קל לפספס את זה כשמטפלים בתמונה הגדולה, אבל פעמים רבות שאנחנו נדרשים להוביל פרויקט עם תקציב ״שמן״, אנחנו הופכים להיות סלחניים יותר לחריגות קטנות.
כן, אנחנו נספר לעצמינו שהתקציב הוא ממילא גדול, ושהכסף הוא די זניח, ומה שטוב כאן בכל הסיפור הוא שככל הנראה אנחנו ממש צודקים. הרי בינינו, מה הבעיה לאשר עוד ארוחת צהריים או עוד רכישה קטנה, כשלנגד עינינו עומד פרויקט בהיקפים אדירים?
ובכן, זה מאוד משנה.
ולא, הכסף לא מטריד אותי. לא שאני מזלזל במשאבים, אבל בכל מה שקשור לכספים, צריך לדעת גם מתי הזמן הנכון לשחרר. לא תמיד נכון לכווץ. השאלה היא האם אנחנו משחררים את התקציב כי אנחנו מבינים שכעת זה הדבר הנכון, או שאנחנו פשוט מרפים כי אין לנו כרגע את אנרגיות להשקיע בזה, אז אנחנו בוחרים לשחרר מתוך עצלות, חוסר שימת לב, או פשוט כי זה יותר נח לנו כרגע.
ואז אנחנו עלולים לפגוע בנושא מהותי הרבה יותר: הרגישות האנושית שיש בנו, שהיא זו שעלולה להישחק.
ושימו לב לדבר הבא: פרשת השבוע חותמת סדרה של חמש פרשות, כמעט מחצית מספר שמות, המתארות את פרויקט-העל, הקמת המשכן.
לצורך הקמת המשכן גויסו אמניות ואמנים ממגוון תחומים, והעם כולו תרם, כל אחד ממה שיש לו, חומרי גלם מזהב ועד לצמר.
עם סיום התיאור המפורט של המשכן, התורה מספרת לנו, ממש ברמת ההנה"ח, לאן הלך כל שקל. למה השתמשו בכל פריט, ומה נעשה בכל גרם כסף.
את מי זה בדיוק מענין?
הפרשנות המסורתית מדברת על האמינות הגבוהה של אותם רבי-אמן אשר לא החליקו לכיסם גם לא פירור. אולם רבי יצחק עראמה, מגדולי הפילוסופים של בספרד בדור הגירוש, אשר השבוע, כ״ז אדר, מצוין יום פטירתו, מצביע על נקודה נוספת, וכדאי להאזין למסר שמאחוריה.
המשכן, כך הוא מלמד, מרמז על מבנה אישיותו של האדם. והאדם, חשוב לזכור, נמצא בפרטים הקטנים.
האדם הוא יצור פועל. לכל פעולה ישנה הקרנה והיא משפיעה על הסביבה ועל האדם עצמו. האדם נדרש, ממש ככה, לייחס את מלוא תשומת הלב שלו גם לפרטים הקטנים. לא להתנהל באגביות ולא "על הדרך". יש משקל ומשמעות לכל פעולה, ולכן אסור להחמיץ אותה.
ויש לזה משמעות גם בהתנהלותן של חברות קטנות וגדולות.
חברה צעירה עשויה לקחת את כספי המשקיעים, ובטרם החברה הופכת רווחית, היזמים והעובדים לוקחים לעצמם משכורות לא הגיוניות או טסים במחלקת עסקים, כי הרי "זה בסדר שעדיין אין רווחיות והחברה צומחת". או בחברה גדולה שגם בתקופה קשה במשק מקיימים מסיבות ראוותניות ולוקחים את כספי המשקיעים לשימוש פנימי. כשזה נעשה באופן מוקצן הדבר עלול לחזור כבומרנג והוא עלול ליצור ריאקציה במוטיבציה של העובדים. בוודאי שזה עשוי לגרום למשקיעים לאי נוחות בהתנהלות שכזו.
השבוע פורסם בשוק ההון על העלויות הנסתרות של קרן ההשתלמות שלנו.
החיסכון האישי של רוב הציבור מופנה לערוץ השקעה של קרן השתלמות, משיקולי מס וגם מטעמי חסכון ״אחראי״. יש אפילו עצמאיים הרואים באפיק הזה מעין "קופת חסכון" ומפרישים למטרה זו. אולם אם החוסכים אינם מודעים לגובה עמלות המסחר או את ההשלכות של ניהול השקעות חיצוניות, הם יגלו את התוצאה באופן ישיר על התשואה שלהם. לכן יש צורך בשקיפות מלאה שתאפשר לאנשים להשוות, לנהל אחרת, ולבסוף לשפר את התשואה.
בסופו של יום אלו הכספים שלנו, של ילדינו ודורשים התייחסות בהתאם.
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית ציין את הנקודה הקריטי הזו מהזווית הכלכלית של החברה: כדי שאדם "חלש ופגום" יצבור עושר בחברה מסחרית, הוא יצטרך להשתמש ב"כלכלה, תעשייה, דיסקרטיות, תשומת לב והוצאה לפועל של מחשבה" – בדיוק ההפכים של תשוקות וחטאים אנטי-חברתיים. במילים אחרות, הערך הבסיסי של חברה מסחרית הוא שליטה עצמית.
כלומר התנהלות אחראית ושקיפות הן מידות חשובות בכל ניהול תקציב ובכסף שלנו ובטח של אחרים.
זה נכון בהתנהלות כלכלית, אבל מעבר לכך, זה נכון גם בכל תחומי החיים האחרים. בבית, בזוגיות, בהורות ובכל מקום. על האדם לכבד את פועלו ולייחס לו את מלוא החשיבה, מערך של רווח מול הפסד, לחשב בדיוק טרם ביצוע הפעולה: במלל או בכתב ואפילו בלב ולייחס ערך וחשיבות לכך, ולנו כבני אנוש הפועלים ומשפיעים.
רק דרך מערך איכותני כזה נוכל למקסם את מלוא המשמעות והערך שיש לפעולות שלנו, ולהוביל אותם אל ההגשמה ומטרתן הסופית.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
