מבצע עם כלביא שפרץ ביום חמישי האחרון עם איראן, טלטל לא רק את המערכת הביטחונית, אלא גם את המגזר האזרחי. בתים נפגעו, עסקים הושבתו, אירועים בוטלו, וההשלכות הכלכליות מורגשות היטב בכל רחבי המדינה.
בזמן שהשגרה מתערערת, בעלי נכסים ובעלי עסקים רבים מוצאים את עצמם תוהים האם וכיצד יוכלו לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם. חשוב להבין: גם כאשר נדמה שהבירוקרטיה מורכבת, יש מקרים שבהם המדינה מחויבת לפצות, ויש דרכי פעולה לכל תרחיש. להבין מה מגיע לכם ולפעול נכון יכול להיות בדיוק מה שיעשה את ההבדל בין יציאה טובה מהמשבר לבין הסתבכות כלכלית לא הכרחית.
פגיעות ישירות לרכוש בעקבות המלחמה – כיצד פועלים נכון כבר מהרגע הראשון
הדין בישראל קובע כי כל אדם שביתו הפרטי נפגע כתוצאה מפגיעת טיל, רסיסים, שריפה שנגרמה מהפגזה או קריסה של המבנה בעקבות פגיעות ישירות- זכאי לפיצוי מלא בגין הנזקים לרכושו. במקרה של נזק למבנה עצמו, הפיצוי אינו מוגבל בתקרה, וניתן לבחור בין שיקום הנכס באמצעות קבלנים של מס רכוש לבין קבלת פיצוי כספי (לצורך שיקום הנכס), בהתאם לנסיבות ולבחירת בעל הנכס.
בנוגע לנזק לחפצים אישיים כמו ריהוט, מכשירי חשמל וציוד אישי - קיימת תקרת פיצוי בהתאם לתקנות, אך ניתן להרחיבה באמצעות תשלום פרמיה לרשות המסים. מי שיעשה זאת יהנה מהגנה רחבה יותר, אך גם מי שלא עדיין זכאי לפיצוי בסיסי.
גם בעלי עסקים שנפגעו זכאים לפיצוי מלא בגין נזקי רכוש, שנגרמו לעסק בעקבות המלחמה – כמו פגיעה במבנה עצמו, ציוד מקצועי שניזוק, סחורה שהתקלקלה או נהרסה, ומלאי שנפגם בעקבות האירועים. החוק אינו מבחין בעניין זה בין עסקים הנמצאים בקרבת הגבולות – בקו האש, לבין כאלה הנחשבים בשגרם לשקטים – אם נגרם נזק פיזי, הקרוי נזק ישיר, קיימת זכאות.
המבנה נשאר שלם, ההכנסה נפגעה: מה אומר החוק ומה חסר בו כרגע
החוק מתייחס כיום באופן שונה לעסקים הממוקמים באזורי ספר, כמו ביישובי גבול בצפון והדרום, שבהם הפגיעה בשגרה נחשבת צפויה ומזכה בפיצוי. באזורים אלו, קיימת זכאות לפיצוי בגין אובדן הכנסה, גם כאשר לא נגרם נזק פיזי לעסק עצמו (מסלול אדום). לעומת זאת, עסקים באזורים אחרים, כמו מרכז הארץ, אינם נהנים מזכאות דומה, למרות שגם הם עלולים להיפגע כלכלית כתוצאה מהמצב הנוכחי שאינו מבדיל בין האזורים בגזרות השונות.
ההנחה היא שמצב החירום פוגע בפעילות גם ללא פגיעה פיזית במבנה.
נעיר כי בעקבות שינוי המציאות והעובדה שבמלחמה הנוכחית, כל הארץ עלולה להיפגע מירי טילים, עולה הצורך לעדכן את התקנות כך שישקפו את המצב החדש ויתייחסו לפגיעה רחבת היקף שאינה מוגבלת עוד לאזורים מסוימים.
בנוגע לעסקים במרכז הארץ – הרי גם אם הם לא נפגעו ישירות, מרגישים היטב את ההשלכות של המלחמה: מסעדות שזורקות סחורה, חנויות עם ירידה דרמטית בתנועה ונותני שירות, שנאלצים לבטל עבודות. נכון לעכשיו, החוק לא מכיר בזכות לפיצוי על נזקים כאלה. יצוין, כי בתקופת החודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הותקנו תקנות פיצוי לכל העסקים בארץ, כולל באזור המרכז. לאחר מכן הותקנו תקנות מעת לעת רק לאזורים שיותר קרובים לגבולות. (מסלולים ירוקים). ויש לקוות שכך יקרה גם הפעם.
חוסר בתקנות פוגע בבעלי העסקים: במערכות קודמות המדינה אכן התערבה והסדירה פיצויים, אך כרגע אין תקנות כאלה בתוקף. חוסר התקנות הוא בדיוק הדבר שמקשה על בעלי העסקים ברחבי הארץ ליצר ודאות ויציבות, במיוחד לאור העובדה שבמלחמה הנוכחית עם איראן, הטילים מגיעים גם למרכז, ולמקומות שבעבר נחשבו מחוץ לטווח כך שההפרדה בין "אזור סיכון" ל"אזור בטוח" הטשטשה משמעותית.
ומה אם טיל נפל קרוב לעסק, בלי לגרום נזק ישיר? בדרך כלל לא תהיה זכאות. יחד עם זאת אם בעקבות האירוע/ההדף נגרמה, למשל, הפסקת חשמל שפגעה במלאי יתכן שתהיה זכאות לפיצוי. העיקר שתהיה הוכחה ברורה לנזק ולסיבתיות שלו מול האירוע.
שיבושים באירועים ובעבודה – מה זה אומר על הזכאות שלכם
המלחמה אינה פוגעת רק בעסקים ובנכסים, אלא גם באירועים ובפעילויות שגרתיות. מארגני אירועים, ספקים ועצמאיים, שנפגעו מביטולים מוצאים עצמם מול מציאות מורכבת שכרגע לא מספקת מענה ברור. אם האירוע היה מיועד להתקיים במרכז הארץ, לא קיימת זכאות לפיצוי בשלב זה. במקרים שבהם האירוע בוטל בעקבות הוראות פיקוד העורף או בשל מגבלות ביטחוניות שהוטלו, עשויה להתקיים זכאות לפיצוי, ללא קשר למיקומו הגיאוגרפי של האירוע. המלחמה הנוכחית הראתה כי אין אזור חסין מירי, ולכן ההתייחסות צריכה להיות למהות הפגיעה ולא למיקומה.
גם פגיעה בכוח האדם יכולה להוות רכיב בתביעה. ודאי ככל שהעסק נמצא באזור ספר וזכאי לנזק ממשי. בעסקים שאינם באזורי ספר, הרי כאשר העובדים לא מצליחים להגיע לעבודה עשויה להיות זכאות לפיצוי, אך רק בכפוף לתקנות ייעודיות. בעבר הוסדרו הסדרים לאזורים מסוימים בארץ בדרך של החזרי שכר בתוספת מרכיב רווח, הסדרים ביחס לפיצוי בגין אובדן רווח או הסדרים בגין החזר הוצאות. (מסלולים ירוקים). כרגע, עדיין אין ודאות בנושא, אך יש להיערך בהתאם.
ומה באשר לעסקים באזורים שנפגעו מכמה מערכות לחימה, למשל בצפון? מדובר במצב המחייב ניתוח מתאים. הבחירה אם לתבוע במסלולים ירוקים או אדומים גם היא יכולה להיות מורכבת וקריטית. המדינה לא מעניקה פיצוי כפול, אך הסיטואציה של מלחמה עם עליות ומורדות מאז 7.10, מחייבת לבצע ניתוח ממצה ומעמיק של הנזקים שנגרמו לאורך התקופה כולה. תוך התחשבות באיך כל אחד מהארועים והתנודות השפיע בפועל על הפעילות העסקית. כל מקרה ייבחן לגופו, תוך התחשבות בהיקף הפגיעות ובפרק הזמן שבו הן התרחשו, לרבות בחירה בין מסלול אדום למסלולים ירוקים ואף התייחסות למה שעומד בפני העסק בעתיד הקרוב.
צריך לציין שתיעוד וניתוח הנזקים באפיקים שונים הינו מהותי הן בנזקים ישירים והן בנזקים עקיפים: ניתוח המקרים השונים, צילום הנזקים, שמירת חשבוניות, ניתוח ההסכמים עם לקוחות וספקים, השוואות שונות, פיקוח ומתן הוראות לשמאי או לבעלי מקצוע נוספים - כל אלה חיוניים. ללא ניתוח מסודר, הסיכוי למימוש זכויות עלול להיפגע משמעותית. צריך לציין שישנה פסיקה ענפה של ועדות הערר ובתי המשפט וכל מקרה מצדיק הפניה במסגרת התביעה לפסיקה הרלוונטית.
מי שהגיש תביעה וקיבל החלטה שאינה ראויה, יכול להגיש השגה לגורם בכיר יותר ברשות המיסים. השגה מוגשת תוך 60 יום. ההשגות הם מסמך משפטי הכולל טענות עובדתיות ומשפטיות. מי שלא מרוצה מההחלטה בהשגה יכול להגיש ערר לוועדת הערר. הערר גם הוא מוגש תוך 60 יום. ההליכים בוועדת ערר דומים להליכים בבתי משפט אך מצריכים ידע ספציפי בתחום נזקי המלחמה. אל תוותרו על מה שמגיע לכם. צריך לציין שבמקרים רבים רשות המיסים מתערבת גם בתוצאה שנובעת מנוסחה שנקבעה בתקנות (מסלול ירוק) ולא רק בתוצאה הנובעת במסלול אדום. למשל בטענה שהתוצאה של הפיצוי לא נובעת מן המלחמה. מי שבעל נסיון, יכול להתעמת עם קביעות אלה במקרים המתאימים.
חשוב גם להגיש בקשות מתאימות למקדמה ולהתייעץ כבר בשלב זה. במיוחד אם מבקשים לקבל פיצוי בגין הנזק הממשי (במסלול אדום) ולא לפי נוסחא ירוקה. אין מדובר בענין אוטומטי אלא בבקשה מפורטת שהיא לפעמים משום התמצית של התביעה עצמה לפי הידוע באותו שלב. במקרים האלה. במיוחד בכל הנוגע לעסקים בצפון ובדרום חשוב להגיש את בקשת המקדמה בצורה המיטבית. נזכור שקבלת מקדמה מהווה אויר לנשימה לעסקים. במיוחד במלחמה מתמשכת עם עליות ומורדות הגשת המקדמות היא רב פעמית וקריטית להמשך הפעלת העסקים.
מערכת הפיצויים הישראלית אינה פשוטה, אך היא קיימת בחוק, בתקנות בהוראות ובפסיקה. כל אדם שנפגע, פיזית או כלכלית, חייב להכיר את זכויותיו, לעקוב אחרי עדכוני התקנות ולפעול בזמן. מומלץ להיעזר בגורמים מקצועיים, המתמחים בתחום הפיצויים. ניתוח הנזק ותיעוד בזמן אמת, שמירה ואיסוף מסמכים ויוזמה הם הכלים המרכזיים למימוש זכויות.
כששגרת החיים מתערערת בגלל מצב ביטחוני מתמשך, זה כבר לא רק עניין של זכויות משפטיות, זו מציאות המאלצת אנשים להתמודד עם לחצים יומיומיים העלולים להוביל לקושי לנהל חיים תקינים ושגרת עבודה. הנזקים הנגרמים כתוצאה מהמלחמה הנוכחית הם משמעותיים, הם מתרחשים בקנה מידה ובמקומות שלא הכרנו בעבר, והפיצוי יכול לעשות את ההבדל בין התאוששות מהירה לבין פגיעה מתמשכת.
תיעוד מסודר, פנייה בזמן לגורמים הנכונים, הגשת התביעות והבקשות למקדמה, והבנה של מה מגיע לכם, כל אלה יכולים בהחלט לעזור לכם להחזיק את הראש מעל המים ברגעים הכי מאתגרים. יש מנגנון שאמור להציע מענה, אבל האחריות לבדוק, להבין ולפעול היא קודם כל שלכם.
עו"ד יואב ביין הוא מומחה לפיצויי מלחמה המטפל בתחום באופן רציף, החל ממלחמת לבנון השנייה. הכותב ייצג לאורך השנים ומייצג מאות מפעלים תעשייתים גופים מסחריים ורשתות שיווק מול רשות המיסים ועדות הערר ובתי המשפט לרבות במשאים ומתנים מורכבים. הכותב מנהל מחלקה שלמה של עורכי דין/כלכלנים/רואי חשבון המסייעים לטיפול במקרים המתאימים. הכותב השתתף כיועץ לניסוח התקנות בסבבים שונים לטובת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והתאחדות התעשיינים. כותב ומרצה בפורומים שונים. הכותב הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין פרופסור ביין ושות' – עורכי דין.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
