עונת הדוחות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים בישראל ננעלה הבוקר עם פרסום תוצאותיו של בנק מזרחי טפחות, ומציגה תמונה של יציבות פיננסית יוצאת דופן.
חמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים רשמו ברבעון השני של שנת 2026 רווח נקי מצרפי (הרווח של חמשת הבנקים הגדולים יחד) של 8.534 מיליארד שקל.
נתון זה מעיד על חסינותה של המערכת הפיננסית המקומית, הממשיכה לייצר רווחים משמעותיים עבור בעלי המניות שלה.
הרווח המצרפי ברבעון הנוכחי משקף עלייה של כ-2.1% לעומת 8.357 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ובסיכום המחצית הראשונה של השנה, הגיע הרווח המצרפי לכ-15.7 מיליארד שקל.
תוצאות אלו הושגו למרות כניסתו לתוקף של היטל המס המיוחד, אשר גובש כפשרה בין משרד האוצר בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין הבנקים במרץ 2026, במטרה לסייע במימון הוצאות המדינה וצמצום הגירעון הממשלתי.
היטל זה גרע מאות מיליוני שקלים מהשורה התחתונה של כל אחד מהבנקים הגדולים ברבעון הנוכחי, אך כפי שעולה מהנתונים, עוצמתם הפיננסית אפשרה להם לספוג את המכה ללא פגיעה מהותית ביציבותם.
המובילים בטבלת הרווחים
על פי הדוחות הכספיים שפורסמו לבורסה, בנק לאומי מוביל את טבלת הרווחיות עם רווח נקי של 2.832 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 8.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מדובר ברווח הרבעוני הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במערכת הבנקאית המקומית.
הבנק, בהובלת המנכ"ל חנן פרידמן, הציג תשואה להון, שהיא היחס בין הרווח הנקי להון העצמי המודד את יעילות השימוש במשאבי בעלי המניות, בשיעור מדווח של 16.3%.
ללא השפעת המס המיוחד, נתון זה היה מגיע לשיעור של 17.9%.
יחס היעילות של בנק לאומי, המודד את היחס בין ההוצאות התפעוליות להכנסות כך שיחס נמוך יותר מעיד על יעילותה של הפעילות, השתפר באופן דרמטי לרמה של 24.7% לעומת 29.1% ברבעון הקודם.
הבנק הודיע על חלוקה של 1.4 מיליארד שקל למשקיעים, המהווים מחצית מרווחיו, כאשר רוב הסכום יחולק כדיבידנד במזומן והיתרה תופנה לרכישה עצמית של מניות.
תיק האשראי של הבנק צמח ב-9% מתחילת השנה והגיע לרמה של 567 מיליארד שקל, למרות שתוכנית האופציות של המנכ"ל בוטלה לאחרונה בהנחיית הפיקוח על הבנקים.
בגרף ניתן לראות השוואה ברווח הנקי בין חמשת הבנקים הגדולים
(באדיבות הכותב)
הפועלים ומזרחי טפחות
בנק הפועלים, תחת ניהולו של המנכ"ל ידין ענתבי, רשם רווח נקי של 2.488 מיליארד שקל, נתון המהווה ירידה קלה של 2.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
התשואה להון המדווחת של הבנק עמדה על 15%, והייתה מגיעה ל-16.4% ללא השפעת המס המיוחד.
יחס היעילות של הבנק עמד על 30.6%, והכנסותיו מעמלות היו הגבוהות ביותר במערכת הבנקאית והסתכמו ב-1.145 מיליארד שקל.
בנק מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, הציג רווח נקי של 1.428 מיליארד שקל, ירידה של 1.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון המדווחת עמדה על 16.0%, והייתה מגיעה ל-17.7% בנטרול המס המיוחד והטבות מתווה הלקוחות שגרעו יחד 164 מיליון שקל נטו.
הבנק יחלק דיבידנד במזומן של 714 מיליון שקל, המהווה מחצית מרווחיו, כאשר בעלי השליטה אייל עופר ומשפחת ורטהיים יגרפו יחד 295.8 מיליון שקל מחלוקה זו.
תיק האשראי של הבנק צמח ב-12.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-424 מיליארד שקל, כאשר תיק המשכנתאות גדל ב-8.7% לרמה של 252 מיליארד שקל.
דיסקונט והחלוקה החריגה בבינלאומי
בנק דיסקונט, בהובלת המנכ"ל אבי לוי, הציג רווח נקי של 1.203 מיליארד שקל, עלייה של 7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם תשואה להון של 14.0% ויחס יעילות של 44%.
הבנק הבינלאומי רשם רווח נקי של 583 מיליון שקל, ירידה של 8.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם תשואה להון מדווחת של 16.0% שהייתה מגיעה ל-17.8% ללא המס המיוחד.
הבנק הבינלאומי בלט עם חלוקת דיבידנד חריגה של 558 מיליון שקל, המהווה כ-96% מהרווח הנקי הרבעוני, באמצעות שילוב של מחצית מרווחי הרבעון ומשיכה מיתרת הרווחים שנצברה, נתון המגלם תשואת דיבידנד של 6.1% והוא הגבוה ביותר במערכת.
משפחת בינו, בעלת השליטה בבנק, היא הנהנית העיקרית מחלוקה אגרסיבית זו.
בגרף ניתן לראות את יחס התשואה להון בכל חמשת הבנקים הגודלים
(באדיבות הכותב)
התנודתיות החריגה בבנק ירושלים
לצד חמשת הבנקים הגדולים, בנק ירושלים פרסם גם הוא את דוחותיו והציג רווח נקי של 45.1 מיליון שקל, ירידה של 30.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
שווי השוק של הבנק עומד על כ-1.42 מיליארד שקל בלבד, נכון להיום, והוא אינו נכלל במדד ת״א בנקים 5, המורכב מחמשת הבנקים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר.
גודלו המצומצם והסחירות הנמוכה יחסית הופכים את המניה לרגישה יותר לשינויים חדים בביקוש ובהיצע.
מניית הבנק ריכזה עניין רב בימים האחרונים לאחר שצנחה בשבוע שעבר בלמעלה מ-12% בעקבות שמועות על היעלמותה של עובדת הבנק מלי יהלומי ובתה.
בסוף השבוע אותרו השתיים בארגנטינה, והנהלת הבנק הבהירה בדיווח רשמי כי לא נמצאה כל אינדיקציה לפעילות חריגה בכספי הבנק. ההודעה הובילה לתיקון מרבית הירידות במניה לקראת פתיחת המסחר היום.
האירוע מדגיש את הרגישות הגבוהה של מניות קטנות לשמועות ולאירועים תפעוליים חריגים, בניגוד ליציבות ולסחירות הגבוהה יותר של מניות הבנקים הגדולים.
הטיעון בעד חסינות הבנקים כעוגן
מנגד, קיימת גישה זהירה המזהירה כי תקופת הרווחים הקלים של הבנקים הגיעה לסיומה, וכי התוצאות הנוכחיות עלולות לייצג את שיא המחזור הכלכלי לפני מגמת התכנסות.
ירידת הריבית במשק, מרמה של 4% בתחילת השנה לרמה של 3.5% בחודש יולי, לצד התמתנות מסוימת באינפלציה, שוחקת את מרווחי הריבית של הבנקים.
מרווח ריבית נטו הוא ההפרש בין הריבית שהבנק גובה על אשראי לריבית שהוא משלם על פיקדונות, ושחיקתו ניכרת היטב בדוחות בנק מזרחי טפחות, שבהם הכנסות הריבית נטו ירדו ב-2.6% והמרווח נשחק לרמה של 1.60% לעומת 1.74% אשתקד.
במקביל, הציבור הישראלי ממשיך להסיט כספים מחשבונות עובר ושב שאינם נושאים ריבית אל עבר פיקדונות נושאי ריבית, תהליך המייקר באופן ישיר את מקורות הגיוס של הבנקים ומקטין את מרווחי הרווח שלהם.
כדי לפצות על השחיקה, הבנקים מאיצים את קצב צמיחת תיקי האשראי בשיעורים דו ספרתיים.
נכון לעכשיו, מדדי סיכון האשראי עדיין נמוכים. שיעור האשראי הלא צובר, כלומר הלוואות שהבנק כבר אינו רושם בגינן הכנסות ריבית רגילות, עומד על 0.40% בבנק הבינלאומי וכ-0.45% בבנק לאומי. בלאומי, שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד על 0.20% מתיק האשראי הממוצע.
עם זאת, מדובר במדדים שמגיבים באיחור להרעה כלכלית.
בסביבה של חוסר ודאות גיאופוליטית ומלחמה מתמשכת, צמיחה מהירה מדי באשראי עלולה להתברר בעתיד כמלכודת של חובות אבודים אם המשק ייקלע למיתון עמוק יותר.
מעבר לכך, קיים סיכון רגולטורי ופוליטי משמעותי.
הטלת המס המיוחד על ידי משרד האוצר מהווה תקדים של מיסוי סקטוריאלי ממוקד, אשר עלול לחזור על עצמו אם הגירעון הממשלתי ימשיך להתרחב.
בנוסף, הכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז, הגדרה המאפשרת למדינה להטיל הוראות על מספר גופים השולטים בשוק ריכוזי במטרה לעודד תחרות, עלולה להוביל למגבלות חדשות שיקשו על המשך הצמיחה והרווחיות של המערכת בשנים הבאות.
המשמעות המעשית למשקיע המקומי
עבור המשקיע הישראלי, מניות הבנקים מהוות מרכיב מרכזי בתיק ההשקעות ובחיסכון הפנסיוני, גם אם הוא אינו מחזיק בהן ישירות. הסיבה היא שהבנקים תופסים משקל גבוה במדדים המקומיים שאחריהם עוקבים גופי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
נכון להיום, חמשת הבנקים הגדולים מהווים יחד כ-26.5% ממדד ת״א 35 וכ-20.2% ממדד ת״א 125.
המשמעות היא שכמעט כל חשיפה רחבה לשוק המניות הישראלי כוללת באופן אוטומטי רכיב משמעותי של מניות הבנקים, אם כי המשקל בפועל משתנה בין מסלולי החיסכון.
המנגנון המרכזי שיקבע את כיוון הרווחיות של הבנקים ברבעונים הבאים הוא היחס בין קצב ירידת הריבית של בנק ישראל לבין קצב התייקרות מקורות הגיוס שלהם.
אם הריבית במשק תמשיך לרדת והציבור ימשיך להעביר כספים מחשבונות עובר ושב לפיקדונות נושאי ריבית, מרווח הריבית של הבנקים עלול להתכווץ וללחוץ על הרווחיות ועל יכולתם לשמור על חלוקת דיבידנדים גבוהה.
מצד שני, אם הבנקים יצליחו לשמור על יחסי יעילות נמוכים באמצעות המשך הטמעת טכנולוגיות AI וייעול כוח האדם, הם יוכלו לקזז חלק משמעותי מהפגיעה במרווחי הריבית.
המשקיעים נדרשים לעקוב מקרוב אחר שיעור החובות הבעייתיים וההפרשות להפסדי אשראי בדוחות הבאים.
עלייה עקבית בנתונים אלו תהיה סימן אזהרה לכך שהצמיחה המהירה בתיקי האשראי מתחילה לגבות מחיר.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
