היה משהו אירוני במיוחד בהחלטה של דונלד טראמפ להעביר את טקס ההשבעה שלו, לאור מזג האוויר הקר בצפון-מזרח ארה"ב, לתוך בניין הקונגרס - המבנה שאליו שלח לפני ארבע שנים אספסוף מתפרע. באמת היה קר מאוד בוושינגטון השבוע, אבל כבר היו טקסי השבעה שנערכו בטמפרטורות נמוכות באותה מידה ואפילו יותר. למשל ההשבעה של ג'ון קנדי ב-1961. היא התקיימה בחוץ, וקנדי נאם בה בלי מעיל בכלל. בהשבעה של ברק אובמה ב-2009 היה גם קפוא וגם ריחף מעליה איום ממשי של פיגוע טרור. היא עדיין התקיימה בחוץ, בנוכחות קרוב לשני מיליון איש. שני הנשיאים הליברלים, שהימין האמריקאי נהג להתייחס אליהם כרכרוכיים, לא שקלו אפילו להעביר את הרגע המפואר של השבעת נשיא חדש לתוך בניין סגור.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
לעומת זאת, הנשיא הקודם, לפני טראמפ, שהעביר את השבעה שלו לתוך בניין הקונגרס בגלל הקור, בשנת 1985, היה רונלד רייגן הרפובליקני - עוד גיבור אלפא של הימין. במקרה של הראשון אגב, אפשר להניח כי העברת האירוע לאולם שאליו יוכלו להיכנס רק כמה מאות המוזמנים שמעניינים אותו, חסכה ממנו את הצורך לטעון כי מיליוני אנשים הגיעו לשדרה המרכזית בוושינגטון - בזמן שהטלוויזיה מתעדת את מה שצפוי היה להיות אחד הקהלים הקטנים בהיסטוריה.
כך או אחרת, האירוניה צעקה. אחרי הכל, ההשבעה הזו תוכננה להיות הרגע הגדול של הגבר הלבן החזק שמחזיר לעצמו את השליטה - זו שמעולם לא באמת איבד - בחברה האמריקאית. על במת המכובדים אמורים היו לשבת יותר מיליארדרים משנכחו בכל ההשבעות הקודמות יחד, וכולם עמדו לחגוג את הניצחון המוחלט. אבל היה קר והגברים-גברים אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס ואחרים, ששילמו לטראמפ בשנה האחרונה עשרות רבות של מיליוני דולרים, ברחו פנימה לחימום.
בנאום הפרידה שלו מהנשיאות בחר ג'ו ביידן להזהיר מצמיחתה של אוליגרכיה חדשה לנגד עינינו בארצות-הברית. הוא ציטט את נאום הפרידה של הנשיא דווייט אייזנהאואר מ-1961, שבו התריע מפני הכוח המופרז שהחל להתרכז בידי תעשיית הנשק, והשווה זאת לכוח המופרז שמתרכז עכשיו אצל ברוני הטכנולוגיה, ה-Bros מסיליקון ואלי, או כפי שהם כבר מכונים: Broligarchs, הברוליגארכים.
אילון מאסק נמצא כמובן בראש החבורה הזו. הוא לא יכול לרוץ לנשיאות כיוון שנולד בדרום-אפריקה ולא בארצות-הברית, אז הוא פשוט קנה אותה. הוא לא היחיד, הוא רק העשיר מכולם. לפני שברח לחימום בבניין הקונגרס, גייס טראמפ תרומות בסך 170 מיליון דולר לטקס ההשבעה שלו, שחלק גדול מתוכן הגיע מעמק הסיליקון. גוגל, אפל (טים קוק שילם מכיסו מיליון דולר), מיקרוסופט, אובר, כולן תרמו מיליונים לנשיא שממנו התנערו רק לפני ארבע שנים, אחרי ששלח המון נוטף זעם לקונגרס. ב-2017, להבדיל, כשטראמפ אסר על מוסלמים משבע מדינות להיכנס לארה"ב, הגיע סרגיי ברין, מייסד גוגל, להפגין נגדו בשדה התעופה בסן-פרנסיסקו. "באתי כי גם אני פליט", אמר אז ברין, יליד מוסקבה שהיגר לארה"ב בגיל שש. בהמשך הצטרפו כמאה חברות טכנולוגיה לגינוי ההחלטה של טראמפ. זה משהו שאי-אפשר לדמיין שיקרה היום. למעשה, נראה שיקרה בדיוק ההפך.
"בקדנציה הראשונה כולם נלחמו בי", אמר טראמפ עוד לפני שהושבע, "בקדנציה הזו כולם רוצים להיות חברים שלי. אולי האישיות שלי השתנתה או משהו". האישיות שלו כמובן לא השתנתה, אבל בדיוק כמו שעשה עבור עשרות מיליוני תומכיו, טראמפ נותן עכשיו גם לברוני הטכנולוגיה את החופש להיות הגרסה הרעה ביותר של עצמם.
"יש טעות בסיסית בהנחה שה-Broligarchs מתקפלים מול טראמפ", אומרת ברוק הרינגטון, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת דארטמאות', "הוא לא שולט בהם, הם שולטים בו".
איך את מסבירה את זה?
"אלה אנשים שמעולם לא הסתירו שהם לא מאמינים בדמוקרטיה וחיכו הרבה שנים למישהו שיהרוס אותה בשבילם. אחרת אילון מאסק לא היה מרשה לעצמו להתנהג כאילו הוא נשיא-שותף. זה אולי נראה שהם משתחווים לטראמפ, אבל בפועל הוא כלי בידיים שלהם והם משחקים בו".
כמה זמן נמשך התהליך הזה?
"עוד בשנות ה-80, תחת רונלד רייגן, נולד הרעיון שהכל יהיה יותר טוב אם המדינה תנוהל כמו עסק. אבל דמוקרטיה זה לא עסק, עסק לא מחויב לדאוג לכולם. עכשיו הגענו למצב שאיש עסקים מדרום-אפריקה, מתנגד חריף של הדמוקרטיה שלא נבחר לשום דבר באמריקה, מנהל את העניינים הבינלאומיים של ארצות-הברית. ואם לא ניתן לו מה שהוא רוצה, הוא יחשיך את הלוויינים שלו מעל אירופה".
חלק מהחיבור של ה-Tech Bros לטראמפ נובע לגמרי מאופורטוניזם - ארבע השנים הקרובות צפויות להיות עידן זהב אמיתי למיליארדרים וטייקוני תעשיות ענק, שרבים מהם גם עברו בחודש האחרון לגור ממש בוושינגטון. כמה חברות בסיליקון ואלי, ובראשן מטא, נמצאות תחת חקירה של סוכנויות פדרליות שונות, וחברות עם טראמפ יכולה לגרום לחקירות האלה להיעלם. השחיתות של טראמפ תמיד הייתה מהמקפצה, ובניגוד לקדנציה הראשונה, הפעם גם לא יופעלו מולה כמעט שום בלמים.
"זו תופעה מפחידה מאוד", אומרת רות בן-גיאת, פרופ' להיסטוריה המתמחה במשטרים טוטליטריים וקריסת דמוקרטיות, "זה מתחיל לאט, כי עוד יש כיסי התנגדות כמו שהיו בארבע השנים הראשונות של טראמפ, ואז זה פתאום מידרדר מאוד מהר. יש פה סקטור כמעט שלם של אנשים שלמעשה שולטים במה שהעולם כולו קורא ושומע כל יום. הם מחליטים מה זה ניוז, מה אמיתי ומה לא, והם התחברו במהירות שיא לאדם שלא מסתיר את הכוונות שלו".
אבל חלק משמעותי אולי אפילו יותר, הוא תרבותי וחברתי. שיאה של ריאקציה גברית - בעיקר לבנה וסטרייטית, אבל לא רק - נגד חברה משתנה, חברה פרוגרסיבית ומתעוררת, כזו שקיבלה את הכינוי Woke. הריאקציה הזו כוללת לא רק מלחמה חורמה בטרנסג׳נדרים, באקדמאים, במדענים, בפמיניזם ובשוויון גזעי, אלא גם מאבק להחזרת חופש הבריונות נגד כל מי שמפריע לגברים האלה בעיניים.
מוול סטריט ועד סיליקון ואלי, גברים מספרים שהם כבר לא מרגישים מחויבים יותר להתחשב תרבותית בנשים, במיעוטים או באוכלוסיות שוליות. "אני מרגיש משוחרר", אמר בנקאי בכיר אחד ל"פייננשל טיימס", "אנחנו יכולים להגיד retard (מפגר) ו-pussy (כוס) מבלי לפחד שיבטלו אותנו. רובנו לא צריכים יותר לנשק ישבנים, כי כמו טראמפ, אנחנו אוהבים את אמריקה!"
רק לפני כמה חודשים פירסם "הניו יורק טיימס" כתבת מגזין גדולה עם הכותרת "מארק צוקרברג גמר עם הפוליטיקה", שבה טען ששתי המפלגות הגדולות מתעבות טכנולוגיה ועיסוק בנושאים פוליטיים, יוביל רק לבדיקות נוספות של החברה שלו. בדיעבד, הכוונה כנראה הייתה שצוקרברג גמר להסתיר את נטיותיו הפוליטיות הליברטריאניות.
כפועל יוצא, בשבועות האחרונים החליט צוקרברג לבטל את מערכת בדיקת העובדות ופתח את שערי הפלטפורמות החברתיות של מטא (פייסבוק, אינסטגרם ו-Threads) לצונאמי של שנאת אוכלוסיות שוליות ומיעוטים. במקביל, הוא עלה כבר שלוש פעמים לרגל לאחוזת מאר-א-לאגו ("הברכיים שלו נראות גמורות", לעגו ב"סאטרדיי נייט לייב"), וחשף את המייקאובר שלו, שכולל אפרו ושרשרת גדולה ("הוא נראה כמו ג'יגולו פורטוריקני", הוסיפו ב"סאטרדיי נייט לייב") בפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן, כדי להראות לכולם איזה גבר-גבר הוא.
"חלק גדול מהחברה שלנו הפך מסורס", אמר צוקרברג לרוגן, "כשאתה מנהל חברה, אנשים בדרך כלל לא רוצים שתהיה אדם חסר רחמים, אבל צריך להוסיף קצת גבריות לחברות שלנו. יש צדדים חיוביים לתרבות שחוגגת אגרסיביות".
הוא טען גם שרק אנשים שראו אותו לוחם ג'ו ג'יטסו, ראו את "מארק האמיתי".
צוקרברג כבר נפגש כמה פעמים עם היועץ הקיצוני ביותר של טראמפ, סטיבן מילר, והבטיח לו כי מטא לא תפריע לסדר היום של טראמפ, בעיקר בכל הקשור למדיניות חיסונים והפסקת יוזמות של גיוון, שוויון והכלה (DEI). כמו הגבר החזק שהוא, האשים צוקרברג את סגניתו לשעבר, שריל סנדברג, שכבר מזמן לא נמצאת בחברה, ב"יוזמות שעודדו את הביטוי העצמי של עובדים בפייסבוק". יום לפני ההשבעה של טראמפ, חגג צוקרברג עם דונלד טראמפ ג'וניור במסיבת מיליארדרים בוושינגטון, בבוקר ההשבעה הלך עם טראמפ לכנסייה (!) ודאג לממן לו את אחת המסיבות בלילה.
אלא שהשינויים שביצע צוקרברג בתקנון של מטא, שנועדו בעצם להראות לטראמפ שהוא לא איזו רכיכה ליברלית ווקית, מעמידים אוכלוסיות מסוימות בסכנה של ממש. למשל: "אנחנו מרשים האשמות של מחלות נפש כשהן מבוססות על מגדר או נטייה מינית" (או במילים אחרות, מעכשיו, מותר לכנות טרנסג'נדרים והומואים "חולי נפש"). המדיניות החדשה מאפשרת גם לקרוא להרחקת הומואים וטרנסג'נדרים ממקומות ספציפיים, וביטלה כלל שאסר על משתמשים לתאר קבוצות שלמות של אנשים כ"זוהמה", או לטעון שאנשים מגזעים מסוימים אחראים להפצת נגיף הקורונה. הוסר גם סעיף שאסר להתייחס לנשים כאל "חפצים ביתיים או רכוש“.
ויהיה עוד שינוי משמעותי באפליקציית המסנג'ר של פייסבוק. משתמשים שרוצים להתאים אישית את הטפט שלהם עדיין יכולים לעשות זאת, אבל לא תהיה להם יותר אפשרות להשתמש בערכות נושא עם צבעי דגלים טרנסג'נדריים או א-בינאריים. אכן, מדובר באביר חופש הביטוי.
"אחת הפעולות שהחברה האמיצה כביכול של צוקרברג נקטה, הייתה לסלק טמפונים שסופקו לעובדים טרנסג'נדרים או א-בינאריים", כתבה השבוע זינאפ טופקי ב"הניו יורק טיימס", "אנרגיה גברית? זה המהלך הכי פתית שלג ששמעתי עליו זה זמן רב".
צוקרברג מחזיק את רוב מניות מטא, מה שאפשר לו לפעול בחודש האחרון במהירות עצומה, כדי להבהיר לטראמפ שהוא עומד עכשיו לגמרי לשירותו. כשטראמפ נשאל אם המהפך שחל בחודשים האחרונים אצל צוקרברג הגיע בתגובה לאיום שלו בקיץ לשלוח אותו לכלא, הוא ענה: "כנראה".
"התקנות החדשות הונחתו בכזו פתאומיות", אומר עובד פייסבוק, "היה כל כך ברור שהם מנסים להספיק את כל זה לפני ההשבעה של טראמפ. זה כזה עלוב להיות גיבור על אוכלוסיות חלשות".
זו גבריות אלפא בעיני טראמפ, ונראה שגם בעיני המנהלים בסיליקון ואלי.
"רוב גברי האלפא פה יותר חלשים מהבת הקטנה שלי".
צוקרברג, כאמור, הוא חלק ממגמה. גם ג'ף בזוס ביטל את מאמר המערכת המסורתי של "וושינגטון פוסט" לפני הבחירות, שעמד להביע תמיכה בקמלה האריס. באמזון גם שוקדים כעת על "דוקו" על הגברת הראשונה מלניה, בתקציב של 40 מיליון דולר. ומי המפיקה הראשית של היצירה? מלניה כמובן. בזוס מקווה שכל זה יגרום לטראמפ לתת חוזים לחברת החלל שלו.
הצעדים האלה, של צוקרברג ובזוס, רק מדגישים את השינוי המשמעותי שהתחולל בעמק הסיליקון, בעיקר בשנה האחרונה, אבל שורשיו נעוצים למעשה כבר בימי הקורונה. ראשי הביג-טק נדהמו מהתארגנויות של עובדים, מפריחת קבוצות דיון פנימיות שעסקו במטרות פרוגרסיביות, מלחצים לנהל מדיניות של גיוון והכלה, ולנקוט עמדה אחרי רצח ג'ורג' פלויד במיניאפוליס. שליטי סיליקון ואלי לא רצו שום דבר מזה, והמרד שלהם החל לבעבע.
6 צפייה בגלריה
האוליגרכיה החדשה. אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, לורן סאנצ'ז ומארק צוקרברג בהשבעה של דונלד טראמפ
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
אילון מאסק, שאמר כי בתו הטרנסג'נדרית "מתה" בעיניו, הוא אמנם הפנים של הטרנד, אבל המוח האמיתי מאחורי התהליך הוא פיטר ת'יל. כמו מאסק, הוא מיליארדר שלא נולד בארה"ב, אלא בגרמניה, אבל שלא כמוהו, הוא עושה הכל מאחורי הקלעים ויכול ללכת ברחוב מבלי שאיש יזהה אותו. ת'יל הפך עם השנים מליברטריאן שגרתי למתנגד לדמוקרטיה, והזרים מיליונים רבים לארגונים אנטי-פמיניסטיים ומכחישי תופעת שינויי האקלים. לפי ביוגרפיה חדשה שלו, כל מה שהוא עושה זו סגירת חשבון של ילד חנון נגד ליברלים ואליטות שדחו אותו. הוא לא לבד במסע הנקמה הזה.
בכלל, הליברטריאניזם המפורסם של סיליקון ואלי הפך מתנועה שהעמידה פנים כי היא מתנגדת להתערבות ממשלתית בכל היבטי החיים - אלא אם מדובר במאות מיליוני דולרים של מענקים ממשלתיים לטסלה - לכזו שמרוכזת כולה בריאקציה תרבותית וחברתית, בעיקר נגד נשים בעמדות כוח. הם נוהים למבנה החברתי של המאה ה-18, אז היה ברור מה מקומו של הגבר, מה מקומה של האישה, ומה מקומו של האדם הלא-לבן ולא עשיר. זה לא מקרה שדונלד טראמפ מעריץ את בית המלוכה הבריטי. גם הוא היה רוצה להיות מלך ארה״ב ולגור בארמון בקינגהאם פינת מאר-א-לאגו.
"בשנות ה-90 עבדתי בכמה סטארטאפים בסיליקון ואלי", אומרת פרופ' הרינגטון, "וכבר אז ראיתי אנשים כמו אילון מאסק ופיטר ת'יל. הם נראו מגוחכים, עם שנאת הנשים שלהם. כל הרעיונות שלהם הם אנטי-כל דבר שהוא לא הם, הם אנטי-האנושות".
המגפה האיצה את התהליך כי היא חיברה כמה תלונות שביעבעו בקרב ה-Bros, שבעיני עצמם הם הוגים חופשיים שלא סרים לשום מרות. חוסיין קסוואני, עיתונאי ופודקאסטר שמסקר את תרבות האינטרנט והפוליטיקה, הסביר לאתר Vox כי ההנחיות של המרכז לבקרת מחלות בימי הקורונה, שדרשו הקרבת חירויות אישיות מסוימות לטובת הכלל, התנגשו עם מה שה-Bros הטכנולוגים מאמינים בו. הם התחילו לראות בעטיית מסכות מעשה בזוי, והפיצו התנגדות קונספירטיבית לחיסונים. זה לא הפריע להם להפריח רעיונות בריאות מופרכים (אוננות הופכת גברים לחלשים ואכילת כבד בקר נא היא דיאטת אלפא אמיתית) ולעשות הרבה כסף מקידום מוצרים מפוקפקים.
"יש אפילו קרם לחות נגד Woke, יש להם כל מיני חומרים מרגיעים לאמבטיות ‑ כל מיני מוצרי טיפול עצמי, שבסופו של דבר מרגיש מאוד נשי אז צריך לעשות עליו סיבוב מאצ'ו כדי לגרום לגברים להרגיש בסדר עם זה", הסבירה הלן לואיס, כתבת "האטלנטיק" לתרבות דיגיטלית. גם הסייברטראק, הטנדר החשמלי של טסלה, בנוי מחומרי הטסטוסטרון הנעלב הזה. "הניו יורק טיימס" קרא לו “מלחמת תרבות על גלגלים”, בין היתר כי מדובר באחת המכוניות הבודדות בעולם שאף אחד לא ישווה לגוף של אישה - אין לה קימורים.
מאסק הוא מקרה קיצוני במיוחד של עור דק, תפיסת עולם ילדותית ובכיינות. לפני כמה שבועות טען מאסק כי הוא אחד הגיימרים הטובים בעולם, אבל גיימר אמיתי ביוטיוב שראה אותו משחק אמר, פחות או יותר, שאין לו מושג. בתגובה העביר האיש העשיר בהיסטוריה של האנושות - ששולט עכשיו בנשיא ארה״ב ויש לו חוזים שהופכים למעשה את כל מדינות המערב לבנות ערובה שלו - 24 שעות בטנטרום מלא, הדליף מסרים אישיים של היוטיובר המסכן וביטל לו את הווי הכחול בטוויטר.
"זה כל כך מוזר", אמר השבוע איש התקשורת הליברלי כריס הייז, "כל כך מוזר לראות את האנשים האלה מוכרים 'גבריות' כחבילת העלבות אינסופית והתבכיינות בלתי פוסקת על הצורך בגיוון תרבותי ועל Woke, ועד כמה העולם לא הוגן ולא נחמד לגברים עשירים. אנחנו נשלטים עכשיו בידי מיליארדרים מוזרים שבטוחים שלהיות גבר אמיתי זה להתנהג כמו בריון פתטי חסר ביטחון ומלא שנאה במקום להפגין אינטגריטי, כבוד ונדיבות. סבא שלי היה שמרן שבשמרנים, לא הסכמתי איתו על כלום, אבל סבא שלי שנא בכיינים, שנא אנשים שמשפילים אחרים והוא בוודאי לא היה כורע ברך ככה בפני דונלד טראמפ".
התהליך הזה הפיך?
פרופ' הרינגטון: "הלוואי שהייתה לי תשובה. אני שואלת היסטוריונים חכמים מה אנחנו אמורים לעשות, ואף אחד לא יודע. היסטורית, תקופות כאלה תמיד נגמרו רק אחרי הרבה מאוד סבל".
הדעה הרווחת בניתוחים שאחרי הבחירות באמריקה היא כי טראמפ ניצח בעיקר בגלל יוקר המחיה. מחירי הביצים הפכו לסימבול. תיאוריה אחרת הייתה שהדמוקרטים איבדו את מעמד הפועלים והפכו למפלגה אליטיסטית של אקדמאים ועשירים. הדמוקרטים אכן איבדו את מעמד הפועלים, אבל הרעיון שלדונלד טראמפ - שמינה 13 מיליארדרים לתפקידים בממשל והאיש העשיר בעולם לוחש באוזנו - אכפת ממחירי הביצים והוא מייצג את מעמד הפועלים המוזנח, מופרך לחלוטין. בסופו של דבר, הסיבה שטראמפ נכנס השבוע לבית הלבן, אחרי שהושבע במקום שאותו ניסו תומכיו לשרוף לפני ארבע שנים, היא שיש לו יכולת מרשימה לשלוט בתשומת הלב של האמריקאים, כי הוא מבין את הצד האפל של ארה"ב וכי האנשים שקובעים מה יראה האלגוריתם לגולשי אינטרנט מכורים רצו שהוא ינצח. עכשיו תבוא הנקמה הגדולה נגד כל מי שחשב שליד השולחן צריכים לשבת לא רק גברים עשירים.
"ידעתי שיום אחד אולי נצטרך לראות איך קפיטליזם ותאוות בצע ושנאת השונה מובילים לעולם שבו אנשים חזקים ישרפו הכל", כתבה השבוע רבקה שואו ב"הגרדיאן", "מה שלא יכולתי לחזות זה עד כמה מביך זה יהיה. התכוננתי לרוע, לחמדנות, לאכזריות, לאי-צדק - אבל ממש לא שיערתי שהאנשים האלה יהיו סתם כאלה לוזרים".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.25
