שוק האשראי בישראל חווה בשנים האחרונות צמיחה מואצת, כחלק ממגמה עולמית רחבה שהחלה כבר לפני כמה עשורים – מגמת ההתרחבות של האשראי הצרכני וההסתמכות ההולכת וגוברת של משקי בית על מימון חיצוני. אם בעבר אשראי היה כלי שמור למצבים חריגים או להוצאות גדולות בלבד, הרי שכיום הוא הפך למרכיב שגרתי ובלתי נפרד מההתנהלות הכלכלית היומיומית של מרבית משקי הבית. בישראל, מגמה זו מקבלת חיזוק משמעותי בזכות הכלכלה המקומית היציבה, רמת התעסוקה הגבוהה, והצרכן הישראלי – שלא מהסס לשלוף את כרטיס האשראי כמעט לכל צורך, ומוביל את השוק המקומי לשיאים חדשים של הוצאות חודשיות, שימוש באשראי ונטילת הלוואות.
מדובר בשוק שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים מדי חודש, עם מיליוני כרטיסים פעילים, תיקי אשראי צרכני ודיורי בהיקפים שוברי שיאים, ותחרות הולכת ומתרחבת בין הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ-בנקאיים. זוהי זירת פעילות תוססת, שכוללת גם הזדמנויות רבות לצמיחה כלכלית – אך גם לא מעט סיכונים מערכתיים שעלולים להתעצם ככל שההסתמכות על אשראי ממשיכה לגדול.
כדי להבין את עוצמתו של שוק האשראי הישראלי, צריך קודם כל להסתכל על המספרים – ואלה מרשימים במיוחד. נכון לסוף שנת 2024, מספר כרטיסי האשראי הפעילים בישראל עמד על כ-11.5 מיליון, לעומת 10.8 מיליון בשנת 2023, מדובר על עלייה של 6.4%.
אוכלוסיית ישראל מונה כ-9.8 מיליון תושבים, מתוכם כ-31.9% הם קטינים בגילאי 0–17 – כלומר, רק כ-6.677 מיליון אזרחים בוגרים. המשמעות היא שבממוצע, לכל אזרח בוגר בישראל יש כ-1.72 כרטיסי אשראי.
מדובר בשיעור חדירה מהגבוהים בעולם – וזאת מבלי להתחשב באוכלוסיות מבוגרות או קבוצות אוכלוסייה שממעטות להשתמש באשראי, כך שהשימוש בפועל אף גבוה יותר. הנתונים הללו מעידים לא רק על זמינות האשראי, אלא על תרבות צרכנית שמבוססת על שימוש קבוע, יומיומי ולעיתים גם אינטנסיבי בכרטיסי אשראי.
כדי להמחיש כמה מדובר במספר גבוה, נכון לנובמבר האחרון לאזרח בגיר בבריטניה יש 1.1 כרטיסי אשראי בממוצע.
המשק הישראלי מתאפיין גם בתיאבון הולך וגובר לאשראי צרכני, הן לדיור והן לצרכים שוטפים. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לדצמבר 2024 עמד היקף החוב של משקי הבית לדיור על 610.26 מיליארד ש״ח – מדובר על עלייה של 46% מאז דצמבר 2020, אז עמד החוב על 416.95 מיליארד ש״ח בלבד.
גם האשראי שלא לדיור (הלוואות צרכניות רגילות) צמח בתקופה זו, אם כי בקצב מתון יותר – מ-193.95 מיליארד ש״ח בסוף 2020 ל-234.55 מיליארד ש״ח בסוף 2024. כלומר, תוספת של מעל 40 מיליארד ש"ח בתוך ארבע שנים, עלייה של כמעט 21%.
רק בשנה האחרונה בלבד זינק החוב לדיור ב-7.5% ואילו החוב הלא-דיורי עלה בכ-4.1%.
גם בצד ההוצאות, הנתונים מצביעים על שוק דינמי שממשיך להתרחב. סך ההוצאות בכרטיסי אשראי בישראל בשנת 2024 עמד על 517.4 מיליארד ש״ח – עלייה של 11% לעומת 2023, אז עמד סך ההוצאות על 466.0 מיליארד ש״ח.
מדובר בקצב צמיחה מרשים, במיוחד על רקע סביבת ריבית גבוהה יחסית. הגרף המצורף מציג את ההתפתחות החודשית של ההוצאות, וממחיש כיצד בכל חודש ב-2024 נרשמה עלייה ביחס לחודש המקביל אשתקד – מגמה יציבה וברורה.
3 צפייה בגלריה
הוצאות חודשיות בכרטיסי אשראי בשנים 2023 ו-2024
(מקור: שבא (שירותי בנק אוטומטיים) עריכה: גיא נתן בע״מ)
בהתבסס על סך ההוצאות השנתיות הללו, ניתן להעריך כי ההוצאה החודשית הממוצעת עומדת על כ-43.2 מיליארד ש״ח.
כאשר מחלקים זאת על פני 11.5 מיליון כרטיסי אשראי, מתקבלת הוצאה חודשית ממוצעת של כ-3,750 ש״ח לכל כרטיס.
מדובר בנתון גבוה, המלמד לא רק על רמת החיים של הצרכן הישראלי, אלא גם על ההסתמכות העמוקה של משקי הבית על שימוש באשראי כאמצעי מימון שוטף.
גם כאן אעזר בהשוואה לבריטניה. נכון לחודש נובמבר האחרון ההוצאה החודשית הממוצעת פר כרטיס היא 353 פאונד, משמע קצת פחות מ 1,700 ש״ח בחודש בלבד.
האשראי החוץ-בנקאי: תעשייה קטנה, עניין גדול
בעוד מרבית פעילות האשראי בישראל נשלטת באופן מסורתי על ידי הבנקים, קיימת בתוך שוק זה תת-תעשייה הולכת ומתרחבת – שוק האשראי החוץ-בנקאי.
למרות שמדובר בשחקנים שנחשבים לקטנים יחסית בהיקפם הכולל, תשומת הלב שהם מקבלים הולכת וגדלה, בעיקר בשל הפוטנציאל הגבוה לצמיחה.
שנות 2022 ו-2023 היו תקופות מאתגרות במיוחד עבור הענף: מספר חברות אשראי חוץ-בנקאי נקלעו לקשיים, חלקן אף קרסו, ומשקיעים רבים איבדו אמון בתחום כולו. גיוסי ההון נבלמו, המניות התרסקו, והתחזיות נראו קודרות. אך דווקא מתוך המשבר, נזרעו זרעי ההתאוששות. שנת 2024 סימנה תפנית ברורה – שינוי סנטימנט מצד השוק והמשקיעים. חברות אשראי חוץ-בנקאי רבות הציגו בדוחות שלהם מספרים חיוביים עם עלייה בפעילות העסקית.
כך התעשייה הצליחה לשקם את תדמיתה, למשוך השקעות חדשות, ולהוכיח שהיא כאן כדי להישאר – ואף לגדול.
כדי להמחיש בצורה הקלה ביותר את ההתחזקות של שוק האשראי החוץ בנקאי ניתן רק להביט בצמיחה של תיקי האשראי של החברות בתעשייה ולהבין את המגמה.
ב- 2024 עשרת השחקנים הגדולים בענף הציגו כולם עלייה בתיק האשראי לעומת 2023 – עדות ברורה לחזרת האמון מצד הציבור והמשקיעים.
בתמונה הבאה ניתן לראות את תיק האשראי של החברות בסיום 2023 ובסיום 2024.
שווי סך כל תיקי האשראי ביחד צמח בשנה האחרונה בכ- 16.8%.
מובילה בנתוני הצמיחה היא יעקב פיננסים אשר הציגה צמיחה של לא פחות מ 52.4% ב 2024.
אחרי יעקב פיננסים, מגיעה פנינסולה מבית מיטב אשר תיק האשראי שלה צמח מעל ל- 26%.
תיק האשראי הגדול ביותר הוא כמובן עדיין שייך למימון ישיר אשר למרות הזינוק המרשים של נאוי בשנה האחרונה היא עדיין חברת האשראי החוץ בנקאי הגדולה ביותר בישראל.
בצד המאכזב ניתן למצוא את ברקת קפיטל. בשנה האחרונה תיק האשראי של החברה צמח ב 4.4% בלבד.
מלבד הצמיחה המרשימה בתיקי האשראי של החברות החוץ-בנקאיות, גם שאר הנתונים הפיננסיים מצביעים על תמונה חיובית מאוד עבור המשקיעים.
מבט על הטבלה המצורפת מגלה כי רמות התמחור בשוק זה נותרו אטרקטיביות: שמונה מתוך עשר החברות המרכזיות בענף נסחרות במכפיל רווח חד-ספרתי – נתון חריג יחסית לענף צומח, שמעיד על פוטנציאל אפסייד משמעותי.
מעבר לכך, מרבית החברות מציגות תשואה על ההון דו-ספרתית, ובראשן מניף עם תשואה מרשימה של מעל ל- 27%. מלבד מניף, גם השאר הציגו תשואה על ההון דו ספרית וזאת למעט פנינסולה עם תשואה על ההון מעט נמוכה משל השאר.
גם מכפילי ההון שמרביתם נמוכים מ-2, משקפים תמחור סביר, במיוחד לנוכח נתוני הצמיחה בשוק.
השוק לא נותר אדיש לנתונים הללו – ובמהלך 12 החודשים האחרונים, מרבית מניות האשראי החוץ-בנקאי הציגו תשואות גבוהות, יוצאת הדופן הבולטת היא מימון ישיר, שנותרה מאחור עם עלייה של 7.38% בלבד בתקופה זו, זאת לעומת שאר החברות אשר רשמו עלייה של 40% לפחות.
ניתן לראות באופן ישיר כיצד הנתונים האלו תרמו להחזרת הביטחון של המשקיעים בחברות בתעשייה.
שוק המשכנתאות: הזדמנות עצומה לצמיחה חוץ-בנקאית
שוק המשכנתאות בישראל מהווה כיום אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאליים הגדולים ביותר עבור חברות האשראי החוץ-בנקאי. נכון לסוף שנת 2024, החוב הכולל של משקי הבית לדיור עמד על סכום אדיר של 610.26 מיליארד ש"ח, וזאת לאחר שצמח בשיעור שנתי ממוצע של 9.68% במהלך חמש השנים האחרונות. אך מעבר לגודלו המרשים של השוק, הנתון המעניין והקריטי ביותר הוא שלמעלה מ־96% משוק זה נמצא כיום בשליטה של המערכת הבנקאית – כלומר, רק אחוזים בודדים ממנו פתוחים לשחקנים חוץ-בנקאיים.
כאשר בוחנים מדינות מערביות אחרות, ניתן לראות עד כמה ישראל עדיין נמצאת בתחילת הדרך בכל הקשור לחדירה של גופים חוץ-בנקאיים לתחום הדיור: בהולנד, לדוגמה, כ־30% משוק המשכנתאות מוחזק על ידי גופים חוץ-בנקאיים, ובאירלנד השיעור עומד על כ־15%. הפער הזה מצביע על פוטנציאל אדיר שעדיין לא מומש בישראל – ופותח פתח לחברות בתעשייה להרחיב את הפעילות באופן משמעותי.
החברה הראשונה בתעשייה שראתה את ההזדמנות הייתה מימון ישיר.
מאז הכריזה מימון ישיר בשנת 2022 על כניסתה ההיסטורית לשוק המשכנתאות, החברה רושמת התקדמות עקבית ומרשימה. על פי הנתונים מהדוח האחרון הרווח הנקי של חברת המשכנתאות (החברה-הבת של מימון ישיר בתחום זה) הגיע ל- 30.9 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של 2024 – גידול דרמטי בהשוואה לרווח של 1.46 מיליון ש"ח בלבד ברבעון המקביל ב־2023.
גם בצד ההיקפים נרשמה התרחבות מהירה. היקף ההלוואות למשכנתאות שהועמדו על ידי מימון ישיר בשנת 2024 עמד על 1.283 מיליארד ש"ח, עלייה של 23.5% לעומת שנת 2023, אז היקף המשכנתאות עמד על 1.039 מיליארד ש"ח. זוהי צמיחה מובהקת המעידה על ביקוש גובר מצד לקוחות, לצד יכולת תפעולית הולכת ומשתפרת של החברה.
באשר לתיק המשכנתאות המנוהל גם שם ניתן לראות קצב צמיחה מרהיב.התיק צמח בקצב עקבי מרבעון לרבעון, והגיע לשיא של 2.13 מיליארד ש"ח ברבעון הרביעי של 2024, לעומת 1.18 מיליארד ש"ח בלבד ברבעון המקביל ב־2023 – עלייה של כ־80% בשנה אחת בלבד. מתוך זה, 414 מיליון ש"ח נוספו רק ברבעון האחרון.
הרגולציה משנה את חוקי המשחק ועשויה להוות הזדמנות
לצד הצמיחה בשוק המשכנתאות והנתח המצומצם בו מחזיקים הגופים החוץ-בנקאיים, נכנסת כעת לתמונה גם הרגולציה – והיא עשויה להוות תפנית בשוק המשכנתאות. בחודש מרץ 2025 פרסם בנק ישראל טיוטת הוראה רגולטורית חדשה הכוללת שתי מגבלות מהותיות שצפויות להשפיע על יכולת הבנקים להעמיד הלוואות למשכנתאות במסגרת מבצעי קבלן.
ההגבלה הראשונה קובעת כי שיעור הלוואות הבלון – הלוואות שבהן התשלום העיקרי נדחה לסוף התקופה – יוגבל לעד 10% בלבד מכלל המשכנתאות בכל חודש, עד לסוף שנת 2026. מדובר במהלך דרמטי במיוחד, שכן בדצמבר האחרון שיעור הלוואות הבלון הגיע לשיא של 23.3%, ובפברואר עמד עדיין על 17.3% – כלומר, המגבלה החדשה עשויה לצמצם עשרות אחוזים מהפעילות בפועל.
ההגבלה השנייה מחמירה את דרישות ההון של הבנקים עבור פרויקטים שבהם יותר מ־40% ממחיר הדירה משולם רק בסוף תקופת הבנייה. במקרה כזה, הבנקים יידרשו לשקלל את האשראי באחוז סיכון של 150%, מה שצפוי לייקר משמעותית את עלות האשראי שהם מעמידים לקבלנים.
שני הצעדים הללו צפויים להקשות על הבנקים בהמשך מימון פרויקטים מהסוג הזה. המשמעות המיידית: יזמים וקבלנים עשויים לחפש מקורות מימון חלופיים, בהם גופים חוץ-בנקאיים גמישים וחדשניים יותר. עבור שחקניות כמו מימון ישיר, שכבר החלה לבסס את פעילותה בתחום, מדובר בהזדמנות עסקית יוצאת דופן – להרחיב את פעילות המשכנתאות, להעמיק חדירה לשוק ולתפוס נתח פעילות שעד כה נשלט כמעט לחלוטין על ידי הבנקים.
האתגר הרגולטורי והסיכון הגובר: הצד הפחות מדובר של הצמיחה
לצד ההזדמנויות הרבות שמייצר שוק האשראי החוץ-בנקאי חשוב להתעכב גם על הסכנות האפשריות הטמונות בצמיחתו המהירה.
בשונה מהמערכת הבנקאית, הפועלת תחת רגולציה מחמירה, פיקוח הדוק ודרישות הון נוקשות מצד בנק ישראל, השוק החוץ-בנקאי מאופיין באכיפה רגולטורית רופפת בהרבה. גופים אלו אמנם מחויבים לרישוי ופיקוח מסוים, אך בפועל, יכולת הפיקוח המעשית על התנהלותם – כולל על מדיניות אשראי, גבייה, חיתום ודיווח – נמוכה משמעותית ביחס לזו המופעלת על הבנקים.
חולשה זו באכיפה יוצרת פתח למורכבויות מערכתיות: מידע חסר, שיטות פעולה שאינן שקופות, ובעיקר סיכון הולך וגובר לאשראי מסוכן שמצטבר הרחק מעיניו של הרגולטור. כאשר מנגנוני בקרה רופפים פוגשים פעילות עסקית שמונעת על ידי תשואה גבוהה, הסיכון למינוף יתר או לקריסות נקודתיות הופך ממשי.
אחת מהבעיות המרכזיות היא פערי הריבית בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ-בנקאית. נכון ל-2025, הריבית הממוצעת על הלוואה צרכנית דרך הבנקים עומדת על כ-9.2%, בעוד שדרך גופים חוץ-בנקאיים היא מגיעה ל- 12% ואף יותר. הלוואות חוץ-בנקאיות הן יקרות יותר, לעיתים משמעותית – מה שמעלה את הסיכון לחדלות פירעון, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות או לווים בריביות גבוהות.
בנוסף, דווקא מהלך האכיפה החדש של בנק ישראל, שמטרתו לצמצם סיכונים בשוק המשכנתאות, עלול להוביל לתוצאה הפוכה מזו שהתכוונו אליה.
במצב כזה, חברות האשראי החוץ-בנקאי עשויות להפוך לכתובת נוספת עבור קבלנים שעד כה הסתמכו בעיקר על הבנקים.
המשמעות: במקום ששוק המשכנתאות יתמתן, ייתכן שהוא ימשיך לפעול כמעט באותו היקף – אך תחת מימון יקר יותר ועם הרבה פחות פיקוח. מעבר שכזה עלול לא רק שלא לצמצם את הסיכון המערכתי, אלא אפילו להעמיק אותו, שכן גופים חוץ-בנקאיים נוטים להעמיד אשראי בריביות גבוהות יותר ובאכיפה רופפת יותר, מה שעלול להוביל להגברת החשיפה למשבר בשוק הנדל"ן המקומי.
התרבות הצרכנית המקומית, בשילוב עם כלכלה חזקה ורמת תעסוקה גבוהה, מייצרות קרקע פורייה להמשך הצמיחה – הן באשראי הבנקאי והן בחוץ-בנקאי.
דווקא בתוך הנוף הזה, חברות האשראי החוץ-בנקאי בולטות כשחקניות צעירות, דינמיות וגמישות שמביאות לשוק ערך מוסף בשל היכולת לזהות הזדמנויות איפה שהבנקים מוגבלים.
הצמיחה בתיקי האשראי, ברווחיות ובהיקף המשכנתאות – לצד תמחור נוח במניות – מעידים על כך שחברות אלו לא רק שרדו תקופה קשה, אלא יוצאות ממנה מחוזקות ובשלות לצמיחה מואצת.
ככל שהרגולציה על הבנקים מתהדקת ושוק האשראי ממשיך להתרחב, אין ספק שחברות האשראי החוץ-בנקאי צפויות להמשיך לתפוס נתח שוק הולך וגדל – ולהפוך לשחקן מרכזי, משמעותי ואף בלתי ניתן להתעלמות במפת הפיננסים של ישראל.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה משמונה שנים. גיא הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך, ובנוסף הוא הבעלים של קרן הגידור Valley. יוצר הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
