יום שלישי השבוע חגגה תוכנת אקסל, אחד הכלים החזקים והמשפיעים ביותר שיצרה תעשיית התוכנה העולמית, יום הולדת 40 שנה. כשנולד אקסל, גיליון הנתונים המפורסם של מיקרוסופט — ודווקא בגרסה למק של אפל היריבה — לא היה הראשון מסוגו: "לוטוס 1-2-3", שקדמה לו, שלטה בשוק. אבל מה שהחל ככלי פשוט וממוקד עבור מנהלי חשבונות ורואי חשבון, צמח עם השנים לתוכנה עוצמתית, חובקת עולם, שסייעה להניע את מהפכת המחשוב האישי. מסטודנטים ועד מנכ"לים, מיזמי סטארטאפים ועד גופי ממשל — אקסל נמצאת כיום בשימושם של כ-800 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
מה שפחות ידוע הוא, שנתח מכריע מן ההצלחה המסחררת הזו, שהניבה ומניבה למיקרוסופט מיליארדים לאורך השנים, נזקף לזכות מאות עובדי קבוצת המפתחים הישראלית של אקסל בהרצליה, ולשניים העומדים בראשה וחולשים גם על עובדים בארה"ב ובהודו — תמר צרויה בר זכאי, 54, ויאיר הלמן, 56. צרויה והלמן, מוותיקי מיקרוסופט הבינלאומית ומבכיריה (הלמן סוגר בחברה 28 שנים, צרויה "רק" 16), שניהם תושבי אבן יהודה, אחראים אישית לזינוק שביצעה אקסל, במיוחד בעשור האחרון, מגיליון אלקטרוני טכני משעמם לפלטפורמת אונליין עדכנית, שבימים אלה עוברת מהפכה בזכות הבינה המלאכותית.
צרויה, אגב, מככבת בשנתיים האחרונות גם בעמודי האינסטגרם והטיקטוק של מיקרוסופט ישראל: סרטוני הטיפים בהשתתפותה זכו עד היום במצטבר למיליוני חשיפות, לעשרות אלפי לייקים ולשיתופים רבים. "עוד לפני שהצטרפתי לקבוצה", היא אומרת, "ניהלתי את כל הבית באקסל למעקב אחרי כספי המשפחה, לחישוב כדאיות של הצעות למשכנתה, וגם לדברים פשוטים יותר. טסתי אז הרבה לחו"ל, וכשההורים שלי היו באים לשמור על הילדים, תמיד חיכה להם קובץ אקסל מודפס, עם חלוקה לפי ימים — מה צריך לשים בסנדוויץ' לכל ילד, מתי מסתיים בית הספר, אילו ילדים לקחת לאיזה חוג ומתי, מי מסיע, מי מחזיר. אבי תמיד היה אומר לאחיות שלי: 'תלמדו מתמי, אצלה יש דף מסודר, אין שאלות, הכל ברור'".
2 צפייה בגלריה
צרויה בר זכאי והלמן. "כשההורים שלי היו באים לשמור על הילדים, תמיד חיכה להם קובץ אקסל מודפס עם המשימות" | צילום: עידו ארז
בנתה פעמון בגיל 7
בעולמות ההייטק, השניים הללו, שהם גם חברים אישיים, הם עופות נדירים, הן בגיל והן ברמות הוותק במקום העבודה. "כשהתחלתי פה כסטודנט", צוחק הלמן, נשבעתי לעצמי: אני לא אהיה כמו אבא שלי, שעבד כל חייו במקום אחד. והנה, אני עדיין במיקרוסופט. אנחנו קבוצה של 15-10 איש בחברה, פלוס-מינוס באותם גיל וותק, שכולם מחזיקים היום בתפקידים בכירים בישראל".
הלמן, סגן נשיא במיקרוסופט ומנהל הפיתוח הראשי של אקסל, בעצם ממונה על ה"הארדקור", על הקרביים של התוכנה. בין השאר, הוא והצוות הגדול שבניהולו הציגו ב-2010 לראשונה את גרסת האונליין של אקסל, שמאפשרת לעבוד עליה בכל דפדפן בלי להתקינה במחשב. עוד הם פיתחו, בין השאר, פיצ'ר בשם "נוסחה לפי דוגמה", שמאפשר לתת למערכת דוגמה או שתיים בלבד ולקבל על המקום נוסחה המתארת אותה, וגם את האפשרות לייבא נתונים ישירות מהאינטרנט או סתם מצילום של טבלה.
הלמן, אב לשלושה, בהם תאומים בני 26, נולד בקריית-ביאליק וגדל במעלות. "הייתי ילד מחשבים", הוא מספר, "אבא שלי, שעבד ברפאל, קנה מחשב, ואיכשהו לימדתי את עצמי לתכנת עליו". אחרי שירות בצה"ל ביחידה מובחרת למד הנדסת מחשבים בטכניון. למיקרוסופט הצטרף כסטודנט, ושנים עסק בתחומי החיפוש, הסייבר ובסיסי הנתונים. לפני 11 שנים, אחרי שהות של ארבע שנים במטה החברה בסיאטל, הצטרף לקבוצת אקסל שבדיוק הוקמה בארץ.
אם הלמן אחראי על הפיתוח, צרויה, ילידת ירושלים, גם היא אם לשלושה, אחראית על ה"פרודקט", ניהול המוצר, קביעת הצרכים והחזון, והגדרות האסטרטגיה והנראות שלו. למעשה, היא אחת מארבעת בכירי מיקרוסופט, שקובעים את האסטרטגיה העולמית של אקסל. "תמיד אהבתי טכנולוגיה", היא מספרת, "לאורך עשרות שנים אבי התגאה בכך שאת הפעמון בדלת הבית בנתה הבת שלו בגיל 7". בצה"ל שירתה כפקידת מבצעים בחיל האוויר, ועם השחרור למדה מדעי המחשב, סטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל-אביב. בהמשך עבדה כ-9 שנים ב"נוקיה-סימנס נטוורקס", שם ניהלה קבוצה בישראל, בהודו, בסין ובפולין.
למיקרוסופט הגיעה אחרי לידת הבת השלישית ("חיפשתי שינוי"). בתוך זמן קצר המריאה גם היא עם משפחתה לארבע שנים במטה החברה בסיאטל, שם ניהלה את תחום האנטי-ספאם של Outlook.
אם בהתחלה קהל היעד של אקסל היה מצומצם יחסית, בעיקר אנשי פיננסים שחיפשו כלי מהיר ומדויק לחישובים מורכבים, הוא התרחב עם השנים באופן דרמטי. כמעט כל עסק, קטן כגדול, משתמש באקסל לניהול נתונים ולניתוחם, ממעקב אחר מכירות ועד ניהול מלאי. הוא הפך לתוכנת ברירת המחדל לכל מי שצריך לעבד מידע: מנהלי משאבי אנוש, אנשי שיווק, מנהלי פרויקטים, ואפילו עיתונאים. סטודנטים משתמשים בה לניהול תוכנית הלימודים, חוקרים לניתוח תוצאות מחקרים, משפחות לתכנון הוצאות חודשיות, ואמנים — ליצירות יוצאות דופן. בלאס-וגאס מתקיימת מדי שנה אליפות העולם באקסל, ה-FMWC, שנמשכת 3 ימים ברציפות. אירוע הגמר האחרון שודר גם ברשת ESPN וגם ביוטיוב וריתק יותר מ-100 אלף צופים.
מתי חלה התפנית, שהפכה את אקסל למה שהיא היום?
יאיר: "בשנים 94'-95' היו שתי התפתחויות חשובות. הראשונה, היכולת לבצע חתכים: למשל, מתוך רבבות שורות של נתונים, להתמקד במכירות רבעון באסיה. השנייה, הוספנו לאקסל את VBA, שפת תכנות פנימית קלה, שמאפשרת לכל אחד לייצר פעולות אוטומטיות שלא ניתן להגדיר בנוסחאות. פתאום, הרבה אנשים, גם אם לא למדו תוכנה, יכלו לבנות לעצמם פתרון אישי, ספציפי, לצרכים שלהם. VBA הפכה בבת אחת לשפת התכנות הפופולרית בעולם. ב-2007 עברנו ממקסימום 64 אלף שורות בטבלת אקסל למיליון שורות, ואקסל הפכה לתוכנה שיודעת לטפל בכמות נתונים עצומה".
תמר: "והייתה היכולת לשתף פעולה בעבודה על קבצים. תחשוב שאתה ואני עובדים על אותה טבלה במקביל: אני מעדכנת תא מסוים וגם אתה בדיוק מעדכן אותו. ונניח שאתה רוצה לעשות Undo לעדכון האחרון שלך — איך לא תבטל את העדכון שלי?"
יאיר: "השינוי הכי דרמטי אירע כשסאטיה נאדלה מונה למנכ"ל. אם פעם היינו אומרים 'ווינדוס זה שלנו, של מיקרוסופט, אז את המוצרים הכי טובים נוציא עבורה', הוא החליט שאנחנו נתאים אותם גם למק ולאנדרואיד ולאייפון ואפילו לדפדפן; שנהיה איפה שהמשתמשים נמצאים. כך יצרנו את גרסת 'אקסל בענן', שניתן לגשת אליה דרך הדפדפן ויודעת לעשות בדיוק אותם חישובים כמו בגרסת המחשב. זה היה שינוי טקטוני, אתגר שחייב השקעות אדירות בכסף ובכוח אדם".
תמר: "הענן מבטל את כל הסיבוך והאופרציה בניהול גרסאות, בהתקנות, בהתאמות ובהדרכה; התוכנה כל הזמן מעודכנת 'דרך האוויר'. היום, כל מי שפותח אקסל בכל מכשיר, בכל פלטפורמה, רואה אותו דבר. החל מהשלב הזה יכולנו להפוך את 'אקסל אונליין' לפלטפורמה שמובילה חדשנות: אנחנו נעזרים בקהילת אוהדים מטורפת, שרוצה לתרום ולהשפיע על המוצר, מה שמאפשר לנו לנסות כל הזמן רעיונות חדשים".
בחודשים האחרונים מיקרוסופט משלבת כבר כלים מתקדמים של בינה מלאכותית בתוך התוכנה. אקסל החדשה, מצוידת ב-Copilot, כלי ה-AI של מיקרוסופט, יודעת לנתח טקסטים, להציע דרכים יעילות יותר לסידור נתונים, "לנקות" אותם משיבושים וטעויות, ולייצר נוסחאות מורכבות על סמך הוראות מילוליות. היא מסוגלת גם לגלות תובנות חבויות בנתונים ולייצר סיכומים ודוחות בצורה אוטומטית.
בינה מלאכותית בלי הזיות
תסלחו לי, אבל מבחינתי מאז ומעולם אקסל היא עולם מסתורי של טבלאות, נוסחאות ומספרים, שאין לי מושג איך לתפעל אותו.
תמר: "אקסל הייתה תמיד גם בשימוש ביתי, אבל באמת בעיקר אצל אנשים שידעו איך להשתמש בה: איך מארגנים את הנתונים, אלו נוסחאות קיימות בכלל, איך עושים סיכום ואיך עושים ממוצע. אני זוכרת את עצמי בכנס למורים בלונדון, מבצעת איזה מהלך בסיסי, טריוויאלי, באקסל, ופתאום אני שומעת מן 'וואו' כזה בקהל: רוב האנשים בכלל לא ידעו שאפשר לעשות דברים כאלה בתוכנה.
"היום, בעזרת הבינה המלאכותית ו-Copilot אתה כבר לא צריך להיות מומחה. והגאווה שלנו היא שהקבוצה פה בישראל אחראית על תחומים מהותיים במהלך הזה".
איך אתם מגיעים אל מי שמתקשה למצוא עצמו בטבלאות?
תמר: "יש כבר אופציה של צ'אט בתוכנה. נניח שיש לך מידע על כל אנשי המכירות שלך, ואתה רוצה לדעת מיהם השלושה המובילים בחודשים מסוימים באזור מסוים. אתה יכול לשאול את זה בשפה חופשית ותקבל תשובה במקום. אנחנו גם מסבירים לך מה עשינו, צעד אחר צעד, בשפה פשוטה".
כלומר, אני מנסח לאקסל משימה בדיוק כמו שאני מנסח ל-ChatGPT?
תמר: "כן, ובאקסל אתה לא צריך אפילו לספק את המידע, אנחנו אוספים אותו בשבילך מאחורי הקלעים. ואם התוצאה לא מוצאת חן בעיניך, אתה יכול לכתוב, למשל, 'לא התכוונתי לשנת 2024 אלא ל-2025'".
עד כמה הנתונים הבסיסיים שמגיעים לתוכנה צריכים להיות מסודרים?
תמר: "אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם בישראל זה 'להבין' נתונים. לפעמים אתה לא צריך אפילו לכתוב מה אתה רוצה, כי אחרי שבנית פעם אחת טבלה — אקסל כבר הבינה, תירגמה את זה לנוסחה, ומחר ומחרתיים ובעוד שנה ושנתיים היא תחשב בדיוק באותה דרך".
באקסל AI אין את תופעת ה"הזיות" שמוכרת בתחום?
יאיר: "ברגע שאקסל הבינה מה אתה רוצה ואתה אישרת, מעכשיו רץ הקוד, או הנוסחה, עם מאה אחוז התאמה והתמדה לאורך זמן. עכשיו החישוב כבר לא בנוי על AI; זו כבר נוסחה, ואין בה את האלמנט הרנדומלי שיוצר את ה'הזיות'".
תיתכן אקסל בלי טבלה?
תמר: "כן. אתה יכול לעבוד עם צ'אט, או עם 'סוכן' (agent) ולבקש מילולית מה שעולה על דעתך. אבל, בסופו של דבר, כדי להפוך את המידע שלך למשהו שיש לו מתכונת קבועה, שחוזר על עצמו, אנחנו מתרגמים את זה לדאטה — לנוסחה, לטבלה, לקוד — איזשהו אלמנט אקסלי. מתברר, שלרוב הצגת אינפורמציה בצורה של טבלאות דווקא נוחה למשתמשים.
"למשל, יש לך מאגר לקוחות עם נתונים מסוימים, ואתה רוצה לשלוח להם ברכה אישית לשנה החדשה, שתהיה ייחודית לכל אחד. אתה כותב טקסט לדוגמה, ואקסל מבינה מה אתה רוצה לעשות. היא משלימה לך את כל הטבלה, פותחת חלון, מסבירה מה ולמה עשתה, אתה מאשר ונוצרת נוסחה. וכשתוסיף עוד רשומה חדשה, היא תשולב אוטומטית".
מי בכלל מדפיס היום
איך אתם יודעים שזה מצליח?
תמר: "כשרק התחלנו ב'אקסל אונליין', ראינו שרוב המשתמשים לא ערכו בזה קבצים. עם הזמן התחלנו לראות עריכה קלה ואחר כך גם מסיבית, ופתאום ראינו שעושים פונקציות, ומוסיפים טבלאות, ושיש קפיצה בשימוש ובמספר המשתמשים החוזרים. זה היה שינוי מקצה לקצה. אותו דבר אנחנו רואים גם ב-AI היום, כשאנשים מגלים שזה פשוט עובד. היום אני כבר לא כותבת נוסחאות בעצמי. אני מתעצלת ואומרת לצ'אט מה אני רוצה, נותנת דוגמה או שתיים וזה עובד".
איך אתם יודעים מה להוסיף לתוכנה ומה לנפות ממנה?
תמר: "יש לנו תהליך, שכולל 'טבעות' של לקוחות שאנחנו מעבירים דרכם את המוצר בצורה ניסיונית, ומקבלים פידבקים. לאקסל יש קהילת אוהדים, אנשים פרטיים וחברות גדולות. אז אנחנו כל הזמן זורקים רעיונות ומנסים אותם עליהם.
"אחד הדברים שאתה לומד מהר מאוד בתור מנהל מוצר זו צניעות: אתה לא יודע הכל. כשהתחלנו לעבוד על 'אקסל אונליין' ונדרשתי להחליט על סדרי עדיפויות, אמרתי לעצמי: מי עוד מדפיס היום משהו, לא צריך פקודת הדפסה. אבל אז התברר ש-20 אחוז עדיין משתמשים במדפסת. כך שעד כמה שהצוות שלי יהיה מגוון, עדיין אנחנו לא יכולים לנחש מה מאות מיליוני משתמשים רוצים".
אני בטוח שיש לכם כלי מדידה.
תמר: "בוודאי. מיקרוסופט מודדת לפרטי פרטים כניסה של משתמשים חדשים, נטישה, חזרה של משתמשים ועוד. למדנו בהדרגה, שלדעת כמה רישיונות מכרת זה לא מספיק: אם לא נתת למשתמש ערך אמיתי הוא לא יחדש את הרישיון, לכן חשוב לדעת עד כמה הוא עושה שימוש בחודש הראשון אחרי הרכישה, בשלושת החודשים שאחריה, וכך הלאה. ואז אנחנו בודקים כמה פעמים בחודש הוא משתמש בכל פיצ'ר".
אתם יודעים מיהם המשתמשים שלכם?
יאיר: "חס וחלילה. אנחנו מחויבים לפרטיות ברמה הכי גבוהה. אסור לי לדעת מי אתה, מה הגיל שלך, מה המקצוע שלך, איזו נוסחה כתבת. שום דבר. אבל אנחנו יכולים לדבר על סטטיסטיקות. אנחנו עושים שמיניות באוויר להבין בכל זאת את הצרכים בדרכים אחרות ולשדרג אותם. אתה, כמשתמש ספציפי, לא מעניין אותי, אבל אני יכול לדעת בעזרת ניתוח פנימי שלנו שיש עוד עשרות אלפי משתמשים שעובדים באקסל כמוך".
תמר: "כלומר, אנחנו יכולים לדעת, למשל, אם משתמשים בתוכנה אנשים שרמת הידע שלהם באקסל נמוכה. לא משנה אם הם רופאים או נהגי מוניות או שרברבים".
איך ייראה אקסל בטווח של חמש שנים מהיום?
תמר: "בקצב שבו מתפתחת הטכנולוגיה היום, מוגזם להתיימר לדעת איפה נהיה עוד חמש שנים. אבל אני יודעת להגיד שה-AI יפגוש את המשתמשים ממש ב'רצפת העבודה', וייתן להם הצעות שיזניקו את המהירות והיעילות שלהם. חוץ מזה, המשתמש ינהל צ'אט עם התוכנה; מצד אחד של החלון תראה את הצ'אט, ומצד שני את טבלת האקסל שמתפתחת ומשתנה עם השיחה. זה לצד זה. כמו ב'גוגל טרנסלייט'. עם מה שאנחנו עושים היום עם AI, אנחנו משפיעים על הדרך שבה מאות מיליוני משתמשי עובדים ברמה היומיומית. אנחנו משנים את העולם".
יאיר: "הצרכים עדיין יישארו, אבל נהפוך את הפתרונות ליותר קלים ונגישים".
ונצטרך פחות עובדים.
יאיר: "לא. עם אותם עובדים נוכל לעשות הרבה יותר: אם קודם הם עבדו מול 30 לקוחות, עכשיו הם יוכלו לעבוד מול 300, ואתה תוכל להבין את העסק שלך בצורה יותר עמוקה, לכוון אותו לשווקים יותר מדויקים. נוכל להגיע למקומות שבכלל לא יכולנו להעלות קודם בדעתנו".
תמר: "לא יודעת אם זה ביזארי, אבל היפנים כותבים קורות חיים באקסל. הרבה אנשים משתמשים באקסל לתמונות: הופכים כל תא בטבלה לפיקסל, ממלאים בצבע ויוצרים עבודות אמנות מטורפות"
יאיר: "כשהתחלתי פה כסטודנט, נשבעתי שלא אהיה כמו אבא שלי, שעבד כל חייו במקום אחד. 28 שנה אחרי, אני עדיין במיקרוסופט. אנחנו קבוצה של 15-10 איש באותו ותק, שמחזיקים בתפקידים בכירים בארץ"
דברים שלא חשבתם שאפשר לעשות עם אקסל
- יצירות אמנות: אמנים דיגיטליים משתמשים בצביעת תאי הטבלאות של אקסל לבניית יצירות מורכבות, כאשר כל תא משמש למעשה כפיקסל, לאחר שמשנים אותו לריבוע מושלם. חברת Datarails יצרה כך את אוסף אמנות ה-NFT הראשון מסוגו שנוצר באקסל, עם עבודות המתארות תמונות מהמשבר באוקראינה.
- פיתוח משחקי וידיאו: מבנה הרשת הגיאומטרי המדויק של התאים באקסל הוא קנבס מושלם למשחקים בסגנון רטרו. מפתחים עצמאיים יצרו משחקים בתוכנה בעזרת שפת ה-VBA הפנימית, כמו גרסאות לסנייק, טטריס, מיינקראפט ומונופול. המשחק הפופולרי ביותר שנוצר הוא "פק-מן באקסל".
- תכנון ובניית רובוטים: באמצעות קומבינציה של נוסחאות ופקודות VBA, אפשר לדמות את התנועות של רובוט תעשייתי, למשל, ולראות איך הוא מגיב לפקודות שונות.
- סימולציות: ניתן לדמות באקסל תהליכים פיזיקליים. תנועת קליע למשל: על ידי הזנת פרמטרים כמו מהירות התחלתית וזווית, ניתן לחשב באמצעות נוסחאות את מיקום הקליע ולבנות את מסלולו המדויק.
הפיל שבחדר: פרשת 8200
קשה לתאר את עוצמת המבוכה שמעוררת במיקרוסופט פרשת החסימה החלקית של שירותי הענן שלה בפני יחידה 8200. קשה להעריך, במקביל, את עוצמת הנזק שנגרם לישראל בעקבותיה: הוא חורג בהרבה מניתוק מחוות שרתים כזו או אחרת. מדובר בתקדים שעלול להקרין על תעשיית ההייטק כולה.
למיקרוסופט הלא-רשמית מערכת יחסים אינטימית עם ישראל: מרכז הפיתוח שלה בארץ היה הראשון שפתחה מחוץ לארה"ב, והוא אחד משלושת המרכזים החשובים של מיקרוסופט בעולם. כ-30 קבוצות מוצר שונות מפתחות כאן את מוצרי הליבה הכי רגישים שלה – מחציתן, למרבה האירוניה, בתחום הסייבר, האבטחה והשמירה על הפרטיות.
נכון, החיבור לישראל הוא בראש ובראשונה ענייני: הכישרון, המוטיבציה, החשיבה המקורית שיוצאים מכאן שווים לה הון. אבל מי שעוקב אחרי הדינמיקה הפנימית במיקרוסופט לאורך השנים יודע שמדובר בהרבה יותר מזה. היא גם רוכשת כאן חברות, מאמצת סטארטאפים, מסייעת לחברות וארגונים להטמיע טכנולוגיות, וגם תורמת מיליונים בשנה למגוון עצום של מטרות חברתיות. לפני שנתיים השיקה "אזור שירותי ענן", שמאפשר אחסון נתונים מאובטח בישראל. לא במקרה התייצב המנכ"ל סאטיה נאדלה עצמו לפני 4 שנים לפגישה ההיא עם מפקד 8200, שהסדירה את השימוש של היחידה בשרתי הענן של מיקרוסופט; לא במקרה העמידה החברה את שירותיה ושרתיה לטובת מערכת הביטחון מיד לאחר 7 באוקטובר, בלי אבל ובלי חבל, לטובת הניסיונות להציל את החטופים.
בשנתיים האחרונות מתמודדים כל ראשי ענקיות הטכנולוגיה עם מערכת לחצים אדירה להפסיק את קשריהן עם ישראל. עובדים פרו-פלסטיניים צדים אי-מיילים מפלילים, עורכי דין נשכרים לעבור על הסכמים משפטיים; ההפגנות משבשות כל אירוע פנימי. הטכנולוגיה שלכם, מאשימים אותם, מסריחה מדם. היא רוצחת ילדים בעזה.
ההאשמה הזו רוכבת אמנם על גל הזעם המציף את העולם, אבל נוגעת בעצב רגיש אצל ראשי החברות הללו — מול הצרכנים שלהן בכל רחבי הגלובוס וגם מול בני משפחתם בבית — הלגיטימיות המוסרית. מול הלחץ הזה, שמתכתב עם הזוועות על מסכי הטלוויזיה, אין מנכ"ל גלובלי שיכול לעבור לסדר היום. במיקרוסופט ניסו להיאחז בתחילה בבדיקה חיצונית שניקתה אותה מסיוע מלחמתי לישראל, אבל נלחצו לקיר אחרי התחקיר המפורט של "הגרדיאן" ונאלצו להזמין בדיקה נוספת, מעמיקה יותר.
מי שיכלה ולא השכילה לחסוך מעצמה את הפארסה היא כמובן מדינת ישראל. בעיתוי הכל כך רגיש הזה, אפשר היה להיות קשוב יותר לאזהרות השקטות של החברים במיקרוסופט, אפשר היה גם להימנע בייתר קפדנות מחריגה מתנאי השימוש — הרי קיבלנו אצבע, למה צריך את כל היד. ואפשר היה גם, כשהנורות האדומות נדלקו, לצאת בזמן.
על המחדל הזה, סביר להניח, לא תקום ועדת חקירה, אבל כולנו נשלם.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.25
