תשפ"ה - שנה כלכלית גרועה - על סף סיום, וראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בדרך מקוריות לברך את הציבור: לאיים על עתידו הכלכלי. בכנס בכירי האוצר לדורותיהם בירושלים הוא הציג – כמעט בגאווה – את ההידרדרות הכלכלית שהוא וממשלתו מובילים ומאיצים. הן בכנס והן במסיבת העיתונאים ה"כלכלית" המאולתרת למחרת ביבי נראה קודר, פסימי, חסר ביטחון, מבולבל ומנותק.
מה הניע אותו לנהוג כך? ראשית, אומרים אנשים בסביבתו, הצטברות ידיעות על בידוד גובר של ישראל גם בתחום הכלכלי, בנוסף לתרבותי, חברתי, אקדמי, ספורטיבי ומדיני, כשבאופק אפשרות ריאלית של סנקציות אירופיות חמורות "כמעט כמו על איראן ורוסיה". ישראל במרחק נגיעה – הצבעה גורלית אחת – מביטול מעמדה הייחודי כשותפת סחר מועדפת על 29 המדינות של האיחוד האירופי, ובמרחק שני צעדים מהטלת עיצומים ועונשים כלכליים חמורים נוספים. עשרות בשנים עמלו ממשלות ישראל כדי לחתום עם האיחוד האירופי על הסכם המעניק לנו מעמד בכורה מיוחד הפוטר את היבוא מישראל ממכסים ועל הסכמי משנה בנושאים כמו הגנת משקיעים, הכרה בזכויות קניין רוחני, שימוש בתוכנות, השתתפות במחקרים מדעיים ועוד. מארג הקשרים הזה עם שוק הקונה מדי שנה תוצרת ישראל ב-18 עד 20 מיליארד דולר עלול להיפרם בקרוב. פיגוע כלכלי חמור. ובשביל מה? בשביל מאות חמאסניקים מבודדים ועזובים המסתתרים, אולי, בין חורבות העיר עזה.
את פני ביבי בכנס קידם מכתב פומבי של עשרות כלכלנים מובילים המזהירים מפני הפעולה הצבאית. "כיבוש עזה", נכתב בקול הקורא שלהם, "צפוי להוביל לסנקציות כלכליות ולפגיעה משמעותית בקשרי הסחר. זאת אזהרה חמורה מפני קטסטרופה כלכלית שטרם הייתה כמותה בישראל". (אזכיר כי לפני חודש ושבוע הופיעה בטור זה קריאת השכמה לקהיליית כלכלנים להשמיע סוף-סוף את זעקתה נגד מצעד האיוולת של הממשלה).
והנה מתייצב לו ראש הממשלה על במת הכנס ומבשר לכולנו: יש באזהרות הכלכלנים מן הצדק. כן, זה מה שהולך לקרות. עלינו להתכונן לתפקד כמשק לבדד ישכון. כמדינת אי עם סחר חוץ מזערי, מה שמכונה בהיסטוריה הכלכלית "משק אוטרקי". נתניהו משמיע את הביטוי בלי שיועציו סיפרו לו (אם ידעו) שבנאום מפורסם שנשא באוגוסט 1935 הרודן הפשיסטי האיטלקי בניטו מוסוליני הוא פנה להמוני מעריציו להתכונן לחיות ב"משק אוטרקי" בעקבות הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איטליה הפשיסטית בתגובה לכיבוש אתיופיה.
פרופ' יעקב נגל: "דרוש לנו גדוד של 1,000 עד 1,500 חוקרי AI כדי לשמר את יתרוננו היחסי בתחום. מוחות כשלעצמם לא חסרים לנו, חסרות תשתיות ובמיוחד מחשבי־על עוצמתיים שבלעדיהם אין מחקר מתקדם. זו התמצית המזוקקת של המלצות הוועדה שעמדתי בראשה"
על הגלולה המרה של אוטרקיה, שמשמעותה ירידה של עשרות אחוזים ברמת החיים בארץ, לצד היפר-אינפלציה ומיתון, הוסיף נתניהו הערכה לפיה ישראלים יידרשו לחזור לימי הצנע של 1949-1951 (קיצוב, פיקוח על מחירים, תלושי מזון, שוק שחור ועוד) ולחיות כמו תושבי הפוליס היוונית העתיקה ספרטה: לאכול מעט, ללבוש סחבות ולהילחם הרבה. וכי יש ברירה אחרת במשק מצורע?
כדי לנסות לתקן את הרושם הקשה של תחזיותיו כינס ביבי למחרת סוג של מסיבת עיתונאים על רגל אחת. הוא אמנם הציג כמה דיאגרמות האמורות לשקף את "עוצמתו וחוזקו" של המשק הישראלי, אבל ההצגה הייתה מלאכותית, התמונה מסולפת והמסר לא שונה: אני מתכוון להקריב את עתידכם הכלכלי למען היעד של כיבוש עזה. מהלך שאף אחד מחוץ לקבינט המלחמה לא מבין את ההיגיון שלו, ועוד פחות את התועלת שבו.
נחזור לעובדות. בשנתיים של מלחמת חרבות ברזל איבדנו צמיחת תוצר מצטברת של לפחות 6%, כלומר הפסדנו הכנסה לאומית של כ-120 מיליארד שקל. בתוצר העסקי איבדנו 10%. המדד החדש של בנק ישראל מצביע בבירור על המשך מגמת המיתון גם באוגוסט. ההפסדים מעמיקים.
הממשלה, כדי לממן את עלויות הלחימה, כבר לקחה בשווקים הפיננסיים חובות נוספים ב-360 מיליארד שקל, מעל ל-8% מהתוצר המקומי השנתי. החוב של המשק לזרים גדל ב-22 מיליארד דולר, גידול ראשון אחרי תקופת ירידה. על חובות אלו משלמת הממשלה ריבית שנתית נוספת של מיליארדי שקלים הנלקחים מהשקעות בתשתיות, בחינוך, בסל בריאות ועוד.
היצוא, קטר המשק, מקרקע ומצטמצם. היצוא האזרחי מתכווץ ממש. העודף האגדתי במאזן התשלומים הבינלאומי, מקור הגידול בעתודות מטבע החוץ, כמעט והתאפס עוד ברבע השני של 2025, תופעה מדאיגה מכל הבחינות.
שיעור האבטלה עדיין נמוך בגלל שירות המילואים המאסיבי ולא בגלל תוספת של מקומות תעסוקה. אין תוספת. תפוקת ענפי הטכנולוגיה והמידע לא גדלה כליל. משקי הבית נוטלים הלוואות מכל הבא ליד, מסתכנים במשיכות-יתר יקרות. מצבן הכספי הורע מאוד.
והנה הנתון המדאיג מכל: כ-80 אלף ישראלים היגרו מהארץ ב-2024 ועוד כ-100 אלף (לכל הפחות) ייספרו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמהגרים עד סוף 2025. ביחד 180 אלף ישראלים, רובם צעירים יחסית, עזבו את המדינה. קצב הגידול השנתי של אוכלוסיית ישראל נחתך כמעט בחצי ל-1% בלבד. הידיעה הראשונה על כך פורסמה כאן לפני כחודשיים. אפילו הבורסה התל-אביבית המנופחת והחוגגת מתחילה להבין שאלו התפתחויות מבשרי רעות. עננים שחורים.
על הגלולה המרה של אוטרקיה, שמשמעותה ירידה של עשרות אחוזים ברמת החיים, לצד היפר–אינפלציה ומיתון, הוסיף נתניהו הערכה לפיה ישראלים יידרשו לחזור לימי הצנע של 1949־1951 . כלומר לחיות כמו תושבי ספרטה: לאכול מעט, ללבוש סחבות ולהילחם הרבה
ומה עושה הממשלה? מגבירה את החשיכה. מהדקת את הבידוד ומצפצפת על העולם. עד כה. אלא שגם נתניהו יודע – הסתכלו לו בעיניים – שכאשר שאתה נופל ממטוס באמצע הלילה העובדה שטסת "עד כה" במחלקת עסקים לא תציל אותך. רק מצנח על הגב יציל אותך. הבה נאחל לעצמנו, בפרוס תשפ"ו, שבקרוב ייפתח מעלינו מצנח ההצלה אמיתי: סוף המלחמה, שחרור החטופים ועתיד מדיני-ביטחוני אחר. בלי אוטרקיה, בלי ספרטה ועם חידוש הנס הכלכלי והלאומי הישראלי. כנאמר בתפילת נעילה ביום הכיפורים: "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום. היום יפנה, השמש יבוא ויפנה".
הבינה ואנחנו (1)
הבינה המלאכותית פרצה לחיינו בסערה שלא תירגע ולא תחלוף. נכון לעכשיו, הקידומת AI הולכת עם כל דבר, מהזמנת המבורגר ברשת מזון מהיר ועד כתיבת קוד מחשב מסובך במיוחד, מהעלאת תמונה לטיקטוק ועד שיגור כטב"ם לאלף ק"מ. השלכותיה הכלכליות לוטות בערפל, אך הדיונים סביבן לוהטים.
זהו לכן פרק ראשון בסדרה שנושאה, בגדול, AI ואנחנו. סוג של פתיח. את הבינה המלאכותית הביא לידיעת הציבור הישראלי בשנות ה-90 של המאה הקודמת חיים יעבץ, בכיר באמ"ן וחוקר אסטרטגיה באוניברסיטת ת"א. ערב מלחמת המפרץ הראשונה ראיינתי אותו, ובתשובה לשאלתי האם וכמה טילי סקאד עלול לשגר סדאם חוסיין לעבר ישראל השיב המומחה המכובד: "אף לא טיל אחד ישוגר לעבר ישראל! נעזרתי במנגנון של הבינה המלאכותית וקיבלתי ממנה תשובה חד-משמעית: הוא לא יתקוף אותנו".
כאשר משפטים אלו הופיעו בדפוס, הסקאדים העיראקים כבר נחתו על ישראל בלילה שבין 17 ל-18 בינואר 1991. מאז נשארה לי צלקת תודעתית ורתיעה מכל הקשור בבינה מלאכותית. תפסתי אותה כמעשה כמעט שרלטני.
בשנים האחרונות הבינה המלאכותית בגרסותיה החדשות זינקה שוב לקדמת הטכנולוגיה. טריליוני דולרים מושקעים בפרויקט AI, המיזם גדול ביותר של האנושות מאז המרוץ לחלל, אך אצלי מקצת החשדנות בכל זאת נשארה. לא בצדק, לדעתו של תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל, ראש הוועדה להאצת המוכנות של ישראל לעידן ה-AI, או ליתר דיוק GAI, בינה מלאכותית יוצרת ו-AGI, בינה מלאכותית כללית, זו האמורה בקרב להחליף את האינטליגנציה האנושית ולעלות עליה פי אינסוף מונים. בשיחה מודה פרופ' נגל: "גם אני הייתי סקפטי לגבי התופעה כשהתפרצה במלוא עוצמתה לשיח ציבורי לפני כשנה וחצי-שנתיים. שיערתי שזו עוד אחת מהאופנות הבאות וחולפות בטכנולוגיה. אבל טעינו; אנחנו בדרך למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית. מי שלא יהיה איתה, היא תהיה נגדו".
אלו גם המסקנות והאזהרות של דוח קודם של ועדת מומחים ל-AI בראשות פרופ' יצחק בן-ישראל שהוגש לממשלה ולא אושר. כעת מחכה פרופ' נגל לאישור הדוח של הוועדה שלו, לפחות "אישור עקרוני".
אבל מה היא בינה מלאכותית? אסכם כך את הסברי המומחים הרבים שהסכימו לשוחח על הנושא (חלוקים ביניהם על ההגדרות המדויקות): בינה מלאכותית היא כלי עזר להבנת עומק העולם בו אנו חיים. היא מערכת מחשוב המסוגלת לחשוף הקשרים שלא חלמנו עליהם ולא היינו מודעים לקיומם במאגר האינסופי של המידע האנושי שנצבר בצורת רישומים דיגיטליים במספר בלתי נתפס של מחשבים ושרתים ברחבי הרשת הגלובלית. יותר מזה: הייחוד של דגמי AI החדשים ביכולתם להשתפר, להשתבח, לתקן את טעויותיהם ולהציג את ממצאיהם בשפות דיבור.
הבינה המלאכותית ה"חדשה" מסוגלת ליצור חיקויים מופלאים של יצירי האינטליגנציה האנושית עצמה, לזייף אותם עד כדי דיוק מקסימלי העלול להטעות גם את גדולי המומחים לגילוי חיקויים וזיופים – ובקרוב אף להתעלות על המקור. בעתיד הלא-רחוק היא תהיה מסוגלת לכתוב סונטות של שייקספיר כאילו שייקספיר עצמו כתב אותן והן אף יישמעו יותר שייקספיר משייקספיר. הגידו שלום לאמת.
יכולות הניתוח והפיתוח של מערכות AI צורכות משאבי ענק. הבינה המלאכותית סורקת את יקום המידע (נתונים) והידע (מחקרים ויצירות) האנושי במהירות בזק באמצעות מנועי חיפוש, איתור וקישור – מה שקרוי "חוות שרתים" ו"מחשבי-על" - הזוללים חשמל, מים, צנרת, כבלים, מוליכים וחומרי גלם ייחודיים. ואנשים; בנייה של מערכות אלו, התחזוקה השוטפת שלהן והתחדשותן, מחייבת גדודים של בעלי מקצועות מדעיים שונים ומגוונים. בלי תשומות של הבינה האנושית אין הרי תפוקות של בינה מלאכותית. זהו גם מקור הוויכוח בקרב הכלכלנים מה צפויה להיות התרומה של הבינה המלאכותית לצמיחת הכלכלה. החיזוי נע בין האצת צמיחה בשבריר האחוז לבין הקפצתה לשיעור דו-ספרתי, עד כדי 20% ויותר בשנה. מה יותר סביר? החיזוי הראשון, של השפעה שולית, קל יותר לאימוץ ולהבנה בשעה שהמודל של הכפלת ההכנסה הלאומית הריאלית כל ארבע שנים בזכות ההפנמה של מודלים מתקדמים ומתחדשים של AGI נשמע עדיין כמו מדע כלכלי בדיוני. בין שגרה לנס, לך תדע מה צפוי, סיכם את המצב השבועון הכלכלי הבריטי "אקונומיסט".
את הלבטים והסתירות מדגימה סקירה שפירסם לאחרונה המכון הטכנולוגי MIT בבוסטון. מצד אחד נכתב בו "בינה מלאכותית שתעלה מכל הבחינות על האינטליגנציה האנושית היא ממש באופק. כבר בשנה הבאה נראה מודלים של AI בעלי אינטליגנציה בתחומים רבים ברמה של חתני פרס נובל, כולל יכולות להתקדם להשגת יעדים שהיא תציב לעצמה באופן אוטונומי", מצוטט בסקירה סם אלטמן, המנכ"ל האגדי של OPEN AI, החברה שהציתה לפני כשנתיים את התבערה. מנגד מונה הסקירה שורה ארוכה של מחסומים עליהם צריכים מדעני הבינה להתגבר כדי שהתחזיות יתממשו. צריך לצייד אותה בהבנת המשמעויות וההקשרים של המילים בשפת בני אדם, לקדם את יכולתה לפתור בעיות פתע בלי לקבל פקודות מהמפעילים – ובעיקר להתגבר על היעדר מוחלט של יצירתיות, רגשנות ומוסריות. בכל הנושאים הקריטיים הללו נדרשות "פרצות דרך דרמטיות", נכתב ב-MIT. בסקירה נוספת של המכון הטכנולוגי נחשף ש-95% מהחברות שהשקיעו כסף רב באימוץ מודלים של בינה מלאכותית הדבר לא שיפרו את התוצאות העסקיות. אפס תשואה.
ובכל מהומת אלוהים זו, איפה ישראל? כאן נכון להפריד בין שימוש במודלים של בינה מלאכותית במערכות הצבא והביטחון, שימוש בו ישראל ככל הנראה המתקדמת והיצירתית על הגלובוס ("ב-AI ביטחוני אנחנו בסדר גמור", פוסק פרופ' נגל) לבין השימושים האזרחיים, בהם ההייטק ישראלי מדורג 7 בעולם במדדי המוכנות לבינה מלאכותית, אחרי המעצמות הגדולות. המיקום הגבוה משקף את יכולות המחקר המדעי הישראלי העמוק בתחומי הליבה של הבינה המלאכותית – למרות מספר קטן יחסית, כ-120 בלבד, של חוקרים בעלי תארים אקדמאיים גבוהים במדעי מחשב, מתמטיקה ופיזיקה.
פרופ' נגל: "דרוש לנו גדוד של 1,000 עד 1,500 חוקרים כאלה כדי לשמר את יתרוננו היחסי בתחום. מוחות כשלעצמם לא חסרים לנו, חסרות התשתיות ובמיוחד מחשבי-על עוצמתיים שבלעדיהם אין מחקר מתקדם. זו התמצית המזוקקת של המלצות הוועדה שעמדתי בראשה".
גם לדעתם של ד"ר סרגיי סומקין, ראש תחום הייטק במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ושל ד"ר אבי חסון, בעבר ראש הרשות לחדשנות (למעשה מקים הרשות) והיום מנכ"ל החברה SNC העוקבת מקרוב ולעומק אחרי התפתחויות בענפי הטכנולוגיה, רק השבחת ההון האנושי הישראלי בעוד מאות דוקטורים ופרופסורים המסורים לתחומי AI תחזיק את ספינת ההייטק הישראלי גבוה על פני המים. לגודל ולהשפעה הכלכלית של המגזר הזה על המשק הישראלי אין תקדים: הוא מעסיק מעל ל-10% מכוח העבודה, תורם מעל ל-20% לתוצר ומעל ל-50% ליצוא ומתאפיין בגיוון תת-ענפי רב ובתהליכי קליטה, למידה ויישום מהירים מאוד. אך לא לעולם חוסן. אף שלפי הערכות סטטיסטיות הבינה המלאכותית כבר מגיעה למחצית ממרחב ההייטק הישראלי, מזהירים כל המומחים והפעילים, "לא נוכל להתמודד עם סנקציות רב-לאומיות, עם בריחת מוחות ועם חרמות על המדע הישראלי".
