יש משפט שחוזר כמעט בכל ישיבת הנהלה לאחר משבר: “המטרה שלנו היא לחזור למסלול”. חברה שמאבדת נתח שוק מבקשת לחזור לצמיחה, בנק שמתמודד עם ירידה ברווחיות מבקש לחזור לביצועים הקודמים, וסטארט־אפ שלא עמד ביעדיו מנסה לחזור למקום שבו הכול עוד נראה אפשרי.
נדמה שהצלחה נמדדת ביכולת לשחזר את מה שהיה. אבל האם נכון בכלל לחזור אל אותו מסלול? האם המציאות שהייתה קיימת לפני המשבר עדיין קיימת? ואולי דווקא הניסיון לשחזר את העבר הוא שמונע מן הארגון לבנות את העתיד?
זו איננה רק שאלה פילוסופית. ארגונים משקיעים משאבים רבים בתחקירים ובהפקת לקחים, אך לא תמיד מצליחים להפוך את הלקחים לשינוי ממשי. אפשר להבין היטב מה השתבש ובכל זאת לחזור על אותה טעות, משום שהלמידה נשארת ברמת ההסבר ואינה מגיעה אל הנחות היסוד שעל פיהן מתקבלות ההחלטות.
לכאורה, זו תובנה ניהולית מודרנית. למעשה, היא מופיעה כבר אצל רבי יצחק עראמה, בעל “עקדת יצחק”, בפירושו לפתיחת ספר דברים.
משה רבנו עומד ערב הכניסה לארץ ישראל. אפשר היה לצפות שידבר על העתיד, על בניין הארץ ועל החזון שממתין לעם. במקום זאת, הוא חוזר אל חורב, אל חטא המרגלים, אל שנות הנדודים ואל המקומות שבהם העם איבד את דרכו.
רבי יצחק עראמה מסביר שמשה אינו מספר היסטוריה בלבד ואינו מבקש לעורר רגשות אשמה. הוא מציג מודל המתאר כיצד אומות, ארגונים ואנשים מתפתחים לאורך זמן.
השלב הראשון הוא השלווה. זהו שלב הצמיחה, היציבות וההצלחה. הארגון מגובש, ההנהגה פועלת, העובדים מאמינים בדרך והמערכת מתקדמת מתוך תחושת ביטחון. התורה מתארת את התקופה הזאת במילים: “ה’ אלוהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב”. בעיני רבי יצחק עראמה, זהו תיאור של מערכת הפועלת בהרמוניה, כאשר כל חלקיה ממלאים את תפקידם.
אלא שדווקא בתוך ההצלחה מתחיל השלב השני: הפחזות.
אין הכוונה לקלות דעת רגעית, אלא לתהליך עמוק יותר. ההצלחה יוצרת ביטחון, הביטחון הופך לוודאות, והוודאות מחלישה את הסקרנות ואת הענווה שהביאו להצלחה מלכתחילה. הארגון מפסיק לשאול אם דרכו עדיין נכונה, משום שהעבר משכנע אותו שאין עוד צורך לשאול.
זהו אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם הניהול: ארגונים אינם נכשלים תמיד מפני שלא ידעו להצליח. לעיתים הם נכשלים דווקא מפני שהצליחו. המודל שהעניק להם יתרון הופך למקור קיבעון. ההחלטות הישנות נהפכות למסורת, המבנה הארגוני הופך למטרה בפני עצמה, וכל ניסיון לערער על המצב הקיים נתפס כאיום.
כאשר הקיבעון פוגש מציאות חדשה, מגיע השלב השלישי: הניוול, כלומר הקלקול והמשבר.
אבל לא המשבר עצמו הוא שמעניין את רבי יצחק עראמה. משברים היו ותמיד יהיו. השאלה החשובה היא מה קורה אחריהם.
כאן מגיע החידוש הגדול שלו. המשבר אינו סוף הדרך. הוא סוף השלב השלישי, והשלב החשוב באמת מתחיל רק לאחריו.
השלב הרביעי מופיע בפסוק קצר: “רב לכם סוב את ההר הזה, פנו לכם צפונה”.
לכאורה, זוהי הוראת מסע. רבי יצחק עראמה רואה בה תפיסת מנהיגות. מטרת המשבר אינה להותיר את העם שבור, אלא לשנות את כיוון תנועתו. העונש אינו היעד; הוא אמור לשחרר את העם מתפיסת העולם שהובילה אותו לכישלון.
לכן העם אינו חוזר לחורב ואינו מנסה לשחזר את ימי ההצלחה הראשונים. הוא יוצא לדרך חדשה מתוך הבנה חדשה.
זהו ההבדל שבין התאוששות לבין תשובה.
התאוששות מבקשת להחזיר את המכירות לרמה הקודמת. תשובה שואלת אם המוצר עדיין פותר את הבעיה שלשמה הוקם. התאוששות מבקשת להעלות מחדש את מחיר המניה. תשובה בוחנת אם הארגון עדיין יוצר ערך. התאוששות מנסה להציל את התוכנית. תשובה מוכנה לבחון מחדש את דרך החשיבה שיצרה אותה.
גם בעולם העסקי ניתן לראות כיצד מנהיגות נבחנת בנכונות לערער על הנחות יסוד ולא רק לבצע התאמות טכניות. כך, למשל, הודיעה לאחרונה קבוצת דיסקונט על בחינת מיזוגו של מרכנתיל דיסקונט לתוך הבנק.
אפשר לנתח מהלך כזה במונחים של חיסכון, התייעלות או מבנה ארגוני. אבל מאחוריהם עומדת שאלה עמוקה יותר: האם ארגון מוכן לבחון מחדש מבנים שנוצרו בעבר, גם כאשר הם כבר הפכו לחלק מהזהות שלו?
אפשר לטעון שהמהלך היה צריך להיבחן לפני שנים, ואפשר לטעון שבעבר התקיימו סיבות טובות לשמור על המבנה הנפרד. השאלה המעניינת באמת איננה אם ההחלטה הקודמת הייתה נכונה או שגויה. השאלה היא אם הנהלה מסוגלת להשתחרר מן ההנחה שמה שהתאים אתמול חייב להתאים גם מחר.
מנהיגות איננה נאמנות להחלטות העבר. היא נאמנות למטרה שלשמה התקבלו אותן החלטות.
הפילוסוף הדני סרן קירקגור כתב שחזרה אמיתית איננה לשוב אל המקום שממנו יצאנו, אלא לחזור אל החיים מתוך אדם חדש. האדם אינו מוחק את עברו, אלא מעניק לו משמעות חדשה. גם אצל רבי יצחק עראמה, העם אינו חוזר לנקודת ההתחלה. הוא נכנס לארץ כאומה אחרת מזו שיצאה ממצרים.
זו גם השאלה שכל הנהלה צריכה לשאול את עצמה לאחר משבר: האם אנחנו באמת משתנים, או רק מנסים לחזור להיות מי שהיינו?
יצא לי לפגוש את השאלה הזאת גם באופן אישי. יש מהלכים עסקיים שמשקיעים בהם שנים של עבודה, בונים סביבם צוותים ומנהלים משאים ומתנים מתוך אמונה שהיעד כבר קרוב. כאשר מהלך כזה אינו מתממש, הנטייה הראשונה היא לנסות לשחזר את אותה תוכנית עם כמה תיקונים.
אלא שבדיעבד, השאלה החשובה אינה תמיד כיצד להציל את התוכנית. לעיתים צריך לשאול מה היינו עושים אילו התחלנו היום מחדש, עם כל מה שאנו יודעים כעת. פעמים רבות התשובה אינה תיקון קטן, אלא שינוי עמוק יותר באופן שבו התקבלו ההחלטות.
אולי זו משמעותו של “רב לכם סוב”. יש רגע שבו גם ניתוח הכישלון הופך לסוג של קיפאון. אפשר להקים ועדות, לכתוב מסמכי הפקת לקחים ולהמשיך להסביר מדוע נכשלנו. אבל מנהיגות מתחילה ברגע שבו אומרים: למדנו. עכשיו משנים כיוון.
מתוך דבריו של רבי יצחק עראמה עולות ארבע שאלות שכל הנהלה צריכה לשאול: האם אנחנו מתקנים את התוצאה או את הסיבה? אילו הצלחות עבר כבר אינן משרתות את העתיד? איזו הנחת יסוד לא העזנו לערער עליה? ואיזו החלטה היינו מקבלים אחרת אילו הקמנו את הארגון מחדש היום?
אם התשובה לשאלה האחרונה היא “שום דבר”, ייתכן שהמשבר עדיין לא הפך ללמידה.
החידוש הגדול של רבי יצחק עראמה איננו שלושת המצבים הראשונים, שלווה, פחזות וניוול. אותם כל ארגון פוגש במוקדם או במאוחר. החידוש הוא המצב הרביעי: ההבנה שמשבר איננו התחנה האחרונה, אלא ההזדמנות הראשונה להתחיל לחשוב אחרת.
ארגונים גדולים אינם ארגונים שאינם טועים. ההבדל הוא שהם אינם מנסים רק לחזור להיות מי שהיו לפני המשבר. הם משתמשים בו כדי להפוך למי שהם צריכים להיות אחריו.
משה אינו מבקש מן העם לשכוח את המדבר, אך גם לא לחזור אליו. הוא מבקש לקחת את הזיכרון, אך להשאיר מאחור את הקיבעון. להפוך את העבר למורה, לא לכלא.
וזו אולי ההגדרה המדויקת ביותר למנהיגות על פי רבי יצחק עראמה: לא היכולת להימנע ממשברים, אלא היכולת להפוך אותם לנקודת ההתחלה של הפרק הבא.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
