למעלה מ-100 חרדים ישראלים בעלים ומנכ"לים של רשתות אופנה ייעודיות למגזר, מבלים את סוף השבוע הזה בגוואנגז'ו שבסין, שם תיפתח היום (שישי) תערוכת האופנה הגדולה בעולם, "קנטון פייר" - canton fair. הם מסתובבים בין הדוכנים, מחפשים ספקים, סוגרים עסקאות ומעדכנים קולקציות. זו תמונת מצב מייצגת של הכלכלה במגזר החרדי שעוברת מהפכה: מחנויות קטנות לרשתות בעלות סניפים בכל הערים החרדיות בישראל ובעלים שלומדים לנהל מותגים ולכוון גבוה.
"רואים את החרדים ומרגישים אותם גם במלון שבו אנחנו נמצאים. לסעודות שבת יסבו כאן כ-400 אורחים", מספר אבי גוזלן, מנכ"ל ובעלים של רשת האופנה החרדית הצומחת "שמיז" — בעלת 17 סניפים, עם שאיפה לצמוח ל-24 סניפים עד 2027. "לתערוכה מגיעים על פי הערכות כ-2,000 יהודים שומרי שבת ממרכזים יהודיים בכל העולם", הוא מספר בשיחת טלפון מסין לצד אשתו אורלי שמנהלת יחד איתו את הרשת. "אין לי מספר מדויק של כמה ישראלים חרדים נמצאים כאן, אבל אין ספק שמספר הרשתות החרדיות בתחום האופנה גדל משנה לשנה וכך גם מספר המבקרים בתערוכה".
מה שקורה השבוע בסין, הוא טביעת האצבע של המהפך השיווקי במגזר החרדי. גל של רשתות שבעליהן לומדים איך להסתדר ולמצוא פתרונות מחד לצרכיהם ומאידך לצרכי לקוחותיהם במקומות הכי רחוקים בעולם. סין, כמקור אספקה היא אחד הגורמים לפריחת תופעת הרשתות במגזר החרדי, ולא רק בתחום האופנה. חנויות שפעלו במשך שנים, לפעמים גם עשרות שנים כנקודת מכירה בודדת, הפכו פתאום לרשתות. שמות שלא שמעו עליהם מחוץ למגזר כמו פיצה אורי, רפאלי, תמי צורף (מרשת תצורף), יפה נוף פלדהיים, סטייליש, בזאר שטראוס ומיין שיך, הם רק חלק קטן מהדוגמאות. זה קרה גם בתחום החשמל, המחשבים, התכשיטים, אופנת הגברים, הספרים, הקוסמטיקה, הציוד לבית ועוד.
"המזרח, וסין בראש, הוא מקור האספקה המוביל ברוב הקטגוריות", אומרת מומחית בתחום השיווק למגזר. "הסוחרים החרדים למדו מהר מאוד שהמחירים שהם מקבלים בהזמנות לחנות אחת, שונים לחלוטין ממה שיקבלו כרשת. אז פעמיים-שלוש בשנה הם יסעו לסין, יערכו הזמנות גדולות וכך הרווח גדל. המאמץ שווה במיוחד בציבור החרדי שהמחיר מדבר אליו".
חרדים בשוק הסיני
קיים שינוי אמיתי בתרבות הצריכה החרדית, מצביע על התופעה משה מילר, יועץ אסטרטגי לשיווק מגזרי, מנכ"ל ושותף במשרד הפרסום "מילר פוינט". "הצרכן החרדי רוצה מעטפת, הוא יעדיף לקנות ברשת אמינה ומבוססת בעלת אבא ואמא. תמיד היו ויהיו צרכנים שיעדיפו מכירות ביתיות, מחסנים, ויש כאלו במגזר בגדלים ובמחירים מדהימים, אבל יש יותר ויותר שרוצים את תרבות הרשת. קחי מוצר כמו כובעים לגברים — 'בורסלינו' האיטלקי הוא המותג הנחשב בעולם בקטגוריה והוא הכובע הנחשב ביותר בציבור הליטאי, ספרדי וחב"ד. גם כאן מתפתחת רשת. שני סניפים כבר יש, עוד שניים בתוכנית והזכיינים הישראלים שקיבלו את הזכיינות לעולם היהודי כבר פתחו שלושה סניפים בארה"ב".
מומחה אחר מצביע על השינויים הדרמטיים בפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסייה החרדית. "בירושלים ובבני ברק מתגוררת כיום פחות מ-50% מהאוכלוסיה החרדית במקום למעלה מ-70% לפני 20 שנה. הציבור החרדי גדל ומתפזר. חנות שרוצה להגיע אליו ובגדול חייבת לפתוח סניפים גם באשדוד, בבית"ר, באלעד, בבית שמש ולא רק במקום אחד. גם בירושלים ובבני ברק לא מספיק סניף אחד. במציאות הפקקים של היום, תושב רמות החרדי, לא יבצע את קניותיו בשכונת גאולה שבמרכז ירושלים, אלא יעדיף סניפים ליד הבית.
"ויש גם כוכבים בדרך. רכסים תהיה בעוד 7-8 שנים, על פי היקף הבנייה המתוכננת, העיר החרדית השנייה בגודלה אחרי בני ברק. מרחיקי ראות חושבים גם על סניפים ברכסים או בקריית-אתא הסמוכה".
יעקב הלפרין, מבעלי "אופטיקה הלפרין", לשעבר מנכ"ל הרשת והיום יועץ בתחום הקמעונאות והרשתות, מחדד: "קל יותר להקים רשת במגזר החרדי כי החרדים ברובם המכריע לא דורשים את הפיינשמקריות של התצוגה שדורשים הקניונים משוכריהם כמו תאורה, ריח נעים, מוזיקה, ריהוט ועיצוב עכשוויים - רכיבים שעולים למפעיל כסף גדול, שלא לדבר על שכר הדירה ועלות התחזוקה של חנויות בקניונים. סניפי הרשתות החרדיות יהיו בדרך כלל ברחובות מסחריים, לעתים קרובות בפריפריה בעלויות שהן רבע מעלויות פתיחת חנות בקניון".
כרטיס מתנה למגזר
אחת התוצאות של מהפכת הצריכה היא מיזם "גיפטא" - כרטיס מתנה פיזי ודיגיטלי הניתן לעובדים בחברות חרדיות וכלליות שבו למעלה מ-35 רשתות. את שמות חלקן מעולם לא שמעתי. ריבוי הרשתות איפשר לפני שנתיים את הנפקת כרטיס המתנה החרדי הראשון על ידי עקיבא פנסטר (34), המייסד והבעלים. פנסטר, יזם חרדי בוגר ישיבות וכוללים שמשלב בין לימוד התורה (לומד ומלמד) לבין יזמות עסקית כלכלית, אומר: "גיפטא נולד מצורך אמיתי. הבנו שהמגזר החרדי מפתח לעצמו אקו-סיסטם צרכני עצמאי עם רשתות משלו, סחורה מותאמת ופריסה רחבה בכל הערים החרדיות. היה חסר כרטיס שיידע לדבר את שפתו".
בכרטיס רואה פנסטר גם "גשר בין עולמות המחבר בין שוק הצרכנות המודרני לבין מגזר שמבקש להישאר נאמן לערכיו ותרבותו גם בעת הקנייה. המגמה הזאת רק תתחזק", הוא צופה. "ככל שהציבור החרדי יגדל, כך תגדל הדרישה לפתרונות מותאמים".
"הצרכן החרדי מחפש את הרשת שמדברת את שפתו", מסביר דודי דרור, מנכ"ל חברת המחקר "אסקריא". "ולא רק כשמדובר באופנה, שם ברור שאחפש את הרשת שמדברת את השפה שלי, מה שלא קורה ברשתות הכלליות".
חשמל, תכשיטים ואוכל
אפילו בתחום החשמל, נראה שפרט למחיר ולהיעדר טלוויזיות בתצוגה, אין הבדל משמעותי. "מקפיא, לדוגמה, הוא מוצר חשמל קריטי בבית חרדי", מסביר דרור. "לאמא שלי 13 ילדים, לכל אחד 3.5 ילדים בממוצע, כשהיא מארחת 4-5 זוגות בשבת, מגיעים 14 ילדים. לכמה אחסון היא זקוקה בראש השנה? לא פלא שלאמא שלי יש 3 מקפיאים והיא לא היחידה. חנות חשמל במגזר החרדי חייבת לספק תשובות נכונות של מחיר והיצע במקפיאים.
"בתכשיטים, החרדי מחפש את הרשת שנותנת לו את התחושה שהוא קונה בזול, כמו במכירות הביתיות. אפילו במזון, קחי את זלמנ'ס, רשת לא זולה (תשעה סניפים, עוד 3 בדרך, רשת המתמחה בנקניקיות ושניצלים בסנדוויץ' ובלעדיו – ש.ח) אבל צומחת. היא מדברת אמריקאית, תרבות שנכנסת יותר ויותר לעולם האוכל המהיר החרדי. צוות המוכרים חרדי-אמריקאי והם עושים את העבודה. דוגמה נוספת היא 'קצפת', שהפכה ל'גלידה גולדה' של החרדים. גם אם מקדונלד'ס תפתח סניף מהדרין באמצע רחוב רבי עקיבא בבני ברק, יש לו סיכוי לעבוד מצוין, הוא צריך הכשר, מקום ומחיר מדויק".
הרשתות הגדולות ביותר במגזר פועלות בתחום הספרים: "אור החיים" (25 סניפים) ו"יפה נוף פלדהיים" (37 סניפים). עולם הספרים הוא, אגב, התחום שבו תופסות רשתות את הנתח הגדול ביותר במכירות מבין תחומי הצריכה, פרט לסופרמרקטים בצריכת מזון שוטפת. בצנרת לא מעט רשתות עם תוכניות לגדול ובגדול.
בין ארה"ב לבית שמש
גם לעלייה החרדית מארה"ב שמגיעה מתחת לרדאר יש חלק בכך. יותר ויותר עשירים מארה"ב ומבריטניה מחלקים את זמנם בין חו"ל לארץ בדירות שרכשו בעיקר בירושלים ובבית שמש. בנוסף, קיים ציבור גדל והולך של זוגות צעירים, בעיקר מארה"ב, אבל לא רק. הבעלים למדו בישיבות בישראל ומבקשים לבלות לפחות את השנים הראשונות אחרי נישואיהם, ב"כוללים" בריכוזים האנגלו-סכסיים בישראל, בירושלים ובבית שמש. התוצאה – יותר ויותר רשתות חרדיות-אמריקאיות פותחות סניפים באזור רוממה ובבית שמש. בנוסף, בפרסומות בשבועונים חרדיים באנגלית ניתן לראות את רשימת הסניפים של הרשתות.
צריך לזכור, למרות הפריחה בכמות הרשתות החרדיות, מספר הסניפים לרשת קטן בהרבה מהמקובל במגזר החילוני. לקידי שיק, הרשת הגדולה ביותר בתחום אופנת הילדים (ובתחום האופנה בכלל) — 30 סניפים. קידי שיק נוסדה ב-1995 על ידי הזוג יוסי ומירי שניאורסון שהתחילו כיצרני בגדי ילדים. את החנות הראשונה פתחו בבני ברק והיא הייתה חלוצת המבט המודרני בשיווק אופנה. אחרי שהתרחבה לכ-5 סניפים מכרו היזמים ב-2002 50% מהבעלות לשעיה בוימלגרין, אז איל נדל"ן יהודי-אמריקאי. ב-2008, בעקבות סכסוך עסקי, רכש חתנו זאב זיילר את השליטה המלאה ברשת, שהתרחבה אך הידרדרה פיננסית. לפני 12 שנה רכש קובי בינט, הבעלים הנוכחי, את הרשת יחד עם שותפו יהושע קליין. במהלך השנים צורף שותף נוסף: יעקב מילצקי. קידי שיק התרחבה כאמור ל-30 חנויות ופתחה עוד 4 תתי-רשתות, שתיים מהן – "הדס" ו"מילה" – בבעלות משפחת בינט בלבד.
איסור פרסום
אבי ואורלי גוזלן מפעילים היום 17 סניפים של רשת האופנה "שמיז" ורוצים, כאמור, להגיע ל-24 סניפים ב-2027. את החנות הראשונה הם פתחו לפני 16 שנים, "זיהינו מחסור בביגוד בייסיק", נזכר אבי, "נשים היו קונות ברשתות במגזר הכללי ואורכי השמלות והשרוולים היו קצרים מדי ופתחי הצוואר היו גדולים מדי. אז החלטנו להביא להן השלמות (חולצות שלובשים מתחת לבגד – ש.ח) מכל הצבעים והגוונים האפשריים. יצרנו חולצות בגרסה בסיסית ב-150 צבעים וגוונים, וגילינו שלקוחות מגיעות אלינו מכל רחבי הארץ עם שקיות בגדים להתאים צבעים. בשנים האחרונות, בעקבות הגידול ברשתות אופנה בתוך המגזר, גילינו שהצורך הזה התמעט, אבל עדיין קיים ביקוש גדול לאופנת בייסיק". גם היום מייצרים ב"שמיז" ביגוד בבדים חלקים, כשכל פריט מגיע ב-5-15 צבעים.
רשתות שפונות לעשירונים הבינוניים ומעלה נזהרות יותר בפתיחת סניפים. לרייצ'ל H (האות H לקוחה משם משפחתה הורוויץ - ש.ח) ארבעה סניפים בלבד. "כל אחד מהם מושקע. אנחנו מדגישים את חווית הקנייה: מסכים, מוזיקה, ריח. הסניף החדש שפתחנו בבית שמש משתרע על שטח של 300 מ"ר. הלקוחות מחפשות את המילה האחרונה של האופנה ומוכנות לשלם", היא אומרת.
כך לדוגמה, היא מוכרת ביגוד לאירועים לנשים, בנות וילדות. בחתונות וגם בבר-מצוות מקפידים רבים במגזר החרדי על צבע אחיד לביגוד כל בני/בנות משפחת החתן/כלה הקרובה. הנשים בשמלות/חצאיות, הבנים והגברים בעניבות ואפילו בנגיעות קלות בחליפות. "לא פעם יוצא לי להלביש 30 בני ובנות משפחה אחת באותו צבע. לאחרונה יש גם מי שמתאימים את צבעי המפות והמפיות שעל השולחנות לצבעי הביגוד", אופנה שהייתה נהוגה בציבור החרדי-אמריקאי לפני עשרות שנים.
רייצ'ל חשה שאין מקום לסניפים נוספים של הרשת שלה בישראל. היא רוצה להתפשט למגזר החרדי בארה"ב ולפתוח חנות במיאמי ואתר אינטרנט למכירות גם בארה"ב. האתגר שלה, כמו של כל העוסקים בתחום האופנה במגזר, הוא הפרסום. בעיתונות החרדית אסור לפרסם נשים וילדות, לא בביגוד ולא באף מוצר, ולכל עיתון החמרות משלו. כך למשל "המודיע" של אגודת ישראל, עם אוריינטציה ושליטה גוראית, נחשב למחמיר ביותר. לפרסום בפרינט יש עדיין משקל כבד, "בגלל עיתוני סוף השבוע כשלציבור החרדי אין אלטרנטיבה", מסבירה דבי וולף, בעלת רשת הקוסמטיקה הנושאת את שמה.
משה קרויזר מ"פרסום גל" מוסיף: "במקביל יש יותר ויותר פעילות ברשתות. יש קבוצות נשים ענקיות בווטסאפ ובסטטוס כמו 'הפסקת קפה' שמגיעות במצטבר לעשרות אלפי נשים ונערות. יש משפיעניות חרדיות, יש גם נוכחות חרדית באיסטנגרם, בפייסבוק ובטיקטוק, אין מרקט שלא מפרסם שם. גם קופת חולים שרצתה לפרסם בדיקה כלשהי לחרדים פנתה לרשתות כי העיתונות המסורתית החרדית לא תאפשר זאת אצלה".
קנאים למגזר
רק בודדות מהרשתות החרדיות הצליחו לחדור לציבור הכללי, ובשני מקרים יוצאי דופן אף להפוך את המגזר החילוני למרכז הפעילות העסקית שלהן. מדובר באושר עד ובאופטיקה הלפרין. הרשת החרדית הטיפוסית מעוניינת לגדול בתוך הבית, מקסימום לפרוץ לקהילות חרדיות בארה"ב ובאנגליה.
קובי בינט, מנכ"ל ומבעלי אופנת הילדים "קידי שיק", הרשת הגדולה במגזר בתחום הביגוד (30 חנויות), חולש על לא פחות מ-67 חנויות בחמש רשתות: קידי שיק, מלאנז', פסטל בלו, הדס ומילה, ובדרך עוד רשת לנעליים. בינט מודה שהוא לא ממש רוצה לפרוץ לשוק הכללי. "כמי שמקפידים על צניעות אנחנו רוצים לפעול במקום שהציבור הדתי והחרדי לסוגיו יכול להגיע אליו ללא בעיה", הוא מסביר, "לא מושך אותי להיכנס למקום עתיר פרסומת פרוצה, לא אמרתי שלא נצא החוצה בעתיד, כרגע זה לא הכיוון".
יעקב הלפרין רואה בפעילות של רשת במגזר החרדי סוג של מעבדה. "לא קל להתעסק עם הצרכן החרדי שמחשיב את המחיר, האיכות והפרקטיות של כל מוצר. המשפחה החרדית הופכת את השקל 8 פעמים לפני שהיא מוציאה אותו, בודקת איכות 19 פעמים, חשופה מאוד לביקורות מפה לאוזן. אם נכשלת בשירות, הסיפור יעבור בבית הכנסת, כולל בעזרת נשים ובמקווה. אם הצלחת במגזר החרדי בישראל, תצליח גם בחו"ל".
"בגדול, רשת אופנה מותאמת לחרדים, גברים, נשים או ילדים, לא תוכל להציע לחילונים דבר. וגם לא רשת ספרים", מצביע דודי דרור. "לעומת זאת, בעולמות החשמל, התכשיטים והאיפור - רשת חרדית שתפעל נכון תוכל להציע גם במגזר החילוני מוצרים רלוונטיים במחיר טוב".
טשולנט כמשל
סיפור יוצא דופן הוא סיפורה של "מוטי'ס". רשת אוכל יהודי שהתחילה כטשולנטיה מקומית - אופנת השנים האחרונות במגזר, שסוחפת גם לקוחות חילונים, שצמחה לרשת בת שמונה סניפים, האחרון מהם נפתח לאחרונה ברחוב יורדי הסירה בתל-אביב מעל סניף "קפה קפה". המקום האחרון שבו תצפה למצוא אוכל יהודי וטשולנט. "האוכל היהודי הוא אוכל נשמה שמחבר ציבורים שונים", משוכנע הבעלים שלומי אשר, בנו של ח"כ יעקב אשר. "בסניף הפעיל ביותר שלנו ברחוב שמשון הגיבור בבני ברק, ליד מאפיית ויז'ניץ, אני פוגש שוב ושוב לקוחות חילונים, שמגיעים למקום, רואים את הגפילטע פיש, הגלה והקישקע ומתרפקים על העבר, על סבתא, על בית אמא. זה מרגש אותם".
לטשולנט הגיע אשר לפני כעשר שנים, כשהתחיל לבשל חמין בביתו, למלא סיר גדול ולצאת עם חבר בקו 402 לשכונת בית וגן בירושלים בלילות שישי. שם היה מעמיד שולחן ומוכר טשולנט לתלמידי הישיבות הרבות שהיו אז בשכונה. בשבוע אחד של חופשת "בין הזמנים" לקח אותו חבר ל"מוטי'ס", נקודת מכירה קטנה בבני ברק שאותה פתח חסיד בעלז צעיר, מוטי קליין ז"ל, ושזכתה לכינוי ה"טשולנט הטוב ביותר". השניים התיידדו, החליטו לחבור עסקית וכך נולדה רשת שצמחה בהדרגה, עד שלפני 5 שנים, בהיותו בן 37, קרס קליין בצאתו מבית המדרש של בעלז בירושלים ונפטר. אשר רכש את הבעלות המלאה על הרשת שהכפילה את עצמה מאז. בכוונתו להגיע ל-15 נקודות, חלקן לפחות באמצעות זכיינים, כשהדגש הוא על אוכל יהודי. יש משלוחים באמצעות הזמנות בווטסאפ. בצנרת גם אתר אינטרנט.
הביקוש לבוטוקס
דבי וולף (55), אם לשמונה וסבתא לנכדים מבני ברק, שעלתה לישראל מאנגליה עם בעלה, לשעבר תלמיד ישיבת פוניבז', היא חלוצת עולם הרשתות החרדיות בתחום טיפולי הפנים. היא מעדיפה להביא את הלקוחות החילוניות אליה והן מגיעות. לטענתה, הן משתכנעות גם בהופעותיה בתוכניות טלוויזיה, שהרשת שלה בת ארבעת הסניפים מאמצת את כל הטכנולוגיות החדשות בתחום טיפולי פנים, זריקות בוטוקס, טיפולי לייזר להסרת שיער, טיפול בפצעי אקנה ועוד. ויש לה שת"פ עם "מכבי אסתטיקה". לתחום היא הגיעה במקרה, כאשת אברך צעירה, שקיבלה פנייה מפאנית מפורסמת לפני 36 שנה, רבקה זהבי ז"ל, להפעיל בחדר במתחם הפאות שלה טיפולים קוסמטיים. היום יש לה קו של תכשירים קוסמטיים שהיא מוכרת גם באונליין במחירים מקובלים בענף וגם למגזר הכללי. הם נמכרים גם באמזון ובארה"ב ובקרוב יעלה אתר חדש.
וולף מודה שגם שהיא בהלם נוכח העלייה בביקוש והמודעות לטיפולים קוסמטיים ולאסתטיקה במגזר החרדי. "נשים רוצות להראות טוב. בנות מתחילות כבר בגילי 15-16 לעשות טיפולים. הן נישאות מוקדם ובדרך כלל יש גם אם וסבתות צעירות שמגיעות גם הן לטיפולי פנים לפני החתונה. אנחנו רוצות להיראות טוב לבעלינו ולעצמנו. אנחנו יודעות שמי שנראית טוב גם מרגישה טוב".
המחירים במגזר החרדי מול השוק הכללי
ניתן לחשוב שהמחירים במגזר החרדי זולים יותר, אולם לא כך הדבר והכל תלוי בקטגוריה, במוצר, במיצוב הרשת.
חשוב לזכור, בגלל הרגלי החיים והצריכה השונים, קיימים מוצרים לא מעטים שיימכרו בשוק החרדי אבל כמעט לא יימצאו בשוק הכללי ולהיפך. זה בולט בתחום האופנה, אבל לא רק. מקררים ברשתות החשמל יכללו לעיתים קרובות התקן מהדרין מובנה לשימוש בשבת, מה שמייקר את המוצר. הספרים – עולם שונה לחלוטין.
אופנה לנשים וילדים – יש בהחלט במגזר בגדים זולים בשתי הקטגוריות, אבל דווקא לא ברשתות, אלא בבזארים, בחנויות שכונתיות, במכירות ביתיות.
אופנה
ז'קט קטיפה לאישה:
• ברשת החרדית רייצ׳ל H - 440-480 שקלים
• בשוק הכללי 379-699 שקלים
חצאיות לנשים:
• רייצ'ל H - 430-470 שקלים
• בשוק הכללי בין 139-349 שקלים
• במותגים יוקרתיים יכול להגיע גם ל־748 שקלים ויותר.
בגדי ילדים באתר "קידי שיק":
• סריגים לבנים 99.90-139.90 שקלים
• שמלות סריג לבנות – 134.90-219.90 שקלים
• סוודרים לתינוקות – 89.90 שקלים
• מעיל נפוח לבן – 259.90-269.90 שקלים
מוצרי חשמל
המחירים מתייחסים לשתי רשתות חרדיות באונליין: "רפאלי" ו"חשמל הקרן".
• חבילה של מקרר (אמקור דגם 491), תנור לוקסור ומכונת כביסה אלקטרה – 7 ק״ג ־ בחשמל הקרן: 5,200 שקלים.
• סיר טיגון דו קומתי של נינג'ה - 929 שקלים ב"רפאלי" לעומת 949-1,220 שקלים בשוק הכללי.
• שואב אבק שוטף דרימי, דגם 14H נמכר ב־1,599 שקלים ב"רפאלי" לעומת 1,649-2,230 בשוק הכללי.
• מיקסר "דאבו פרו" 5.2 ליטר שחור נמכר ב־1,190 שקלים לעומת מחיר שוק של 1,390-2,290 שקלים.
אוכל
פיצה - ללא תוספות ברשתות של המגזר החרדי - 20-25 שקלים באיסוף עצמי לעומת 30-80 בשוק הכללי.
הרשתות הבולטות במגזר: "פיצה כמעט חינם", "פיצה גולדה" ו"פיצה שמש".
בשר - הכוכב העולה במזון מהיר במגזר - "זלמנ׳ס" - המחירים דומים לאלה בשוק הכללי:
• נקניקיית בקר בלחמניה – 40 שקלים לעומת 38-47 שקלים בשוק הכללי.
• צ'יפס ושניצל 39 שקלים לעומת 38-57 שקלים בשוק הכללי.
ספרים
הרשתות הגדולות במגזר: "אור החיים" ו"יפה נוף פלדהיים"
• בסט סלר למבוגר ב"אור החיים" נמכר ב־60-65 שקלים, לעומת 69-95 שקלים בסטימצקי.
• ספר ילדים ב"אור החיים" נמכר ב־45-58 שקלים לעומת 62.40-84.60 שקלים בסטימצקי.
