שבעה חודשים לאחר הפחתת הריבית האחרונה, הבנק המרכזי של ארה”ב (הפדרל ריזרב) הותיר את הריבית בטווח של 4.25%–4.5%, בהתאם לציפיות השוק. לדברי יוני פנינג מחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, זו הימשכות של המדיניות המוניטרית ההדוקה של הפד, שממשיכה בצל גוברת אי-הוודאות הכלכלית סביב השפעות מדיניות המכסים. עוד לדבריו, בהודעת הריבית נכתב כי “רמת חוסר הוודאות נותרה גבוהה” – ניסוח זהה להודעה הקודמת בה נכתב כי חוסר הוודאות “עלה עוד”, מה שמחזק את ההנחה כי הסיכון המרכזי בעיני הפד הוא השלכות מדיניות הסחר.
עם זאת, בניגוד להודעות קודמות, הפעם נרשמה פריצת דרך קטנה: שניים מחברי הוועדה המוניטרית, כריסטופר וולר ומישל באומן, הצביעו בעד הורדת ריבית – מהלך נדיר יחסית בפד. בהתבסס על הצהרותיהם האחרונות, ניתן להעריך כי השניים רואים את השפעת המכסים אחרת משאר החברים, ואינם סבורים כי הסיכונים מחייבים שמירה על ריבית גבוהה.
השפעת המכסים: רעש זמני או שינוי מגמה?
כלכלנים מעריכים כי מדיניות המכסים החדשה של ממשל טראמפ – אשר כוללת צעדים דרמטיים כלפי מדינות מפתח – כבר מתחילה לתת אותות במדדי המחירים. עם אינפלציה שנתית של 2.7% בארה”ב, עיקר העלייה מיוחסת למחירי שירותים, ולאו דווקא למוצרים שמושפעים ישירות מהמכסים.
גם נתוני התמ”ג שפורסמו היום שופכים אור על השפעת המכסים: לאחר רבעון שבו יבוא הסחורות זינק והוביל להצטברות מלאים, הנתונים מראים על התאוששות במאזן הסחר, תוך ירידה חדה במלאים – גורם שגרע למעלה מ־3% מהתוצר. מדד מחירי התוצר הצביע על עלייה של 2.0% בלבד במונחים שנתיים – נתון מתון יחסית. המשמעות: ייתכן שההשפעה על המחירים תהיה זמנית בלבד, וייתכן גם שלא מצדיקה מדיניות מוניטרית מרסנת.
ומה קורה בישראל?
בישראל, חל קיטון ניכר בציפיות להורדת ריבית מצד בנק ישראל בישיבתו הקרובה בעוד שלושה שבועות. ההיחלשות של מגמת התיסוף בשקל, בשילוב עם מדדי מחירים גבוהים מהצפוי, מקהים את הסיכוי להפחתה קרובה. כעת, לאחר שהפד שידר מסר ניצי והותיר את הריבית על כנה, גם הסתברות להפחתה בישראל בחודש ספטמבר ירדה. עם זאת, פנינג ממזרחי-טפחות מדגיש כי במזרח התיכון חודשיים הם נצח – והמציאות הכלכלית עלולה להשתנות במהירות.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
