בימים אלה דנה הכנסת בצעדי הממשלה בהגברת פיקוח של רשות המיסים על עסקים, כחלק מהמאבק בצמצום ההון השחור. על הפרק נכללים צעדים כגון: אי התרת הוצאה במזומן בסכום מעל 200,000 ₪ בשנה; החלת דיווח מפורט על עסק שמחזורו השנתי עולה על 500,000 ₪; והחלת חובה לקבל מספר הקצאה לחשבונית מס שסכומה עולה על 5,000 ₪ לצורך ניכוי מס תשומות וכדומה. בנוסף, מתחדדת שוב סוגיית האיזון הנדרש בהתערבות המדינה באסדרה, במונחי תנאי תחרות חופשית, הגנה על הצרכן ובטיחותו, שיפור רמת האיכות והשירות ומניעת עבירות מס והלבנת הון, לעומת יצירת רגולציה עודפת שעלולה לפגוע ביכולת התחרות והצמיחה של העסקים הקטנים ואף להוביל לסגירתם.
רגולציה מבטיחה את מקומה של המדינה כקובעת זכויות יסוד, במיוחד בהקשר של שמירה על חירויות הפרט, על מנת למנוע מצבי אנרכיה, חוסר שליטה והיעדר חקיקה, אשר עלולים להביא לכך שרק החזק שורד. בראיה כלכלית, תכלית הרגולציה היא לתקן כשלי שוק המעוותים את פעילות השוק החופשי. מציאות זו מחייבת התערבות של גורם חיצוני, במיוחד במצבים הבאים: קיום מונופול, היעדר מידע מלא בשוק המונע מהצרכן לקבל החלטה מושכלת, השפעות כלכליות חיצוניות והבטחת קיומם של מוצרים ציבוריים הנצרכים על ידי כלל אזרחי המדינה באופן חופשי (למשל, ביטחון המדינה).
עסק קטן עומד בפני נטל רגולטורי כבד. סביבת פעילותו העסקית משיקה להיבטי חקיקה ורגולציה בתחומים רבים: יבוא וייצוא, תקינה, רישוי עסקים, כשרות, יחסי עבודה, מיסוי, פתיחת וסגירת עסק, רישום מקרקעין, איכות סביבה ועוד. בעוד שעסק גדול יכול להיעזר במערך יועצים חיצוני או אפילו להקים מחלקה שלמה לטיפול בהוראות החוק, עסקים קטנים נעדרים משאבים אלה. פערים אלו מתבטאים במיוחד בתקופות של משברים ואי ודאות כלכלית, בהן עסקים קטנים פגיעים יותר לזעזועים ורגישים יותר להשלכות נטל האסדרה. המשמעות היא שעיסוק בעל העסק בהתאמתו לדרישות הרגולציה מתבטא על חשבון ניהולו ויצירת ערך כלכלי, מה שעלול לפגוע בכושר הישרדותו בתקופה זו.
עלויות הציות של העסק הקטן לדרישות הרגולציה - במונחי משאבים כספיים וניהול זמן - הן גבוהות. מדובר בבזבוז זמן על הבנת חוקים ותקנות, ביצוע שינויים בנכס בהתאם לדרישות החוק, רכישת ציוד מתאים וכדומה. בנוסף, נגרם לעסק הקטן נזק כלכלי נוסף, ככל שהוא נדרש להיות סגור לתקופות מסוימות לצורך התאמות לדרישות האסדרה. על פי דוח מבקר המדינה, עלות הרגולציה העודפת בכלל המשק נאמדת בכ-57 מיליארד ₪, כאשר בגישה שמרנית העלות העודפת על העסקים הקטנים מגיעה לכ-10 עד 15 מיליארד ₪.
עודף רגולציה מהווה נטל על התחרות ועל יוקר המחיה, ויוצר נטל משמעותי יותר על העסקים הקטנים. זו גם הסיבה שמדינות מערביות רבות דורשות ליצור מנגנונים מיוחדים לעסקים קטנים בהיבטי רגולציה. כך, לדוגמה, האיחוד האירופאי קורא להתחשב במאפייני העסקים הקטנים בעת ניסוח חקיקה ולפשט את הסביבה הרגולטורית עבורם, גם באמצעות מערך פטורים, הקלות והגברת נגישות למערך שירותים המותאם במיוחד להם. התפתחות זו מעידה שכלים רגולטוריים אינם מתחשבים בסוג, בגודל ובמאפייני פעילות העסק, הרגולציה תמיד מוסיפה עלויות ולא גורעת מהן. יתר על כן, המעורבות של גורמים אינטרסנטים בגיבוש רגולציה היא רבה, ולעסקים הקטנים יש חיסרון עצום במונחי ידע (כגון היכרות עם השוק והתפתחויות טכנולוגיות) שאותן ניתן לחלוק עם הרגולטור. לכן, יש חשיבות עצומה בטיוב תהליך הרגולציה לטובת העסק הקטן ובהגברת האפקטיביות של רגולציה מקלה עליו.
מדיניות רגולציה תומכת בעסקים קטנים חייבת להתבסס על העקרונות הבאים: החלת רגולציה מדורגת לפי גודל העסק והכנסותיו, יצירת אסדרה פשוטה וברורה הניתנת להבנה ולעמידה בדרישות החוק, יישום תהליכי אסדרה מהירים ומקוונים, הגנה על תשתית המבטיחה תחרות הוגנת, שיתוף בעלי עסקים קטנים בתהליך קבלת החלטות רגולציה, אכיפה מידתית ומתן גישה לייעוץ ולתמיכה מקצועית.
רגולציה היא הכרח, בהיותה מנגנון פיקוח וויסות המופעל על ידי המדינה כלפי גורמים פרטיים בשוק, במטרה להגן על טובת הציבור. המציאות מלמדת שבמקרים רבים הידוק הפיקוח של הרשויות הממשלתיות על שווקים, גופים וחברות עסקיות הוא ראוי. מאידך, התאמת הרגולציה לעסקים קטנים כך שלא תהווה נטל היא חיונית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלהם, לשיפור הסביבה העסקית בה הם פועלים ולהבטחת צמיחה כלכלית מתמשכת במשק.
ברוך שניר הוא סמנכ"ל כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
