מהפכת הבינה המלאכותית דורשת כמויות חשמל דמיוניות, ותשתיות האנרגיה העולמיות פשוט לא עומדות בקצב. התוצאה: צוואר בקבוק שמאיים לעכב את הקידמה. אך בתוך המשבר, צומחת הזדמנות של פעם בדור לתעשייה ותיקה ומפתיעה – כריית הביטקוין. חברות שהשקיעו מיליארדים בחיבור לרשת החשמל מוצאות את עצמן בעמדה אסטרטגית ייחודית, ועוברות הסבה מהירה מ"כריית מטבעות" ל"כריית זהב" של העידן החדש: אספקת כוח חישוב עתיר ביצועים (HPC).
מהפכת ה-AI כאן, והיא רעבה. רעבה לאנרגיה. בעוד העולם מתפעל מהיכולות של מודלי שפה ובינה מלאכותית, מאחורי הקלעים מתחולל מאבק אדיר על המשאב הקריטי ביותר שמאפשר את כל זה: חשמל. הביקוש לכוח חישוב הפך להיות כה עצום, עד שתשתיות האנרגיה הגלובליות, שנבנו לעולם של צריכה יציבה, פשוט קורסות תחת העומס.
המספרים מספרים את הסיפור כולו. לפי מחקרים של בנקי ההשקעות הגדולים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, הביקוש העולמי לחשמל מצד מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) צפוי לזנק ב-160% עד שנת 2030. כדי לסבר את האוזן, שאילתת ChatGPT אחת צורכת פי 10 יותר חשמל מחיפוש פשוט בגוגל. חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי יידרשו השקעות הון של כ-7 טריליון דולר בתשתיות דאטה סנטרים עד סוף העשור רק כדי לעמוד בקצב.
הגרף הבא, המבוסס על נתוני משלוחי המעבדים הגרפיים (GPUs) של NVIDIA, ממחיש את התאוצה הדרמטית. אם בתחילת 2023 צריכת החשמל המצטברת עמדה על 0.7 ג'יגה-וואט (כמות שמספיקה לעיר בינונית), התחזית לסוף 2026 עומדת על 24.6 ג'יגה-וואט – כמות חשמל שיכולה להפעיל מדינה קטנה.
צוואר הבקבוק: כשהביקוש פוגש מציאות בת 100 שנה
הבעיה היא שתשתיות חשמל לא נבנות בן לילה. בעוד חברות הטכנולוגיה משיקות דגמי AI חדשים מדי כמה חודשים, הקמת תחנת כוח חדשה היא פרויקט של שנים ארוכות. לפי נתונים שאספו בגולדמן זאקס, הקמת תחנת כוח המבוססת על גז טבעי אורכת 5-7 שנים, ותחנת כוח גרעינית דורשת מעל 15 שנים, ורובן הגדול של השנים מוקדש לבירוקרטיה ואישורים, עוד לפני שהונחה אבן פינה אחת.
אך צוואר הבקבוק האמיתי הוא אפילו לא ייצור החשמל, אלא החיבור לרשת. סקר מקיף של שניידר אלקטריק מצא כי 92% ממפעילי הדאטה סנטרים מדווחים שמגבלות רשת החשמל הן המחסום מספר 1 להתרחבותם, כאשר זמני ההמתנה לחיבור לרשת יכולים להגיע ל-4 שנים ויותר. המצב כה חמור, עד שאפילו לענקיות כמו אמזון, עם כיסים עמוקים וצוותי רגולציה משומנים, נדחו בקשות להקמת חוות דאטה סנטרים חדשות באזורים מסוימים בארה"ב.
התוצאה היא פער עצום בין ביקוש להיצע. ישנו "מחסור פוטנציאלי" של 45 ג'יגה-וואט באספקת חשמל לדאטה סנטרים בארה"ב לבדה, מדי שנה בין 2025-2028. כדי להבין את גודל המספר, חשוב להכיר את סדרי הגודל:
100 מגה-וואט (MW): כמות חשמל שיכולה להפעיל עיר בינונית של כ-75,000 עד 100,000 בתים.
1 ג'יגה-וואט (GW): כמות חשמל אדירה, המספיקה כדי להפעיל את כל אזור גוש דן בשעות העומס.
המשמעות היא שהמחסור השנתי הצפוי בארה"ב שקול לצורך להדליק 45 "גוש דן" חדשים בכל שנה, ללא תשתית מתאימה.
המושיעים הלא צפויים: מכורי הביטקוין הופכים לספקי תשתית
וכאן נכנסת לתמונה תעשייה שלמה שבילתה את העשור האחרון בפתרון בדיוק הבעיה הזו: כריית מטבעות דיגיטליים. חברות כריית הביטקוין השקיעו מיליארדי דולרים בהקמת חוות שרתים ענקיות באזורים עם עודפי חשמל, והנכס האמיתי שלהן הוא לא המטבעות שהן כורות, אלא החיבור הקיים והיציב לרשת החשמל.
בעולם שבו "זמן שווה כסף", והמתנה של שנים לחיבור לחשמל פירושה הפסד של מיליארדים, חברות הכרייה מחזיקות ביתרון אסטרטגי מכריע: היכולת לספק "Time to Power" (זמן הגעה לחשמל) באופן מיידי. הן כבר מחוברות, יש להן תשתית קירור, שטח מאובטח וצוותים תפעוליים. כל מה שנותר הוא להחליף את מכונות הכרייה (ASICs) במעבדים גרפיים (GPUs) של NVIDIA או AMD (כמובן שזה לא פשוט כמו שזה נשמע), ולהתחיל להשכיר כוח חישוב לחברות ה-AI הרעבות.
שתי חברות בולטות שכבר מבצעות את המהפך הזה הן IREN ו-Cipher Mining
חברת IREN הודיעה לאחרונה על הכפלת קיבולת ענן ה-AI שלה ל-23,000 מעבדים גרפיים, והיא מכוונת לקצב הכנסות שנתי של למעלה מ-500 מיליון דולר מפעילות זו עד תחילת 2026. לחברה יש כבר 810 מגה-וואט של דאטה סנטרים פעילים וצנרת פיתוח אדירה של כ-2.9 ג'יגה-וואט.
חברת CIFR ביצעה מהלך אסטרטגי משנה משחק כאשר חתמה בספטמבר 2025 על הסכם אירוח (Colocation) ל-10 שנים עם חברת הענן Fluidstack, בהיקף של 168 מגה-וואט. העסקה, שמבטיחה ל-CIFR הכנסות של כ-3 מיליארד דולר, קיבלה גיבוי חסר תקדים מגוגל, שהתחייבה לערוב לחלק מהתשלומים ואף קיבלה אופציה להפוך לבעלת מניות בחברה.
ההזדמנות הפיננסית: פער תמחור של פי 7
המעבר מודל עסקי של כרייה למודל של תשתית AI יוצר הזדמנות השקעה נדירה, הנובעת מפערי תמחור אדירים בשוק. כיום, השוק מתמחר חברות כרייה לפי שווי של כ-4-5 מיליון דולר לכל מגה-וואט (MW) של חשמל. לעומת זאת, חברות דאטה סנטר טהורות ל-AI, כמו Equinix או CoreWeave, נסחרות לפי שווי של 30-35 מיליון דולר ל-MW – פער של פי 6 עד 7.
המשמעות ברורה: ברגע שחברה כמו CIFR, עם צנרת פיתוח של 2.4 ג'יגה-וואט, מתחילה לחתום על חוזי אירוח ל-AI, השוק עשוי לתמחר אותה מחדש (Re-rating) ולהקפיץ את שוויה בסדרי גודל. אם במודל כרייה הפוטנציאל שלה מוערך ב-10-11 מיליארד דולר, במודל של תשתית AI הפוטנציאל יכול להגיע להרבה יותר מכך, ולשם ההמחשה, ההסכם של CoreWeave, עם חברת הכרייה Core Scientific, במסגרתו היא משלמת 1.50$ לשנה על כל וואט שכור, כאשר החוזה הוא ל12 שנים, משקף סך הכל שווי לוואט של 18$.
לשם ההשוואה: ההכנסה השנתית כמעט שווה לשווי הכולל (1-2$) שהשוק נותן לחברות הכרייה על אותו וואט!
לא כל כך פשוט: האתגרים בדרך לזהב של ה-AI
למרות הפוטנציאל האדיר, המעבר מפעילות כריית ביטקוין לספקית מחשוב עתיר ביצועים (HPC) אינו פשוט כלל וכלל, והוא טומן בחובו אתגרים אדירים שהופכים אותו לבלתי אפשרי עבור רוב החברות. ראשית, ההשקעה הראשונית היא עצומה. בעוד שההוצאה המרכזית במרכזי נתונים מסורתיים הייתה על המבנה והתשתיות, בעולם ה-AI, עלות ציוד המחשוב (GPUs) יקרה פי 3 עד 4 מעלות המבנה עצמו. שנית, פרופיל הסיכון שונה לחלוטין. במודל של אירוח (Colocation) הלקוח נושא בסיכון של החומרה, אך במודל של מחשוב ישיר (Direct Compute) חברת הכרייה רוכשת בעצמה את המעבדים היקרים. היא חשופה לסיכון של ירידת ערך מהירה של הציוד בשל קצב החדשנות המסחרר, ולסיכון שלא תמצא מספיק לקוחות שישכרו את כוח המחשוב. לבסוף, המעבר דורש יכולות תפעוליות וטכנולוגיות שונות לחלוטין, החל מניהול תוכנה מורכב, דרך מתן תמיכה ללקוחות AI, ועד להתמודדות עם תחרות ישירה מול ענקיות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט. מסיבות אלו, רק חברות בעלות גב כלכלי איתן, גישה להון ויכולת ביצוע מוכחת יכולות לשקול לבצע מהלך כה מורכב.
אך עבור אלו שיצליחו, הפוטנציאל הוא אדיר. המהפכה התעשייתית של המאה ה-21 אינה מתרחשת במפעלים, אלא בחוות שרתים. וכרגע, מי שמחזיק במפתחות למפעלים האלה, כלומר, בחיבור לחשמל, מחזיק במפתח לעתיד.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
