דווקא כשנדמה שהשוק מתייצב, מתבררת תמונה מורכבת של הכלכלה הישראלית בשנתיים שחלפו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לצד מגזרים שממשיכים להציג חוסן, ניכרת פגיעה רוחבית בענפים אחרים - מהתעשייה הקטנה ועד ליזמות צעירה. חמש דמויות מפתח מענפים שונים - הייטק, תעשייה, חינוך, תיירות ונדל"ן - מספקות זווית עדכנית על האתגרים וההזדמנויות של ״כלכלת המלחמה״.
הנדל"ן: "עלייה של 20% ברכישות נכסים בחו"ל"
״בעוד שהשפעות המלחמה מתבטאות במגוון תחומים במשק הישראלי, בתחום הנדל״ן אנו עדים למגמה מובהקת של עלייה בביקושים, במיוחד ברכישות להשקעה מחוץ לישראל״, מספר הראל רבינס, מייסד שותף - חברת ביתא נדל״ן. ״מאז פרוץ המלחמה, דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על גידול של כ-20% במספר הרכישות של נכסים בחו"ל על ידי אזרחים ישראלים, לעומת תקופות קודמות. התופעה משקפת את הרצון של משקיעים ישראלים להגן על ההון שלהם מפני התערערות אפשרית בכלכלה המקומית והפוטנציאל לעליית ערך בנכסים בין-לאומיים. במקביל, חלה עלייה גם בביקושים לדירות במרכזי הערים, אך ברמה הכללית, משקיעים מממשים באופן אקטיבי אופציות מחוץ לישראל. המגמה הזו משקפת שינוי באמון הציבור כלפי היציבות הכלכלית המקומית. השקעות בחו"ל נתפסות כמעין ביטוח מפני אי הוודאות בשוק המקומי וכשיטה לגיוון תיק ההשקעות. ההערכות הן כי מגמה זו תימשך גם בעתיד הקרוב, במיוחד לאור החששות הכלל-עולמיים והאיומים הביטחוניים שמעצימים את הצורך באופציה מגוונת ובטוחה יותר״.
העסקים הקטנים ותעשיית הייצור: "מציאות של הישרדות יומיומית"
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: ״בימים אלה, התעשייה הקטנה בישראל מתמודדת עם אתגרי הישרדות חסרי תקדים על רקע מצב הלחימה המתמשך וחוסר הוודאות לגבי סיום מלחמת "חרבות ברזל" והשלכות מבצע "עם כלביא". גם טרם המלחמה סבלה התעשייה ממחסור בכוח אדם, קרקעות מוגבלות, רגולציה מכבידה וגישה מוגבלת לאשראי, אך בשנתיים האחרונות הפכו החסמים הללו מבעיות נקודתיות למשבר רחב היקף המאיים על רוב המפעלים הקטנים. כ-30% מהם דיווחו על ירידה בהכנסות בשיעור של 15%-20% לצד עלייה חדה בעלויות תפעול , בביטוח ובאנרגיה והובלה- בשיעור של עד 25%. מצוקת כוח האדם החריפה בעקבות גיוסי מילואים ממושכים, הגירה שלילית של עובדים מיומנים וירידה בהכשרות מקצועיות, עד כי יותר מ-60% מהמפעלים אינם מצליחים לגייס עובדים טכניים, מה שמביא לעיכובים בהזמנות, ירידה בפריון ולעיתים לאובדן לקוחות. האזורים המייצרים בעוטף עזה, בגליל וברמת הגולן חווים שיתוק חלקי או מלא, כש-45% מהמפעלים שם עדיין לא חזרו לפעילות מלאה מאז אוקטובר 2023. במקביל, 35% מהעסקים הקטנים מדווחים על היעדר גישה מספקת לאשראי, שרשרת האספקה העולמית סובלת מעיכובים וההשקעות הטכנולוגיות נעצרו כמעט לחלוטין. כך ניצבת התעשייה הקטנה מול מציאות קשה של הישרדות יומיומית, ללא תוכניות סיוע ממשלתיות ייעודיות וללא משאבים לצמיחה.״
תעשיית ההייטק: "שיא בגיוסים, אבל לא לכולם"
משה ליפסקר, מנכ״ל אימפרבה בישראל: ״ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך לכלכלה הלאומית גם בתקופה של חוסר יציבות. במחצית הראשונה של 2025 גייסו חברות ישראליות כ-9.3 מיליארד דולר – עלייה של כ-54% לעומת המחצית השנייה של 2024 ושיא של שלוש שנים, ע״פ דו״ח סטארט-אפ ניישן סנטרל למחצית 2025. המספרים האלו משדרים מסר ברור: המשקיעים הבינלאומיים רואים בחדשנות הישראלית נכס אסטרטגי לטווח ארוך ולא נותנים למצב המקומי לערער את האמון. יחד עם זאת, חשוב לשים לב למבנה העסקאות – מספרן ירד, אבל גודל העסקה החציוני זינק לכ-9 מיליון דולר, כמעט פי שניים מהרמות של 2023, לפי נתוני SNC, מה שמעיד שההון מתרכז בחברות עם בסיס עסקי מוכח, עם מוצרים שכבר בשוק ועם יכולת לשרוד תקופות מאתגרות. זה לא בהכרח בשורה ליזמים בתחילת הדרך, אבל זו אינדיקציה חיובית לכך שהשוק מתבגר ומחפש יציבות. בהמשך הדרך, ובעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, סביר שנראה יותר השקעות בסטארטאפים שהם AI Native, עם דגש על חדשנות מהירה וסקיילביליות.
לצד העלייה בהשקעות החוץ, אנחנו לא יכולים להתעלם מהקשיים שנשארים כאן בבית: האטה בגיוסי עובדים, ירידה במספר חברות סטארטאפ חדשות שנפתחות וצורך גובר בניהול סיכונים תפעוליים על רקע מלחמה ורגולציה משתנה. ההייטק אמנם מייצר כ-18% מהתמ״ג של ישראל ויותר מ-50% מייצוא הסחורות והשירותים, ע״פ דו״ח רשות החדשנות לשנת 2024 (נתוני 2023), אבל כדי לשמר את היתרון התחרותי הזה אנחנו חייבים אקלים עסקי תומך – מיסוי הוגן, רגולציה יציבה ותשתיות שמאפשרות לחברות לפעול ללא חוסר ודאות מתמשך. אם נדע לייצר סביבה שמחזקת את החברות המקומיות, נוכל להבטיח שההייטק לא רק ישרוד את התקופה הנוכחית אלא גם ימשיך להיות מנוע צמיחה משמעותי למשק בעשור הקרוב.״
חינוך: ״חינוך מותאם לשעת חירום הוא חלק בלתי נפרד מחוסן לאומי לטווח הארוך״
קארן טל, מנכ״לית הרב תחומי עמל: ״שנתיים של חוסר ודאות ביטחונית משפיעות לא רק על הכלכלה הישראלית, אלא גם על מערכת החינוך. במציאות שבה המשק כולו נדרש להסתגל לתנאים משתנים, גם בתי הספר נדשים להכין את התלמידים לא רק לעמידה ביעדי החומר הלימודי , אלא גם לפתח את היכולת להתמודד עם חוסר יציבות. במהלך השנתיים האחרונות, התרחב והתעצב מחדש תפקיד המורה. אנשי חינוך מעניקים לתלמידים לא רק ידע וכלים , אלא גם תמיכה רגשית ותחושת יציבות. לצד האתגרים של למידה מרחוק, פיתחנו ברב תחומי עמל, מסלולי למידה פרסונליים ואינטראקטיביים, המותאמים לצרכי התלמידים. לא רק התלמידים עברו הכשרות ופיתוח, אלא גם הצוותים החינוכיים, כדי שיוכלו להוביל את השינוי.
המלחמה היא לא רק בעולם הפיזי אלא גם בהתפתחות הטכנולוגית המהירה ובכניסתם של כלי AI למרחב. רשת הרב תחומי עמל מספקת לתלמידים ידע וחושפת אותם לכלים של בינה מלאכותית ולפתרונות שהיא יכול לספק במסגרת מגמות כמו: אלקטרוניקה, סייבר, תחבורה חכמה ותחזוקת מערכות מידע. המציאות הזו משפיעה גם על בחירותיהם של בני נוער ובתפקידים שאליהם הם שואפים בצבא ובאזרחות. מקצועות טכנולוגיים כמו סייבר מושכים יותר תשומת לב, בעוד אחרים צפויים להיעלם. חינוך מותאם לשעת חירום הוא חלק בלתי נפרד מחוסן לאומי לטווח הארוך. השילוב בין הכשרה מקצועית, הכנה לשוק העבודה ולשירות הצבאי, ומתן מענה רגשי, אפשר לנו לבנות דור צעיר שיוכל להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד.
תיירות ונסיעות: ״חוסר יציבות מתמשך״
מור פפקין, מנכ״לית Trip Guaranty המציעה ביטוח לביטול טיסה מכל סיבה: ״השנתיים האחרונות חידדו לשוק הנסיעות והתעופה בישראל את העובדה שהדבר היחיד היציב הוא חוסר היציבות. למעשה, מאז מגפת הקורונה השוק לא הצליח לחזור לשגרה רציפה אף לא שנה רגילה מלאה אחת. לצד הרצון והצורך הבלתי מתפשר של הצרכנים הישראלים להמשיך לטוס, התגבשה תובנה ברורה: חשוב לשמור על יכולת הבחירה. הנוסעים מבקשים לדעת שאם יחליטו מסיבה כלשהי ביוזמתם שלא נכון להם לטוס, האפשרות לשנות את ההחלטה נשארת בידיים שלהם. חוסר הוודאות המתמשך מחייב את הצורך להגדיל את הביטחון והשליטה לטובת השקט הנפשי.
כאן נכנס הפתרון שהשוק מאמץ יותר ויותר בשנים האחרונות: שילוב של רכישת טיסות וחופשות מראש במחירים הנמוכים ביותר יחד עם ביטוח ביטול טיסה מכל סיבה הצמוד להזמנה. כך הצרכנים הישראלים מצליחים ליהנות משני העולמות, גם להבטיח לעצמם את המחיר המשתלם ביותר, וגם לשמור בידיהם את החופש להחליט אם לנסוע או לבטל מכל סיבה במקרה שהתכניות משתבשות. בהסתכלות על שוק הנסיעות כולו, מניתוח סיבות ביטולי הטיסה מצדם של הישראלי עולה מגמה בולטת חדשה: בשנה החולפת נרשמה של עלייה בישראלים שבוחרים לבטל את הטיסה מיוזמתם ולוותר על נסיעה מסיבות כלכליות ובעקבות קושי לממן בפועל את ההזמנה. הגזירות הכלכליות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה החלו להשפיע ולהקשות על הציבור ואת התוצאות כבר רואים בעולם הנסיעות. למרות הכל ובסופו של דבר, הישראלים לא מוותרים במהירות על החופשה שלהם, אך הם גם לא מוכנים "לצאת פראיירים" ולשלם יותר. השילוב הזה בין חיסכון במחיר לבין גמישות וביטחון אישי, מגדיר מחדש את הדרך הצרכנית הכלכלית הנכונה להזמנת החופשה שנכונה תמיד ובפרט בתקופה של חוסר יציבות מתמשך.״
לסיכום, כלכלת ישראל בשנתיים האחרונות מתאפיינת בפערים ברורים: מצד אחד הייטק חזק שממשיך למשוך הון בינלאומי, ומצד שני תעשייה קטנה שנאבקת על קיומה וענפי צריכה כמו נדל"ן ותיירות שמתאימים עצמם למציאות של חוסר יציבות. עבור משקיעים, התמונה מחייבת בחינה זהירה של תיקי ההשקעות, תוך שילוב בין חשיפה לחדשנות ישראלית לבין פיזור גיאוגרפי ואפיקי הגנה סולידיים יותר.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
