אתמול (יום א’) התקבלה ידיעה על פטירתו של סנאטור לינדזי גראהם ז"ל, שייצג את דרום קרולינה בקונגרס האמריקאי. גראהם היה חבר המפלגה הרפובליקני ב-24 השנים האחרונות, והיה ככל הנראה הקול הבולט ביותר בתמיכתו בברית עם ישראל, בשנים האחרונות בפרט. הוא נולד למשפחה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, עם הורים שעבדו קשה על מנת לפרנס את גראהם ואחותו, וכאשר היה בן 21 שני הוריו נפטרו במפתיע. הוא גידל את אחותו בת ה-13, התגייס לצבע האמריקני, הגיע לדרגת קולונול ופצח לאחר מכן בקריירה פוליטית ארוכה ומוצלחת שמיצבה אותו כאחד מהמחוקקים החשובים ביותר בארצות הברית.
לינדזי גרהאם
(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
"אף אחד לא נבחר עם אבטלה של מעל ל-7.6%"
נהוג לומר כי הפוליטיקה האמריקאית מתנהלת בהלימה אחת עם הכלכלה. כרפובליקה קפיטליסטית – ולכן לנשיאים בדרך כלל אכפת מאוד מההשפעות הכלכליות של מהלכיהם, לעיתים אף יותר מההשפעות הגיאו-פוליטיות, דוגמה ברורה לכך ניתן לראות בציוצים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שפעמים רבות נועדו על מנת "להרגיע" את השווקים.
אחד המשפטים הנפוצים הוא "אף אחד לא נבחר עם אבטלה של מעל ל-7.6%", זהו משפט אותו טבע לינדזי גראהם ז"ל, כשהוא מתכוון לכך שעוד לא קרא ב-250 שנותיה של ארה"ב שנשיא אמריקאי נבחר לכהונה שנייה אם האבטלה הייתה מעל 7.6%. מעין אות אזהרה מפני ההשפעות הכלכליות של החלטות שמבצע הנשיא האמריקאי לקראת סוף הקדנציה הראשונה שלו.
גראהם היה מיוזמי הסיוע האמריקאי הביטחוני שמסופק לישראל, שמסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר בשנה, המהווה כ-0.52% מהתמ"ג השנתי של ישראל (לפי ההערכות לשנה הנוכחית). מאז קום מדינת ישראל מוערך הסיוע האמריקאי לישראל בלא פחות מ-350 מיליארד דולר, מתואם אינפלציה. סכום ענק שתרם לביטחון הישראלי ואפשר לנו להקצות משאבים לחיזוק הכלכלה לצד שמירה על מערכת ביטחונית מתפקדת.
אך הנתון הרלוונטי יותר, והמפתיע בהיקפו הוא מאזן הסחר של ישראל עם ארה"ב. בשנת 2025 למניינם לבדה, לפי נתונים פדרליים אמריקאים רשמיים, ייצאה ישראל לאמריקה לא פחות מ-20.7 מיליארד דולר, זאת אל מול ייצוא אמריקאי לישראל של כ-13.7 מיליארד דולר. במילים אחרות, ישראל רשמה עודף מסחרי של לא פחות מ-7 מיליארד דולר עם אמריקה.
השקעות רבות בסטארט-אפים ישראלים נובעות מקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי אמריקאיות, וגם במקרים של קרנות ישראליות פעמים רבים המשקיעים שמגבים את ההשקעות הם גופים אמריקאים.
כמו כן, על המגמה ההולכת וגדלה בעשור האחרון של חברות ישראליות שנרשמות למסחר בארה"ב אפשר לכתוב רשימה של כתבות וטורי דעה – ועל כן רק נגיד כי מדובר במגמה מעודדת שמגדילה את הזרימה של השקעות זרות אל ישראל ומחזקת הכלכלה הישראלית.
אבל הסחר, ההשקעות והשפעות החיובית של הדברים הללו על הכלכלה הישראלית בנויה על האנשים. אנשים כמו לינדזי גראהם ז"ל שעמלו על חיזוק הקשר הישראלי-אמריקאי מעבר להצהרות, אל השורה התחתונה. עם המגמה ההולכת וגדלה של אנטי-ציונות בקרב הדור הצעיר באמריקה, ניתן רק לקוות שבישראל נשים לב ל-"תמרורי האזהרה", ונפעל על מנת לדברר את ישראל בצורה יותר טובה. כדי לראות עוד ועוד אנשים כמו גראהם, ולדאוג שהכלכלות של ישראל וארה"ב יצמחו יחדיו.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
