סגני האלופים בצה"ל כבר לא יזכו לנסוע במכונית BYD החשמלית מדגם "אטו 3": בשבוע שעבר, ברגע האחרון ורק אחרי לחץ ממושך של מומחי סייבר ואבטחת מידע, עצר משרד הביטחון את ההצטיידות ברכב הסיני עבור הקצינים. זו לא הפעם הראשונה שבה עושה צה"ל שימוש במכוניות סיניות. כמה דגמי MG ZS סיניים חשמליים מאבטחים כיום את בסיס הקריה בתל-אביב, וכ-600 מכוניות מדגם הקרוסאובר הסיני החשמלי "צ'רי טיגו 8" נמסרו לקצינים בעלי משפחות גדולות, ונעים כבר ברחבי הארץ. זו הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שחלק מקציניו נוהגים ברכב שנאסרה כניסתו למחנות בעלי סיווג גבוה. לשם כך נותקה לחלוטין מערכת החירום שלו, eCall — שאמורה ליצור קשר אוטומטי עם מוקד חירום במקרה של תאונה — כדי לעקר כל אפשרות לתקשורת ישירה של המכונית עם העולם החיצון.
אבל זה לא מספיק, טוען ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, וכיום ראש תחום סייבר ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מנשרי חושב שיש להתייחס לכלי הרכב החשמליים הסיניים כמערכי איסוף מידע משוכללים. הסיבה: הם כוללים מערכי חיישנים מתקדמים עם יכולות תקשורת, ויכולים לאסוף בקלות נפח עצום של מידע חזותי, קולי ואפילו ביומטרי של נוסעי הרכב ושל סביבת הרכב, ולשדרו ישירות לשרתים בסין; יופי של מודיעין גולמי על אישים, מתקנים ותנועות כלי רכב באזורים מסוימים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
מנשרי לא המציא את הגלגל: רק בשנה שעברה חסם ממשל ביידן מכירה של מכוניות סיניות בארה"ב לאחר שהטיל עליהן מס של 100%, בנימוק שהן מהוות איום על הביטחון הלאומי. "ניתן להתחבר לרכבים אלה או להשבית אותם מרחוק", נמסר בהודעת הבית הלבן. "הם כמו סמראטפונים על גלגלים ומהווים סכנה לביטחון הלאומי", הסבירה שרת המסחר האמריקאית ג'ינה ריימונדו. מצד שני, פרשנים כלכליים העירו מיד, כי עם כל הלהט הפטריוטי — לממשל יש גם סיבות נוספות, פחות תמימות, להקשות על יצרני הרכב הסיניים. למשל, כדי לסייע לחברות האמריקאיות מול התחרות האכזרית מסין.
מבחינת מנשרי, שלא חדל מלפרסם את אזהרותיו מעל במות שונות, אם המכוניות הסיניות מסוכנות, מצלמות האבטחה מתוצרת סין בעייתיות לא פחות. כבר במאי 2018 אסר הממשל האמריקאי על מערכת הביטחון האמריקאית לעשות שימוש במצלמות של שתי חברות סיניות גדולות, היקוויז'ן ודאחוואה. התברר שעם חיבורן לרשת, הן מחפשות מיידית קישור לאינטרנט ומשדרות לשרתים ממשלתיים בסין. משנת 2021 נאסרה מכירתן בארה"ב. בישראל, לעומת זאת, הן מופעלות בהמוניהן, גם בארגונים ממשלתיים, בעיריות ואפילו בצה"ל ובמשטרה.
שואבי האבק הרובוטיים מצוידים כיום לא רק בשבבי WiFi לשליטה מרחוק, אלא גם בלייזרים, במצלמות ובחיישנים המסייעים להם לאסוף את האבק. בדרך הם אוספים גם נתונים רבים על בעליהם. אלה, למשל, יכולים ללמד על השגרה היומית בבית, על גודל הבתים ותכנונם הפנימי (מידע שיכול להצביע על רמת ההכנסה), על מיקומם ועוד. גרסאות עדכניות של שואבי אבק רובוטיים יוצרות ושומרות גם מפה של הבית. כבר ב-2020 חשפו חוקרי חברת אבטחת המידע הישראלית צ'קמרקס חולשות אבטחה חמורות בשואב אבק רובוטי חכם מתוצרת סינית, שבעזרתן האדיבה תוקפים מבחוץ יכלו לקבל גישה מלאה אל כל החומר המצולם על ידי הרובוט.
וכמובן, הרחפנים: אף שכבר ב-2019 אסר הקונגרס על משרד ההגנה האמריקאי לעשות שימוש ברחפנים המיוצרים בסין, ענקית הרחפנים הסינית DJI מחזיקה עדיין בכ-80% מנתח השוק הפרטי באמריקה. לפני פחות מחודש הודיעה מחלקת המסחר של ארה"ב כי היא שוקלת להטיל מגבלות על רחפנים סיניים "בשל חששות לביטחון הלאומי".

מלחמת החורמה שמנהל הממשל האמריקאי בריגול הטכנולוגי הסיני הגיעה באחרונה לשיא עם החלטת ביידן על סגירתה של רשת טיקטוק, שבבעלות חברת בייטדאנס הסינית. אף שפעילותה חודשה השבוע על ידי הנשיא החדש טראמפ בלחץ תומכיו, משרד המשפטים האמריקאי טוען כי טיקטוק לא רק מספקת במה למניפולציות מרושעות — היא גם שואבת באופן שיטתי מידע על מאות מיליוני משתמשיה במערב ועל עמדותיהם, מצנזרת תכנים שאינם נוחים לממשל בסין, ו"היא רק צינור להחלטות ניהול תוכן שמקבלות ישויות סיניות". הטענה היא כי סין יכולה להשתמש בטיקטוק, שכל המידע ממנה עובר לשרתים בסין או בשליטתה, כדי לערער את האינטרסים של ארה"ב וליצור איום ביטחוני באמצעות השפעה על דעת הקהל.
4 צפייה בגלריה


מנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו. "רק צינור להחלטות ניהול תוכן שמקבלות ישויות סיניות"
(צילום: Kevin Lamarque, AP)
לפי כל גורמי אבטחת המידע שעימם שוחחנו בשבועות האחרונים, טיקטוק היא רק קצה קרחון. לפני שלושה חודשים חברו שירותי המודיעין של ארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד להודעה משותפת נדירה: חשפנו רשת של 260 אלף מצלמות, נתבים (ראוטרים) ומכשירים אחרים בעלי גישה לאינטרנט, שממשלת סין השתמשה בהם כדי לרגל אחר ארגונים רגישים בחמש המדינות – מתאגידים וארגוני תקשורת ועד אוניברסיטאות וסוכנויות ממשלתיות ביטחוניות. הרשת, המכונה "טייפון פשתן" (Flax Typhoon), הופעלה אמנם על ידי קבוצת האקרים המזוהה עם הצבא הסיני, אבל דרך תשתיות רשת של חברת אבטחת סייבר סינית לגיטימית ופעילה, "אינטגריטי טכנולוג'י גרופ", הנסחרת אפילו בבורסת שנחאי.
לפני כחודש דיווח "וול סטריט ג'ורנל" כי משרדי המסחר, ההגנה והמשפטים האמריקאיים חוקרים חשדות לפיהם נתבי ה-WiFi הפופולריים המיוצרים על ידי הענקית הסינית TP Link, ותופסים כ-65% (!) משוק הנתבים בארה"ב (ושיעור לא ידוע גם בישראל), מהווים לא פחות מ"צינור" לפריצות סייבר ולריגול מטעם הממשל הסיני. נתבי החברה מותקנים גם במשרד ההגנה האמריקאי, בנאס"א ובסוכנויות פדרליות נוספות. החקירה נפתחה כנראה בעקבות חשיפה של קבוצת חוקרי סייבר מחברת מיקרוסופט, לפיה "גורמים סיניים" הפעילו רשת של נתבים, רובם מתוצרת TP Link, לצורך ביצוע פריצות סייבר למוסדות מחקר, לארגונים ולספקים של מערכת הביטחון האמריקאית. אגב, עם כל הכבוד לחוקריה — מיקרוסופט עצמה אינה חסינה: רק באחרונה נחשפה חדירה מתוחכמת וממוקדת לפלטפורמת מחשוב הענן הפופולרית שלה, שהעניקה לסין גישה למיילים של דיפלומטים אמריקאים בכירים, כולל של שגרירת ארה"ב בבייג'ינג ושל שרת המסחר ריימונדו.
הממשל האמריקני חוקר חשדות שנתבי ה-WiFi של הענקית הסינית TP Link, שתופסים כ-65% מהשוק בארה"ב, משמשים "צינור" לפריצות סייבר ולריגול מטעם הסינים. הם מותקנים גם במשרד ההגנה, בנאס"א ובסוכנויות פדרליות
פרשת הנתבים מזכירה את הצו הנשיאותי הכמו-הזוי שהוציא הנשיא ביידן במארס האחרון, שבמסגרתו תשקיע ארה"ב מיליארדים בהחלפת עגורנים מתוצרת חברת ZPMC הסינית, שפועלים בנמליה, מחשש שהם משמשים לאיסוף מידע חשוב. עגורני הענק נוהגים לשדר למפעיליהם את התקלות שמתגלות בהם, כדי שהטכנאי יקבל בטרם הגיעו ניטור מדויק של התקלה. בדיקה שביצע הקונגרס חשפה שעל העגורנים יש ציוד תקשורת ומודמים סלולריים בהיקפים שלא נדרשים לצורך הפעילות השגרתית שלהם. עגורנים של ZPMC, אגב, מותקנים גם בשלושה נמלים מרכזיים בישראל – באשדוד, בנמל המפרץ הסיני החדש בחיפה, ובנמל הדרום.
כמו נגד טיקטוק, הממשל ניהל קרב קשוח גם נגד ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי. עד 2019 הייתה וואווי ספקית הציוד הגדולה בעולם לרשתות סלולר, והייתה כבר ערוכה לפריסת רשתות דור 5 בכל מקום על פני כדור הארץ. המחירים שהציעה, לפי בדיקת הנציבות האירופית, היו נמוכים באופן חשוד, עד 70% פחות ממחירי מתחרותיה האירופיות אריקסון ונוקיה. במקביל, למדינות ולחברות שהתקשו לשלם סיפקו בנקים ממשלתיים סיניים הלוואות בריבית נמוכה. אבל אז החליט ממשל טראמפ (הקודם), בלחץ שירותי המודיעין של ארה"ב, להפעיל את כל תותחיו הכבדים ולצאת נגד וואווי ומוצריה – פאר תוצרת סין – בחרם בינלאומי גורף.
וואווי, טוענים האמריקאים גם היום, היא שלוחה מסחרית של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שעושה בה שימוש כדי לבנות תשתית ריגול טכנולוגית במערב, שבעזרתה תוכל להפוך את תעבורת המידע בעולם לשקופה עבורה. מי שבונה רשת סלולר יכול לשתול בה בקלות רכיבים פיזיים ו"דלתות אחוריות" שישמשו עבורו לאיסוף, לניתוח ולעיבוד מידע. חקירת FBI מצאה, כי ציוד של וואווי יכול לשבש גם את התקשורת הצבאית האמריקאית, כולל זו הנוגעת לארסנל הגרעיני.
הרגישות האמריקאית בנושא כל כך גבוהה, עד שעובדי מדינה אמריקאים הנדרשים לטוס כיום לסין מחויבים להשאיר את הטלפונים הסלולריים והמחשבים הניידים האישיים שלהם בבית, ומקבלים במקומם מכשירים מיוחדים ש"נוקו" מכל מידע בעייתי. וושינגטון גם מונעת מאזרחי ארה"ב וממחזיקי גרין קארד לעבוד עבור חברות שבבים סיניות מסוימות.

האם האמריקאים מגזימים? זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, כתב ג'וזף הלר ב"מלכוד 22". סקר של CSIS, המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, המתבסס על מידע שפורסם בתקשורת, מונה מאות מקרים של ריגול סיני טכנולוגי נגד ארה"ב מאז שנת 2000 — לא כולל מקרים של ריגול נגד מדינות מערביות אחרות, ריגול נגד אמריקאים בסין עצמה, ניסיונות להבריח פריטים אסורים מארה"ב לסין, ויותר מ-1,200 תביעות גניבת קניין רוחני שהגישו חברות אמריקאיות נגד גופים סיניים.
ארה"ב מעריכה את שווי הקניין הרוחני האמריקאי (כלומר המצאות ופטנטים) שנגנב על-ידי הסינים מדי שנה בכ-600 מיליארד דולר. האיחוד האירופי העריך שעלות הנזק בתחומו היא כ-50 מיליארד אירו ואובדן של כ-670 אלף מקומות עבודה בשנה. ביולי 2023 אמר בייאוש ראש ה-FBI כריסטופר ריי, בכינוס של מנהיגים עסקיים בלונדון: "הגענו לנקודה שבה ה-FBI פותח תיק מודיעין נגדי חדש, הקשור לסין, בערך כל עשר שעות".
4 צפייה בגלריה


"הגענו לנקודה שבה ה-FBI פותח תיק מודיעין נגדי חדש שקשור לסין בערך כל עשר שעות"
(צילום: Shutterstock)
במה מתעניינים הסינים? הנה דוגמה: ז'נג שיאו-צ'ינג, אזרח אמריקאי ממוצא סיני, עובד לשעבר בג'נרל אלקטריק, נידון בינואר 2023 לשנתיים מאסר, לאחר שגנב ממעסיקיו מידע סודי שקשור לתכנון ולייצור טורבינות גז וקיטור, ושערכו נאמד במיליונים. לסינים המידע הזה היה שווה זהב: תעופה וחלל הם בין עשרת התחומים שהם מעוניינים לפתח במהירות כדי להפחית את התלות בטכנולוגיה זרה, ובסופו של דבר לעקוף אותה.
לפי כריסטופר ריי, "סין מתכוונת לבזוז את הקניין הרוחני של חברות מערביות כדי שתוכל להאיץ את הפיתוח התעשייתי שלה ובסופו של דבר לשלוט בתעשיות מפתח". הוא הזהיר כי היא "מחטטת" בחברות בכל מקום, "מערים גדולות ועד עיירות קטנות; מחברות מרשימת 'פורצ'ן 100' ועד סטארטאפים; מתעופה, דרך בינה מלאכותית ועד תרופות. סין מבקשת להפוך למעצמת העל היחידה בעולם, בכל אמצעי שיידרש. הם רודפים אחרי הכל, ומשתמשים נגדנו בכל האמצעים – סייבר, מודיעין אנושי, עסקאות תאגידיות והשקעות".
"חוק הטרור הלאומי", שנחקק בסין בשנת 2016, קובע כי כל חברה סינית חייבת "לתמוך, לסייע ולשתף פעולה" עם רשויות איסוף המודיעין של המדינה. המשמעות: כל יצרן חייב לאפשר לאנשי המשטר גישה לפס הייצור שלו, ובמקרה של מוצר טכנולוגי — גם לקוד המקור. גישה לפס הייצור משמעה אופציה להשתלת "דלתות אחוריות", שמאפשרות פריצה ושליטה אלחוטיות, מרחוק, על קרבי המוצר. "זו פרקטיקה יעילה מאוד", אומרים גורמים מנוסים בתעשיית האבטחה הישראלית, "סין מנצלת את היכולת שלה לייצר מוצרים בזול וברמה טובה — תכונות שמסייעות להפצתם בעולם, ומקילות על תקיפות ואיסוף מידע בעזרתם".
ראש ה-FBI: "סין מתכוונת לבזוז את הקניין הרוחני של חברות מערביות כדי שתוכל להאיץ את הפיתוח התעשייתי שלה ובסופו של דבר לשלוט בתעשיות מפתח"
סוכנות הביון העיקרית של סין, "המשרד לביטחון המדינה" (MSS), התעצמה בשנים האחרונות בקנה מידה חסר תקדים. המטרה: להגשים את חזונו של שי ג'ינפינג, מנהיג סין משנת 2012, להפוך למעצמה הכלכלית והצבאית המובילה בעולם. באוקטובר 2022 קידמה המפלגה הקומוניסטית את ראש ה-MSS, צ'ן וונצ'ינג, להיות איש הביטחון הבכיר ביותר של המפלגה וחבר בפוליטביורו, שבו 24 חברים בלבד. מחליפו במשרד לביטחון המדינה הוא צ'ן יישין, עוזרו הוותיק של ג'ינפינג.
מפת הדרכים השאפתנית של ג'ינפינג היא תוכנית בשם "מייד אין צ'יינה 2025", שמכוונת לעקוף את ארה"ב כמעצמת-על בתחום הטכנולוגיה כבר השנה. היא מגדירה עשרה תחומים שבהם על סין להפוך למובילה, בהם: טכנולוגית מידע, רשתות דור 5, רכבים חשמליים, אנרגיה ירוקה, רובוטיקה, מכשור רפואי וחקלאי, ותעופה.

לפי האתר הרשמי של ה-FBI האמריקאי, תיקים הנוגעים לגניבת טכנולוגיה אמריקאית מהווים היום כשליש מחקירות המודיעין הנגדי של הארגון: "האיום המיידי וארוך הטווח הגדול ביותר על המידע שלנו, החדשנות שלנו והביטחון הלאומי והכלכלי שלנו – הוא זה שמציבה הרפובליקה העממית של סין".
הממשל הסיני מעסיק עשרות קבוצות של תוקפי סייבר; חלקן ממשלתיות ומהוות חלק מארגונים ממשלתיים כמו הצבא הסיני או ה-MSS — וחלקן פסיאודו-אזרחיות. כיוון שהחוק הסיני אוסר על פעילות פרטית של האקרים, הממשל מוכן לעצום עין מפעילות פלילית שלהם ברחבי העולם, ואף מעניק להם הטבות, בתנאי שיתגייסו "למאמץ הלאומי" בתחום פריצות הסייבר. הקבוצות הללו מאפשרות לממשל להתכחש אחר-כך לפעילותן.
אבל לא הכל סייבר. ממשלת סין מפעילה, בין השאר, מ-2008 תוכנית רשמית בשם "תוכנית אלף הכישרונות", שעל הנייר מיועדת למשוך לסין מדענים, חוקרים ואנשי מקצוע מובילים מכל העולם. למעשה, להערכת מומחי ביטחון במערב, התוכנית מתמרצת גניבת סודות מסחריים וקניין רוחני באצטלה כאילו-חוקית. המשתתפים בתוכנית מתקשרים בחוזה עם אוניברסיטה או חברה סינית — שכמעט תמיד מסונפת לממשל — ומכפיפים עצמם לחוקים הסיניים. הם מחויבים לשתף פיתוחים טכנולוגיים חדשים שלהם רק עם סין, ואפילו לגייס טאלנטים אחרים לתוכנית. התמורה היא מענקי מחקר ותנאים אטרקטיביים נוספים. משתתפים רבים בתוכניות האלה הם יוצאי מעבדות, חברות ואוניברסיטאות בולטות במערב, כולל כאלה שבהן נערך מחקר ממשלתי עבור פרויקטים צבאיים ומדעיים רגישים.

"הסינים אוספים כל מידע על כל דבר. הכל מעניין אותם", אומרים נ' ות', שניים מבכירי תחום אבטחת המידע בארץ. "הם לא בוחלים גם במה שנראה לנו אזוטרי. הם יודעים לקלוט ולעבד מידע עצום בעזרת יכולות המחשוב המצוינות שלהם, ולהפיק ממנו בדיוק את מה שהם רוצים לדעת".
ד"ר מנשרי: "לא נתקלתי מעודי בטכנולוגיה סינית שאינה משדרת. כלומר, כאשר מפעילים מכשיר מתוצרת סין, הוא מחפש קודם כל ערוצי תקשורת דרך האינטרנט כדי לשדר מידע לשרתים ממשלתיים בסין. כשאתה אומר לעצמך, מה הם כבר יכולים לעשות עם המידע שאוסף שואב האבק הרובוטי שלי, אתה טועה: בראייה רחבה, הם מבינים כך את אורח החיים הישראלי. סין בנתה מאגרי ענק של מטה-דאטה עם מידע מכל הסוגים, הם מובילים בתחום ה-AI, ויש להם היום יכולת אדירה 'להתיך' את המידע הזה ולהפוך אותו למודיעין בעל ערך".
ד"ר הראל מנשרי: "כאשר מפעילים מכשיר מתוצרת סין, הוא מחפש קודם כל ערוצי תקשורת דרך האינטרנט כדי לשדר מידע לשרתים ממשלתיים בסין. מה כבר יעשו עם מידע משואב האבק שלי? הם מבינים כך את אורח החיים הישראלי"
בפרק מאלף שהוקדש לנושא בפודקאסט "למה סייבר" של החוקרת והטכנולוגית דנית לייבוביץ', מנשרי מסביר את שיטות הפעולה הסיניות דרך דוגמה מתחום אחר — השיטה שבעזרתה מצליחה סין להשלים את משאבי הטבע האדירים שהמדינה הגדולה זקוקה להם: מתכות, אבני חן, יהלומים, כותנה, אנרגיה ועוד. "הם באים למדינות שיש בהן הרבה משאבים כאלה, למשל באפריקה אבל לא רק, ומציעים: בתמורה למשאבי הטבע שלכם נביא אתכם לעולם המודרני, נבנה תשתיות אזרחיות להתפלת מים ולאנרגיה, נבנה לכם כבישים וגשרים ומבני ציבור וגם תקשורת — וגם נעמיד לרשותכם הרבה כסף כהלוואה. ברור לכל שהמדינות הללו לא יוכלו לעמוד בהחזרים, ואז התשתיות שנבנו עוברות עם הזמן לבעלות ממשלת סין. המשטר בסרי לנקה, למשל, התמוטט לאחר שהבעלות על התשתיות במדינה עברה לסין".

"איום זליגת המידע אל הסינים יותר משמעותי אפילו מהאיום מצד מדינה כמו איראן", אומרים נ' ות', "הם לא רק מתכננים. הם מממשים. אנחנו רואים, למשל, בחודש האחרון התקדמות עצומה של ההאקרים הסיניים במהירות הניצול של 'חולשות' תוכנה, המתגלות בעולם, לצורך פריצות חדשות. בעבר זה לקח להם ימים ושבועות. זה מעיד על יכולות עיבוד ומחשוב מתקדמות מאוד. הם משקיעים המון בפיתוח. הסינים גם משתמשים בכתובת IP של מכשירים, גם בישראל, לצורך חדירה לארגונים. ארגונים חוסמים בדרך כלל אוטומטית כתובות לא לגיטימיות. במקום לתקוף ישירות מכתובת IP סינית — הסינים משתמשים בכתובת ישראלית לגיטימית. זה שימוש ב'נדל"ן ישראלי' כדי לחדור ולהתקדם מארגון לארגון, והוא מקשה מאוד על גילוי מקור התקיפה".
4 צפייה בגלריה


רחפן מבית DJI. ישראל משתמשת, אבל רק אחרי שנעקרה יכולת השידור המובנית שלהם
(צילום: Shutterstock)
בכירים במערכת הביטחון מזהירים כבר עשור גם מהסיכון הטמון בעובדה שהמפלגה הקומוניסטית הסינית מחזיקה בתשתיות קריטיות בארץ. החשש הוא שבבוא היום סין עלולה לשתק אותן או לפגוע בהן, ובינתיים היא עושה בהן שימוש כפלטפורמה לאיסוף מידע מודיעיני. כל הגורמים הבקיאים בנושא מסכימים שישראל מהווה מוקד עניין גדול עבור הסינים, אבל, הם טוענים, בארץ — שלא כמו בארה"ב עד כה — קיימת בקרה משמעותית על חומרה ותוכנה בארגונים ובחברות רגישים. גם האספקה של שרתים לשימוש ממשלתי או צבאי נעשית דרך מכרז שכולל תנאי סף ביטחוניים מחמירים. צה"ל עושה אמנם שימוש בציוד מתוצרת סינית, כמו רחפנים מבית DJI, אך רק אחרי שעוקרו מיכולת השידור המובנית שלהם. במשרד התחבורה ביצעו מחקר על סיכוני הסייבר ברכבים מקושרים, ונכתבו נהלים בנושא. בנוסף, המשרד פעל עם מערך הסייבר הלאומי והחברות נתיבי איילון ואלתא להקמת מרכז סייבר לתחבורה חכמה, שייעודו ביצוע בדיקות סייבר ברכבים.
לסין יש אינטרסים רבים גם בעולם הערבי ובאיראן בפרט. כמעט כל התשתיות באיראן מופעלות על ידי חברות סיניות. סין, באופן קבוע, מצביעה נגד ישראל בכל מוסד בינלאומי ומיצבה עצמה כחלק מציר הרשע. מה שלא מפריע לסינים לנהל יחסי מסחר ענפים עם ישראל, להקים שלוחה של הטכניון בסין, ולהשקיע באופן נרחב בנכסים אסטרטגיים ובתשתיות חיוניות בישראל באמצעות חברות סיניות.
ניר בן משה, לשעבר הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), והיום חוקר-אורח בתוכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר במפורש במאמר שכתב בפברואר 2022, כי מאמצי ריגול של סין מתקיימים גם בישראל, הנתפסת כמעצמה טכנולוגית מובילה. סביר גם, מוסיף בן משה, כי מוקד עניין מרכזי עבור המודיעין הסיני הוא מערכת הקשרים המסועפת בין ישראל לבעלת בריתה, ארצות-הברית. בן משה מונה את תחומי העניין המובנים מאליהם: מערכות אמצעי לחימה המפותחות עם ארה"ב או מתוצרתה; טכנולוגיה צבאית ישראלית מתקדמת המיוצאת לחו"ל; וגם האקדמיה הישראלית, שמשתפת פעולה עם מערכת הביטחון מצד אחד ועם מוסדות בסין מצד שני. ישראל, הוא קובע, חשופה מאוד לתקיפות במרחב הסייבר, שתכליתן גניבת ידע: היא מלאה בתשתיות מחשוב, מידע ותקשורת, שניתנים עקרונית לגישה מרחוק.

בניגוד לארה"ב, ממשלת ישראל מסיבותיה נמנעת מ"לכבס את הכביסה המלוכלכת" בפומבי ומלהאשים את הסינים בריגול בשטחה, וקיים קונצנזוס בין מקבלי ההחלטות על המשך שימור היחסים הקורקטיים עם המעצמה העולמית האדירה. מדוברות השב"כ נמסר כי הארגון לא עוסק בנושא תקשורתית.
אם הייתם יכולים, תיאורטית, למנוע מכירה של מכשירים אלקטרוניים סיניים בישראל כדי לסגור את הבעיה הרמטית, הייתם ממליצים על זה?
נ': "שאלה מאוד מורכבת, שיש לה השפעות לא רק בפן הסייברי-טכנולוגי, אלא גם בפן המדיני והכלכלי. התשובה לא חד משמעית. אני חושב שהדבר הנכון הוא לא למנוע רכישה, אלא לתדרך את הציבור איך להשתמש במכשירים בצורה בטוחה".
ת': "למשל, עניין ההרשאות שאנחנו נדרשים לתת בסמארטפון כשאנחנו עושים שימוש לראשונה באפליקציה חדשה. אני מנסה להסביר לאמא שלי כל הזמן: למה לאפשר לתוכנה גישה לכל דבר? או דבר בסיסי כמו החלפת סיסמה — למה לא לעשות זאת? ולמה לקנות בדולר מכשיר שאמור לעלות 100 דולר? ברגע שמוצר עולה דולר, הקונה עצמו הופך להיות המוצר. מישהו רוצה לפתות אותו לרכוש את המכשיר כדי לעקוב אחרי השימוש שלו".
ובמילים אחרות, אנחנו צריכים להתנהל כאילו אנחנו מואזנים, מצולמים ומוקשבים כל הזמן.
נ': "לא צריך לקחת את זה בצורה קיצונית מדי, על גבול הפרנואידי. אבל אם אני יכול לדבר בשם עצמי, אני מקפיד על איזה מוצרים אני קונה ובעיקר באילו אפליקציות אני משתמש".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.25