פרופ' שי שלו-שורץ עדיין נמנה עם חברי סגל בית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. יש לו חדר ומספר טלפון בקמפוס, אבל הוא לא ממש מגיע אליו. "אין לי כבר זמן ללמד", הוא אומר בצער, "יש סמינר אחד שאני משתתף בו, אבל בסך הכל יש לי פחות זמן ללמד". שלו-שורץ הוא אחד המוחות הפוריים בעולם חקר הבינה המלאכותית ולמידת מכונה, שכתב ספר שהפך לטקסט-בוק של לימודי ה-AI, פירסם מאות מאמרים אקדמיים שצוטטו עשרות אלפי פעמים וקיבל שורת פרסים. כל רגע שהוא לא מקדיש למחקר, הוא אובדן לעולם האקדמי.
הסיבה ששלו-שורץ (49) לא מגיע לחדר שלו בקמפוס היא שהוא משמש כיום כ-CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי) של חברת הרכב האוטונומי מובילאיי, יועץ וחבר דירקטוריון בחברת הבינה המלאכותית AI21, מייסד שותף בחברת הרובוטיקה מנטי רובוטיקס, מפתחת הרובוט החדש "מנטיבוט 3" שיושק בקרוב, ומייסד שותף בחברת AI חדשה ומסקרנת שנקראת 2AI (דאבל AI). עם משכורת שנתית של שש ספרות בדולרים, בתוספת כמות נכבדה של מניות, כל רגע שהוא לא מקדיש לפיתוח טכנולוגיה הוא בזבוז זמן עסקי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
5 צפייה בגלריה
פרופ' שי שלו־שוורץ. "הרבה מהמשקל של מה שקורה בתחום שלנו הוא לא רק באקדמיה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ניכר בו, בשלו-שורץ, שהוא נקרע בין שני העולמות. אל לימודי הבינה המלאכותית הוא נקלע ממש במקרה, אבל מאז הפך את התחום למרכז חייו. אל העולם העסקי הוא נגרר כמעט בעל כורחו, על ידי חברו לסגל האוניברסיטה ומאז גם חברו האישי ושותפו, פרופ' אמנון שעשוע. למעשה, בכל החברות ששלו-שורץ פעיל בהן, הוא נמצא לצידו של שעשוע. בין השניים יש כימיה יוצאת דופן.
איפה נפגשתם?
"אני הייתי מתרגל של קורס 'מבוא ללמידת מכונה' שאמנון לימד. הוא הכריח אותי לבוא להיות יועץ של מובילאיי".
לא רצית?
"האמת שלא. זה סיפור מעניין, כי באתי לאוניברסיטה והמטרה שלי הייתה להיות מדען. ואז אמנון אמר לי — 'בוא תיתן יום בשבוע ייעוץ למובילאיי', ואני אמרתי — 'אני מתחיל עכשיו באוניברסיטה, אני רוצה להתמקד במחקר, עזוב אותי... מה אני צריך?. עברה שנה ואז הוא בא אליי שוב – 'עכשיו אתה כבר לא חדש באוניברסיטה אז אתה יכול לבוא יום בשבוע'. וככה הגעתי למובילאיי".
אתה מרגיש היום שפספסת את היכולת להתפתח כחוקר?
"אני חושב שהרבה מהמשקל של מה שקורה בתחום שלנו הוא לא רק באקדמיה, אז במובן הזה אני לא מרגיש שפספסתי. אני מרגיש שאני עושה דברים מעניינים, ובסוף המטרה היא לעבוד על משהו שגורם לך לרצות לקום בבוקר ולהגיע לעבודה ולהיות שמח".
ויש גם משכורת שונה מהמשכורת באוניברסיטה.
"אני לא יכול להגיד שזה מה שמניע אותי בחיים. זה כמובן יתרון של עבודה בתפקיד בכיר בתעשיית ההייטק, אבל זה בטח לא המנוע שמעיר אותי בבוקר".
צריך רק כמה דקות במחיצתו של שלו-שורץ כדי לגלות מה המנוע שלו: הבינה המלאכותית. השיחה הופכת במהירות להרצאה מרתקת על חזית הטכנולוגיה והחידושים האחרונים בנהיגה אוטונומית, רובוטים הומנואידים (דמויי אנוש) ובינה מלאכותית של מדענים. כמו הרבה בכירים בחברות הייטק, לדבר על הטכנולוגיה זה אזור הנוחות שלו. בניגוד להרבה אחרים, הוא לא נשאר בכותרות ובפראזות שנועדו להלהיב, אלא יורד לעומק הקרביים של הטכנולוגיה.
אם לסכם את ההרצאה, אז אוי, איזו תקופה נהדרת זו בטכנולוגיה. הכל קשור להכל: המכונית האוטונומית לרובוט הביתי, אימון הבינה המלאכותית לאימון מערכת הנהיגה. אנחנו נמצאים בעידן שבו הבינה המלאכותית מבשילה ונוגעת בכל הטכנולוגיות, מתיכה אותן זו לזו.
5 צפייה בגלריה
פרופ' שי שלו־שוורץ עם "מנטיבוט 3". "יש מורכבות יותר גדולה ברובוטים"
(צילום: Mentee Robotics)
מנטי רובוטיקס (Mentee Robotics) שהוקמה ב-2022 על ידי שעשוע, שלו-שורץ ופרופ' ליאור וולף — מפתחת רובוט ביתי לסיוע בעבודות הבית. השבוע נחשף ב"ממון" הדור השלישי של הרובוט, המכונה "מנטיבוט". מדובר בדגם מתקדם, חטוב ומעוצב בגובה 1.75 מטר ובמשקל 70 ק"ג, עם ראש בעל חמש מצלמות (שתי "עיניים", שתי מצלמות צידיות ואחת בעורף), 31 מפרקים שמבוססים על מנועים חזקים מפיתוח עצמי של מנטי, כפות ידיים דמויות אנוש עם עשר אצבעות וכוח רב בכל אצבע, ויכולת נשיאת משקל עד 25 ק"ג — מה שהופך אותו לאחד הרובוטים החזקים בעולם. מנטיבוט יתחרה בשוק הזה שנמצא לקראת נקודת רתיחה מול הרובוטים של טסלה ושל חברת Figure AI ועוד שורה ארוכה של רובוטים סיניים. מה שייתן לו עדיפות בולטת זו הבינה המלאכותית שלו. הוא מסוגל להבין הנחיות קוליות ולפעול על פיהן, הוא לומד את הסביבה בה הוא נמצא ויכול לנווט בתוכה באופן עצמאי והוא מחקה פעולות של בני אדם ויכול לחזור עליהן שוב ושוב. בקרוב הוא עשוי לנוע על קו הייצור של מכוניות חדשות, לשנע חבילות כבדות במחסנים לוגיסטיים או לעבוד מול כור היתוך לוהט או בתוך מקרר מזון קפוא. מי שרוצה אותו כדי לעשות ספונג'ה בבית יאלץ לחכות מעט.
שלו-שורץ אומר שאפשר לחשוב גם על מכונית אוטונומית כסוג של רובוט. המכנה המשותף לשתי הטכנולוגיות הוא יציאת הבינה המלאכותית מהמחשב אל העולם הפיזי. "פיזיקל AI", קוראים לזה. ובכל זאת, אמנם עשר שנים, אולי יותר, אנחנו שומעים כמה זה מסובך לפתח נהיגה אוטונומית, אבל מול הליכה של רובוט בתוך בית מגורים עם תינוק וכלב — לא בטוח מה יותר מסובך ומסוכן. "זה לא סתם שאת חברת מנטי הקמנו הרבה שנים אחרי מובילאיי. באמת יש מורכבות יותר גדולה ברובוטים, שנובעת מזה שהסביבה שלהם לא אחידה. בנהיגה בכביש יש חוקי תנועה מאוד ברורים. אצל הרובוטים ההומנואידים כמו מנטיבוט שלנו הסביבה הרבה יותר עשירה. אבל עקרון הניווט דומה: חישה של הסביבה, תכנון מסלול התנועה, ואז ביצוע התוכנית".
למעשה כל דבר שקשור לרובוטים יותר מסובך. למשל, הם צריכים לפענח שפה אנושית הרבה מעבר ליכולת של ChatGPT. ההוראה "הנח את התפוח בקערה ושים אותה על השולחן" מחייבת את הרובוט להבין מה זה תפוח, לזהות איפה התפוח ועל איזו קערה ואיזה שולחן מדובר. לאחר מכן הוא צריך למקם את עצמו בנקודה הנכונה כדי לאחוז בתפוח בזהירות ולא למחוץ, ולאחר מכן לאחוז בקערה בעדינות שלא תישבר אבל בחוזקה שלא תיפול, ואז ללכת בצורה יציבה אל עבר השולחן, לעקוף את הכלב, לדלג מעל הצעצוע שעל הרצפה, ולהניח את הקערה. "מנטי בעצם דרשה קפיצת מדרגה ביכולת עיבוד הנתונים", אומר שלו-שורץ.
בהכרזה על "מנטיבוט" הבטחתם לנו רובוט ביתי שיעזור בכל עבודות הבית: יקפל כביסה, ינקה ויכין קפה. אבל בסביבה הביתית ייתכנו המון סכנות ותאונות, אירועים עם ילדים ועם בעלי חיים. זו הסיבה ששיניתם את שוק היעד לשוק העסקי והתעשייתי?
"כשאתה מפתח מוצר מורכב, אתה רוצה לשלב בין צעדי ביניים עם כדאיות עסקית לחברה, לבין היעדים ארוכי הטווח שאליהם אתה רוצה להגיע. ברכבים אוטונומיים יצאנו עם מערכת שבה הנהג עדיין צריך להסתכל על הכביש, והיא מאפשרת כדאיות עסקית לחברה מבלי לדמם כסף – בזמן שאנחנו מפתחים את החזון הגדול: מכונית ללא נהג. זה נכון גם להומנואידים: אנחנו מחפשים מוצרי ביניים שהטכנולוגיה מספיק בשלה עבורם, כדי לפתח את החזון ארוך הטווח שבסופו הרובוט יוכל לתמוך בסביבה ביתית".
אתה מאמין שיום אחד הרובוט שלכם יקפל כביסה וירחץ כלים?
"לגמרי, לגמרי. הוא יהיה בן הלוויה של בני הבית. הפוטנציאל שלו בעיניי הוא מדהים".
אחת השאלות שמעסיקה רבות את המומחים בתחום היא עד כמה הבינה המלאכותית יכולה להיות אינטליגנטית. נראה שהתעשייה כולה עובדת קשה כדי לפתח סופר-אינטליגנציה מלאכותית, מה שמכונה AGI – בינה מלאכותית כוללת. אחד החששות הוא שה-AGI תהיה כל כך חכמה, שהיא תלמד לפתח בעצמה את היכולות שלה ברמה שבני אדם לא יבינו מה היא עושה, וגם לא מה המטרות שלה.
אם שמים AGI בתוך רובוט, אנחנו עלולים לקבל טרמינייטור. איך דואגים שזה לא יקרה?
"זאת אחת הסיבות שאני לא כל כך מתלהב מ-AGI, זה באמת גם מיותר וגם מסוכן. אם המכונה יודעת לעשות גם וגם וגם, זה מגדיל את הסכנה".
אבל אתה לא שולט בזה. זה מה שמתכננים ב-OpenAI וגם אילון מאסק, ויותר מדאיג מזה גם חברות סיניות כדוגמת דיפסיק (Deepseek).
"אין לנו הרבה מה לעשות כי כמו שאמרת זה יקרה בדיפסיק או ב-OpenAI, אבל מה שאפשר זה קריאה לפעולה עולמית, אם תרצה, להקצות משאבים ולהגדיר מנגנונים מדעיים שימנעו סכנות או שיקטינו את הסיכוי לסכנות".
אתה היית בין החותמים לפני כשנה על מכתב הפרופסורים מכל העולם, שקראו לממשלות להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה על פיתוח AI. אתה מודאג מסכנת ה-AGI? היא אמיתית?
"בכנות, קצת קשה לדעת. אני חושב שהסיכוי לקטסטרופה הוא קטן, אבל הסכנה היא שאם תקרה קטסטרופה, אפילו שהסיכוי לכך הוא קטן, זה דבר מסוכן. לכן יש מקום לדאגה".
אתה מאלה שחוששים שהאנושות תוכחד?
"אני באמצע. אני חושב שהסכנה קיימת, אבל אני חושב שזה מוקדם מדי. אני לא מרגיש שזה נמצא מעבר לאף. זה ייקח עוד שנים ואני מאמין שהקהיליה המדעית תמצא פתרונות טכנולוגיים לבעיות שיווצרו".
מתברר שעד עכשיו דיברנו על "הדברים הפשוטים", אלה שעושים במובילאיי ובמנטי, כי כשצוללים לתוך עולמה של חברת דאבל AI — שבה שלו-שורץ הוא מייסד-שותף — זה באמת דורש ריכוז. דאבל AI מתחילה במקום שבו הבינה המלאכותית הנוכחית מיצתה את יכולותיה. חברת OpenAI, המרצדס של עולמות ה-AI, לא מצליחה כבר חודשים רבים להביא לשוק את מודל ה-AI הסופר-עוצמתי שהבטיחה: GPT-5. הרינונים בקרב מביני דבר הם, שאין מספיק דאטה באינטרנט כדי לעמוד ביעדים שהוצבו, שהשיטה הנוכחית, של הגדלת כמות הנתונים וכמות הפרמטרים של מודל ה-AI שוב ושוב, כבר לא מניבה שיפור ביכולות. אמנם יש שיגידו שה-AI הנוכחי מספיק מוצלח בהכנת שיעורי בית וקורות חיים, ומי צריך יותר מזה. הבעיה היא שמודלי השפה הגדולים (LLM), שהם המנוע של ה-AI הנוכחי, לועסים ויורקים אלינו דברים שמישהו כבר כתב לפניהם. הם לא מסוגלים לחשיבה מקורית. וזה בדיוק מה שמנסים לפתח בדאבל AI: מודל מסוג חדש (LRM שמו), שיחשוב כמו ניוטון או איינשטיין ויביא ידע חדש לעולם. דאבל AI, חשוב לשלו-שורץ להדגיש, הוקמה ביחד עם ד"ר יואב לוין, ד"ר אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני.
האגדה (סיפור אמיתי) מספרת על מפגש פרופסורים באוניברסיטה, שבו פרופ' שעשוע הפליא לתאר את נפלאות ה-AI ויכולותיו והמתמטיקאי פרופ' גיל קלעי שהיה שם שאל: "האם ה-AI הזה שלך יהיה אי פעם מתמטיקאי דגול?" מה שנאמר כנראה בהומור העסיק את שעשוע והפך לדיון מעמיק בינו לבין שלו-שורץ. "ישבנו וחשבנו על זה כמה שבועות ואז אמרנו: בעצם למה לא?" אומר שלו-שורץ.
5 צפייה בגלריה
פרופ' אמנון שעשוע. "חשבנו על זה כמה שבועות ואז אמרנו: בעצם למה לא?"
(צילום: יונתן הפנר)
טוב, עכשיו זה נהיה מסובך לפסקה אחת: דאבל AI רוצה לפתח AI עם אינטליגנציה אמיתית. וזה אפשרי בזכות ההתפתחות הכי מתקדמת בעולמות ה-AI כיום – תהליך ההיסק (reasoning). בתהליך היסק, ה-AI מחפש פתרונות בשלבים: דבר מוביל לדבר שלאחריו, וזה מוביל לדבר הבא. ככה חשב ניוטון כשהתפוח שפגע בראשו הביא אותו לרעיון כוח המשיכה. בדרך הזאת יוכל AI לחרוג מהידע שקרא באינטרנט ולהגות מחשבות חדשות. הדרך לעשות את זה היא על ידי הטמעת שיטת החשיבה המדעית של הוכחה והפרכה בתוך מודל ה-AI. את זה עוד לא עשו.
ChatGPT יכול להסביר בלי בעיה את חוקי התנועה של ניוטון, אבל אין לו מושג איך ניוטון הגיע אליהם, כי זה החלק שנותר בראשו של ניוטון. בני אדם מבינים איך עובד תהליך היצירה, אבל ל-AI אין גישה לזה. אתה חושב שבכל זאת הוא יוכל לחקות את תהליך היצירה?
"אני חושב שכן. התשובה טמונה בקונספט מרכזי של למידה, שמתחלק לאיתור ידע ולניצול הידע. שלב חיפוש הידע קיים במידה כזו או אחרת כבר היום ב-AI. יש גם ניצני יצירתיות, אבל אתה לא יודע להבדיל בין אמת לשקר. כאן נכנס תהליך ההיסק, ואם אתה עושה אותו טוב, אתה יכול לחרוג מגבולות הידע הקיים באופן מבוקר ולהגיע לרעיונות חדשים".
אתה מאמין שתגיעו לפריצות דרך מדעיות באמצעות AI שחושב כמו מומחה?
"אני לגמרי מאמין, לגמרי חושב שזה יקרה, וזה יהפוך את כל החיים שלנו. פתאום הדרך שלנו ליצור מדע תקפוץ קפיצת מדרגה לא נורמלית".
הקרע בין הנטייה למחקר אקדמי לנטייה למחקר יישומי הוא רק אחד הקרעים בנפשו של פרופ' שלו-שורץ. יש עוד קרע, בין הסביבה שבה גדל לבין החיים הנוכחיים שלו. הוא נולד באלון-שבות, בליבה של הציונות הדתית המתנחלית. היום הוא אינו דתי, אינו מתנחל ומגדיר עצמו, כמו שכתב לאחרונה, "ליברל, מדען, דוגל בשיטה המדעית כדרך המועדפת לגיבוש אמונות ודעות".
מה קרה לך בדרך?
"אני חושב שזה עניין מורכב, שהיה בו משהו יותר עמוק ומשהו שהיה טריגר. המשהו היותר עמוק זה אופי המדען שלי – לפקפק בכל דבר. לא השתכנעתי מספיק עמוק בתזה הדתית. במובנים מסוימים זה לא הסתדר עם המדען שבי".
אמרו לך אל תחקור במופלא ממך?
"בוודאי שאמרו, אבל I couldn't help it. לא יכולתי להימנע מזה".
ומה היה הטריגר?
"זה מה שהוציא אותי לגמרי משם. כי עד אז חייתי בתוך הקהילה הדתית. בסך הכל החברה בתור חברה, יש בה הרבה אלמנטים יפים וטובים ואנשים ערכיים שאני מאוד מעריך. אבל הבן שלי מאובחן עם אוטיזם, והיה יום שבת אחד, שהוא נכנס לאוטו ונשכב על הרצפה וצרח, ורצה סיבוב באוטו. זה היה הטריגר שאמרתי – אוקי, זה לא שאני מאמין לגמרי בכל הסיפור הדתי, והילד – אני לא אתן לו לסבול ככה". ונסענו באוטו.
זה היה טריגר למה?
"טריגר לצאת מהחברה הדתית".
שי, או שייקה כמו שקוראים לו במשפחה, נולד שני בין חמישה ילדים במשפחה דתית ציונית. הוא נשוי עם שני ילדים ומתגורר בקריית היובל בירושלים. אביו, יהודה, דוקטור לחינוך, היה מפקח במשרד החינוך ומי שהקים וניהל את מכללת הרצוג באלון-שבות. האם, יוכבד, בעלת תואר דוקטור למוזיקה, הכשירה מורות למוזיקה וגננות. "ההורים שלי עשו כנראה משהו טוב, כי מה שמעניין אצלנו במשפחה זה שכל האחים והאחיות, איש איש בתחומו, מאוד מצליחים ועושים דברים יפים", אומר שלו-שורץ.
אחותו הבכורה, ד"ר תהילה שורץ אלטשולר, היא דוקטור במשפטים, מומחית בדיני תקשורת וטכנולוגיה, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועמיתה בכירה בו; אחות נוספת היא ד"ר רננה איתן, מנהלת המערך הפסיכיאטרי באיכילוב; האח הרביעי הוא החזן עזי שורץ, כוכב עולה בעולם החזנות והחזן הראשי בבית הכנסת פארק אבניו בניו-יורק; האח הצעיר במשפחה הוא הרב הצבאי, סא"ל אביהוד שורץ.
שי שלו-שורץ השלים מסלול לימודים תיכוני בישיבה, ושירת בצבא בתפקיד חובש. לאחר מכן התחיל לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, ובמקביל תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה.
תיכננת להיות רופא?
"כן, אבל די מהר הבנתי שרפואה פחות מעניינת אותי. יש בזה הרבה יותר שינון ידע מאשר חשיבה עמוקה. חשבתי שאהיה רופא חוקר, וחשבתי שזה תמיד טוב שיש גם תואר במדעי המחשב. בסוף החלטתי שמדעי המחשב הרבה יותר מעניין אותי. בדיעבד אולי הייתי צריך ללמוד גם יותר מתמטיקה – אני תמיד מרגיש שלא למדתי מספיק מתמטיקה".
ב-2005 שלו-שורץ השלים דוקטורט בתחום למידת המכונה תחת הנחייתו של פרופ' יורם זינגר. נושא המחקר היה אלגוריתמים מקוונים, נושא מתמטי תיאורטי בעיקרו, שכלל הדגמת אלגוריתמים מסוג חדש. במהלך הדוקטורט זינגר עבר לעבוד בחברת גוגל ריסרץ', ושלו-שורץ הצטרף אליו לתקופת ההתמחות. הוא נשאר בארה"ב עוד כמה שנים, בין השאר במעבדת המחקר של IBM וכמרצה בכיר (אסיסטנט פרופסור) במכון טויוטה לטכנולוגיה בשיקגו. ב-2009 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. שנה לאחר מכן, כאמור, הצטרף כיועץ למובילאיי הירושלמית, וב-2014 לקח שנת שבתון ועבר לעבוד בשורות החברה.
"בשבתון הזה הבאתי למובילאיי את מהפכת הלמידה העמוקה (deep learning). זו הייתה שנה שעשינו בה מהפכת שוק, החלפנו חלקים גדולים מהטכנולוגיה. בטסלה, מערכת הנהיגה האוטונומית הראשונה הייתה בעצם מערכת של מובילאיי, שמבוססת על הטכנולוגיות האלה", הוא אומר.
מכאן הייתה הדרך סלולה להצטרפות למובילאיי בתפקיד ה-CTO של החברה ב-2016. "התפקיד שלי, כפי שאני ראיתי אותו, זה כל הזמן לחדש", הוא אומר, "כל הזמן לאתגר את החשיבה שלנו, כל הזמן לחשוב איך אנחנו צריכים להתרחב, מה הן הבעיות הגדולות שאנחנו לא מתייחסים אליהן, אם זה להכניס למידה עמוקה, לפתח את קונספט המיפוי שלנו, ללכת על מודלים של בטיחות לרכבים אוטונומיים. כל הדברים האלה נבעו מהרצון התמידי לאתגר את החשיבה. באופי שלי אני פחות אוהב לנהל. לא שם נמצא החוזק שלי. אני בראש ובראשונה מדען, ולכן מקור הסמכות שלי הוא לא להיות בוס, אלא יותר 'בוא נבין ביחד מה הדבר הנכון לעשות ובוא נאתגר את עצמנו לעשות את הדברים הנכונים'".
כמה מתוך התהליך הזה קורה עם אמנון שעשוע?
"אמנון ואני כל הזמן מעלים ביקורת אחד מול השני, ומאתגרים אחד את השני. אנחנו יושבים ואומרים: 'זה לא מספיק מדויק, זה לא מספיק מהודק, זה לא מספיק 'קריספ' — זו מילה שאנחנו מרבים להשתמש בה. מנסים לדייק. ומתוך זה צומח הרגע שבו אתה מבין בצורה צלולה מה הצעד הבא ולאן העניין צריך להתפתח. החלק שבאמת מפרה הוא החלק של סיעור המוחות, שנעשה גם בדברים של אסטרטגיה וגם בדברים של הוכחת רעיון. אנחנו עושים את זה ביחד ומאוד-מאוד מדייקים אחד את השני".
יש עוד אנשים בתוך התהליך הזה?
"בדרך כלל זה רק שנינו. לעיתים, תלוי באופי החברה, יש אנשים נוספים שמבינים את המאטריה. אבל יש הרבה הרבה שעות שאנחנו פשוט יושבים בחדר מול הלוח, אחד על אחד, עד שיוצא עשן לבן".
5 צפייה בגלריה
פרופ' שי שלו־שוורץ. "אמנון ואני כל הזמן מעלים ביקורת אחד מול השני"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כל החברות שלכם יגרמו בסופו של דבר לבני אדם לאבד את מקום העבודה. אם זה נהגי מוניות, עובדי מפעלים, עובדי משק בית, וגם חוקרים ומדענים. אתה מרגיש שיש לכם אחריות כלפי העובדים האלה?
"יש פה כמה רבדים. ראשית, תחשוב על הממציא של מכונת הכביסה שגרם להרבה כובסות להישאר חסרות עבודה. האם הוא עושה רע או טוב לאנושות? אני חושב שכל קדמה מדעית מערבת שיבוש של כוח עבודה אנושי, אבל לבני האדם יש יכולת כל הזמן להמציא את עצמם מחדש. אני חושב שהתפקיד של הממשלות הוא להקצות כסף למחקר על רעיונות טכנולוגיים איך לפתור בעיות שנובעות משינויים שיוצרת הקדמה".
בכל החברות שלכם אתם מתמודדים מול שוק עולמי כשאין חברות ישראליות משמעותיות נוספות. ככה זה עם מובילאיי, עם AI21, עם מנטי רובוטיקס ובוודאי עם דאבל AI. זה מתווסף לטענה הכללית שאומרת שישראל החמיצה את תעשיית ה-AI העולמית.
"צריך לשים הכל בפרופורציות. גם היום ישראל, ביחס לגודלה בהשוואה לעולם, נמצאת במקום לא רע מבחינת מאמרים שמתפרסמים בתחום ה-AI. אנחנו אולי לא נוכחים בצורה יוצאת דופן כמו בתחום הסייבר, אבל אנחנו בהחלט במקום לא רע ביחס לעולם. תמיד אפשר לשאוף יותר. אני לא הייתי מספיד את ישראל בעניין הזה. בוא נגיד, יש לי סטודנטים, אנשים מבריקים שהם הדור הבא".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.03.25
