משברים כלכליים וקריסות בורסה חוזרים שוב ושוב בהיסטוריה של שוקי ההון. כל משבר מלווה בתחזיות קודרות, פחד המוני, ובריחה של משקיעים – אך כמעט תמיד, דווקא ברגעים שבהם נראה שאין תקווה, נרקמת התפנית הגדולה שמבשרת את תחילתו של שוק שורי. ההיסטוריה הכלכלית מספקת לנו סדרה של נקודות שפל שבהן מי שהעז להיכנס, נהנה מהתשואות הגבוהות ביותר בדורות האחרונים. השאלה האם אפשר לזהות את הרגע הזה – ולהבין מה מאפיין את תקופות השפל הגדולות של וול סטריט – ממשיכה להעסיק את המשקיעים בכל דור מחדש.
שפל 1974 – עשור של סטגפלציה מגיע לקצו
באוקטובר 1974, לאחר שנים של סטגפלציה, אינפלציה דוהרת, אבטלה גואה ומשברי נפט חוזרים, שוק המניות האמריקאי צנח כמעט מחצית מערכו. בתקופה זו שררה תחושה של ייאוש מוחלט: אנליסטים דיברו על “עשור אבוד”, המשקיעים נטשו את השוק ומעטים האמינו שיש עתיד להתאוששות. אך למעשה, כבר בסוף אותה שנה, כשהפדרל ריזרב התחיל להוריד ריביות ולשנות מדיניות, התהפכה המגמה. בתוך חודשים בודדים, שוק המניות זינק, ומי שהחזיק או נכנס בשפל נהנה מעליות של עשרות אחוזים בשנה אחת בלבד. השפל הפך לאבן דרך, והניח את הבסיס לשוק שורי שהוביל לצמיחה ממושכת בשוק האמריקאי.
המפנה של 1982 – נקודת זינוק לעידן חדש
קיץ 1982 סימן את אחת מנקודות המפנה החדות ביותר בתולדות וול סטריט. לאחר תקופה ארוכה של ריביות גבוהות, אינפלציה עיקשת ומיתון גלובלי, הדכדוך היה עמוק. שוק ההון התנהל בתחושת אפאטיה, והמשקיעים היו משוכנעים שהעתיד טומן בחובו רק ירידות נוספות. אלא שבמהלך דרמטי, הפדרל ריזרב, בראשות פול וולקר, החל להוריד ריביות באופן משמעותי. פתיחת שוקי ההון והגידול בנזילות יצרו קרקע פוריה לזינוק. המדדים הגיבו בזינוק של עשרות אחוזים תוך שנה, והשוק השורי שנוצר נמשך למעלה מעשור. מי שלא נבהל ונשאר בשוק – או בחר להיכנס דווקא בנקודת השפל – קצר פירות שהקדימו בשנים רבות את המשקיעים הזהירים.
המשבר של 2009 – הסאב-פריים והולדת שוק העליות
מרץ 2009 נחרט בזיכרון הקולקטיבי כיום שבו נדמה היה ששוקי ההון קורסים סופית. משבר הסאב־פריים היכה בעוצמה, מניות הבנקים צנחו, ומדד S&P 500 רשם ירידה של יותר מ-55% מהשיא. תחושת הפאניקה הייתה מוחלטת – גם בתקשורת, גם בקרב בתי השקעות גדולים וגם במשקי הבית. אך דווקא כשהייאוש היה בשיאו, קיבלו השווקים דחיפה מהבנק המרכזי האמריקאי ומהממשל, שיצאו בתוכניות חילוץ ובתמרוץ מוניטרי אגרסיבי. במהירות מפתיעה, המגמה התהפכה: תוך שנה, המדדים חזרו לרמות שהיו טרם המשבר, ומי שהעז להיכנס או להחזיק בתקופה הזו, נהנה מעשור של עליות כמעט ללא הפסקה.
שפל הקורונה במרץ 2020 – הפאניקה, ההלם והקאמבק המהיר
תחילת 2020 הביאה איתה זעזוע שאיש לא חזה – מגפת הקורונה התפשטה במהירות, העולם נכנס לסגר, והשוק צלל בבת אחת. בתוך כחודש בלבד איבד מדד S&P 500 יותר משליש מערכו, ומעטים האמינו שהיציאה מהמשבר תהיה מהירה. אך ההתערבות של הפדרל ריזרב, הורדת ריביות לאפס והזרמת טריליונים לשווקים יצרו את אחד הראלים החזקים בהיסטוריה. מדדי המניות חזרו תוך חודשים לשיא, והמשקיעים שלא נבהלו מהמכירות ההמוניות – הרוויחו תשואות דו־ספרתיות בפחות משנה.
התבנית שחוזרת – ומה המשמעות ב-2025?
בהיסטוריה של השוק, חזרה התבנית ברורה: כל שפל עמוק לווה בפחד המוני, בריחה של משקיעים, עיתונות פסימית, אך גם באותה נקודה התחיל שינוי כיוון חד. הגורם המיידי היה בדרך כלל שינוי במדיניות: הורדת ריבית, תמרוץ פיסקלי משמעותי או מהלך ממשלתי לא צפוי. לא פחות חשוב, שפל כזה הוא לרוב ביטוי קיצוני לפסיכולוגיה של המשקיעים – כאשר הפחד בשיא, מתחילה התקווה לחזור. הניסיון ההיסטורי מלמד שאי אפשר לזהות את התחתית המושלמת, אך ניתן לראות סימנים ברורים של מיצוי הפאניקה: מחזורי מסחר קיצוניים, ירידות חדות ומחירים שמגלמים כבר תרחישים קיצוניים. מי שמסוגל להחזיק סבלנות, לפזר סיכונים ולזהות את האווירה הציבורית – זוכה לרוב ליהנות מהתיקון הבא. כך, ייתכן שגם ב־2025 יימצא שפל חדש, כזה שיירשם בהיסטוריה, ומי שידע לקרוא את המפה ישוב להרוויח.
מסקנה: ההיסטוריה מלמדת – לא לפחד מירידות
המשקיע שלא נבהל מרגעי השפל, שמבין כי כל ירידה דרמטית היא גם פתח לעלייה חדה, הוא זה שנהנה מהפוטנציאל האמיתי של שוק ההון. התפנית שמתרחשת אחרי המשברים הגדולים מעידה שוב ושוב כי העולם הכלכלי בנוי על מחזוריות, וכי הסבלנות וההבנה הפסיכולוגית חשובים לא פחות מהידע במספרים. וול סטריט, בכל העשורים, לימדה אותנו דבר אחד: כל שפל הוא גם פתח להזדמנות – למי שמוכן לראות אותה.
הכתבה אינה מהווה ייעוץ השקעות אישי.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
