דין לייטרסדורף נהנה לדפדף בספר צבעוני, גדול, כבד, שמונח על שולחנו, ספר שפירסמה חברת גוגל לכבוד יובל 25 שנה להקמתה. הוא מפריד בין השליש הראשון של הספר, שמוקדש לטכנולוגיית החיפוש של גוגל, לבין שני השלישים האחרים שמוקדשים לכל שאר האפליקציות והכלים שפיתחה. "אנחנו נמצאים כאן", הוא אוחז בשליש הראשון של הספר, משוכנע בעליל שיום אחד הוא יגיע, כמו גוגל, לשני השלישים הנותרים. ומה שקשה שלא לחשוב עליו, זה שלייטרסדורף וגוגל נולדו באותה שנה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
תזכרו את השם של הסטארט-אפ דקארט (Decart) ומתי קראתם עליו לראשונה, כי יש סיכוי לא מבוטל שתשמעו עליו עוד הרבה. דקארט היא כבר סוג של כוכב שביט בשמי ההייטק הבינלאומיים. היא רוכבת על הגל העצום, הצונאמי, של הבינה המלאכותית (AI) שהולך ומתנשא מעלינו. והיא מתכוונת לעשות משהו יומרני, שונה מכל חברות ה-AI שצצות לאחרונה כמו פטריות אחרי הכסף — היא מתכוונת להמציא את ה-AI מחדש ולהיות הבסיס הטכנולוגי לכל אדם בעולם שירצה להשתמש בו.
האדם שסביבו סובבת החברה הוא ד"ר דין לייטרסדורף (26). בגיל 23 כבר קיבל את תואר הדוקטור מהטכניון, מה שהופך אותו לאחד הצעירים ביותר שזכו בתואר במוסד היוקרתי. הוא נמרץ, מדבר מהר והרבה, מבוע שופע של אמירות והצהרות, עם ידע נרחב ושפע ביטחון עצמי. הוא גדל בישראל, שווייץ וסיליקון ואלי בארה"ב, השלים את התיכון בשנתיים ושלושה תארים אקדמיים במדעי המחשב בארבע שנים, חלקם תוך כדי השירות הצבאי, והוא פירסם מאמרים שזכו בפרסים בינלאומיים והיו יכולים להפוך לעוד דוקטורט אחד או שניים. אין דרך אחרת להגיד את זה, הבנאדם מוכשר.
דקארט הוקמה בשנה שעברה על ידי לייטרסדורף, המשמש כמנכ"ל, ומשה שלו (37), המשמש כסמנכ"ל המוצר. השניים הכירו בשירות הצבאי ביחידה 8200 באמ"ן. זה לא רק הפער בגילים שעושה את החיבור הזה יוצא דופן. שלו הוא בן למשפחה חרדית מבני-ברק, שבגיל 23, כשהוא נשוי עם ילד, החליט להתגייס לצבא והתגלגל בין היחידות עד שהגיע ל-8200. הם באים מעולמות שונים, אבל איכשהו החיבור הזה עובד חזק.
שלא כמו סטארטאפים אחרים, לדקארט היו הכנסות של מיליוני דולרים בתוך כמה חודשים לאחר הקמתה. אבל זה לא היה אפילו הסיפתח של ההתחלה. מיד לאחר מכן היא סחפה שורה של משקיעים, בהם אורן זאב הישראלי-אמריקאי, וקרנות הון סיכון בינלאומיות בהן קרן סיקויה האמריקאית וסגרה שני סיבובי גיוס-הון בתוך חודשיים, בהיקף כולל של 53 מיליון דולר ולפי שווי חברה של 500 מיליון דולר. חצי מיליארד דולר אינסטנט.
בחודשים האחרונים החברה הפכה לנושא החם בעולמות ההייטק. כתבות עליה הופיעו בכל כלי תקשורת שמכבד את עצמו. קרן הענק סיקויה, המשקיעה הראשונה והגדולה, הפיקה ריאיון מיוחד עם לייטרסדורף. אילון מאסק צייץ על זה: "וואו, זה קורה מהר". אמג'ד מסד, מייסד Replit, צייץ: "זה מטורף לגמרי". ביוטיוב, טוויץ' וטיקטוק הגולשים התפלפו. בתוך שבוע מההתחלה החברה ספרה 5 מיליון משתמשים. ולייטרסדורף אומר שזו רק ההתחלה. היעד שלו הוא מיליארד משתמשים, לא אחד פחות.
אפשר להניח שבשלב הזה הקוראים שטרם נחשפו לחברה שואלים את עצמם מה היא בעצם עושה, שכולם כל כך מתלהבים ממנה. ללייטרסדורף לוקח בערך 40 דקות להסביר את זה בדיבור צפוף ומתלהב, שבסופו אתה לא בטוח שהבנת לגמרי מה הוא אמר. יש שם הרבה מילים כמו קונסיומרס ואינפלקשן-פוינט ואינפרה-סטרקצ'ר ו-GPU ובאיזשהו שלב אתה מבין שאפילו לו לא ברור לגמרי לאן כל זה מסוגל להגיע. אבל מה שהוא עושה כרגע זה לפתוח את כל האפשרויות, והן רבות. הפיתוחים של דקארט כבר מסוגלים להאיץ ולייעל ביצועים של שבבים, כמו של אנבידיה, ושל מנועים ומודלים מבוססי בינה מלאכותית.
אפשר להיאחז תחילה בדבר היחיד שדקארט הפיצה עד כה — אפליקציה שמכונה אואזיס (oasis). צריך כמה שניות כדי לקלוט את גודל הבשורה שהיא מייצגת. על המסך רואים את משחק מיינקראפט (Minecraft) הקובייתי המוכר, משחק המחשב הנמכר ביותר בכל הזמנים. אפשר להסתובב במרחב, לטפס על גבעות, לבנות בתים, לנתץ סלעים. אלא שזה לא באמת המשחק המקורי — זה מודל AI ראשון מסוגו בעולם, שאומן לייצר בעצמו את כל חוויית המשחק בווידיאו. אתה מסתובב באחו הירוק, וה-AI מגיב לכל הקשת מקלדת או הזזת עכבר. המציאות הווירטואלית נבנית בזמן אמת, תוך כדי שמטיילים בה, בלי שאף אחד תכנת את זה או תסרט את זה.
קוראים לזה וידיאו מג'ונרט (כלומר מיוצר באמצעות AI) בזמן אמת. אפשר רק לדמיין איך זה ייראה כשהמרחב המוצג יהיה למשל העיר פריז, וה-AI ייצור את הבניינים והרחובות וגם את האנשים וההתרחשויות. חברת ה-AI המובילה בעולם, OpenAI, הציגה לאחרונה אפליקציה בשם סורה (Sora) שמייצרת קטעי וידיאו באורך שניות אחדות, שנדרש זמן רב וממון רב כדי לייצר אותם. אואזיס מייצרת את הווידיאו בזמן אמת ובשבריר מהעלות.
"אואזיס היה דמו חמוד וחשבנו שישחקו בזה כמה אנשים", אומר לייטרסדורף, "זה הדהים אותנו איך זה התפוצץ. זה השתלט על טוויטר לגמרי ומאסק צייץ על זה, הרבה מנכ"לים של חברות AI וחברות גיימינג גם צייצו על זה, ואז זה הגיע ליוטיוב ואז לטוויץ' ואז לטיקטוק, ובאותו יום עברנו את המיליון משתמשים, יותר מהר ממה ש-ChatGPT עשה".
"היינו בטוחים שאנשים ייכנסו לדקה", אומר שלו, "ואז אנחנו רואים שאנשים שיחקו בזה שעות. זה היה מטורף".
ההתנפלות של המשתמשים בעולם על האפליקציה התמימה תפסה את החברה לא מוכנה. כמויות משתמשים כאלה דורשות יכולות תקשורת ועיבוד ענן עצומות. מי שטיפל בכאב הראש הזה היה שלו, מנהל האופרציה: "זה לא רץ לנו, זה לא עבד, נראה היה שהכל קורס, אבל אצל העובדים שלנו אין בלתי אפשרי. הצלחנו בתוך 45 דקות לקלוט את אלפי המשתמשים, להרים עוד ועוד עיבוד בענן, כשאנחנו מפתחים תוך כדי תנועה. יצאנו מהמשרדים בארבע וחצי בבוקר".
כל הדבר הזה קרה כשלייטרסדורף היה בכלל בארה"ב. "הייתי באמצע שום מקום באיידהו", הוא אומר, "אני מגיע לשכור רכב והבחור הנחמד בדלפק מבקש ממני את המייל ואז שואל: 'למה decart.com נשמע לי מוכר? כן, אואזיס, יואו אני משחק בזה מלא, נשארתי עד אמצע הלילה אתמול'. ויואו זה מטורף, פעם הראשונה שנתקלתי בקונסיומר (משתמש) ברחוב".
אז זו אולי הסיבה שאתה מאמין שתגיעו למיליארד משתמשים?
"אנחנו בונים אפליקציה למיליארד משתמשים. זה הכל, זו המטרה היחידה. היינו יכולים לבנות אחלה חברה שתימכר לאנבידיה או לענקית אחרת, אבל אנחנו בונים Billion consumers app".
אין הרבה חברות כאלה, אתה יודע. מטא עם 4 מיליארד משתמשים, גוגל, אפל. זהו בערך. חברה מישראל יכולה להתנהל מול מיליארד משתמשים?
"אתה תמיד מתחיל עם אפס משתמשים, אבל חשוב מאוד לדעת לאן זה הולך, בין אם זה ייקח שנתיים ובין אם זה ייקח עשור. ל-OpenAI היו אפס משתמשים במשך חמש השנים הראשונות. היום הם באזור ה-400 מיליון משתמשים. או שזו תהיה הצלחה מסחרית לחלוטין, או שאחרי חמש שנים זה לא יעבוד ואז נמשיך לדבר הבא הכי מטורף שיש".
דקארט מכוונת את עצמה להיות חברת תשתית. לצורך כך היא מקימה את אחת ממעבדות ה-AI המתקדמות בעולם, ומגייסת את מיטב המוחות שההייטק הישראלי יכול לספק.
3 צפייה בגלריה
''ל-OpenAI היו אפס משתמשים במשך חמש השנים הראשונות. היום הם באזור ה-400 מיליון משתמשים''
(צילום: Shutterstock / jamesonwu1972)
אוקיי, היה לכם דמו מוצלח, התפרסמתם ובניתם רף ציפיות גבוה. מה עושים עכשיו?
"כדי לבנות חברת AI צריך שלושה דברים: נתונים, תשתית, אלגוריתמים. רוב החברות, אפילו אלה שבונות AI, לא עושות את כל השלושה. עושות את זה גוגל, מטא, OpenAI, אנת'רופיק ועוד כמה. זה באמת מאוד מסובך לבנות את כל שלוש היכולות באותו ארגון. אנחנו התחלנו בהקמת מעבדה שתעשה את כל שלושת הדברים, ואפשר לעשות את זה רק באמת עם אנשים מאוד חכמים".
אתם מדברים על התמודדות מול חברות שגייסו עשרות מיליארדי דולר כל אחת, איך תעשו את זה?
שלו: "מדינת ישראל היא מקום סופר מצוין לבנות בו מערכות. הרבה מהתעשייה פה נבנתה על זה. יש פה את האנשים, יש פה חיכוך גבוה עם המחקר, וזה מביא ערך כשרוצים לבנות חברת תשתית".
ממש לאחרונה עברה חברת דקארט למשרדים חדשים במגדל משרדים נוצץ בתל-אביב. חדרים גדולים ומרווחים, קירות זכוכית שקופים, נראה שיש הרבה מקום שמחכה לעובדים הבאים שיגויסו. אין פה שולחנות סנוקר וברז בירה או כל הפינוקים האחרים שמאפיינים חברות סטארט-אפ ותיקות יותר. בשלב הזה כל המשאבים מופנים לדבר אחד — לפתח, לפתח, לפתח.
אפשר להגיד שדין לייטרסדורף גדל לתוך עולמות ההייטק והעסקים. משפחת לייטרסדורף נמנית עם אצולת הממון הוותיקה של ישראל. אביו, פרופ' ערן לייטרסדורף, לשעבר דיקאן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אולי מאוכזב שאיש מילדיו לא בחר ברפואה כדרך חיים: הבכור יואב הוא מייסד ומנהל קרן ההון סיכון YL Ventures. השני, יוני, הוא מייסד ומנכ"ל חברת Indeni. הצעיר, אוריאן (21), הוא הדוקטורנט הצעיר ביותר בתולדות הטכניון אי פעם, ממש בקרוב כנראה ישבור את השיא של אחיו, ואולי הכוכב הבא של ההייטק הישראלי. דודו של דין הוא גיורא לייטרסדורף, היום בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית רמת גן ובעבר בכיר ברפאל ובטלרד. בני דודיו הם אמיר לייטרסדורף, ממייסדי חברת סקייליין וסטארטאפיסט סדרתי, ועינת לייטרסדורף, בכירה ב-Builddots. דוד אחר הוא האדריכל טומס (טומי) לייטרסדורף, ובני דודים נוספים הם יונתן (יויו) לייטרסדורף, מעשירי ישראל ובעל קרן ההון סיכון "אל קפיטל", המסעדנית והסלבריטאית אנדריאה "דושי" לייטרסדורף, וגיא לייטרסדורף, יזם אפליקציות הבילוי לגייז TLV Scene ו-Kiki Scene.
תאר את תחנות החיים שלך ב-26 השנים הראשונות?
"נולדתי בארץ, ואז עברנו לשווייץ ואז פאלו-אלטו בעמק הסיליקון. כשהגעתי לשם הבנתי ששיקרו לי כל החיים כשאמרו לי שאני חכם. אתה מגיע לשם ומגלה שכולם חכמים. היה שם ילד בן 14 שמסיים את התואר הראשון בסטנפורד, והיה ילד בן 17 שהיה כבר בסטארט-אפ השלישי שלו. אני תפסתי את הראש ואמרתי: מה עשיתי 15 שנה עם החיים שלי? הסמסטר הראשון בכיתה י' היה קטסטרופה, עברתי את כל חמשת שלבי האבל. ואז הלכתי למחנכת ואמרתי שאני צריך להדביק את הפער. קפצתי כיתה ועשיתי את יא' ויב' באותה שנה. חזרתי לארץ בגיל 17, עשיתי תואר ראשון, שני ודוקטורט בחמש וחצי שנים, הרוב במקביל לצבא. הייתי מתשע עד שבע בערב ב-8200, ואז יש כמה שעות ללימודים לפני שהולכים לישון".
כנראה שהשלמת את כל התארים בלי שהיית נוכח הרבה בכיתה.
"לא הגעתי לרוב השיעורים. בסמסטר הכי עמוס היו לי 16 או 17 קורסים במקביל, וגם הייתי מתרגל וגם כתבתי מאמרים. אז אין זמן להגיע לשיעורים. למעשה הרבה יותר פשוט ללמוד 15 קורסים מאשר תשעה. בגלל שאי-אפשר להכניס אותם למערכת רגילה, אתה מוצא דרכים אחרות ללמוד, לאו דווקא בשיטה הליניארית הרגילה".
חוויות מסוג חדש
משה שלו גדל גדל הרחק מפאלו אלטו, במשפחה חרדית בבני ברק, עם שבעה אחים ואחיות. בגיל 17 עזב את הישיבה בבני ברק, עבר לירושלים, עבד בעבודות מזדמנות. נשאר דתי אבל פחות חרדי. בגיל 21 התחתן, אחר כך החליט ללמוד ראיית חשבון בתוכנית שמיועדת לחברה החרדית. שלו: "עבדתי בחנות והייתי סטודנט במקביל, בלימודי ערב. ואז היה פיגוע בירושלים, וזה תפס אותי בנקודה כואבת. חשבתי 'רגע, לא עשיתי שירות צבאי'. התגייסתי והצטרפתי לתוכנית 'בינה בירוק' באגף המודיעין".
אתה מרקע חרדי, אבא, מה לך ולחילוני שצעיר ממך ב-11 שנה?
"הייתי ב-8200 בכל מיני תפקידים ורציתי להכיר את עולמות המחקר. אז פגשתי חבר'ה ואחד מהם היה דין. הגעתי עם איזושהי שאלה מקצועית, ופתאום קלטתי שאני מקבל בבן אדם אחד הרבה מאוד. הוא שואל אותי בחזרה מה עושים עם הדברים שהוא חוקר, וזה התפתח לשיחה של ארבע שעות במסדרון, ואחרי זה הלכנו למשרד, וקבענו שוב למחרת. פתאום מצאתי בן אדם אחד שיודע להגיד לי מה אפשרי ומה לא אפשרי, הוא הכיר את כל הטכנולוגיות של 8200, וזה היה מטורף. אז התחלנו לעבוד ביחד".
ואיך נולדה החברה?
לייטרסדורף: "אני לא אתן למשה להחמיא לעצמו, נחסוך לו את זה. אבל בוא נגיד ככה: הייתי במיליון מסגרות בחיים, בארץ, בעמק הסיליקון, ראיתי הרבה אנשים, אבל את כל ה-700 סטארטאפים הבאים שלי הייתי מקים עם משה. תמיד ידעתי שאני אקים סטארט-אפ ולא היה לי מאוד קשה למצוא שותפים, אבל כשמשה ואני נפגשנו, זה היה מאוד ברור על ההתחלה. אנחנו מאוד משלימים אחד את השני".
שלו: "דין אומר לי, תקשיב, זה הזמן, אני מקים חברה. אמרתי קדימה. ואז ישבנו אצלנו בבית על הספה. אחד הדברים שקרו לנו ביחידה זו היכולת לחלום בגדול. ההרגשה שהכל לגמרי אפשרי עם אנשים מאוד טובים. והתחדד לנו שבא לנו להקים חברת דיפ-טק (שמבוססת על מו"פ וטכנולוגיות חדשניות – ט"ש). ישבנו המון ודיברנו האם להתחיל מבעיה או להתחיל מטכנולוגיה עמוקה וזה היה נורא כיף".
הטכנולוגיה הראשונה של החברה היא בתחום יכולת המחשוב והיא פותחה מאוד מהר: יכולת להריץ AI ביעילות גבוהה פי עשרה במרכזי הנתונים של מחשוב הענן.
לייטרסדורף אומר שאחת הבעיות ביצירת וידיאו באמצעות AI כיום היא המחיר שלה – 100 דולר לשעה של וידיאו. בטכנולוגיה של דקארט זה עולה 25 סנט. "זה מאפשר להוציא מוצרים שאחרים לא יכולים. זה מאוד דומה למה שהיה עם גוגל בהתחלה: הם עשו את החיפוש הרבה יותר מהיר והרבה יותר זול מכל האחרים". אחרי אפליקציית אואזיס, שיצאה לשוק לפני כחודשיים, החברה עומדת להוציא שיפורים וחידושים בקצב מהיר. "עד סוף השנה יהיו לנו שלוש השקות מתוכננות של מודלים, ואנחנו בונים סט כלים שיאפשר ליצור חוויות שאי-אפשר היה לחוות אותן לפני הטכנולוגיה שלנו", אומר לייטרסדורף.
היזמים של דקארט היו יכולים להפוך את החברה שלהם כבר היום לכמה מיליוני דולרים בחשבון הבנק ולצאת לפנסיה. מה שמניע אותם הוא משהו אחר – שהוא באזורי האתגר הטכנולוגי והרצון להביא ידע חדש לעולם. "מדי פעם קורה בנקודות מאוד ספציפיות בהיסטוריה, שצץ מוצר שלא פותר בעיה, אלא פותר אלפי בעיות", אומר לייטרסדורף בלי שמץ של מבוכה. מבחינתו, הוא הולך בדרכו של סטיב ג'ובס שהביא את האייפון או של סם אלטמן שהביא את ChatGPT. כמותם, הוא רוצה להתגבר על "איזשהו מחסום אנושי". גלישה באינטרנט מכל מקום במקרה של אפל, יכולת לדבר עם המחשב במקרה של OpenAI, יכולת להפוך דמיון לסרטי וידיאו במקרה של דקארט. "כשהעלינו רעיונות מה נבנה, לא התחברנו לאף בעיה", הוא אומר, "כל בעיה שהגענו אליה, אמרנו 'אוף, רק את זה נפתור?'".
שלו: "הסתכלנו גם על תחום הבריאות, שהוא עצום וסופר חשוב, וגם רצינו משהו ערכי. ואז מצאנו עצמנו אומרים: אנחנו חייבים ללכת לדברים שיפתרו הרבה מאוד דברים". לייטרסדורף: "יש הרבה בעיות קשות שצריך לפתור, אבל את רובן, בהגדרה, לא מעניין לפתור. המטרה שלנו היא לפתור בעיות קשות שנותנות ערך מטורף".
השימושים המסחריים בטכנולוגיה של החברה, אם תצליח, יהיו בלתי נתפסים – החל בפרסומות בווידאו שייבנו עבור כל משתמש אישית לפי מאות מאפיינים שלו, המשך בתעשיית הגיימינג, הפקות הטלוויזיה ועד להוליווד, שתעשה מיליארדים מהפקות וידיאו שמותאמות לכל צופה אישית. ומול נחשול ההכנסות הצפוי, יהיה מאוד קשה לחברה להסתפק במשתמשים פרטיים בלבד. אבל הנה בעיה, שכולנו היינו שמחים שתהיה לנו.
