"יותר קל להשיג בירקין מאשר אליאס אדום", שיתפה בטיקטוק שורדת השבי, לירי אלבג, במסגרת חיפושיה אחרי משחק הקופסה שמסעיר את המדינה והוסיפה דלק להיסטריה. איך הגבתם כששמעתם על הסרטון של לירי? אני שואלת את אלן ושושנה טלר, יבואני "אליאס" והאנשים שעומדים מאחורי אחד מסיפורי המאניה המרתקים והמסקרנים של השנים האחרונות בתחום השיווק. "האחראית על ניטור הרשתות החברתיות שלנו זיהתה מיד את הפנייה של לירי", הם מספרים, "תוך עשר דקות הצלחנו לאתר משחק, להסדיר משלוח ולחזור ללירי, אבל התברר לנו שהיא כבר קיבלה פנייה מחנות שסיפקה לה את המוצר".
אין כמעט הורים וגם סבים וסבתות שלא נחשפו בשבועות האחרונים ל"אליאס מאניה" שהגיעה לשיאה לפני יום הכיפורים: המרוץ אחרי המשחק הקבוצתי שעושה עבודה נהדרת בגיבוש משפחות ובהרחקת הילדים מהמסכים — הפך לשיגעון אמיתי. הביקוש שובר השיאים הוביל להיסטריה ולהתנפלות על חנויות הצעצועים ולניסיונות של הורים מיואשים להשיג את המשחק בכל דרך, כולל שוק שחור ומחירים הזויים שנשקו ל-850 שקל ומעלה. הטיקטוק התמלא סרטונים ויראליים, קבוצות פייסבוק הוצפו בפוסטים של תחנונים להשגת משחק הקופסה הוותיק, והלא-יקר יש לציין (129-85 שקלים מחיר מקורי תלוי בחנות). בשבוע האחרון הגיע המשלוח הראשון של אחרי החגים — מכולה ובה למעלה מ-6,000 יחידות "אליאס אדום". בעלי רשתות וחנויות עמדו בתור, התחננו למוצרים וגילו שכל אחד מהם צריך להסתפק בחלק קטן מהזמנתו המקורית. היו גם כאלה שנאלצו להסתפק ב-10 יחידות בלבד. "אלו היו השאריות של הזמנות ערב החג שלנו", מתנצל היבואן אלן טלר.
האם מדובר בגאונות שיווקית של יצירת ביקוש מלאכותי למוצר על מנת להקפיץ לשמיים את המחיר שהצרכנים מוכנים לשלם עבורו או שמדובר בשלומיאליות עסקית? מאז ראשית 2025 נמכרו למעלה מ-50,000 יחידות של "אליאס". בענף אומרים שאפשר היה למכור פי חמישה אם היבואנים היו נערכים בכמויות המתאימות.
בראיון שבו בני הזוג אלן (58) ושושנה (56) טלר, בעלי ומנכ"לי היבואנית "משחקי הקובייה", חושפים לראשונה את הסיפור מאחורי ההצלחה המדוברת, אני מגלה שמקור המחסור ובעיות האספקה שונים לחלוטין ממה שניתן לחשוב: החברה הפינית, בעלת הזכויות של המשחק, לא מסכימה שהוא ייוצר מחוץ למפעל שלהם בפינלנד, והם פשוט לא עומדים בביקוש. "את יודעת כמה פגישות זום היו לי איתם בניסיון לשכנע אותם לאפשר לנו לקבל את זיכיון הייצור של המשחק בעברית כפי שאנחנו עושים מול חברות אחרות שאיתן אנחנו עובדים? הם לא מוכנים בשום אופן", אומר אלן ולא מסתיר את תסכולו.
רגע ה"פיצוץ"
"כשראיתי סרטון בטיק טוק של בחור שעומד וצורח כשהוא מנסה להסביר על הקלף שבידו לשחקנים המשתתפים איתו במשחק", מספר טלר, "הבנתי שמה שקורה כאן יצא מגדר הנורמה, אבל עדיין כששמעתי שמדברים על מחירים של 850 שקלים למשחק, חשבתי שסתם עושים רעש ברשתות החברתיות". היה רגע אחד, משתפים בני הזוג, שבו הבינו באמת את היקף השוק השחור שנוצר ואת המחירים המופקעים. "סוכן של החברה", מספרת שושנה טלר, "אמר לנו שהוא ראה במו עיניו במגרש חניה, אדם שמשלם 300 שקלים לבחור שיצא מחנות צעצועים סמוכה שבה רכש את המשחק האחרון במלאי ב-100 שקלים".
אז מה הסוד של ה"אליאס" שמשגע את המדינה? מה שמדהים הוא שמדובר במשחק ותיק בן 41 שנה, לא חדשני במיוחד, שנמכר כבר שבע שנים בישראל. החוקים די פשוטים: השחקנים מתחלקים לקבוצות, מקבלים כרטיסים עם מילים, כאשר המטרה היא לגרום לחברי הקבוצה לנחש נכון מהי המילה. יש פחות מדקה (שעון חול מודד) כדי לנחש כמה שיותר מילים. המשחק מחייב זריזות מחשבתית, יצירתיות, כישורי שפה ופנטומימה. התוצאה: חוויה קצבית, מצחיקה וכמובן ריבים וצעקות בין המשתתפים. ישראל, כך מתברר, במקום השני בעולם במכירות לנפש מבין 40 המדינות בהן נמכר המשחק מחוץ לפינלנד (איסלנד במקום הראשון ואנגליה בשלישי).
בני הזוג טלר הם בעלי "משחקי הקוביה", חברה משפחתית קטנה יחסית (15 עובדים, הם לא חושפים את המחזור), שהצליחו לשים יד על כמה להיטים מצליחים, מלבד אליאס, כמו קטאן (של קוסמוס הגרמנית) – משחק שהפך לסדרה ומכר למעלה מ-30 מיליון יחידות ברחבי העולם ויצר קטגוריה חדשה של משחקים אסטרטגיים.
איך הגעתם לאליאס?
"מהקשר שלי עם בעלת המשחק, חברת TACTIC GAMES הפינית, שנוצר בתערוכת 'השפיל' (SPIEL) — התערוכה הנחשבת בעולם למשחקי קופסה וקלפים המתקיימת אחת לשנה באסן שבגרמניה", מסביר אלן, מאמין גדול בתערוכות כמקור איתור ללהיטים. "התחלנו איתם ב-2017 עם משחק אחר שלהם שהייתה לו הצלחה מאוד קטנה והפסקנו לייבא אותו, אך מכיוון שאהבנו את הקשר עם אנשי החברה, הבאנו משחק אחר שלהם ה'טוטם' וב-2018 הרחבנו את הקו עם 'אליאס', שנמכר בשנים הראשונות בקצב של 3,000-4,000 משחקים לשנה".
את "אליאס" המציאו ב-1984 שני סטודנטים פינים צעירים, ספי וילאנן ומאנו טוקילה, ששאפו להוציא גירסה משעשעת, חברתית, תחרותית וקצבית של משחקי ניחושי מילים – ז'אנר ותיק בעולם המשחקים. משמעות השם ALIAS שמקורו בלטינית הוא "אופן אחר" – כמו הדינמיקה של המשחק. כמו בסיפור סינדרלה עברו הממציאים דרך לא קלה. לאחר שנדחו על ידי שורה של חברות משחקים בפינלנד, התחילו להפיץ בכוחות עצמם את הגירסה הראשונית באמצעות פרסומים בכל מקום אפשרי, מסעדות, חנויות ובעיקר פסטיבלים. הם השתמשו בחברים ובני משפחה, וגם בצעירים שקנו את המשחק והתלהבו ממנו. בשנת 1989 מכרו את המשחק ל-TACTIC GAMES — חברה משפחתית פינית שהתחילה כיצרנית קופסאות והיום היא ענקית משחקים שפועלת בלמעלה מ-70 מדינות. "אליאס" שהפך למשחק המשפחתי המוביל בפינלנד, כולל תחרויות רשמיות, נמכר בעולם כבר בלמעלה מ-9 מיליוני עותקים, כאשר בשנתיים האחרונות הוא נהנה מקפיצה גם בעולם.
"ב-2021, אחרי הגל הראשון של הקורונה התחלנו להרגיש שהמשחק נמכר בקצב מואץ יותר, בשנים 2022-2023 גדלו המכירות בעשרות אחוזים לשנה, החל מסוף 2023 ולתוך 2024 ראינו קפיצה גדולה יותר", משחזר אלן. "בתחילת 2025 כשהבנו שהמכירות שלנו הגיעו לפי ארבעה בהשוואה ל-2023 שבה מכרנו 10,000 משחקים, עשינו תחזית לקראת פסח, הוספתי עוד 10% ונכנסנו לחג בלי סחורה. אז גם התחלנו לראות יותר ויותר אנשים שמשתפים על המשחק ברשתות החברתיות, טיק טוק, אינסטגרם ומדווחים שאליאס כיפי ותחרותי. משפחות שיתפו סרטונים, וחשבנו שזה מצוין, כי מהות החברה שלנו היא להוציא את האנשים מהמסכים, שישחקו במשחקי קופסה. כבר בפסח הרגשנו שזה הלהיט של המדינה. בחגי תשרי הגיע הפיצוץ".
החטוף שביקש לשחק
"אני שמטפלת בין השאר בשירות הלקוחות של החברה, הגעתי למצב שלא יכולתי לעשות שום דבר אחר חוץ ממענה לטלפונים", אומרת שושנה. "הייתי פותחת את השיחות במילים 'משחקי הקוביה שלום, אין לנו אליאס אדום, איך אפשר לעזור' ומקבלת טריקת טלפון מהצד השני. בשעות שהילדים חזרו מבית הספר זה הפך לבלתי אפשרי. על כל שיחת טלפון, הגיעו 20 בקשות ברשתות החברתיות. על הרכבים שלנו יש את סמל החברה, את כל אחד מאתנו עוצרים לפחות פעמיים ביום ברמזור, בחניה – איפה משיגים את המשחק".
"סוכן שפגשתי באחת מתערוכות הצעצועים בארץ, שלח לי ווטסאפ", משחזר אלן, "'אחי אלן סחתיין, תוכל לארגן לי משחק?' חמש שנים לא דיברתי איתו, איך הפכתי לאחיו?".
מצחיק, מחמיא, או מדאיג?
"אותי זה הצחיק לא פעם", מודה שושנה, "אבל גם מדאיג כי האספקה לא תלויה בנו. אנחנו נמצאים בעיצומו של הגל, ורוצים שיהיה מספיק מלאי בחנויות. מחמיא שאנשים אוהבים את מה שאנחנו מחליטים להביא, אבל אנחנו יודעים שאנחנו מאכזבים אנשים שרוצים לצאת מהמסכים. אנחנו יכולים למכור רק מה שהחברה הפינית מספיקה לייצר והיא מוכרת לעשרות מדינות בעולם".
אלן: "בישראל יש שלושה פיקים של מכירות צעצועים, חגי תשרי, חנוכה ופסח, הפינים עומדים כרגע בערב השיא הגדול העולמי של עולם המשחקים – חג המולד, והם חייבים לספק ללקוחות במדינות אחרות, כשכמות הייצור שלהם מוגבלת והם מתעקשים שלא להוציא ייצור מחוץ לפינלנד".
גורמים בענף מעריכים מאוד את חברת "משחקי הקוביה" ואת בעליה, אבל לא מסתירים את התסכול על המחסור. "הם לא נערכו נכון לכמויות הנדרשות", אומר בביקורת גורם מרכזי בענף. "בכל מוצר שאתה מכניס לשוק אתה צריך שתהיה לך כמות מספקת למכירות. ברגע שמבקשים ואין לך מוצר עומדת מאחור התנהלות לא תקינה. לא כל אחד יודע לעשות את החישובים. כשלא נערכים עלולים להפוך את המשחק לטרנד קצר ימים ומרגיזים את הקמעונאים וגם מביאים לחיקויים. ויש כבר חיקוי לאליאס האדום בחנויות".
איזה רגע או בקשה הכי ריגשו אתכם?
שושנה: "פנתה אליי עובדת סוציאלית משער הנגב שמטפלת בחטופים, ביקשה את המשחק לשניים מהשבים לאחרונה שרוצים בו".
אלן: "בסוף השבוע האחרון פנו אליי מברל'ה – חנות צעצועים גדולה בבני ברק. משפחה של חטוף שהחליט לשמור שבת בפעם הראשונה בחייו, ביקשה לספק לו את 'אליאס' כדי להקל עליו להעביר את הזמן בנעימות. היה לי את העותק האישי היחיד שלי בבית, לקחתי אותו והבאתי להם. רק במשלוח הבא יהיה לי עותק חדש, אבל התרגשתי".
אמרו לי שגם חיילים בתוך עזה שיחקו "אליאס".
אלן: "החיילים מבקשים דווקא קטאן (משחק לוח אסטרטגי, השחקנים מתחרים באמצעות הקמת יישובים, בניית דרכים, הקצאת משאבים וכו' כשהמנצח בדרך כלל הוא השחקן בעל החשיבה האסטרטגית הטובה ביותר. המשחק התפתח לסדרה בת 11 משחקים בישראל –ש.ח). יש לנו תמונות של חיילים שמשחקים קטאן בעזה, ברפיח בג'בליה, בחאן יונס, וגם בלבנון. אולי מכיוון שמדובר במשחק שכבר רץ 15 שנה, הגיע לשיאים בקורונה, ומבוקש יותר בקרב גילאי העשרים פלוס".
מה לדעתכם הביא להצלחת אליאס? אלגוריתם הטיק טוק שעשה קסם, צורך חברתי אחרי תקופה קשה, נוסטלגיה? "עבודה של מחלקת השיווק שלנו שהרגישה מה קורה ברשתות החברתיות, מדובר במשחק קליל שאפשר ללמוד בארבע דקות, לא חוזר על עצמו וגם קבוצתי", הם אומרים, "הוא כיפי, תחרותי, מוציא עצבים וצחוקים, נפל בנישה שעם כל המתח שיש לנו בארץ בשנתיים האחרונות הוא עוזר לאנשים להשתחרר".
אין שבת בלי אליאס
יעל כץ פסיכולוגית המשחקים הוותיקה, מספקת את ההסבר שלה לסיפור ההצלחה: "מדובר במשחק שיושב על קבוצת המשחקים הקלאסיים ביותר, ואחת הוותיקות ביותר בתחום משחקי הקופסה, כמו פיקשיונרי, טאבו ועוד. מה שדוחף את המוצר הוא הקטע החברתי, הוא מצחיק – גם בניסיונות הניחושים, גם אם לא הצלחת, הוא מחייב חשיבה ויצירתיות, אבל אין בו הרבה בושות. גם אם אתה נכשל זה לא סוף העולם. אין ספק שבמקרה של אליאס הטיק טוק הוא המקור להצלחה, הדרך המהירה ביותר שבה עוברים המסרים אצל הנוער והצעירים", מסבירה כץ, "אולי גם בגלל שאנחנו מדינה בטראומה, אנשים בלי מצב רוח, וצריך משהו שביחד עושה מצב רוח טוב".
בנוסף, תורמת למשחק העובדה שמול רוכשיו הוא מתפקד כמו הסלוגן הוותיק של "בשבילו זה מילקי בשבילך זה חלב". ילדים מתמכרים למשחק, ביום כיפור האחרון דווח על קבוצות ילדים ובני נוער שהעדיפו לשחק ב"אליאס" על פני רכיבת אופניים. "לא פלא", מוסיפה כץ, "כי במגזר החילוני לקראת יום כיפור פותחים את ארון המשחקים. ההורים של היום שמחים לקנות לילדים מוצר שמנתק אותם מהמסכים", אומרת כץ.
"יש גם יתרון למוצר שמדבר לכל המגזרים ולכל הגילים, כאשר דווקא התחכום הוא הדבר הפחות חשוב בו. משחקים כמו רמז, קטאן וטאבו לא מתאימים לכולם. אם כי יד על הלב, אם היו שואלים אותי מראש כמה להזמין, לא הייתי יודעת להבטיח שאליאס הולך להיות להם להיט", מודה כץ.
שושנה: "אליאס הפך לגיבור של מפגשים משפחתיים. במפגשים של משפחות חילוניות בשבתות כל אחד יושב עם הסלולרי שלו. האליאנס משנה מציאות".
גם במגזר החרדי והדתי התנפלו על המשחק. "אנחנו שומעים סיפורים שאחרי סעודת שבת כל המשפחה משחקת, גם הסבא והסבתא", היא מוסיפה. המקרה הקיצון: שדכניות שממליצות לזוגות לקחת משחק למפגשי הכרות במסגרת תהליך השידוך כדי להקל על תהליך יצירת התקשורת.
היתרון העיקרי עבור חרדים ודתיים הוא האפשרות לשחק בשבתות. במשפחת טלר הדתית, הורים לשישה בגילאי 12-34 "אין שבת בלי אליאס. בשבת בצהריים נחים עשר דקות ומשחקים. לא פעם באמצע אלן אומר שהוא חייב לצאת לתפילת מנחה, ולא לגעת בלוח. כשהוא חוזר ממשיכים לשחק".
כשאתם משחקים בבית אתם עדיין נהנים או שכל משחק הוא מבחן עסקי?
שושנה: "להיפך, נכון שזה עסק, נכון שיש רווחים, אבל בסופו של דבר זה כיף, להיות בעבודה, לשחק, לבחון משחקים, להביא הביתה, לשחק עם חברים ובני משפחה ולדעת שאנחנו מעבירים הלאה את הכיף".
"הדילמה של הזמנת מלאים למשחקים שהופכים ללהיטים איננה פשוטה", מסביר מאיר קלוגהפט, יבואן צעצועים ותיק בעלים ומנהל "שחק נא" ויו"ר אגף הצעצועים ומוצרי תינוקות בלשכת המסחר, שגם הוא קיבל פניות מחברים לנסות להשיג להם קופסת "אליאס" ורואה את נכדיו מכורים למשחק. "מחד אתה חייב לדאוג למלאי מספק על המדפים, ומאידך, אם תזמין כמויות גדולות מדי והלהיט יפסיק להיות להיט, תיתקע עם מלאים שלא תצליח למכור. זה קרה לא פעם בעבר. כמו לספינר (הלהיט המטורף של אביב 2017 – ש.ח) שנמכר בימי הזוהר ב-80-100 שקלים ואחר כך צנח ל-10 שקלים.
מהבנק לעולם המשחקים
אלן ושושנה הגיעו לתחום המשחקים במקרה. הם ילידי קנדה, שושנה ממונטריאול, אלן מטורונטו, נפגשו במחנה "בני עקיבא". "הייתי בת 17 ואלן בן 19", מספרת שושנה. "אחרי שנתיים התחתנו וגרנו בטורונטו כי אלן לא דיבר צרפתית ולכן אפשרויות התעסוקה שלו במונטריאול היו מוגבלות". אלן סיים לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת יורק, שושנה לימודים של חינוך לגיל הרך. באוגוסט 1993, כשבכורם בן שנתיים הם עלו לישראל. "רבים אמרו לנו שאנחנו משוגעים, אבל גדלנו בבני עקיבא וארץ ישראל היא הבית שלנו". ארבע שנים התגוררו ברעננה, ואחר כך עברו לקרני שומרון, שם הם מתגוררים עד היום. הורים לשישה וסבים לשני נכדים.
את הקריירה המקצועית שלו בישראל החל אלן כטלר בבנק ("בלי קשר לשם המשפחה", הוא צוחק) עם עיסוק צדדי. "במכולה עם תכולת הבית, היו גם 30 קרטונים של קלפי איסוף של ה-NBA. גדלתי על תחביב של אספנות קלפי ספורט ורציתי להביא אותו לארץ". אחרי חצי שנה הפסיק לעבוד בבנק והתמקד בתחום קלפי הספורט שהלך וגדל, ב-1999 קיבל את הזיכיון לקלפי פוקימון, אז להיט מטורף. "פעם ראשונה נחשפתי להיסטריה של הישראלים. אז גם למדתי בפעם הראשונה כמה מתסכל כשיש לך זהב ביד ואין לך מספיק למכור. על כל 100 חבילות שביקשתי קיבלתי 30 כי לא היה מספיק. וזה היה לפני עידן הרשתות החברתיות".
אז איך מתמודדים עם התסכול?
"מפנימים שיש דברים שנמצאים מחוץ לשליטה שלנו. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות, מתמודדים עם המציאות והקב"ה קובע ויעזור".
ב-2003 אחרי שהסתיים הגל הראשון של הפוקימון, מכר אלן את חברת הקלפים של אז "ספורטל קארדס" ל-pmi וחיפש אתגר חדש. שושנה שהייתה אחרי לידה החליטה להישאר עם הילדים בבית ופתחה משפחתון לפרנסה המשפחתית, תוך שהיא מעורבת כמו היום בעסקי המשחקים. "תמיד היא ניהלה את הקשרים עם הבנקים", מחייך אלן. ב-2004 הגיע לביקור משפחתי אחיין מניו-יורק וסיפר על שיגעון חדש — "קטאן" שסחף גם את תלמידי ישיבה יוניברסיטי שבה למד. "אתה חייב להשיג את הזיכיון לגירסה האנגלית", הפציר בו.
"קטאן" החוגג השנה יום הולדת 30 הומצא בגרמניה על ידי קלאוס טויבר ובנו בנג'מין, שמכרו את הזיכיון לחברת "קאוזנר" הגרמנית שיצרה אותו בגרמנית ומכרה את הזיכיון באנגלית ל"מייפייר", חברה אמריקאית קטנה שהמשחק בנה אותה. אלן פתח את החברה "משחקי קוביה – כי משחקים את המשחק עם קוביות", התחבר לחברה האמריקאית, החל לייבא את המשחק המקורי באנגלית, וגילה שאמנם זכה לביקוש, ולא רק בקרב הציבור האנגלו-סקסי. "אבל הוא היה יקר גם מול משחקים אחרים באנגלית והחלטתי להשיג זיכיון לעברית".
ללא פגישה מראש ואחרי שעות ונדנודים הצליח להשיג פגישה קצרה עם מנהלת המכירות הבינלאומיות של המשחק. בעקבותיה גם זכה בזיכיון. ב-2008 החלה להימכר בארץ הגירסה העברית של "קטאן". על פי הערכות נמכרו ממנו בישראל עד היום למעלה מ-150,000 יחידות, כולל ההרחבות. מדובר במשחק יקר מאליאס שמחירו 159-199 שקלים למשחק הבסיס. מי שקונה הרחבות יכול להגיע בקלות להשקעה של למעלה מ-500 שקלים.
קטאן ואליאס הם לא הלהיטים היחידים שלכם. אי אפשר שלא להזכיר את "שם קוד" ו"דיסקיט" שמכירים כל חובבי משחקי הקופסה. ויש עוד. איך אתה מאתר להיט?
"אני מאמין בתערוכות. מסתובב הרבה בעולם. יוצא בדרך כלל עם 2-3 אנשים ואנחנו פושטים על התערוכה. אנחנו גם שמים הרבה אוזן על מה שקורה ברשתות החברתיות בעיקר בחו"ל".
מהמרים על הלהיט הבא
יש לכם יורש לאליאס?
"היורש צריך להיות משחק שהולך חזק ברשתות החברתיות בעולם. בפסח אנחנו מוציאים אחד כזה שנקרא 'שלוף' או 7 FLIP באנגלית. החלטתי ללכת על המשחק לפני שראיתי אותו בגלל הבאזז העולמי ביוטיוב שמלווה אותו. עוד משחק שאני מאמין בו הוא 5 TOP שמצאתי בלינקדאין. הממציא העלה פוסט שהמשחק הולך להיכנס ל'טארגט', זה היה ביריד הצעצועים האחרון בניו-יורק בפברואר 2025. אספתי בתערוכה משחקים, הבאתי הביתה ונתתי לעובדי החברה לשחק, כל מי שלקח משחק הביתה חזר עם ההמלצה: אלן מוכרחים את המשחק".
ואין פספוסים?
"יש. אחד אקטואלי: '7 הפלאים', משחק עטור פרסים, אחד הפופולריים והנמכרים בעולם בקנה מידה שקרוב ל'קטאן', אבל בארץ הוא עדיין לא ממריא כמו שציפינו. אנחנו מקווים לפצח את העניין בחודשים הקרובים", אומרים בני הזוג.
מה מלמדת אתכם הצלחת האליאס על הצרכן הישראלי של 2025 בכלל, ובשוק המשחקים בפרט?
שושנה: "שהוא עדיין מחפש חיבור אנושי, עד כמה חזק אצלו הצורך הבסיסי להיות עם חברים, משפחה, הקבוצה".
אלן: "שאם הוא מוצא משהו שעונה על הצורך שלו הוא מוכן לשלם כמעט כל מחיר. הקנדי לא יעשה זאת לעולם".
אילו מגמות אתם מזהים בתחום המשחקים המשפחתיים לשנים הקרובות?
אלן: "אני מאמין בעלייה במשחקי הקופסה, אליאס כבר עושה זאת כפי שאנחנו שומעים מהחנויות. משפחות שאף פעם לא ישבו לשחק יחד מחפשות משהו אחר כשאינן מוצאות את המשחק. זה בולט גם בפניות לשירות הלקוחות שלנו".
אליאס יהפוך לקלאסיקה קבועה כמו מונופול וקטאן, או שמדובר בטרנד חולף כמו הספינרים, הלבובו?
"הוא יהפוך לקלאסיקה. נעשה לו הרחבות. בפסח הקרוב נצא עם הרחבות לאליאס — חבילות של 100 קלפים עם תוספות של 800 מילים לחבילה למי ששיחקו הרבה במשחק", מבטיח אלן.
לאן ממשיכים מכאן
לא כולם מסכימים עם בני הזוג טלר. מאיר קלוגהפט, יעל כץ וגם אפרת אביאל מנהלת תחום פנאי ברשת סטימצקי, משוכנעים שמדובר בעוד להיט, אם כי חייו יהיו יחסית ארוכים לעולם הלהיטים הטרנדיים. אולי גם הטיפול הלא מספק במלאים, יהיה בעוכריו. בשוק יש כבר חיקוי הנמכר ב-150 שקלים. אלן ושושנה הזהירו את החנויות לא למכור אותו, הפעילו משרד עורך דין, ושושנה מתדרכת צרכנים איך להבדיל בין החיקוי למקור. "חפשו את הלוגו של חברת הקוביה, אופן פתיחת הקופסה של החקיינים מהצד ולא מלמעלה, היא מכילה 2 חבילות קלפים ולא 4 כמו במשחק המקורי, ולוח המשחק מנייר ולא מקרטון".
מה הצעד הבא? איך אתם נערכים לחנוכה? יהיו מספיק משחקים?
"בנובמבר עתידות להגיע מספר מכולות של אליאס ואנחנו מקווים שיהיו מספיק בעז"ה", צוחקים שניהם, "אנחנו גם יוצאים עם משחק מילים בשם אנומיה עם גירסה בכחול למגזר הכללי, וגרסה באדום למגזר החרדי שאחראי לכ-25% מנתח המכירות של משחקי הקופסה. לכל מגזר ההגדרות המתאימות לו".
לחברה הפינית יש מגוון גדול של גרסאות נושא — אליאס מיסתורין, אליאס אמא אדמה, חלוקה לקבוצות של גברים נשים וגם אפליקציה. מתי ואם הם יגיע לארץ?
"יצאנו כבר עם גירסה יעודית לנו של 'אליאס ישראל', שנמצאת בעלייה בביקוש אם כי האליאס האדום המקורי הוא המבוקש ביותר. לגבי האפליקציה אנחנו שוקלים ומתלבטים, כי אנחנו הרי רוצים לנתק את האנשים מהסלולרי".
