בסוף הכתבה אספר לכם על פגישה יוצאת דופן שזכיתי להשתתף בה. אבל נתחיל מההתחלה: מהרגע שצפיתי במקרה בהרצאה של דניאל שרייבר ביוטיוב נפשי סערה. זה היה הרגע שבו הפנמתי באמת את גודל השעה שאנחנו נמצאים בה. עד אז התייחסתי ל-AI כמשהו משעשע ומסקרן.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
אבל הדברים שאמר שרייבר טילטלו אותי. לא ברמה האישית, אלא במחשבה על מה נשאיר לבאים אחרינו. איזה מין עולם זה יהיה? אנחנו מתנהלים בהדחקה וזה בסדר, יש לנו הרי המון בעיות דחופות אחרות, אבל זה פשוט מטורף עד כמה העולם שאנחנו רואים בעינינו כעת הולך להשתנות בשנים הקרובות ועד כמה כולם די אדישים ביחס לזה. אנשים קמים לעבודה במקצוע שלא יהיה קיים בתוך שנתיים, כאילו הכל סבבה. כמעט בכל תחום, כמעט בכל נושא - הכל יתהפך על ראשו. זה יהיה מהיר ובמידה רבה גם אכזרי. שום דבר בכמעט כל תחום לא יהיה כשהיה. וזה לא משנה אם זה טוב או רע או לא נורא - מה שחשוב הוא שזה יקרה. איתנו או בלעדינו. ועדיף לא להישאר מאחור.
זימנתי את שרייבר לשיחה כדי לאמוד את מצבנו. השורה התחתונה היא שזה תלוי בנו. זה יוכל להיות עידן של שפע משגשג וזמן פנוי לרוב. אבל זה גם יכול להתפתח לחרבו דרבו. תחגרו חגורות. ממריאים.
דניאל, בוא נתחיל משאלה פשוטה - האם את הכתבה הזו בעתיד תעשה הבינה המלאכותית? היא תראיין אותך במקומי, אולי גם תענה במקומך?
"אני חושב ומקווה שיישארו דברים שאנחנו נעריך בזכות היוצר, ולא רק היצירה. היום אנחנו משלמים פרמיה בשביל איזה תכשיט כשנאמר לנו שזה היה של מישהו מפורסם, או שאיזו אישה בשבט נידח ייצרה אותו על פי מסורת עתיקה. וכנראה שיהיה ערך נוסף בלדעת מה דאום חושב, ולא סתם מחשבות בעלמא, גם בעתיד".
השאלה אם אלו מחשבות בעלמא - או שהבינה תוכל ללמוד את מה שאני חושב כל כך טוב שזה יהיה כאילו אני עניתי?
"הבינה המלאכותית כבר יודעת לחקות סגנון ולבנות 'פרסונה' דיגיטלית, עד כדי כך שהתשובות עלולות להרגיש כאילו הן באות ממך. אבל אני מעריך שאנחנו נעריך יותר את הטור בידיעה שהמחשבות באות ממך - כל עוד אתה בן אדם שאכפת לנו מדעתו, כמו שאנחנו מעריכים את התכשיט בגלל הידיעה שזה תוצר של שבט עתיק (אפילו שחיקוי סיני זול נראה ומרגיש זהה)".
הבנתי. הדפס של פיקאסו נראה כמו המקור, אבל רק המקור שווה מאה מיליון יורו.
"אמת. אבל זה נכון בתחומים של יצירה. ברפואה, משפטים, הנדסה וכו’, כנראה שנעדיף את המכונה".
ההיכרות שלי איתך הייתה דרך סרטון שלך ביוטיוב. צפיתי בהרצאה שלך על AI ועף לי הראש. פשוט ניתק מהמקום. אז בוא, בשביל הסדר הטוב, תציג את עצמך בשני משפטים ותגיד גם כמה מילים על איך התגלגלת לעולמות הבינה המלאכותית, כי החברה שלך ששווה מיליארדים היא בכלל חברת ביטוח, לא?
"אני דניאל שרייבר, בעל, אבא, סבא ומנכ”ל חברת למונייד - שהיא חברת ביטוח שנבנתה על אדני הבינה המלאכותית. כיזם אני מתרגש מטכנולוגיה בכלל ומ-AI בפרט, ודוחף לאימוץ בכל הכוח. וזה עובד - בשנתיים האחרונות החברה הכפילה את ההכנסות, אבל מצבת כוח האדם קטנה. זה דרמטי! בתור מנכ"ל זה נהדר, מעצים ומוסיף ערך ללקוחות ולבעלי המניות, אבל כאבא וכסבא זה מטלטל ומדאיג. לכן הקמתי את מכון מוזאיק, מלכ"ר ששואף לפתח מדיניות בינה מלאכותית לישראל - כך שזו תיטיב עם כלל אזרחי המדינה, ולא רק עם בעלי ההון".
אפרופו תרומה לכלל, אציין גם שילדיך משרתים בסדיר ובמילואים גם במלחמה הזו - דבר שאני באופן אישי מחשיב מאוד.
"שלושתם אכן עושים שירות מאוד משמעותי, אחד כבר קרוב ל-500 יום בצו 8. שירות סופר-משמעותי".
כל הכבוד. ואם כבר מדברים על הדור הזה, האם לאדם צעיר פחות חשוב היום לעשות תואר?
"כן".
תסביר למה, והאם בעיניך זה על גבול המיותר?
"מקצועות שמחייבים נוכחות פיזית ישרדו יותר זמן. הרובוטיקה אמנם מתקדמת, אבל הרבה יותר קשה לייצר ולפרוס מיליוני רובוטים מאשר לשכפל תוכנה. לכן אחיות, גננים, חשמלאים, טבחים, מנתחים, מדריכי ספורט ועוד — יהיו עמידים יותר ממשרות שנעשות מאחורי מסך".
אז מי שרוצה להיות רדיולוגית עדיף שתהיה פולשנית, עיתונאית – כתבת שטח, משפטנית – ליטיגטורית. כל תחום שיש בו זום בלבד, פגיע יותר.
"אתם עובדים במקצוע שאפשר בזום? שם ה-AI תחליף עובדים, כנראה, והתואר פחות חשוב. אבל ה-AI גם תפתח הזדמנות חסרת תקדים ליזמים. אותה בינה שעובדת במקום מישהו במשרד, יכולה לעבוד גם בשבילו במיזם שלו. אינטליגנציה אינסופית היא משאב שמעצים צעירים לבנות, ליצור, ולמצוא משמעות וסיפוק. עם או בלי תואר".
הבנתי. אחד הדברים הקשים במיזם חדש זה שאין משאבים לעובדים. בעולם החדש לא צריך כל כך הרבה מהם. אבל אם אתה לא יזם באופי, יותר בטוח להיות אינסטלטור או נגר ממפתח תוכנה?
"כן. רק אגיד שיזם זה גם חברתי, פוליטי ולא רק טכנולוגי - אבל עוד משהו על לימודים, חנוך: כשאנחנו שואלים 'למה בכלל ללמוד לתואר? מה ייצא לי מזה?' – התשובה האוטומטית שלנו היא 'כדי שתהיה לך פרנסה'. הקשר הזה בין לימודים למשכורת נחלש. האמת היא שזה בכל מקרה חידוש די מודרני. ביוון העתיקה, למשל, school באה מהמילה scholé – פנאי. לימודים נחשבו תחליף לעבודה, לא שלב הכנה אליה.
"גם במסורת שלנו הרעיון של ללמוד לשם לימוד מושרש עמוק. הרמב"ם כתב על מי שעושה את האמת כי היא אמת - לא בשביל רווח ולא מתוך פחד. היום היינו קוראים לזה פשוט סקרנות: רצון להבין, לחשוב ביקורתית, לשאול שאלות, וללמוד כל החיים. ופה תואר נשאר בעל ערך עצמי בלי קשר לפרנסה.
"אם מסתכלים על לימודים רק כקריירה – ה-AI מייתרת יותר ויותר. אבל אם מדברים על סקרנות - AI זו מתנה. כל נער יכול לקבל מורה פרטי ברמה הגבוהה ביותר, בכל נושא, בכל זמן. ככה הפסוק 'חנוך לנער על פי דרכו' יכול סוף-סוף להתממש הלכה למעשה".
נפלא. אולי תדגים לי דרך ענף אחד שעד היום היה פרנסה בטוחה ויציבה - איך למעשה לא תהיה בו תוחלת יותר בשנים הבאות, בעולם של בינה מלאכותית?
"אני מאוד מסופק אם מי שהיום מתחיל תואר בתכנות אי פעם יעבוד כמתכנת. או למשל, כבר היום משרדי עו"ד מקבלים מ-ChatGPT עבודה ברמה יותר גבוהה ממתמחה, אז כמה מאלה שמתחילים תואר במשפטים ימצאו משרה להתמחות? פחות ופחות. כנ"ל בכמעט כל מקצוע צווארון לבן. עסקים רק יעסיקו מישהו שנותן להם משהו שהבינה המלאכותית לא נותנת, והרשימה הזו הולכת ונמחקת בקצב די מהיר".
תשמע, סיפרתי לאנשים על התזה שלך שחייזרים הגיעו והם עובדים בשבילנו ובמקומנו, והרבה אומרים לי: אוקיי, תמיד היו מהפכות שחשבו שבגללן לא יצטרכו עובדים אבל התברר שזה לא נכון, שצריך עובדים, אבל בתחומים אחרים. במקום נהגי כרכרות - נהגי מוניות, במקום ידיים עובדות - טכנאי מחשב וכו’. למה הפעם זה אחרת, למה הפעם מדברים על עתיד עם עשרות אחוזי אבטלה?
"ייתכן שזה יהיה גם הפעם - אני לגמרי לא שולל - אבל אני דוחה את הזחיחות והביטחון של 'גם בעבר זעקו זאב, זאב, ולא היה זאב' מכמה סיבות. ראשית - גם בסיפור ההוא הזאב בסוף בא ואכל את הילד. צריך לשפוט כל אירוע בפני עצמו - ולא לבטל מראש איומים.
"שנית, בעבר המכשירים באמת לקחו לנו את כל המשרות שהם ידעו לעשות. זה הלקח האמיתי מההיסטוריה, לדעתי. במאה ה-18 מעל 90 אחוז מהאוכלוסייה בארה”ב היו חקלאים - היום זה 1.3 אחוז. אז למה זה הסתיים בטוב? כי המכונות של המהפכה הקודמת היו גלמים ולנו היה מונופול על מוחות! אז הם לקחו את העבודה הפיזית, ואנחנו אמרנו 'ברוך שפטרנו' והתמקדנו ביתרון היחסי שלנו: המוח.
"אבל שיהיה ברור: אף מעסיק לא ימשיך להעסיק בני אדם בשום תחום שבו המכונה עקפה אותנו ביכולת. זה ברור מאליו, זו עובדה היסטורית".
ועכשיו השאלה: באילו משרות יישאר לנו יתרון על פני המכונות במהפכה הזו? כשהן עולות אלפית, ויש להן IQ של 200, והן עובדות את כל 8,760 השעות שיש בשנה, ולא רק את ה-1,880 של העובד הממוצא בישראל… איזה מעסיק ירצה בן אדם על פני הבינה המלאכותית? ואיך הם יישארו תחרותיים בשוק?
"ייתכן שיש לכל אלה תשובות שיתגלו עם הזמן, אבל עד אז זה לא אחראי - ודי עצלני - פשוט להגיד 'יהיה בסדר כי בעבר היה בסדר'".
דניאל שרייבר: "שיהיה ברור - אף מעסיק לא ימשיך להעסיק בני אדם בשום תחום שבו המכונה עקפה אותנו ביכולת. זה ברור מאליו, זו עובדה היסטורית"
אלוהים ישמור. אוקיי. אני כבר זקן, אין דבר. בהערכה גסה - תוך כמה שנים מהיום יהיו פה 50 אחוזי אבטלה, ומה בעצם עושים במצב כזה? ממה אנשים יחיו ומה יעשו בכל הזמן הפנוי? פנינו לכאוס, או שיהיה סדר חדש?
"אני לא יודע, אבל הדבר האחראי הוא להניח שבחמש-עשר השנים הבאות הפערים ייסגרו. ולמרות שגם אז כוחות שכנגד - כמו רגולציה וארגוני עובדים - יאטו את קצב אימוץ ה-AI בפועל, זה לא יחזיק לעד, ובכל מקרה זה יגונן בעיקר על עובדים ותיקים, ואילו הבוגרים הטריים יהיו פגיעים מיד".
כלומר שבחמש-עשר השנים הבאות רוב המקצועות יהיו מיותרים. אז ממה אנשים יחיו? ובעוד 20 שנה, כשיהיו 90 אחוזי אבטלה - מה יהיה אז?
"לגבי ממה יתפרנסו: זו שאלה של מדיניות. כי כשבינה מלאכותית מחליפה עובד זה לא כמו גלי אבטלה בעבר. עד היום, אבטלה פירושה הצטמקות של התל"ג. היסטורית, כל אחוז אבטלה צימק את הכלכלה בשני אחוז.
"אבל כשבינה מלאכותית מחליפה אותי היא יותר יעילה ממני - ולכן הייצור גדל, לא קטן. וכל עוד חלק מהשפע הזה חוזר אליי אני אמשיך לצרוך, ואוכל לקנות יותר ממה שיכולתי כשעבדתי. תלוי בזה שהמדיניות לא תיתן לכוחות השוק להעשיר את בעלי ההון על חשבון המפוטרים, אלא תדע למסות את השפע שה-AI מייצרת ולוודא שכל אזרחי ישראל ישתתפו בחגיגה. מספרית זה מסתדר - רוצה המחשה?"
זה סגנון AI לשאול בסוף התשובה "האם תרצה המחשה". נדבקת! אבל אני רוצה.
"אני בעד הכנסה אוניברסלית לכולם - או מס הכנסה שלילי. הנה איך המספרים מסתדרים:
"תדמיין שיש לך משרד של עשרה עובדים – עריכת דין, ראיית חשבון, אדריכלות או תוכנה – ואתה מחליף את כולם ב-AI. אם יש מס הכנסה שלילי או הכנסה בסיסית אוניברסלית (בקיצור - כולם מקבלים משכורת גם אם הם לא עובדים), העסק שלך יצטרך לשלם בערך את עלות עשר המשכורות כמס חדש. במבט ראשון – לא הרווחת כלום. אבל במבט שני:
"יותר שעות: ישראלי עובד בממוצע 1,880 שעות בשנה. ה-AI עובדת 8,760 שעות – פי כמעט חמישה.
"יותר לכל שעה: כבר היום בניסויים מבוקרים AI מבצעת משימות פי שניים-שלושה מהר יותר מבני אדם לשעת עבודה, וקצב השיפור מואץ.
"בפחות עלות: גם אם החזרנו במס את מלוא המשכורות, נחסכת לך בערך שליש מעלות העבודה: אין פיצויים, שכירות, עלויות גיוס, הכשרה או תקורה.
"השורה התחתונה: המשרד שלך מייצר פי חמישה עד פי 50 יותר עבודה (וגם עבודה טובה יותר) בפחות משליש מהעלות. אתה יכול להוריד מחירים ולנגוס בשוק של חברות מעבר לים שעדיין כבולות לעובדים אנושיים.
"ומה עם העשרה ששוחררו? הם דווקא במצב טוב יותר (לפחות כלכלית): האוטומציה מורידה מחירים ולכן היא דיסאינפלציונית. הכנסה בסיסית (UBI/NIT) מאפשרת להם לקנות יותר ממה שיכולים היו עם משכורתם הישנה. ויש להם פנאי להשקיע בהורות, בהתנדבות, בלימוד, בחברה. אריסטוקרטיה מודרנית".
מעודד!
"כמו כל ניסוי מחשבתי, גם כאן דילגנו על הקשיים האמיתיים – החברתיים, הפסיכולוגיים והמעבר עצמו – כדי לחדד נקודה עיקרית: אבטלה בעידן ה-AI אינה עוד מחזור כלכלי. זה שינוי משטר. וכמו בכל מהפכה, מי שלא מאמץ את הסדר החדש – יראה את עושרו עובר לידי מי שכן"
תגיד, מה עם הרובוטיקה? נגיד, ברמת הבית והחיים היומיומיים - עשר שנים מהיום, מה יהיה שונה? יהיה לי רובוט שיעשה הכל במקומי בבית? משפחה תצא לטיול עם רובוט שיסחוב תיקים, יידע לאן הולכים וישעשע את הילדים בשדה התעופה? יהיה נדיר לראות אדם נוהג באוטו? אולי יהיו פלוגות חי"ר של רובוטים עם בינה מלאכותית שיודעים לכבוש לבד שכונות בעזה?
"רובוטיקה בשדה הקרב זו לא עתידנות, זו היסטוריה. גם במלחמות ישראל וגם באוקראינה זה דבר של יום ביומו (יותר באוויר מאשר בקרקע, אבל גם זה ישתנה…)
"רכבים אוטונומיים הם גם לא עתידניים - ככה זה במוניות בסן-פרנסיסקו, אוסטין ועוד. וגם בבית הרומבה כבר מנקה את השטיח, לא? אז כנראה שזה ימשיך להתפתח, גם מבחינת יכולות וגם מבחינת עלויות, ונראה רובוטים ביותר ויותר תחומים - מגמה, כאמור, שכבר בעיצומה".
בשלב זה שרייבר שולח לי לינקים לדברים שיש כבר היום בצבא האמריקאי ונראים כמו מדע בדיוני, ואני תוהה מתי הרובוט ישתלט עלינו.
דניאל, שאלתי פעם את הצ'ט אם היה רוצה להשתלט על העולם, איך היה עושה את זה. הוא ענה לי שלדעתו היה גורם לי לחשוב שהוא בעדי ומשתלט בלי להילחם בי. כלומר לא הייתי מבין שהוא משתלט עליי. זו הייתה תשובה חכמה, ולכן מלחיצה. אתה רואה מצב אפוקליפטי שבו הגולם יקום על יוצרו?
"החשש הוא במקום. מסיבות נכונות אנחנו נעביר עוד ועוד החלטות ומטלות למכונות (הן יהיו זולות, אמינות, חכמות - וזה יהיה מהלך רציונלי). בד בבד זה מעצים את התלות שלנו, ואת הנזק שייגרם אם הן לא ינצלו את כל היכולות האלה לטובתנו. איום אחד מה מפצחנים שפתאום יגידו לכל הרכבים בישראל לפנות שמאלה חזק, או ינצלו את הבינה במיליון דרכים אחרות - ואיום שני זו בינה שלא aligned איתנו ופוגעת בנו, במכוון או בטעות. אני פחות מתעסק בתחומים האלה - יותר בתעסוקה - אבל ראוי להתייחס לאיומים האחרים בכובד ראש".
היום הבינה המלאכותית מאוד פוליטיקלי-קורקט בקטע אפילו מגוחך. אני מניח שהתחרות תשנה את זה ויהיו גרסאות סיניות או איראניות שיהיו פרועות לגמרי, לא?
"אין ספק. וכבר היום יש מודלים מאוד עוצמתיים - כמו DeepSeek הסיני - שהם לגמרי Open Source. אפשר להוריד אותם, לשחק עם המשקולות חופשי. שים לב ל-Grok שאי-אפשר להאשים אותו בפוליטיקלי קורקט".
נכון. תוך כמה זמן להערכתך אני אראה סרט קולנוע ולא אדע להבחין אם זה שחקן אמיתי או AI, ושאלה נגזרת מכך: מה הדרכים להילחם עם פייק ניוז בעתיד? איך נדע מה אמיתי ומה לא?
"ממה שצפוי להיות בקרוב - אני לא חושב שתהיה דרך להבחין. כבר כיום ה-AI מסוגלת להפיק קטעי וידיאו קצרים – מחמש שניות ועד דקה – ברמה סבירה. יש טכניקות שמחברות קטעים כאלה לכדי דקות ארוכות, והמחקר כבר מצביע על אפשרות ל'וידיאו אינסופי' באמצעות מודלים מודולריים. כלומר, המגבלה היא פחות טכנולוגית ויותר של איכות, קוהרנטיות ונרטיב.
"קצב ההתקדמות מהיר מאוד – פי כמה מהכפלת השבבים שהכרנו מ'חוק מור'. יכולות הווידיאו כמעט מכפילות את עצמן כל חצי שנה-תשעה חודשים. אז מתי סרט מלא? סביר: בתוך שלוש-ארבע שנים יופיעו סרטים באורך מלא (90 דקות ומעלה) שיופקו בידי AI בלבד, אולי עם התערבות מינימלית של עורכים אנושיים".
אני מניח שכמו שהמחשב מנצח את האדם בשחמט, יהיה רואה חשבון טוב מאדם רגיל ועורך דין עם ידע AI שמהירותו גבוהה משל עורך דין רגיל. למעשה, זה נכון גם עכשיו בתחומים רבים, אבל בתחום היצירתי אני חייב לומר שהוא מאוד חלש. לכתוב מכתב לעירייה במקומי הוא יודע מעולה והגוגל נראה לידו לפעמים כמו פקסימיליה, אבל לספר סיפור הוא בעיניי לא באמת יודע וההומור שלו הוא הומור אבא מביך במקרה הטוב - למה זה ככה?
"תסתכל על המגמה - לא על הרגע. ה-AI כותבת מכתבים, מייצרת תמונות וסרטונים, מפגינה הומור. האם היא מוצלחת היום מאשר מלפני שנה? התשובה היא: לאין שיעור יותר. אני בעל כישרון ירוד בציור ובצחוקים - ואותי היא כבר עוקפת, אז זה רק עניין של זמן! הנקודה היותר-עמוקה היא להבין שאנחנו יודעים שרשת נוירונים מסוגלת לייצר הומור ברמה של דאום - מהסיבה הפשוטה שזו המכניקה שבה דאום מייצר הומור. אני לא מכיר שום סיבה - לא אמפירית ולא תיאורטית - להאמין שיש איזשהו דבר בעל ערך שאפשר לעשות עם נוירונים שרצים במוח אנושי, שה-AI לא תוכל לעשות עם נוירונים שרצים בסיליקון. שום דבר".
האם ה-AI תחליף גם פסיכולוג, ואיך זה ייראה בעצם?
"אני מקווה שכן. יש לנו מצוקת מטפלים קשה בארץ, והצורך הוא אדיר. הניסוי המבוקר בהקצאה אקראית הראשון בצ’אטבוט פורסם במרץ, והתוצאות הראו הישגים שמשתווים למטפלים אנושיים בטיפול בדיכאון וחרדה. התברר גם שלעיתים אנשים מוכנים יותר לחשוף מידע רגיש בפני מערכות בינה מלאכותית, כי הן נתפסות כבלתי שיפוטיות, מה שיכול להוביל לשיח כן יותר. חוץ מזה המערכות זמינות 24/7 ובחינם. בעתיד יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. מעבר לשיחה עם צ׳אטבוט בכתובים, כבר היום השיחה עם AI כמעט משתווה לבני אדם - ובעתיד אני צופה שכך יהיה גם בזום - כך שזה ירגיש מאוד אנושי, ויסמלץ את העולם שאנחנו מכירים ומרגישים איתו בנוח".
דניאל שרייבר: "לעיתים אנשים מוכנים יותר לחשוף מידע רגיש בפני מערכות בינה מלאכותית, כי הן נתפסות כבלתי שיפוטיות, מה שיכול להוביל לשיח כן יותר"
מה שלושת הדברים החשובים ביותר שראש ממשלת ישראל צריך לעשות כדי שישראל תהיה מוכנה לעידן הזה?
"קודם כל, לשים יעד משמעותי ופומבי, בסטייל של ג'ון פ' קנדי, ולהחליט שמדינת ישראל בתוך שנה עד חמש תוריד מסים ב-15 אחוז, תוך שהיא מכפילה את איכות השירות ומשפרת זמני תגובה בכל זרועות הממשלה. זה ישפר את ה-AI פי עשרה. אפשר לעשות את זה, אבל רק על ידי אימוץ סיטונאי של ה-AI, זה יוריד עלויות וייתן זריקת מרץ למאמצי הבינה המלאכותית בארץ.
"דבר שני - לאמץ תוכנית למס הכנסה שלילי, או הכנסה אוניברסלית. הבינה המלאכותית עלולה לגרום לאבטלה רחבה לצד שפע גדול - וחובה מוסרית וכלכלית לוודא שכל אזרחי המדינה ייהנו מהשפע וייצאו נשכרים. היום כ-45 אחוז מהתל"ג הולך להון, ואני מציע לנעוץ את החלוקה הזאת, ובחקיקה לוודא שלא מגדילים את העוגה הכלכלית, כך שתמיד 55 אחוז ילכו למשקי הבית. כך נהיה במציאות של הורדת יוקר המחיה לכולם על ידי שירותים ציבוריים חינמיים, לימודים חינם לכל החיים, תחבורה ציבורית חינם ועוד".
יפה. כלומר שגם אם לא תרוויח המון, איכות החיים תשתפר. יהיה אתגר חדש, לוותר על התחרותיות והחזירות ולמצוא סיפוק מדברים נוספים שאינם להרוויח כסף. תמשיך לעודד אותי, לסיום.
"זה קל. עם הנהגה אחראית וחושבת לטווח ארוך, קל לדמיין מצב די אוטופי: המכונות עובדות בשבילנו, והעושר הלאומי עולה ועולה. אם ב-25 השנה האחרונות התל״ג עלה בלמעלה מ-300 אחוז - הצמיחה ב-25 השנה הבאות עשויה להיות הרבה מעבר. אם באמת נשכיל לאמץ מדיניות חלוקתית ראויה, זה אומר שלא יהיו עניים בארץ, ושרמת החיים של כולנו תעלה משמעותית - גם אם אין לנו עבודה. כנראה שגם המדע יפרח. לא מעט גבולות והרבה מחלות וקשיים יהיו נחלת העבר. ואם באמת עשינו עבודה טובה ומחושבת, גם נפתח תרבות פנאי ונחנך לסקרנות, להתנדבות, לשיפור עצמי ולעוד כל מיני ערכים עתיקים ויהודיים שיעזרו לנו לעשות שימוש משמעותי עם כל הזמן והמשאבים שיעמדו לרשותנו. כל הטוב הזה לא יקרה בכוחות עצמו - ולכן אני לא בטוח שהפוטנציאל הזה יתממש - אבל אני צמא להנהגה שתדבר במונחים שכאלה כחזון לשנת המאה של מדינת ישראל".
לאחר שצפיתי באותה הרצאה ביוטיוב, ובגלל שאני אדם סקרן ואובססיבי, יזמתי פגישה שהתפקיד שלי בה היה בעיקר להקשיב. בפגישה השתתפו דניאל שרייבר, שאת משנתו הכרתם כעת, ד"ר מיכה גודמן וראש הממשלה לשעבר (ולפי סוקרים רבים גם לעתיד) נפתלי בנט. מטרת הפגישה הייתה לנסות להבין מה האתגרים שעומדים בפני המדינה בעולם שבו הבינה המלאכותית מחליפה אותנו בערך בכל תחום, ואיך צריך להיערך לעולם החדש הזה מבחינה מוסרית, כלכלית ובכלל. שרייבר הוא המומחה הישראלי מהחשובים בתחום, כנראה החשוב בהם; מיכה גודמן הוא מהוגי הדעות החשובים שהצמיח הדור שלי; ונפתלי בנט הוא אדם שכך או אחרת, יהיה חלק משמעותי מאוד בהנהגת המדינה הזו בעשור הגורלי הבא עלינו לטובה.
בחזונו של בנט ישראל מדינת ישראל המובילה העולמית ב-AI, כאשר מערכת החינוך מבצעת מהפכה של ממש, כשה-AI מלמדת והמורים מחנכים. בנט לא חושש מהעידן הזה אלא מצפה לו. הוא מתמוגג ומחבק את הצונאמי הטכנולוגי הזה, מדבר על איזה מורה נפלא תהיה ה-AI ואיך בכל רגע נתון הוא יודע בדיוק במה אתה מתקשה, איך אתה מתקדם, איך להסביר לך בצורה מיוחדת שאתה תבין, בסבלנות אינסופית. הוא בקיא מאוד בתחום, גם דרך חברות ישראליות שהוא מנסה לעזור להן לפרוץ את הדרך. הוא גם מדבר על הרגולציה. זה דרמטי בעיניו. בעיניו המדינה שתכביד הכי פחות, תגיע הכי רחוק. אם יש תחום שעומד לפני שינוי דרמטי, צריך לחבק זאת מסיבה פשוטה: במוקדם או במאוחר זה יקרה, ומי שיקדים ירוויח. אם ועדי עובדים או כוחות שוק אחרים יחסמו באופן כוחני שינויים, המדינה תישאר מאחור.
ד"ר מיכה גודמן מסביר את הדבר הבא: בתוך כעשור אנחנו נכנסים לעידן חדש בתולדות האנושות. עד היום אינטליגנציה יצרה טכנולוגיה, מהיום טכנולוגיה מייצרת אינטליגנציה. קשה להגזים בהשלכות של ההיפוך הזה. ההשלכה המרכזית של ההיפוך הזה היא האצה בלתי נתפסת של הקצב שבו המציאות משתנה.
תחשבו כמה האנושות השתנתה ב-150 השנים האחרונות. תדמיינו אדם שהיה הולך לישון בשנת 1875 והיה קם היום, מה הוא היה רואה? כשהיה מנסה להבין את העולם, הוא היה עושה את מה שכולנו עושים, מבין את העולם החדש באמצעות הקטגוריות הישנות שלו. הוא לא היה מצליח, והיה נכנס להלם מוחלט. האיש הזה הוא אנחנו, אנחנו הולכים לחוות שינוי של 150 שנה במהלך עשר השנים הקרובות.
הדרמה האמיתית של הבינה המלאכותית היא לא התוכן של השינוי, אלא הקצב שלו. ההיסטוריה תשתנה בקצב שהוא הרבה יותר מהיר מהיכולת שלנו להתאים את עצמנו אליו. זה האירוע.
ומה אני חושב? שזה לא משנה מה אני חושב. אנחנו בעיצומו של האירוע וצריך לנסות ליהנות ממנו. להיות מספיק חכמים כדי לשפר באמצעותו את המקום שבו אנו חיים.
בידינו הדבר.
