בשנים האחרונות הפך ענף התשתיות לאחד התחומים המרכזיים בכלכלה הישראלית. המלחמה האחרונה שינתה את התמונה מקצה לקצה, פגיעה קשה במתקנים חיוניים, ירידה בהשקעות האזרחיות והסטת משאבים לטובת הצרכים הביטחוניים. ועדיין, דווקא מתוך המשבר הזה צומחת הזדמנות נדירה, לשקם, לשדרג ולהניח תשתית לצמיחה ארוכת טווח. עם רפורמות מיסוי מקיפות, תוכניות השקעה לאומיות וחברות מובילות שמצוידות ביכולות ביצוע מתקדמות, הענף עשוי להפוך למנוע הצמיחה המרכזי של המשק בשנים הקרובות.
ענף התשתיות משתרע על קשת רחבה של תחומים כמו כבישים ומסילות רכבת, נמלי תעופה ונמלים ימיים, תשתיות מים וחשמל, אנרגיה ירוקה, פארקים ומבני ציבור. הוא כולל גם את התשתיות הטכנולוגיות שמאפשרות לנהל מדינה מודרנית, מרשתות תקשורת וסיבים אופטיים ועד מערכות תחבורה חכמות. מדובר בשוק עצום, שבו המגזר הציבורי והמגזר הפרטי עובדים בשיתוף פעולה, לעיתים במודלים של PPP (שותפות בין המדינה למגזר הפרטי למימון, הקמה ותפעול תוך חלוקת סיכונים), BOT (החברה הפרטית בונה את הנכס, מפעילה לזמן קצוב ואז מעבירה למדינה) ו־PFI (המגזר הפרטי מממן ומקים המדינה משלמת לאורך השנים תשלומי זמינות/שירות). כאשר הפרויקטים נמדדים במיליארדי שקלים ובהשפעה כלכלית נרחבת.
אבל המצב הנוכחי רחוק מאופטימלי, על פי הנתונים של "התאחדות הקבלנים בוני הארץ", כשליש מההשקעות בתשתיות בשנת 2024 הופנו לאנרגיה, וביניהם מתקני ייצור חשמל רגילים וירוקים, ומתקני גז. רבע מההשקעות הוקדשו לכבישים, ועוד 22% לתחבורה עירונית ובין־עירונית. התפלגות זו משתקפת היטב בגרף שמציג את חלוקת ההשקעות לפי תחומים, ממנו ניתן לראות את המשקל הגבוה של מגזרי האנרגיה והתחבורה בתוך סך ההשקעות, יחד הם מהווים כ־79% מכלל ההשקעות בתשתיות, בעוד יתר התחומים, בהם מים, ביוב, תחבורה ימית ואווירית, אחראים רק לכ־21% הנותרים.
8 צפייה בגלריה
התפלגות ההשקעה בתשתיות בשנת 2024
(מקור:"התאחדות הקבלנים בוני הארץ" - סקירה כלכלית מאי 2025)
מגמת ההשקעה בתשתיות כאחוז מהתוצר הייתה אמורה להמשיך לעלות גם ב־2024, עם אומדן שעמד על כ־71.2 מיליארד ש"ח ברבעון האחרון של השנה, המשך ישיר של העליות שנרשמו בשנים שלפני המלחמה. בפועל, המלחמה קטעה את המגמה, תקציבים שתוכננו לפרויקטי תשתית נדחו או בוטלו, ומשאבים רבים הוסטו לטובת צורכי ביטחון ודחופים אחרים. התוצאה הייתה ירידה של כ־33% מהאומדן הצפוי לרמה של כ־47.4 מיליארד ש"ח בלבד ברבעון האחרון של השנה. ההשקעה הכוללת בבניה עמדה בשנת 2024 על כ - 221 מיליארד ש"ח, ירידה של 20 מיליארד ש"ח לעומת השנים 2022 -2023 מה שמחזיר אותנו לאותה רמת השקעה בתשתיות בשנת 2020.
המצב הנוכחי משקף שפל משמעותי ביחס לשיאי ההשקעה של השנים האחרונות, וממחיש את הצורך בהזרמת הון חדש כדי להחזיר את הענף למסלול הצמיחה.
8 צפייה בגלריה
השפעת המלחמה על תפוקת ענף הבניה
(מקור:"התאחדות הקבלנים בוני הארץ" - סקירה כלכלית מאי 2025)
כדי להתמודד עם בעיה זו, משרד האוצר מקדם רפורמה היסטורית בחוק המיסוי, שנועדה להסיר את אחד החסמים הגדולים בפני השקעות מקומיות. כיום, הגופים המוסדיים, קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, מוגבלים בהיקף ההשקעות שלהם בפרויקטי תשתיות ונדל"ן בישראל בשל תקרת פטור ממס מיושנת, שנקבעה בעבר מטעמים של מניעת ריכוזיות. בפועל, המגבלה הזו דחפה חלק גדול מהכסף המוסדי להשקעות בחו"ל, והותירה את המדינה עם פער מימוני משמעותי בפרויקטי תשתית חיוניים. חשוב לזכור כי המוסדיים מנהלים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה טריליוני שקלים, והגדלת תקרת הפטור תגרום להזרמה של סכומים עצומים לחברות התשתיות המקומיות.
הרפורמה שמקדם האוצר מציעה להעלות את תקרת הפטור ממס במיזמי תשתיות ונדל”ן מ־20% ל־49% עבור גוף מוסדי בודד, ובמקרים של השקעות משותפות של מספר גופים מ־50% ל־75%, מהלך שצפוי לפתוח בפני המוסדיים אפשרות להזרים סכומי עתק לשוק המקומי, לסייע במימון פרויקטים ארוכי טווח, לצמצם את התלות במימון ממשלתי ולהפחית את העומס על תקציב המדינה. המדינה, המודעת לקושי לממן לבדה את היקפי ההשקעות הנדרשים, במיוחד לאחר המלחמה, משחררת בלמים רגולטוריים ומגדילה את הפטור כדי למשוך הון פרטי, להאיץ סגירת פערי תשתית ולחלוק את עלויות המימון והסיכונים עם השוק.
במקביל, הושקה תוכנית "תשתיות לצמיחה 2025", שמרכזת את פרויקטי התשתית המרכזיים שמקודמים על ידי משרדי הממשלה והגופים הייעודיים. מדובר בפרויקטים שמיועדים להקמה או להמשך ביצוע עד סוף העשור, וחלקם אף צפויים להתחיל כבר ב־2025. התוכנית כוללת השקעות נרחבות בתשתיות תחבורה כמו סלילת כבישים חדשים, הרחבת מחלפים, חיבור יישובי הפריפריה למסילות רכבת, פיתוח רכבות קלות, והרחבת נמלים ושדות תעופה לצד חיזוק מערכות המים והחשמל, הקמת מתקני אנרגיה ירוקה, שדרוג מערכות הביטחון הפיזי והדיגיטלי ושיקום מהיר של אזורים שנפגעו.
במסגרת התוכנית יושקעו כ־508 מיליארד ש"ח במעל 270 פרויקטים, ואם יתווספו גם מבני החינוך המיועדים לתקציב, המספר עשוי להגיע לכ־540 מיליארד ש"ח. רק בתחום התחבורה מדובר ביותר מ־150 מיליארד ש"ח, המופנים בעיקר לפיתוח מסילות רכבת, קווי רכבת קלה ושדרוג רשת הכבישים הארצית.
היקף תוכנית "תשתיות לצמיחה 2025" מתבטא גם בפירוט סוגי הפרויקטים שצפויים לצאת לדרך בשנים 2025–2028, כפי שניתן לראות בתרשים המצורף. בראש הרשימה ניצבים פרויקטי רכבת התחתית, עם אומדן השקעה אדיר של כ־150 מיליארד ש"ח, שעתידים לשנות את מפת התחבורה בישראל, כאשר חברת שיכון ובינוי נמנית בין הזוכות בחלק מהמכרזים להקמת הפרויקט.
אחריהם, פרויקטי אנרגיות מתחדשות בהיקף של כ־25.1 מיליארד ש"ח, שבהם זכו אנלייט ואורמת טכנולוגיות, ורכיבי תחבורה ציבורית נוספים בהשקעה של כ־8.38 מיליארד ש"ח. תחומים נוספים כוללים חשמל (7.6 מיליארד ש"ח), רפואה כללית (4.02 מיליארד ש"ח), בנייה ממשלתית, תעופה, ביוב, גז טבעי ועוד. התפלגות זו ממחישה את הפוקוס על תחבורה ואנרגיה כעמודי התווך של התוכנית, לצד השקעות משמעותיות בתשתיות ציבוריות וחיוניות נוספות.
צריך להגיד שהשקעתה של ישראל בתשתיות נמוכה באופן ניכר בהשוואה למדינות ה-OECD, פער שדורש טיפול מיידי. בעוד שמדינות ה-OECD משקיעות בממוצע 3.7% מהתוצר בתשתיות, ישראל משקיעה רק 2.4%. אחת הסיבות העיקריות לכך היא נתח תקציב הביטחון, שעומד על כ-17% מהתקציב הכולל, ומשאיר פחות משאבים להשקעה בתחומים אחרים.
בנוסף, הליכי התכנון והאישור המורכבים והממושכים, המפוצלים בין גופים רבים, יוצרים חסם נוסף. לאורך השנים, גם הכללים המגבילים על גופים מוסדיים הפחיתו את היקף ההשקעה בפרויקטים מקומיים, ובכך צמצמו את זרימת הכספים לתשתיות חיוניות.
לצד זאת, הדמוגרפיה אינה מחכה, תחזית האוכלוסייה מצביעה על 14.4 מיליון תושבים עד 2045 (בתרחיש בינוני), כשישראל מתאפיינת בשיעור ילודה מהגבוהים בעולם המפותח. המשמעות המעשית היא צורך בהשקעת הון גבוהה ומתמשכת, עוד מסילות ונתיבי תחבורה, מערכות מים וחשמל גדולות יותר, כיתות לימוד, מיטות אשפוז, אזורי תעסוקה ושכונות חדשות. בקיצור גם סגירת הפער מול ה-OECD וגם קצב הגידול הדמוגרפי “נועלים” את הצורך בהאצת השקעות תשתית בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות.
בתרשים המצורף ממצגת המשקיעים של ״שפיר הנדסה״ מוצגת “תמונת מצב” של השקעות התחבורה, מצד אחד מה הושקע בעבר, ומנגד מה נדרש להשקיע קדימה כדי להדביק את הפער מול מדינות מפותחות. ההצגה מחולקת לתת־ענפים (כבישים, רכבות ותחבורה עתירת נוסעים) ומשרטטת שלושה מסלולי השקעה אפשריים, משמרני ועד אמביציוזי. המסר העיקרי הוא, כדי לסגור את הפער, ישראל צריכה קפיצת מדרגה מתמשכת בהשקעות בתחבורה, בהתאם לגידול הדמוגרפי ובהלימה לתוכנית “תשתיות לצמיחה 2025”.
מעבר לשיקולי צמיחה, כל המהלכים הללו נולדו גם כתגובה ישירה לנזקי המלחמה ולהרס התשתיות בעורף, בצפון ובעוטף עזה. כבישים וגשרים שניזוקו, רשתות מים וחשמל שנפגעו, ומבני ציבור ודיור שדורשים שיקום מיידי. בין היתר, הממשלה מרימה תוכניות מיגון ושיקום ייעודיות (כמו “מגן הצפון”) לצד מסגרות תקציב לבינוי ותשתיות, סדר גודל של מיליארדי שקלים, כאשר בשוק כבר מעריכים על עלויות שיקום ישירות של כמעל 2.5 מיליארד ש״ח, ולצדן היקף עבודות רב־שנתי גדול בהרבה בפרויקטים אזרחיים.
ההשפעה הצפויה של השילוב בין רפורמת המיסוי, תוכנית תשתיות לצמיחה 2025 וצמצום הפער מול ה-OECD היא משולשת, מצד אחד, זרימה של הון פרטי וציבורי שתאפשר התחלה מהירה של פרויקטים רבים, מצד שני, קפיצה טכנולוגית עם שילוב מערכות תחבורה חכמות, אנרגיות מתחדשות ופתרונות בנייה ירוקה. כל זה צפוי לשפר את פריון העבודה, להוזיל עלויות ולחזק את הכלכלה המקומית.
מעבר לכך, המשמעות המעשית היא הזרמה של מיליארדי שקלים ישירות לחברות התשתיות, שייהנו מצבר הזמנות אדיר ומפרויקטים בהיקפים שלא נראו כאן שנים, הזדמנות שעשויה להציב את השחקניות המובילות בענף בעמדת זינוק לצמיחה מואצת.
בזירת החברות, יש שתיים שמסמלות היטב את רוח התקופה. ואחת מהן היא "קבוצת אקרשטיין".
אקרשטיין נמצאת בדיוק במקום שבו נפגשים שני צרכים של המשק, השקעות תשתית גדולות ושיקום מהיר של יישובים ומרחבים ציבוריים. החברה מייצרת ומספקת מוצרי בטון מתועשים, ריצופים, אבני שפה, קירות תומכים ואלמנטים טרומיים. אלה מוצרים שמגיעים מהמפעל מוכנים להרכבה ומקצרים את זמן העבודה באתר. לכן שהמדינה מקדמת כבישים, מסילות, פארקים, טיילות, מערכת מים וניקוז ופיתוח המרחב הציבורי, הביקוש למוצרים של אקרשטיין גדל והופך להזמנות בפועל. מבנה התקציב החדש מכוון בדיוק לתחומים האלה, תחבורה, אנרגיה ירוקה, פיתוח המרחב הציבורי ושיקום אזורי הלחימה, אקרשטיין נכון לאוגוסט 25' נסחרת לפי שווי השוק של 2.47 מיליארד ש"ח.
מבחינה פיננסית, אקרשטיין מציגה מגמת שיפור מובהקת ברווחיות לצד צמיחה רב־שנתית, ההכנסות עלו מ 640 מיליון ש"ח ב־2021 לכ־902 מיליון ש"ח ב־2024 (קצב צמיחה שנתי ממוצע של 12%), הרווח התפעולי גדל מ84 ל 172 מיליון ש"ח (כ־27%), הרווח הנקי מ60 ל 123 מיליון ש"ח (כ־27%), וה EBITDA מ 101 ל 155 מיליון ש"ח (כ־15%). חשוב לא פחות, שיעור הרווח התפעולי קפץ מכ 13% לכ 19% ושיעור הרווח הנקי לכ 13.6%, כך שגם בשנה שבה ההכנסות ירדו מעט לעומת 2023, הרווחיות השתפרה בזכות תמהיל פעילות יעיל יותר וביקוש גבוה למוצרים מתועשים ומיגון.
באקרשטיין מבנה ההחזקות מרוכז, כ־67.4% בידי בעלי עניין, כ־13.8% בידי מוסדיים ורק כ־18.8% בידי הציבור, כלומר Free Float של כ־32% בלבד, המשמעות היא סחירות נמוכה יחסית ותנודתיות שעלולה להיות חדה (גם זרימות קטנות מזיזות מחיר), לצד יציבות שליטה וקבלת החלטות מהירה. מבחינת תמחור, המניה נסחרת סביב מכפיל רווח של 19 כאשר הממוצע בתעשייה נמצא באיזור ה-22 ונסחרת פי 2.03 על ההון.
הכנסות אקרשטיין (כ־902 מ׳ ש״ח) נשענות בעיקר על פעילות הנדסה ותשתיות כ־60% מהמחזור, כלומר עבודות פיתוח סביבתי, ריצופים, קירות תומכים ואלמנטים טרומיים בפרויקטי תחבורה ושיקום עירוני. כ־30% מגיעים ממגזר התעשייה בישראל (מוצרי בטון וריצוף למגזר הציבורי והפרטי), כ־7% מתעשייה בחו״ל (בעיקר פעילות בארה״ב), ועוד כ־3% מנדל״ן ופעילות נלווית. המבנה הזה מדגיש תלות חיובית בשוק התשתיות המקומי לצד תרומה יציבה מהייצור ומהפעילות הבינלאומית.
מעבר למספרים, היתרון המבני של אקרשטיין הוא היכולת לבנייה מתועשת, שימוש בתבניות חוזרות, בקרת איכות במפעל והרכבה מהירה באתר. כבר כעת נראות התחלות בנייה לשיקום יישובי עוטף עזה שבביצוע החברה, בסוף השבוע החולף יצאה לדרך שכונה חדשה בקיבוץ ניר עוז. השכונה תוקם בחמישה מגרשים ותכלול עשר יחידות דיור, שני בתים בכל מגרש, כל יחידה בשטח מאה עשרים וחמישה מטרים רבועים עם ממד וחדר ממוגן. העבודות מבוצעות בשיטה מתועשת המאפשרת לקצר לוחות זמנים ולשמור על איכות אחידה.
לשם המחשה נוספת, אקרשטיין נכללת כספקית של משרד הביטחון ומספקת מיגוניות וממ"דים ליישובי העוטף והגבול הצפוני. סביבת התקציבים הרלוונטית כוללת כ־1.2 מיליארד ש"ח להאצת תוכנית "מגן הצפון", כ־560 מיליון ש"ח למיגון מוסדות רווחה ובתי חולים, ובמצטבר מעל 2.5 מיליארד ש"ח לתוכניות מיגון בעוטף, בבסיסי צה"ל ובגבולות, מסגרת שיוצרת צבר הזמנות רב־שנתי לספקים. חשוב להבהיר אלה תקציבי־מסגרת מדינתיים, לא הכנסות ישירות לחברה, ואקרשטיין אינה מפרטת הכנסה ממכרז יחיד, עם זאת, בדוחות האחרונים היא מציגה צמיחה דו־ספרתית ברווחיות, בין היתר בזכות ביקוש גובר לפתרונות מיגון ובנייה מתועשת.
בתנאי מדיניות שמעדיפה פרויקטים מהירים והזרמת הון מוסדי, קבלני הביצוע מעדיפים ספק שמפחית סיכון זמן ועלות. אקרשטיין נהנית ממיצוב של ספקית כוללת למוצרים מתועשים ולכן רפורמת המס ותוכנית תשתיות לצמיחה אלפיים עשרים וחמש צפויות להגדיל את צבר ההזמנות שלה, במיוחד בסביבות עירוניות מתחדשות ובפרויקטי שיקום מרחבים ציבוריים.
חברה נוספת שנמצאת בעמדת זינוק להרוויח מהזרמת ההון ומההאצה בפרויקטים היא "שפיר הנדסה". היתרון שלה נובע מפעילות מקצה לקצה המחברת בין מחצבות וייצור חומרים לבין קבלנות ביצוע וזכיינות, כך שהמומנטום בענף יכול להפוך במהירות לעבודה בפועל ולתזרים, שווי השוק של החברה הינו 9.11 מיליארד שקל.
שפיר היא קבוצת תשתיות גדולה הפועלת לאורך כל שרשרת הערך. היא מחזיקה מחצבות המספקות אגרגטים, מייצרת אספלט ובטון, מבצעת עבודות תשתית כקבלן, מפעילה פרויקטים כזכיין במודלים PPP ו BOT, ועוסקת גם בנדלן ולוגיסטיקה. היכולת לשלוט בשרשרת האספקה, מאגרגטים דרך אספלט ובטון ועד לשינוע, מעניקה לה יתרון בסביבת עומס פרויקטים בזמינות חומרים, בשליטה טובה בעלויות ובשמירה על מרווחים גם כאשר קצב העבודה בשטח עולה.
חוזקה מרכזית היא צבר ההזמנות, בעיקר במגזר התשתיות, המעניק ודאות יחסית לזרימת הכנסות קדימה. הצבר במגזר התשתיות עמד בסוף 2024 על כ 5.7 מיליארד שקלים. לוח זיהוי ההכנסות החזוי מצביע על כ 1.9 עד 2.3 מיליארד שקלים לשנת 2025, כ 1.5 עד 2.0 מיליארד שקלים לשנת 2026, וכ 1.1 עד 1.4 מיליארד שקלים לשנת 2027. כלומר גם לפני תוספת עבודה מהרפורמה ומהתוכנית הלאומית קיימת רצפת פעילות גבוהה לשנים הקרובות. דירוג האשראי ואופי הזכיינות מקלים על גיוסי מימון, והזרמת הון מוסדי צפויה להוזיל את עלות הכסף ולהגדיל היקפים.
שפיר מציגה צנרת זכיינות רב־שנתית לשנים 2026–2028 בהיקף מוערך של כ־2.56 מיליארד ש"ח בצבר ההזמנות במגזר התשתיות. הצנרת כוללת קווי תחבורה עירוניים, מתקני אנרגיה ומים ומרכזים לוגיסטיים, המבטיחים מעבר הדרגתי מהכנסות קבלניות חד־פעמיות להכנסות תפעוליות חוזרות ויציבות. הפורטפוליו הזה מגדיל את הנראות קדימה, מפחית תנודתיות ומשפר את הרווחיות והתזרים לאורך זמן.
בדוחות הכספיים שלה לשנת 2024 מחזקים את היכולת לממש את המומנטום, EBITDA מותאם של כ־1.1 מיליארד ש"ח, רווח נקי כ־215 מיליון ש"ח, מחזור מכירות כ־5.1 מיליארד ש"ח, הון עצמי כ־3.9 מיליארד ש"ח, יתרת מזומנים כ־680 מיליון ש"ח, יחס הון עצמי למאזן כ־25% ודירוג אשראי A+. לצד חלוקת דיבידנד של כ־80 מיליון ש"ח, אלה נתונים שמאותתים על נגישות מימון גבוהה ויכולת עמידה בעומסי ביצוע.
בשפיר הנדסה מבנה ההחזקות מפוזר יותר מאקרשטיין, כ־58.6% בידי בעלי עניין, כ־16.4% בידי מוסדיים וכ־25% בידי הציבור, Free Float של כ־41%. מבחינת תמחור, בשפיר הנדסה מכפיל הרווח הנוכחי הינו סביב, לעומת כ־19 באקרשטיין. שפיר נסחרת סביב שווי שוק 9.1 מיליארד ש"ח. מכפיל גבוה יחסית משקף ציפייה של השוק לצמיחה מואצת ולעלייה ברווחים עם כניסת פרויקטי הזכיינות והתפעול לשלב הכנסות, אם הרווח הנקי יגדל, המכפיל קדימה צפוי להידחס גם בלי שינוי חד במחיר. מנגד, עיכובים בביצוע או שחיקה ברווחיות עלולים להשאיר את המכפיל גבוה.
במישור המעשי, כאשר התוכנית הלאומית שמה דגש על כבישים, מסילות ורכבות קלות, וכן על אנרגיה ירוקה ומתקני חשמל ומים, שפיר נהנית הן מקבלנות ביצוע והן מהזנה עצמית של חומרים. השילוב הזה מתרגם כל שקל תקציבי לפוטנציאל רווח גולמי גבוה יותר בתוך החברה. רפורמת המס פותחת דלת לעסקאות PPP גדולות יותר מול גופים מוסדיים. זהו תחום ששפיר פעילה בו כבר כיום ולכן המינוף התפעולי שלה יכול להשתפר ככל שהיקף הפרויקטים יגדל.
סיכונים עיקריים לציון כוללים עומסי ביצוע ויכולת גיוס כוח אדם, תמחור תחרותי במכרזים גדולים ורגולציה ולוחות זמנים. עם זאת, הצבר והאינטגרציה לאורך שרשרת הערך מפחיתים תנודתיות ומחזקים את גמישות החברה.
ענף התשתיות הישראלי נכנס ל־2025 מתוך משבר נזקי מלחמה, ירידה בהשקעות ופער מצטבר מול מדינות ה-OECD, אך גם עם חלון הזדמנויות נדיר. רפורמת המיסוי שמרחיבה את פטור ההשקעה למוסדיים, יחד עם תוכנית “תשתיות לצמיחה 2025” ומסלול השקעות ארוך טווח לצמצום הפער, מכוונות להזרמת מיליארדים לפרויקטי תחבורה, אנרגיה, מים ובינוי ציבורי, בדיוק כשקצב הגידול הדמוגרפי דורש קפיצה בתשתיות. אם הכסף יפגוש היתרים, כוח אדם וביצוע יעיל, המהלך עשוי להעלות את הפריון, להוזיל עלויות ולהחזיר את הענף למסלול צמיחה יציב.
בתוך המפה הזו בולטות שתי שחקניות, אקרשטיין, שמביאה בנייה מתועשת מהירה לשיקום ולפיתוח מרחב ציבורי, ושפיר הנדסה, שממנפת אינטגרציה אנכית וצנרת זכיינות כדי להפוך תקציבים לעבודה שוטפת ותזרים ארוך טווח. לצד ההזדמנות, יש גם סיכונים כמו עומסי ביצוע, ביורוקרטיה, תחרות ועלויות מימון, אך נקודת האיזון נוטה לטובת הענף, אם הרפורמה והתוכנית יתורגמו בזמן לביצוע בשטח, התשתיות יהפכו ממוקד גירוי תקציבי למנוע צמיחה בר־קיימא, והחברות המובילות ייהנו מצבר הזמנות ומשדרוג רווחיות לשנים קדימה.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
