"אני אומר באמת – רק חיפה", מצהיר רני בנדר בתחילת הראיון. "כמי שגדל הרבה שנים במרכז הארץ, אחרי עשור כאן אני יכול להעיד שיש פה הכל, זו המלצה מגוף ראשון. כולם מדברים על תל-אביב, אבל בחיפה יש קסם ורוגע ורק כשמגיעים אליה רואים את הפוטנציאל ואת הערך שלה. התאהבתי בעיר, פשוט כיף כאן. וזה מעניין כי לא תמיד החיפאים מבינים מה יש להם ביד".
בנדר, שהחל את תפקידו כיו"ר החברה הכלכלית של חיפה לפני כשנה, נולד בתל-אביב והתגורר שם במשך 40 שנה – אבל דווקא הוא זה שמוצא את עצמו עכשיו מתמודד עם האתגרים הכלכליים המורכבים שניצבים בפני המטרופולין הצפוני החשוב של ישראל. איך מחזקים את מרכזי ההייטק והתעסוקה בעיר, איך מציעים לצעירים שגדלו בעיר אופק תעסוקתי כדי למנוע מהם לעבור לתל-אביב ואיך מושכים לעיר אוכלוסיות חזקות ומשכילות מהמרכז.
חיפה היא עיר עם פוטנציאל צמיחה גדול, במשך עשורים היא לא הצליחה לממש אותו במלואו. בנדר אופטימי. "חיפה היא עיר אקדמית עם הון אנושי מהטובים ביותר ועם מוסדות אקדמיה מהמובילים בארץ – הטכניון ואוניברסיטת חיפה – שכוללים מעל 50 אלף סטודנטים, כאשר מדי שנה מסיימים 2,000 סטודנטים תואר ראשון בעשרות תוכניות הנדסה ומדעים. מנכ"ל חברת הייטק מהגדולות בישראל אמר לי שהחברה בחרה להגיע לחיפה בזכות ההון האנושי שלה. פארק מת"ם בעיר הוא הגדול בארץ ומאוכלס על ידי חברות בינלאומיות כמו IBM, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, אמזון ועוד. החברה הביטחונית אלביט כבר יושבת כאן ובקרוב צפויה להגיע גם התעשייה האווירית. רפאל ממוקמת בצפון חיפה אבל יו"ר רפאל הצהיר השבוע שהיא תיכנס לתוך העיר".
החזון שמציב ראש העיר, יונה יהב, הוא להתמקד בתעשיות הביטחוניות ולהפוך את חיפה "לבירת הדיפנס-טק של ישראל" — לא פחות. בשבוע שעבר מונתה היועצת הכלכלית לרמטכ"ל לשעבר, תא"ל אריאלה קנול לזרוביץ', לשמש כראש מינהלת הדיפנס-טק בחברה הכלכלית חיפה. חובת ההוכחה עכשיו על בנדר ועל ראש העירייה, שהקדנציה שלו תימדד על פי מידת ההצלחה שלו להקפיץ את חיפה קדימה.
לשרוף לילות בכנסת
הסיפור של בנדר (51) התחיל בתל-אביב ועבר דרך ניו-יורק, ירושלים והרצליה עד שהגיע לחיפה. הוא נולד להורים תל-אביביים בצפון העיר ללא הפסקה, האב עסק בתחום ההופעות וכיום מנהל את אולם בית החייל בעיר, והאם סייעה לו לאורך השנים "והיום מטפלת בנכדים". הוא שירת במודיעין חיל האוויר, ולאחר שהשתחרר נסע לטיול הגדול אחרי הצבא בארה"ב.
"הגעתי לניו-יורק ועבדתי שם כמעט בכל עבודה שחייל משוחרר צעיר יכול לעבוד בה, כמו מלצרות או וולה פארקינג. ואז הכרתי מעצבת אופנה שהייתה זקוקה לעזרה בניהול חשבונות והיא חיברה אותי לעולם האופנה. משם התגלגלתי לתחום הדוגמנות ודיגמנתי בעיקר למותגים אמריקאיים כמו רשת הטלוויזיה ABC", הוא משחזר. כשחזר לארץ החל ללמוד תקשורת וניהול במכללה למינהל, וכדי לממן את התואר המשיך לדגמן תקופה קצרה עבור מותגי על באירופה כמו ורסאצ'ה וארמני. בין לבין היה חבר נבחרת ישראל בסופטבול באליפות אירופה ואליפות העולם.
בתום הלימודים בתחילת שנות האלפיים הוא פנה לשלב הבא: עבודה באגף הדוברות של משרד החינוך בירושלים. "חשבתי שזו משרה מדהימה – שילוב של תחום התקשורת עם עבודה בממשלה. אלה היו שנתיים מטורפות, במהלכן נהייתי סגן הדובר. זה מדהים כי אתה בחור בן 26 שעומד בראש מערכת של 120 אלף מורים ועובד מול שרת החינוך דאז, לימור לבנת, ומנכ"לית המשרד לשעבר, רונית תירוש. זה היה ניסיון משמעותי, אבל אחרי שנתיים ללא שינה חיפשתי משרה מעט יותר רגועה", הוא נזכר.
"אנבידיה היא חברה מדהימה. היא קיבלה הצעות רבות מכל האזור ואנחנו מקווים שהיא תראה בנו כמתאימים ביותר. יש לה כמה חלופות, אבל אנחנו חושבים שיש לנו את היתרונות הגדולים ביותר ואנחנו המועמדים הראויים"
ממשרד החינוך עבר למשרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה) ושימש דובר סגן שר התמ"ת, חבר הכנסת לשעבר מיכאל רצון (הליכוד), עד 2005. "עברתי לצד יותר פוליטי אבל עסקתי גם בצד המקצועי: תעסוקה, תקינה, הקמת פארקים תעשייתיים. זו הייתה תקופה מעניינת ומאתגרת, תקופת ההתנתקות. ח"כ רצון היה מבין 'המורדים' והיה הרבה רעש סביב זה. כשפיטרו אותו מהממשלה בעקבות התנגדותו להתנתקות, החלטתי שאם אני לא יוצא מתחום התקשורת והפוליטיקה אני נשאב לשם".
באותה התקופה הכיר בנדר את מי שהפכה לאשתו, מיכל זאבי, בתו של איש העסקים הוותיק ויזם הנדל"ן החיפאי גד זאבי, שגדולה ממנו בשלוש שנים. "הכרנו בבליינד דייט, זה נשמע אולי מוזר היום אבל זה היה לפני עידן הרשתות החברתיות. חברה טובה שלי וחברה טובה שלה שידכו בינינו. נפגשנו ומאז אנחנו ביחד. כעבור שנה התחתנו ואנחנו נשואים 22 שנה", הוא משתף. "יש לנו 4 ילדים: ג'אז, בן 20, קצין בחיל הים; קניה בן ה-16, רוי בן ה-14 וזואי בת 7".
ג'אז? קניה?
"קוראים לו ג'אז כמו המוזיקה כי זה מצלצל טוב, התחברנו לשם הזה. קניה – כמו המדינה באפריקה כי אשתי גדלה בקניה, חיה שם 18 שנים ואהבה אותה מאוד (אביה הקים את קבוצת זאבי, שפעלה בקניה בתחומי ההנדסה האזרחית, המימון הפיננסי ועוד – ה.צ)".
ההזדמנות: מנווה צדק לכרמל
בשלב הזה הגיעה הזדמנות עסקית שנמשכה כמעט עשור. "גד הציע לי לעבוד אצלו בחברת יפנאוטו, יבואנית סובארו. הגעתי אחרי פעילות תקשורתית, פוליטית וממשלתית וחשבתי שאכהן כמשנה למנכ"ל, אבל הוא אמר לי: אם אתה רוצה לעבוד אצלי, אתה מתחיל מלמטה ברצפת המכירה. וכך היה: מכרתי רכבים, ורק לאחר מכן הפכתי למנהל אולם תצוגה, התקדמתי למנהל פרסום ופיתוח עסקי ובסופו של דבר שימשתי סמנכ"ל שיווק ומכירות. בזמן שכולם השקיעו 100% אני השקעתי 200% כי אתה חייב להוכיח את עצמך יותר כשאתה בן משפחה", הוא מודה. בזמן הזה הוא למד לתואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון באוניברסיטת רייכמן בהרצליה (אז מכללה).
בתחילת העשור הקודם מכר זאבי את החברה, ומטבע הדברים בנדר עזב ופנה למיזם הבא: מרכז רפואי לילדים ונוער MEDIKIDS שהקים עם חבר, רופא ילדים, באזור התעשייה הרצליה פיתוח. במסגרת שלוש שנות המיזם גייס השקעות בהיקף של כ-4 מיליון שקל ופעלו בו 50 רופאי ילדים ויועצים במקצועות הבריאות. "מדובר במיזם בריאותי שנתן מענה מכל התחומים בתוך 24 שעות. כשמצליחים לעזור לילדים ולהורים בזמן קצר זה נותן סיפוק אדיר", הוא אומר.
מתי החלטתם לעבור לחיפה?
"גרנו 8 שנים בנווה צדק, שכונה מדהימה, ממש כפר בתוך עיר, ואחרי כן עברנו לאזור שינקין-רוטשילד. אבל הדירות בתל-אביב צפופות ורצינו לחיות במקום גדול יותר עם מרחבים לילדים. חיפה הייתה הבחירה הטבעית כי ההורים של מיכל משם, אז ב-2015 עברנו לבית גדול עם נוף יפה בשכונת כרמל. ברגע שעברנו הבנתי שיותר חשוב לי לגדל את הילדים מאשר לבלות את הזמן בנסיעות למרכז ולכן עזבתי את המיזם הרפואי".
ב-2016 פנה בנדר לתחום הנדל"ן, ומאז הוא משמש מנכ"ל מתחם הנדל"ן סיטי סנטר בחיפה, שהוקם ב-1998 על ידי חברת מירג' (שנוסדה על ידי זאבי) וחברת אפריקה ישראל, ונרכש ב-2022 על ידי חברת סלע קפיטל נדל"ן. המתחם, שמשתרע על כ-24 אלף מ"ר, מגלגל מחזור שנתי בהיקף של כ-15 מיליון שקל וכולל מרכז מסחרי, משרדים ובית מלון עסקי עם 90 חדרים בשכונת המושבה הגרמנית. לאחרונה אכלסו את המתחם מרפאות החוץ של בית החולים רמב"ם, שלראשונה פתח את שעריו, והן משתרעות על כ-600 מ"ר. "זה מתחם שכונתי קטן, אבל מאוד מוצלח ורווחי", הוא אומר.
איך היחסים עם זאבי?
"מצוינים. מעבר לזה שהוא איש עסקים מהגדולים שהיו, ויש לו ראייה רחבה על הדברים והוא חושב 10 צעדים קדימה, הוא סבא מדהים, ממש תופעת טבע. כל יום הוא 'רב' איתי מי אוסף את הילדה מהגן ומי לוקח את הילד לכדורגל. הוא מאוד מעורב ברמה המשפחתית, אפילו לוקח את הילדה לפגישות עסקיות. איש משכמו ומעלה, השבוע הוא זכה באות יקיר העיר חיפה. זו משפחה מדהימה, ציונית-חיפאית שורשית, ואני חייב להגיד שהרבה מה'אני מאמין' שלי לגבי החזון והתפתחות העיר ספגתי ממנו. לכן כשסיפרתי לו שאני מצטרף למערכת הפוליטית המקומית הוא שמח. לא עירבתי אותו לפני כן כי לא רציתי שתהיה לכך השפעה, ולזכותו ייאמר שהוא לא מתערב. הוא מאמין שאקח את חיפה למקום הנכון. אין הרבה אנשים כמוהו".
הפוטנציאל: הייטק ביטחוני ורפואי
אמנם רק לפני כשנה מונה בנדר לחבר מועצת העיר חיפה, אבל את פעילותו הציבורית בעיר החל כבר לפני כעשור, כשהחל לייעץ לעמותת עלם וליווה נערים בסיכון, ולאחר מכן כמנכ"ל עמותת שינוי לחיפה, תפקידים שמילא בהתנדבות. גם כאן מעורבת משפחת זאבי: זאבי האם היא חברת הוועד המנהל של עמותת עלם וזאבי האב הקים את עמותת שינוי לחיפה, שמטרתה לקדם רעיונות לשיפור כלכלי, תרבותי, חינוכי, תיירותי וחברתי בעיר. במקביל הוא משמש בהתנדבות כיו"ר עמותת נקודת ציון למורשת צה"ל, מיזם חינוכי-חברתי, וכיהן כחבר באגודת הידידים באוניברסיטת חיפה, כחבר בוועד המנהל בעמותת בוגרי שלדג חיל האוויר וכיו"ר שותפות חיפה-בוסטון, השייכת לפדרציה היהודית בבוסטון ומחברת בין הקהילות.
איך החלטת לפנות לפוליטיקה?
"ליוויתי נוער בסיכון מהשכונות הקשות יותר של חיפה. קידמתי את הקשר בין הפדרציה היהודית בבוסטון לעיר. ואז הבנתי שבשביל לעלות עוד שלב בנתינה שלי אני צריך להשפיע מבפנים. זה היה לפני הבחירות המקומיות שהיו אמורות להתקיים באוקטובר 2023. פניתי לגדי מרגלית, שהיה ראש המטה של יונה יהב, והצעתי להצטרף. נפגשתי עם יהב והתחלנו למסד את הקמפיין. ואז פרצה מלחמת חרבות ברזל, הבחירות נדחו וגויסתי למילואים. בפברואר 2024 התקיימו הבחירות ונבחרנו. בחברה הכלכלית אני יכול לקדם אג'נדות כלכליות ולקדם את העיר. דווקא מכיוון שבאתי מתל-אביב אני מצליח לראות את הפוטנציאל האמיתי שיש בחיפה ואני סבור שזו העיר עם ההזדמנות הכלכלית הטובה ביותר שיש בישראל. אין לי ספק שמי שישקיע פה היום – ירוויח מחר".
החברה הכלכלית נוסדה ב-1972 כתאגיד עירוני בבעלות מלאה של העירייה והיא פועלת כזרוע יזמית וביצועית בפיתוח פרויקטים רחבי היקף. היא מנוהלת על ידי חנן מרקוביץ', שנכנס לתפקיד המנכ"ל לפני כחצי שנה, ובנדר משמש כיו"ר בשנה האחרונה. יש לה 4 חברות בנות: אחת מהן היא חברת מת"ם, שעוסקת בניהול ופיתוח פארק מת"ם (המצוי בבעלות משותפת עם חברת גב-ים), שמיועד לחברות הייטק עולמיות מובילות. הפארק ממוקם במבואות הדרומיים של העיר ומשתרע על כ-240 דונם עם כ-240 אלף מ"ר של שטחיים מסחריים מניבים.
חברה בת נוספת היא חברת פארק מדעי החיים, שעוסקת בהקמה ופיתוח הפארק לחברות ביו-טכנולוגיה ומדעי החיים, המתפרש על שטח של 31 דונם בסמוך לפארק מת"ם. חברת האצטדיון הבינלאומי חיפה הקימה את אצטדיון סמי עופר הכולל 30 אלף מושבים; וחברת היי-סנטר עוסקת בניהול מרכז טכנולוגי המקדם תוכניות האצה לחברות סטארט-אפ חיפאיות. בנוסף, אחראית החברה הכלכלית על פארק עוזיה הגליל שנמצא בצפון חיפה וצפוי לכלול כ-500 אלף מ"ר עבור משרדים.
בנדר הוא חבר סיעתו של ראש העיר יהב. "מבחינת ראש העיר, החברה הכלכלית היא מנוע הצמיחה של העיר וזרוע אסטרטגית מרכזית", הוא מסביר. "תחת פעילותה, חיפה הפכה וממשיכה להיות מוקד חדשנות ויזמות, עם דגש על תחומי ההייטק הביטחוני והרפואי. הרחבת הפעילות בפארק מת"ם, מעבר לחצי מיליון מ"ר שכבר קיימים שם, יצרה ועוד תיצור אלפי מקומות תעסוקה חדשים, ותמשיך להביא לחיפה חברות בינלאומיות, מרכזי פיתוח, חוקרים צעירים ומוחות הייטק מבריקים".
בנדר מוסיף כי יהב רואה בחברה הכלכלית את הגוף שמתרגם את החזון הכלכלי למציאות בשטח: "עם כניסתו לתפקיד הוא הנחה על הסרת חסמים ובירוקרטיה עבור יזמים כדי לאפשר להם להקים חברות, לגדול ולהתחרות ברמה בינלאומית. מבחינת יהב, יעדי הצמיחה של העיר נשענים בראש ובראשונה על פעילות החברה הכלכלית, והיא זו שמבטיחה שחיפה תהיה לא רק מקום שטוב לחיות בו, אלא גם מוקד כלכלי משמעותי שמוביל בתעסוקה איכותית, חדשנות ויוזמה". לדבריו, "הדלת של ראש העיר פתוחה לכל יזם, לכל רעיון ולכל בעיה או חסם".
למה "דיפנס-טק"?
"אנחנו נמצאים בתנופה משמעותית עבור טכנולוגיות ביטחוניות. "בקריית הדיפנס-טק מצוי גם פארק מדעי החיים, המתמחה בעולמות הביו-טכנולוגיה, ואנחנו מסיימים בו בנייה של 75 אלף מ"ר. בעיר עצמה מצויים שלושה בתי חולים", הוא ממשיך. "במתחם היי סנטר, זרוע ההייטק של החברה הכלכלית, השקענו 100 מיליון שקל ב-80 סטארטאפים, אני לא חושב שיש עוד עיר שהשקיעה כך. רק לפני שבועיים חברת רפאל חתמה על הסכם לפיתוח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכטב"מים עם הסטארט-אפ לולב ספייס, שהתחיל בהיי סנטר. לחיפה יש גם יתרונות משמעותיים בתחום הבלו-טק, ולכן הקימו פה מרכז לאומי לכלכלה הכחולה המסייעת לייצר כלכלה דרך הים באמצעות גידול אצות מתחת למים, טכנולוגיות של חיבורי תקשורת מתחת למים, שיפור תקשורת בין אוניות ונמלי ים ועוד. תחום הכלכלה הכחולה הוא משאב כלכלי לחיפה ולמדינת ישראל ואנו רק בתחילתו".
האתגרים: הגירה שלילית וזיהום
לאחרונה, כאמור, הקימה החברה הכלכלית מינהלת דיפנס-טק, שמטרתה להביא, בין היתר, עוד קרנות סיכון וסטארטאפים בתחום. "כפי שירושלים היא הבירה הנצחית של ישראל, תל-אביב היא בירת הכלכלה ובאר-שבע היא בירת הסייבר, כך חיפה תהיה בירת הדיפנס-טק", טוען בנדר. "יש פה אקו-סיסטם שלם של תחום הביטחון, ועד 2030 אנחנו צופים תוספת של כ-15 אלף מועסקים בענף". סיבה נוספת למשיכה לעיר היא "התחבורה המושלמת", לדבריו: "יש לנו 6 נמלים, שדה תעופה שצפוי להתרחב ולהגיע גם למרכז אירופה, 4 תחנות רכבת, מטרונית, רכבלית, כרמלית ומנהרות הכרמל".
התחבורה עד כדי כך מושלמת, שאין פקקים בדרך לחיפה. וברצינות: העיר מאופיינת בהגירה שלילית, מה הדרך להשאיר בה את הצעירים?
"הגירה שלילית יש בכל הערים הגדולות. בסוף היום אני פחות רואה את ההגירה השלילית אלא את אלה שכן נשארים פה. חיפה היא האלטרנטיבה הכי טובה כי המרכז כבר יקר וצפוף ופה יש מחירי דירות סבירים יחסית, מקומות תעסוקה, תוכניות לבנות עוד פארקים תעשייתיים ופארקי הייטק, מוסדות אקדמיה וחינוך מצוינים, תחבורה מתפתחת וים מדהים. ראש העיר מבין שככל שתהיה יותר תעסוקה, כך יותר אנשים לא יצטרכו לעזוב. וגם מהצפון יגיעו לעיר הגדולה, אפילו מי שגר בין נתניה לחיפה".
מה עם אנבידיה? נציגי החברה מסיירים בישראל בימים אלה, הם הגיעו גם אליכם?
"אנבידיה היא חברה מדהימה ומשמעותית, שהכריזה שתפתח קמפוס ענק בצפון הארץ, וכמובן שגם אנחנו פועלים להביא אותה לכאן. אנחנו יודעים שהיא קיבלה הצעות רבות מכל האזור ומקווים שהיא תראה בנו כמתאימים ביותר. יש לה כמה חלופות, אבל אנחנו חושבים שיש לנו את היתרונות הגדולים ביותר ואנחנו המועמדים הראויים". יצוין כי משלחת של אנבידיה מארה"ב מסיירת בימים אלה בכמה מתחמים שנותרו מתוך שלל ההצעות ובהם גם המרינה בחיפה, הממוקמת על שפך הקישון ונמצאת על היציאה ממנהרות הכרמל.
ומה לגבי החיסרון המרכזי – המפעלים המזהמים?
"יהב סגר את מפעל האמוניה ויש החלטת ממשלה, במסגרתה עד שנת 2029 המפעלים המזהמים יפונו ואנחנו רוצים להקדים את לוחות הזמנים ולהקים שם קריית הייטק, לצד שטחי בילוי ומסחר. צריך חזון וסבלנות. חוזה המדינה הרצל כתב בספרו שהוא רואה בחיפה עיר כלכלית מרכזית עם מוסדות חינוך ותרבות. אז חלק מהדברים הצלחנו להגשים וחלק עדיין צריך להשלים".
אי-אפשר לסיים בלי לדבר על דו-הקיום בחיפה, בטח על רקע התקופה הנוכחית.
"יש פה קיום אבסולוטי. בעבודה, בכדורגל, בחינוך: אנחנו לא רואים אם אדם הוא נוצרי, מוסלמי, בהאי, דרוזי, יהודי שומר מצוות או לא. במלחמת איראן כולם ישבו יחד במקלט. אם המדינה תצליח לראות את הדברים כמונו, נהיה חברה חזקה וטובה יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.25
