מסקירת המאקרו השבועית של IBI בית השקעות בראשות רפי גוזלן, הכלכלן הראשי, עולה כי פרמיית הסיכון בשווקים הפיננסיים ממשיכה להתאים עצמה כלפי מעלה על רקע אי-הוודאות הגבוהה שמביא עמו ממשל טראמפ. עיקר החשש נוגע למדיניות המכסים שצפויה להוביל לעלייה באינפלציה בטווח הקצר ולפגיעה בצמיחה בהמשך.
ארה"ב: בין אינפלציה לריבית
למרות שמדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש פברואר עלה בשיעור מתון מהצפוי (0.2% למדד הכללי והבסיסי), עדיין האינפלציה הבסיסית ממשיכה לנוע בקצבים של 3% ומעלה. הקצב השנתי במדד הכללי התמתן ל-2.8% והאינפלציה הבסיסית ל-3.1%.
בניתוח הנתונים מצביע גוזלן על המשך מגמת ההתמתנות באינפלציית השירותים, שעלתה בפברואר ב-0.3% ובקצב שנתי של כ-4%, לעומת המשך עלייה מתונה באינפלציית הסחורות, שחוזרת בהדרגה לקצב שנתי חיובי.
גורם משמעותי לדאגה הוא העלייה בציפיות לאינפלציה, במיוחד כפי שמשתקף בסקר אמון הצרכנים של מישיגן, שם הציפיות לטווח קצר הגיעו לרמות של קרוב ל-5%, ולטווחים הבינוני-ארוך לרמות של כ-4% - הרמה הגבוהה ביותר בשני העשורים האחרונים.
על רקע נתונים אלה, הסקירה מעריכה כי ה-Fed צפוי להמשיך ולהישאר בעמדת המתנה, בפרט על רקע העלייה בציפיות לאינפלציה. "להערכתנו, תידרש הידרדרות משמעותית יותר בתנאים הפיננסים ובסביבת המאקרו בכדי להוביל להפחתת ריבית," מציין גוזלן.
ישראל: פברואר מפתיע כלפי מטה, אך סביבת האינפלציה עדיין גבוהה
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר בישראל הפתיע כלפי מטה ביחס להערכות המוקדמות כאשר נותר ללא שינוי (לעומת קונצנזוס של 0.3%), כך שהקצב השנתי התמתן מ-3.8% בינואר ל-3.4% בפברואר. המדד ללא אנרגיה פירות וירקות נותר אף הוא ללא שינוי בפברואר, עם ירידה בקצב השנתי מ-3.9% ל-3.7%.
הסקירה מציינת כי לאחר העלייה הגבוהה בינואר, שנתמכה גם בהעלאות מחירים ממשלתיות, מדד פברואר משקף "מסר מתון יותר של המתנה לאחר התאמת המחירים שבוצעה בינואר". עם זאת, IBI מדגיש כי קצב העלייה הגבוה בשכר והמסר העולה מסקר החברות תומכים בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית שלהערכתם תמשיך לנוע סביב הגבול העליון של היעד, עם צפי לעלייה של 2.9% בשנה הקרובה.
נתון מדאיג במיוחד הוא קצב עליית השכר, שהגיע ברבעון האחרון של 2024 לרמות של כ-7% בקצב שנתי (כולל עובדים זרים), גבוה מזה של עובדים ישראלים בלבד (כ-5.5%), ככל הנראה על רקע סגירת פערים מסוימת כתוצאה משוק העבודה ההדוק.
שער החליפין והשפעתו
מגמת הייסוף בשקל, בעיקר במונחי סל, שנבעה מירידה בפרמיית הסיכון של המשק, נבלמה לאחרונה. מתחילת מרץ נרשם פיחות מהיר שהחזיר את השקל לרמות הממוצעות של השנה האחרונה מול היורו ומול הדולר. התפתחות זו מחלישה את פוטנציאל התמסורת משער החליפין של השקל אל האינפלציה.
הסקירה מציינת כי לאחר שנרשמה ירידה מהירה בפרמיית הסיכון בעקבות ההצלחות המבצעיות בגבול הצפון וההכרזה על הפסקת האש, השקל חזר להיות מושפע יותר מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי. כך, הירידות החדות במהלך החודש האחרון הובילו לפיחות בשקל מול הדולר, למרות ההיחלשות של הדולר בעולם.
ריבית בנק ישראל: עמדת המתנה בחודשים הקרובים
למרות ההפתעה כלפי מטה במדד פברואר, הסקירה מעריכה כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה להותיר את הריבית ללא שינוי גם בהחלטה הקרובה. זאת, על רקע מספר גורמים:
1. האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד וכבר 8 חודשים ברציפות נמצאת מעליו
2. אינפלציית הבלתי סחירים ממשיכה לנוע ברמות גבוהות (3.8% בפברואר)
3. המשק מתאפיין בעודף ביקוש, מה שמייתר את הנחיצות בהורדת ריבית
4. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק ומייצר קצבי שכר גבוהים
5. בלימת התחזקות השקל
עם זאת, העלייה המתונה מהצפוי במדד פברואר מגבירה את הסיכוי לחזרת האינפלציה אל היעד במהלך המחצית השנייה של השנה. בהנחה שלא תהיינה הפתעות משמעותיות כלפי מעלה ברבעון השני, הסקירה מעריכה כי תגבר ההסתברות להתאמה מסוימת בריבית (של 1-2 הפחתות) במהלך המחצית השנייה של 2025.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
