני, כששוק ההון יורד, דווקא אז נכנסת לתוקף ההגנה: אותם 5.15% מובטחים מגנים עליכם, בזכות רווחים שנצברו בעבר "בקרן להשלמת תשואה" ומספקים יציבות לחיסכון הפנסיוני שלכם גם בתקופות סוערות.
כדי להבין את ההשפעה בפועל של מנגנון התשואה המובטחת נבחן דוגמה פשוטה.
נניח שחוסכת בת 45 צברה מיליון ש"ח בקרן הפנסיה המקיפה: 30% מהחיסכון (300,000 ש"ח) מושקעים במסלול שמקבל תשואה ריאלית מובטחת של 5.15% צמוד מדד, והיתר במסלול מחקה S&P 500. באותה שנה, שוק ההון עלה ב־10% והאינפלציה עמדה על 3%. החלק שמושקע במדד יניב לה 70,000 ש"ח, ואילו החלק המובטח יניב כ־24,900 ש"ח, כי התשואה הריאלית המובטחת של 5.15% מתורגמת לתשואה נומינלית של כ־8.3% (כולל הצמדה למדד). כלומר, במקום להרוויח 100,000 ש"ח על כל הסכום, היא תרוויח בפועל כ־94,900 ש"ח. הפער עומד על כ־5,100 ש"ח, אשר מועבר ל"קרן להשלמת תשואה" שמיועדת לתמוך בחוסכים בשנים פחות טובות. זהו פער קטן יחסית, אבל כאשר מצטבר עם השנים הוא יכול להפוך למשמעותי ככל שסכום החיסכון גדל.
כאן נכנס היתרון של הקרן המשלימה, בקרן זאת לא קיים "מנגנון הבטחת תשואה" ולכן כל החיסכון מושקע בהתאם למסלול הנבחר, מבלי שהמדינה תגבה תשואה עודפת. המשמעות היא שאם בחרתם במסלול מחקה S&P 500 לדוגמה, תקבלו 100% מהתשואה שהמדד הזה עשה בפועל, בלי תקרה ובלי מנגנון שמגביל את הרווחים וניתן לעשות זאת ע"י העברת כל כספי הפנסיה, מהשקל הראשון מהפנסיה המקיפה לקרן פנסיה המשלימה.
לפני שמעבירים את הפנסיה לקרן משלימה חשוב להבין את המשמעויות: בקרן פנסיה מקיפה כלולים באופן מובנה גם ביטוח חיים למקרה מוות וגם ביטוח לאובדן כושר עבודה. כלומר, יש כיסוי ביטוחי כברירת מחדל לחוסך ולבני משפחתו במקרה של אירוע בלתי צפוי במהלך שנות העבודה. לעומת זאת, בקרן פנסיה משלימה אין מרכיב ביטוחי כברירת מחדל כמו בפנסיה המקיפה מכוון שמדובר בחיסכון נטו. לכן, מי שבוחר לעבור לפנסיה משלימה כדי ליהנות מתשואה מלאה ולוותר על מנגנון התשואה המובטחת, צריך לקחת בחשבון שעליו לדרוש הוספת כיסוי ביטוחי באופן עצמאי.
המעבר לקרן פנסיה משלימה, שבה כל הכסף מושקע ללא מגבלות וללא מנגנון תשואה מובטחת מתאים בעיקר לחוסכים צעירים יחסית, שנמצאים רחוק מגיל פרישה ויש להם סובלנות לסיכון ולתנודתיות בשוק ההון. בגיל הזה, פוטנציאל התשואה הגבוה עשוי להשתלם יותר מההגנה שהמדינה מציעה.
דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא המקדם, אחד המושגים הכי חשובים בפנסיה ואולי הכי פחות מובנים. המקדם זהו מספר שמשמש לחישוב הקצבה החודשית שתקבלו בגיל הפרישה. בפשטות: לוקחים את הסכום שצברתם ומחלקים אותו במקדם והתוצאה היא הקצבה שתיכנס לחשבון הבנק שלכם מדי חודש. ככל שהמקדם גבוה יותר הקצבה תהיה נמוכה יותר, ולהפך.
כמובן שישנם פרמטרים נוספים שיכולים להשפיע על גובה הקצבה בפועל כמו מס הכנסה, תשלום דמי ניהול שוטפים גם לאחר היציאה לפנסיה וגם נתונים אישיים כגון גיל, מין, מצב משפחתי. לא ניכנס כאן לכל אחד מהמרכיבים האלו לעומק, אבל חשוב לדעת שהם קיימים, ויש להם השפעה ישירה על גובה הקצבה החודשית שתקבלו בפועל.
בקרן פנסיה משלימה, המקדם לרוב גבוה יותר לעומת הקרן המקיפה, הסיבה? בפנסיה המקיפה יש רכיב של תשואה מובטחת מצד המדינה (על כ־30% מהחיסכון), מה שמאפשר לקרן להעריך מראש רווח בטוח ולתת מקדם נמוך יותר. לעומת זאת, בקרן משלימה כל הכסף מושקע בשוק ההון ללא הבטחה ממשלתית ולכן הקרן שומרת על זהירות ומחשבת מקדם גבוה יותר כדי לא לקחת סיכון עודף.
לכן, כשמתקרבים לגיל פרישה, חשוב לבצע תכנון פיננסי מסודר ולשקול להעביר חלק מהחיסכון הפנסיוני חזרה לקרן מקיפה, כדי ליהנות ממקדם נמוך יותר ומהקצבה חודשית גבוהה יותר. עם זאת, חשוב להדגיש: לא ניתן להעביר את כל הכספים שנצברו בקרן משלימה אל המקיפה. ההעברה מוגבלת לסכום השווה לתקרת ההפקדה החודשית לקרן מקיפה, כפול 12 חודשים, כפול מספר שנות החיסכון פלוס הרווחים שהצטברו. כל יתרת החיסכון שמעבר לתקרה זו תישאר בקרן המשלימה. לכן, תזמון נכון של המהלך הזה, והבנה של המגבלות הקיימות, עשויים להשפיע בצורה מהותית על רמת החיים לאחר גיל הפרישה.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם – האם בכלל שווה לעבור לקרן משלימה רק בשביל תוספת של 1.5% בתשואה?
(כי מדדים כמו S&P 500 עושים בממוצע 10% בשנה, לעומת 5.15% ריאלית בקרן מקיפה שזה שווה ערך לכ־8.5% נומינלית – פער של בערך 1.5%)
והפער הזה, שנראה קטן, יכול להפוך להבדל של מאות אלפי שקלים בטווח הארוך. הרי זה נשמע שולי, בטח כשמדובר רק על חלק מהחיסכון. אבל בפועל, זה ממש לא שולי. אחוז וחצי בפנסיה לאורך עשרות שנים שווה מאות אלפי שקלים בזכות אפקט הריבית דריבית. מעבר לכך, בקרן משלימה הכסף עובד בשבילכם במלואו, בלי מגבלות תשואה ובלי ניכוי רווחים עודפים לטובת כלל המערכת. ובמיוחד בתקופות של אינפלציה גבוהה כמו זו שאנחנו חווים כיום, שוק ההון נוטה להניב תשואות גבוהות יותר מהממוצע ההיסטורי, מה שמרחיב עוד יותר את הפער בין התשואה המובטחת לבין מה שניתן להשיג בפועל. לכן, מדובר בהחלטה מהותית שיכולה להשפיע באופן דרמטי על החיסכון שייצבר לכם לפנסיה.
כדי שנבין את ההשפעה של המעבר לקרן משלימה, בואו נעשה סימולציה קצרה:
נניח שחוסך בן 35, עם צבירה התחלתית של 350,000 ש"ח, ממשיך להפקיד 3,000 ש"ח מדי חודש במשך 30 שנה, כאשר מדד S&P 500 מניב בממוצע תשואה נומינלית של 10% בשנה. בקרן המקיפה, שבה 30% מהחיסכון מושקעים במסלול עם תשואה ריאלית מובטחת (שהוצמדה למדד והומרה לתשואה נומינלית של כ־8.3%), הצטברו בסוף התקופה כ־8.5 מיליון ש"ח. לעומת זאת, בקרן המשלימה שם כל הכסף הושקע במסלול שמחקה את המדד נצברו מעל ל־12.5 מיליון ש"ח. כלומר, פער של יותר מ־4 מיליון ש"ח לטובת הקרן המשלימה, רק בשל העובדה שכל הכסף "עבד" לפי ביצועי השוק, בלי מגבלות של תשואה מובטחת.
נכון, חלק מהפער הזה יתקזז בשלב ההמרה לקצבה משום שבקרן המשלימה המקדם לרוב גבוה יותר מאשר בקרן המקיפה, ולכן הקצבה החודשית על כל מיליון ש"ח תהיה מעט נמוכה יותר. ובכל זאת, מדובר בהבדל כל כך גדול בצבירה שהוא צפוי להישאר משמעותי גם לאחר ההמרה לקצבה.
לסיכום, עולם הפנסיה מורכב יותר ממה שנדמה לנו אבל הבנתו יכולה להשפיע דרמטית על עתידנו הכלכלי. הבחירה בין קרן מקיפה למשלימה אינה רק עניין של תשואה, אלא החלטה שמשקללת בתוכה גם רכיבי ביטוח, מקדם המרה, גיל, סיבולת לסיכון ועוד. לכן, לפני שמבצעים שינויים, חשוב להבין את ההשלכות לעומק, להתייעץ עם גורם מקצועי, ולבחור את המסלול שמתאים בדיוק לכם.
ותסכימו איתי, לא מעט חוסכים בחרו במסלול מחקה מדד בתוך הקרן המקיפה, וחשבו שכל הפנסיה שלהם מושקעת ב־S&P 500. עכשיו, אחרי שהבנתם שרק 70% מהכסף באמת "עובד" לפי המדד, והשאר מושקע במסלול עם תשואה מוגבלת – אולי הגיע הזמן לשאול את השאלה הפשוטה: אם אפשר, למה לא להעביר את הכול לקרן משלימה? ההבדל יכול להיות שווה מיליונים והחלטות שמקבלים היום הן אלה שיכתיבו את רמת החיים שלכם מחר.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
