המהפכה הדיגיטלית נכנסת גם לעולמות הרפואה המטבולית. לצד השימוש ההולך וגובר בתרופות הרזיה ממשפחת GLP-1, שיצרו מהפכה רפואית וכלכלית, גוברת ההתעניינות בטכנולוגיות מתקדמות לניטור מטבולי - חיישנים, מכשירים חכמים ואלגוריתמים המבוססים על נתוני אמת. שילוב של כלים אלו בתהליך הירידה במשקל עשוי לאפשר התאמה אישית של הטיפול, שיפור ביכולת לשמר מסת שריר, הפחתת מינונים והגברת הצלחת הטיפול בטווח הארוך. מדובר בגישה חדשה שצוברת תאוצה – כזו שמחברת בין מדע, טכנולוגיה ובריאות אישית.
בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שמטבוליזם לא תקין אינו משפיע רק על משקל הגוף, אלא קשור גם להתפתחות של מחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ואף דלקתיות. לכן, ניטור מטבולי מדויק מאפשר לא רק לייעל תהליכי ירידה במשקל – אלא גם לאתר בזמן מוקדם נטייה לסיכון בריאותי רחב יותר. אך האם ניתן לשלב בין שתי הגישות – הרפואית והטכנולוגית – כדי לשפר את התוצאות?
מדידות מטבוליות מתבססות על טכנולוגיות המסוגלות לנתח בזמן אמת את ההוצאה האנרגטית של הגוף, את מקורות האנרגיה שהוא מנצל (שומן, פחמימות או חלבונים), ואת השפעתם על קצב חילוף החומרים. בעבר, ניטור כזה היה נחלתן של מעבדות מחקר בלבד, אך כיום התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות יישום רחב יותר - גם בסביבה קלינית וגם בבית המטופל. חיישנים לבישים, מכשירים ניידים למדידה מטבולית ומערכות מבוססות בינה מלאכותית יוצרים תשתית שמסייעת בהתאמה אישית של תוכניות טיפול, תזונה ופעילות גופנית.
לצד הפוטנציאל של תרופות אלו, קיימים גם אתגרים מוכרים: תופעות לוואי במערכת העיכול, ירידה במסת שריר, עלויות גבוהות ולעיתים גם עלייה חוזרת במשקל לאחר הפסקת השימוש. שילוב טכנולוגי יכול להוות מענה חלקי לאתגרים אלה. נתונים ראשוניים מצביעים על כך שמטופלים שמשתמשים בכלים לניטור מטבולי מצליחים לנהל את תהליך הירידה במשקל בצורה מבוקרת יותר, תוך שמירה על מסת שריר והתאמה מדויקת יותר של ההמלצות התזונתיות והפיזיולוגיות.
יתרון נוסף שטמון בגישה זו הוא היכולת להפחית את מינוני התרופה בהתאם לתגובה הפיזיולוגית בפועל, מה שעשוי לצמצם תופעות לוואי ולהפחית את עלות הטיפול. יש גם עדויות לכך שניטור רציף תורם להגברת המעורבות של המטופלים בתהליך עצמו - תהליך שאינו פשוט ודורש שיתוף פעולה גבוה לאורך זמן.
שוק כלכלי חדש נולד
על רקע המהפכה הרפואית שמובילות תרופות ההרזיה החדשות, נולד גם שוק כלכלי חדש ועצום בהיקפו. לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בארה"ב לבדה השמנת יתר עולה למערכת הבריאות כמעט 173 מיליארד דולר בשנה. מספר המשתמשים הקבועים בתרופות GLP1 בארה"ב הוערך ב–2023 ב–4 מיליון (כ–1% מהאוכלוסייה הבוגרת), ועד 2030 הוא צפוי להגיע ל–13 מיליון (4.8%), ובסך הכל 48 מיליון (17%) אמריקאים שצפויים להתנסות בהם. חברות התרופות הגדולות נהנות מעלייה חדה בביקושים, כשברקע מדינות, חברות ביטוח ומעסיקים מתחילים להבין את הפוטנציאל הכלכלי שבשיפור בריאות הציבור דרך ירידה במשקל.
אך לא רק חברות התרופות מרוויחות – סביב התרופות נבנית כבר תעשייה שלמה: אפליקציות תומכות, מכשירי ניטור, קהילות דיגיטליות, קליניקות פרטיות וטכנולוגיות משלימות. המגמה ברורה – עולם הבריאות עובר מתפיסה של תגובה למחלה לגישה של מניעה וניהול מותאם אישית, והצרכנים מצביעים ברגליים. המשמעות היא לא רק בריאותית – אלא גם שינוי במבנה הכלכלי של תעשיית הבריאות כולה.
עם זאת, חשוב לציין כי השימוש בטכנולוגיות אלה עדיין אינו סטנדרט טיפולי, ויש גם חסמים – עלויות, הצורך בליווי מקצועי ולפעמים גם קושי בהתמדה. אבל כמו שקורה לעיתים קרובות בתחום הרפואה הדיגיטלית, מה שנראה מורכב ויוקרתי בתחילת הדרך עשוי להפוך עם הזמן לכלי בסיסי ונגיש יותר.
שילוב של ניטור מטבולי עם טיפול תרופתי אינו פתרון קסם, אך הוא מייצג שינוי תפיסתי חשוב: מעבר מגישה כללית ואחידה לטיפול מותאם אישית המבוסס על נתונים. ככל שנצבור ניסיון קליני נוסף ונראה השפעות בטווח הארוך, ייתכן שמדובר באחד הכיוונים המבטיחים ביותר בניהול בריאות מטבולית ושיפור איכות החיים.
ד״ר מירב מור היא מייסדת-שותפה בחברת הבריאות המטבולית Lumen
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
