אם הכל יעבוד כשורה, עינב בובליל הולכת להיכתב בספרי מס הכנסה. "לא מזמן הזמינו אותי לאיזה בירור במע"מ", היא מספרת. ״לא שחס וחלילה אני לוקחת שקל, הכל לבן ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. יש לי מנהלת חשבונות, רואה חשבון, פקידה אישית, הכל אצלי בספרים מאה אחוז. אפילו כששולחים לי מתנה ב-500 שקל אני רושמת את זה כדי שלא יהיה לי חס וחלילה משהו. אבל היה איזה עניין עם ההגדרה של הוצאות עסקיות מול פרטיות. אז הסברתי להם שאי-אפשר להפריד את העסק ממני. אני העסק".
על מה יש ויכוח?
"לדוגמה על טיפולים אסתטיים. אני כל יום מצטלמת, אני לא יכולה שיהיו לי קמטים או פיגמנטציה כהה בפנים, אני מוכרת את עצמי. 24 שעות אני מצטלמת, סביבי פרוז'קטורים, השקות, צילומים. אני צריכה להיראות טוב כל הזמן. לעשות פעמיים בשבוע פן, להיות מסודרת, לא יכולה מקורזל בשיער. וגם טיפול NLP ופסיכולוג, גם אותם אני רוצה להכניס כהוצאה. אמרתי לפקיד, 'כשאתה הולך לחופשה עם אשתך, אתה מעלה תמונה? אשתך מעלה תמונה? מה מגיבים לתמונה? 'וואי, איזה חמודים הילדים, ואיזה יפה'. יש תגובות מכמה חברות טובות וכמה דודות, נכון? יופי. אני מקבלת 2,000 תגובות שמתוכן 500 הן 'איך את מתלבשת ככה, איך את נראית ככה, את לובשת חזייה, את מכוערת'. אני צריכה להתמודד עם זה, אני צריכה ללכת לישון עם זה בלילה, נכון? אם לא הייתי מפורסמת, לא הייתי עוברת את כל זה. מכל שקל שאני עושה, 50 אחוז הולך למדינה. אז לפחות תכירו בהוצאות שלי".
ובמס הכנסה מבינים את זה?
"עכשיו אנחנו בדין ודברים על זה. הם יבינו את זה, אין להם ברירה, המקצועות החדשים לא רשומים בשום ספרים משנת 1940. אין דבר כזה יוצרי תוכן. לקחתי ייעוץ פרטי, ואם הם לא יקבלו את זה אני הולכת איתם לבית משפט כדי להוכיח את צדקתי. הייעוץ המשפטי אמר לי, 'עינב, זה יעלה לך כסף'. אמרתי לו, 'שיעלה לי כסף, אני אשלם'. לא מספיק אני משלמת להם מאות אלפי שקלים? אחת כמוני מניעה את הכלכלה בישראל. לא רוצה לקחת שום דבר שלא שייך לי. משלמת לכם כל מה שצריך, מאות אלפי שקלים. איך אני מכניסה את כל הכסף אם אין לי הוצאות? תגידו, אתם בסדר?"
אם זה יקרה, זה חתיכת שינוי.
"אני אשמח לסלול דרך לאלפי יוצרי תוכן עכשיו ובעתיד. אסביר לשופט בדיוק איך זה עובד, אם צריך אשב איתו שעות על גבי שעות ואספר על אורח החיים שלי ועל העבודה שלי, והוא יבין שזה חלק מההוצאות. אני לא מוכנה לוותר".
5 ילדים, 489 אלף עוקבים
בגיל 40 עינב בובליל אכן מניעה את הכלכלה. מי שדרכה לראשונה בסלון הישראלי לפני 17 שנים בעונה הראשונה של 'האח הגדול' ונכנסה לפנתיאון דמויות הריאליטי, זו שעד היום מלהקים מנסים לשחזר בעוד ועוד עונות של בית סגור / בישול נגד הזמן / מרוצים למיליון, הפכה לאימפריה. נשואה לאלי, אמא לחמישה (אוריה 14, תמר 13, אביגיל 11, יוסף 7, וריף, בת שנתיים וחצי), אשת עסקים שחתומה על מותג איפור וטיפוח, מותג תכשיטים ושני ספרי בישול, ומשפיענית מובילה עם 489 אלף עוקבים באינסטגרם. באמצעותם היא יכולה לגרום למותגים הגדולים בשוק לרשום סולד-אאוט, אם ישלמו מספיק. והם משלמים. על פי ההערכות, ההכנסה החודשית שלה עומדת על מאות אלפי שקלים מאינסטגרם לבדה. תוסיפו לזה הכנסות משני ספרי הבישול שהפכו לרבי-מכר המוערכות בשלושה מיליון שקלים, וקיבלתם פקידי שומה שאכן צריכים לחשב מסלול מחדש. "אני חושבת שהיום כבר מבינים שזה מקצוע, אבל לא כולם. בשנה שעברה, למשל, כשנחסם לי האינסטגרם, רשמו לי, 'שתלך לעבוד בעבודה רגילה'. חיים, מי מספר לך? מה זו עבודה רגילה? זו העבודה שלי, ומלבד זה יש לי מלא עסקים. אני עובדת קשה מאוד מהבוקר עד הלילה, 24/7 ברמת הטירוף. מותג האיפור שלי נמכר גם בדיוטי פרי, זה משהו שאני סופר-גאה בו. מי היה מאמין שיהיה לי מותג איפור בדיוטי פרי? לא חלמתי על דבר כזה, זה בא מעבודה קשה, לא ממזל".
לא מההערצה ששולחת נשים לרכוש דווקא את המוצרים שלך?
"ההערצה לא מספיקה. אף אחת לא קונה כי זה של עינב בובליל. בפעם הראשונה יכולות לקנות בזכות הפרגון, אבל חוזרות וקונות כי המוצרים טובים. אני עובדת על כל מוצר כמו משוגעת, מנסה אותו על עשרות בנות ועל עצמי. לפעמים ישנה עם האיפור כדי לראות את העמידות שלו. מצלמת את זה ביום, מצלמת את זה בלילה, מצלמת את זה עם פלאש, בלי פלאש, מורידה לחות, מוסיפה לחות. זו עבודה מאוד סיזיפית. ואגב, שנה פלוס אחורה, לפני שהמוצרים נכנסו לדיוטי פרי הייתי איתם בפגישה והם לא רצו להכניס את המותג. הם לא האמינו בי במאה אחוז. היחידה שהאמינה בי זאת אני. קיבלתי כל כך הרבה 'לא' וכל כך הרבה טריקות דלת, אבל האמנתי בעצמי, ולא הפסקתי עד שזה הצליח".
"תמיד הייתי עם רגליים על הקרקע, אף פעם לא חשבתי, וואי, אני הכי מפורסמת במדינה, איך אעבוד בחנות. הייתי מלבישה ילדים קטנים ומנקה להם את הנזלת. אף פעם לא התביישתי. כשפתחנו את החנות הבאתי פיג'מות באוטו ומכרתי לחברות ולאנשים שאני מכירה בבגאז’. אני רוצה שבנות יסתכלו עליי ויבינו שגם הן יכולות לעשות הכל"
איזו טריקת דלת זכורה לך במיוחד?
"כשהתחלתי להיות מאפרת כמעט אף מעצב שיער לא רצה לעשות איתי שיתופי פעולה בשביל תיק העבודות. שלחתי הודעות, כתבו לי 'אני אחזור אלייך' ולא חזרו. בסוף אמרתי לאלי (בעלה של בובליל ואב ילדיה, ר"א), 'טוב, אביא דוגמנית, אשלם על הצלם, על מעצב שיער, אעשה את התמונות לעצמי'. הלכתי וקניתי מצלמה מקצועית".
והיום מעצבי השיער האלה עושים לך שיער לצילומים.
"זה קורה, אבל אני לא מזכירה להם את זה, ואם הם יבקשו ממני פרגון במשהו, אני אפרגן".
עינב של פעם הייתה עוקצת.
"עוקצת חזק מאוד, אבל היום אני במקום אחר. אני יודעת שהם היו סוג של שליחים עבורי. אם כולם היו אומרים לי 'כן', אז יכול להיות שלא הייתי מצליחה ככה. בזכות כל אלה שלא האמינו בי, אני מי שאני היום. את יודעת, שני ספרי הבישול שלי, 'לכבוד שבת קודש', הפכו לרבי-מכר ביום שיצאו. וזה לא היה בסל החלומות שלי, אבל בקורונה התחלתי להראות ברשת את הבישולים שלי, ופתאום כולן התחילו לבקש מתכונים וזה נהיה ממש ענק. שישי אחר כך עשרות אלפים מתייגות אותי כשהן עושות את הבישולים שלי, והבנתי שצריך לאגד את זה למשהו. אז עוד לא הייתה לי סוכנת, עוד לא ידעתי איך עובדים הדברים, חיפשתי באינטרנט הוצאת ספרים, התקשרתי, אמרו לשלוח הודעה ופה זה נגמר. אמרתי, טוב, אוציא לבד עם הכסף האחרון שהיה לי לבנות את הבית שלי".
מה זאת אומרת?
"קניתי שטח לבית, ובכסף הזה הייתי צריכה לבנות את הבית. אמרתי לאלי, 'ואם הספר לא יצליח? אני משקיעה מאות אלפי שקלים, זה סיכון של החיים', אבל אלי אמר לי, 'את רוצה את זה? לכי על זה, אל תדאגי. נבנה עוד שנתיים'. הוצאתי, תוך יום זה נהיה סולד-אאוט, ומהכסף של הספר בניתי את הבית".
זה לא נגמר בזה. "אלי ואני גם מייבאים טוחן אשפה. יש לנו אתר ואנחנו מוכרים אותו שם. זה לא הרבה עבודה, יש לי עובדות במחסן".
בפעם הקודמת שראיינתי אותך, ב-2018, היית מאפרת והייתה לכם חנות בגדים באשדוד.
"נכון. הייתה לנו חנות 12 שנים של מותגים לתינוקות וילדים שגם עבדתי בה".
זה לא הצריך לקפל את האגו קטן-קטן? בכל זאת כבר היית מאוד מוכּרת.
"תמיד הייתי עם רגליים על הקרקע, אף פעם לא חשבתי, וואי, אני הכי מפורסמת במדינה, איך אעבוד בחנות. הייתי מלבישה ילדים קטנים, קושרת להם את השרוכים בנעליים ומנקה להם את הנזלת. אף פעם לא התביישתי בכלום. כשפתחנו את החנות עוד לא הייתה הרבה עבודה, אז היינו נוסעים להביא סחורות מתל-אביב. הבאתי פיג'מות באוטו ומכרתי את זה באשקלון לחברות ולאנשים שאני מכירה, באוטו בבגאז'. אני לא יודעת מה זה לא לעבוד. גם אם אין לי מה לעשות, אני מוצאת מה לעשות. בנות בגיל 14 בפריפריה רואות אותי ואומרות, עינב לא באה מבית עשיר, לא באה איזו מלכת יופי, לא באה שחקנית, לא באה כלום, והצליחה ובגדול. אני רוצה שבנות יסתכלו עליי ויבינו שגם הן יכולות לעשות הכל אם הן ירצו".
עכשיו היא גם קצת שחקנית. בימים אלה אפשר לצפות בה בתפקיד קטן של רבנית בסדרה 'חזי ובניו' המשודרת ב-HOT בידור, ב-HOT VOD וב-NEXT TV. "זו לא איזו נקודת מפנה, פשוט הבמאית כתבה לי שהיא ממש חשבה עליי ותשמח אם אקח חלק. אמרתי לה שאני פחות בעניין של לעשות אודישנים כי אני לא שחקנית, אז היא אמרה, 'זה לא אודישן, זו הצעת תפקיד'. היה לי נחמד, אני אוהבת להתנסות בדברים חדשים למרות שזה לא החלום שלי להיות שחקנית, אבל זו חוויה".
איזה תפקיד לא תסכימי לעשות בעד שום הון?
"לא עירום, לא להתנשק עם גברים, לא דברים שהם חציית גבולות עבורי. רק משהו שמאוד יאתגר אותי".
אפרופו הילדים, ראיתי את הסטורי שבו הבן שלך שואל אותך אם היו לך בני זוג לפני אבא.
"וואי, פיפי, מאיפה הוא הביא את זה פתאום, באמצע המסעדה. המצאתי לו שמות, 'דוד', 'דני' ואז הוא אומר לאלי, 'אבא, ראית מי היה חבר לפניך? דני ודוד'. אמרתי לו, 'זה לא רלוונטי, כי כל מה שהיה לפני אבא לא קיים'".
מלכת המיינסטרים מהפריפריה
במובנים רבים זהו ניצחון הבחורה בת ה-23 מהפריפריה שישבה בסלון המפורסם במדינה והרגישה לא שייכת. היום היא ביצת זהב, מלכת המיינסטרים, אולי כי המיינסטרים עצמו השתנה. זמן טוב לחזור לשיחות הסלון ההוא, שם בובליל ואביה (יוסי, אליו עוד נגיע) יצרו מול זוכת העונה שפרה קורנפלד את משוואת הבובלילים-פרידמנים. כוונת המשוררת מתבררת היום כאחרת. "אני לא התכוונתי למזרחים, לאמא שלי אני קוראת פרידמנית, ואמא שלי הכי מזרחית שיש", היא מודה. "פרידמנים זה עניין של התנהגות, של צורת דיבור, של מנטליות, זה לא עניין של מזרחים ואשכנזים. הפכו את זה לזה, כי היה מאוד נוח לעשות את זה. היום אני רוצה להוות דוגמה שכל אחת יכולה, לא משנה מאיפה באת".
"לאמא שלי אני קוראת פרידמנית, ואמא שלי הכי מזרחית שיש. פרידמנים זה עניין של התנהגות, של צורת דיבור, של מנטליות, זה לא עניין של מזרחים ואשכנזים. הפכו את זה לזה, כי היה מאוד נוח לעשות את זה"
אז המשוואה היא עבודה קשה שווה הצלחה, לא משנה מה שם המשפחה שלך.
"ברור שזה לא משנה מה שם המשפחה שלך ברגע שלא תוותרי, כי אני הייתי יכולה לוותר. מלא פעמים אמרו לי 'לא' ולא האמינו בי ולא רצו אותי. הייתי יכולה להרים ידיים ולהגיד, טוב, נעבור הלאה. אבל לא אמרתי. כל מה שאמרו לי עליו 'לא' עשיתי בסוף לבד, וזה רק אומר שאפשר".
אבל זה גם אומר שזה לא עניין של מזרחים-אשכנזים, שכל השיח הזה הוא לא רלוונטי.
"ברור שזה לא רלוונטי".
יש לא מעט פוליטיקאים שעדיין מנציחים את השד העדתי, ואת באה ואומרת, לא, פשוט צריך לעבוד קשה.
"תעבדו ואל תוותרו לעצמכם. הבנות שלי לא שאלו אותי בחיים, 'אמא, אנחנו עדה כזאת או כזאת?' אין אצלן את הדיבור הזה בכלל, זה לא קיים. אולי יש אנשים שנוח להם לקטלג מזרחי, אשכנזי, ימני, שמאלני, חרדי, חילוני. לנו לא".
מתעסקים לך במה שאת לובשת בהתחשב בזה שאת שומרת שבת?
"כן, כותבים, 'איך את לובשת חשוף ובעלך לובש כיפה ובעלך דתי', 'איך זה מסתדר שאת כל הזמן אומרת לקרוא ספר דברים ואת לובשת חולצות בטן'. אם אני שומרת שבת אז אני חייבת להיות עם כיסוי ראש ובגדים צנועים? אפשר להיות גם וגם וגם".
אבל התפיסה המורכבת קצת הלכה לאיבוד, אצל אנשים זה שחור ולבן.
"נכון, אבל החיים הם לא שחור או לבן. פעם גם אני הייתי כזאת, הייתי רואה בן אדם שהוא שונה ממני והייתי שופטת, אומרת, מה, איך הוא כזה? עם השנים למדתי לקבל כמעט את כולם. אני מאוד ימנית בדעות שלי, אוקיי? והפסיכולוג שלי היה סופר-שמאלני. ואהבתי אותו מאוד. הרבה שואלים אותי איך אני חברה של דניאל עמית (משפיענית רשת, ר"א), כי דניאל עמית מצטיירת כשמאלנית. אני לא יודעת באמת אם היא שמאלנית, היא לא אוכלת כשר ולא מאמינה באלוהים ואני הכי ההפך ממנה. אני חברה שלה בגלל שהיא בן אדם טוב. היא בן אדם כן ואמיתי, לא מעניין אותי למי היא מצביעה. זכותה".
מה את חושבת על מה שקורה היום במדינה ובממשלה שלנו?
"מיותר. כפרה, מה אני פוליטיקאית? ברגע שתהיה באמת אהבת חינם הדברים פה יתחילו להסתדר. גם בממשלה, גם בפוליטיקה".
גם החטופים הפכו לעניין שחוטפים עליו, שמשפיענים מפחדים להביע עליו דעה.
"כל החטופים צריכים לחזור ויפה שעה אחת קודם, נקודה, ואני לא חושבת שמישהו בישראל חושב אחרת. אני לא מפחדת להביע את הדעה שלי, פשוט השיח כל כך קשוח. את יודעת שאם את מעלה משהו 50 אחוז יסכימו איתך, ו-50 אחוז יגמרו עלייך. קללות, גידופים, מילים לא יפות, איחולים לך ולילדים. אז את אומרת, האם שווה לי להעלות את זה? לא".
יש דברים שאת אומרת, אני מוכנה להגיד עליהם את דעתי, גם אם בסוף התגובות באינסטגרם יהפכו את הפיד לחור של אסלה?
"כן, אבל צריך הרבה כוחות נפשיים כדי להכיל את כל זה. ולי אין אותם".
את נראית לי הכי חזקה.
"ממש לא. תגובה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש - אין בעיה, אבל פתאום אלפים של תגובות כאלה, את נגמרת".
לפני שנה, כשהאינסטגרם שלך נחסם, ביקשת מהרב פינטו ומהעוקבות להתפלל. כתבו לך שחבל שאת לא מתפללת על החטופים.
"ועניתי שגם עליהם אני מתפללת, מה זאת אומרת? זה בא על חשבון משהו?"
את הולכת להפגנות?
"לא".
למה?
"לא אוהבת הפגנות".
כמה את מחושבת בדברים שאת מעלה נוכח כל התגובות הקשות?
"אני לא רוצה להיות מחושבת, זה בדיוק העניין. את תחת זכוכית מגדלת כל הזמן, ואת כל הזמן צריכה להסביר את עצמך".
יש מחיר שאת משלמת על הדבר הזה?
"נפשי. לפעמים אני מפחדת לפתוח את הטלפון, לא מזמן איל ברקוביץ' התחיל לצאת עם מישהי שממש דומה לי, בגיא פינס העלו תמונה שלו ושלה. פתחתי אינסטגרם וברגע הראשון חשבתי שזו אני. אמרתי, אמא'לה, מה אני קשורה לברקו? מה הוא אמר עליי? מה עשיתי? אני כבר מפחדת מכל אייטם, אבל זה המחיר, אי-אפשר ליהנות רק מהטוב של זה".
"אני עובדת על כל מוצר כמו משוגעת, מנסה אותו על עשרות בנות ועל עצמי. לפעמים ישנה עם האיפור כדי לראות את העמידות שלו. מצלמת את זה ביום, מצלמת את זה בלילה, מצלמת את זה עם פלאש, בלי פלאש, מורידה לחות, מוסיפה לחות. זו עבודה מאוד סיזיפית"
ואיזה מחיר המשפחה משלמת?
"הילדים שלי חיים חיים סופר-רגילים. לפעמים בא לבנות להצטלם ולפעמים לא, אז אני זורמת איתן. לפעמים הן רוצות כרטיסים סתם לאיזו הופעה של אודיה, למשל, הן אומרות לי, 'אמא סולד-אאוט, את יכולה להשיג לנו?' ואני אומרת להן שאמא לא משתמשת בשם שלה, אמא תקנה כרטיסים. דרך אגב, אחת עובדת בסופר, אחת מתרגלת באנגלית ובייביסיטר. כי הן רצו. הן חיות חיים סופר-רגילים, מקסימום מבקשות מאה שקל לסרט או להזמין אוכל. החינוך שלי מאוד-מאוד-מאוד קפדני".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הן יודעות שביום חמישי הן לא נפגשות עם חברות אחר הצהריים כי הן צריכות לעזור לאמא בבית. הן מנקות, מבשלות, עושות כביסות, שומרות על האחים, הן יודעות שקודם כל זה משפחה בבית ואחר כך הכל. אני חושבת שכל ילד זקוק לגבולות. שבת זו שבת, משפחה זו משפחה".
את מרגישה שאת אמא טובה?
"כן, אבל תמיד יש רגשות מצפון. לא נראה לי שיש אמא בלי״.
על מה המצפון?
"על זה שאני רוב הזמן עובדת, וגם כשאני בבית אני הרבה עם הטלפון, אז אני משתדלת מאוד בין ארבע לשמונה לבלות זמן איתם. המזל שלי הוא שיש לי את שישי-שבת".
ובכל זאת, איזה כדור נופל לרצפה?
"כל הדברים שצריכים להביא לבית הספר, לגנים, למסיבות סיום".
דיברת על אמא, איך שיחררת באהבה את אבא לבית 'האח הגדול' שוב?
"לא שיחררתי באהבה, לא רציתי שהוא ילך".
למה?
"בגלל כל מה שקורה עכשיו. אמרתי לו, 'בטח, אתה תיסגר בבית ואני אקבל את הכל בחוץ'. אבא שלי יודע שאני עובדת באינסטגרם, והוא יודע שיש לי הרבה עוקבים, אבל הוא לא מבין את ההד ואת הכוח".
ובאמת קיבלת ריקושטים?
"ברור. למשל כשנוצר שיח כאילו אבא שלי אמר ללורן, 'אם הבת שלי תשמע את זה, היא תעיף אותך מפה'. והוא לא אמר משפט כזה. הוא אמר לה, 'מה את מתעסקת עם חזקים? לכי לחלשים, מה יש לך איתי? מספיק שאני אדבר למצלמות, ואני יכול לדאוג שאת תלכי מפה'. היא הלכה לחדר 'האח' ואמרה, 'הוא אמר הבת שלי תשמע את זה, היא תעיף אותך מפה'. אחר כך אמרו לי, 'את משתמשת בכוח שלך לרעה'. איזה כאב ראש. אני אלף שנות אור אחרי התוכנית הזאת".
למה הוא היה צריך את זה?
"סתם, שיעמם לו. הבן אדם בן 72 כפרה, פנסיונר. כל היום בין בית הקפה לבית, לפרלמנט שלו, לנכדים, יושב, רואה טלוויזיה, באה לו הצעה, הלך. אז אמרתי לו, 'מה אתה צריך את זה?' אמר לי, 'מה, משלמים לי כל חודש'. אמרתי, 'אני אשלם לך את הכסף שמציעים לך ותישאר בבית'. לא רצה. אמרתי לו, 'טוב, אל תעשה לי בושות'. זה מה שהוא בחר. אני לא הייתי הולכת גם אם היו משלמים לי חמישה מיליון".
כשהוא יוצא, מה את אומרת לו?
"כל הכבוד לך, אני גאה בך, ואין פעם הבאה. זהו. אני אסדר לו איזה חוג כשהוא ייצא".
תגידי, מה החלום?
"לקנות בית לכל אחד מהילדים שלי. שיהיה להם לתחילת החיים, כי החיים היום לא פשוטים".
חמישה ילדים זה רחוב.
"בעזרת השם נקנה רחוב".
