אלייך / 1979
מילים ולחן: אביהו מדינה
"נולדתי ברמת-השרון, בשכונה שבעיקר נושמת דת, כדורגל ומוזיקה. ידעתי להתפלל - אבא שלי, יעקב משה ז"ל, היה חזן בבית כנסת, וממנו למדתי לשיר. אמרו לי שיש לי קול יפה, אבל זה לא שאמרתי בילדות 'אוקיי, אני הולך להיות זמר'. התחלתי לשיר במועדונים בשנות ה-70, לפעמים הופעתי עם דקלון ומשה בן מוש הגיטריסט, עם צלילי הכרם. התחילו לעקוב אחריי בתעשייה, לרבות אביהו מדינה, שכבר אז היה כותב די ידוע".
הצלחת להתפרנס מההופעות? "סביר. בשנה הזו בדיוק נולד הבן הבכור שלי, אסף. באותם ימים התפרנסתי מעבודות נוספות, הייתי תקופה פועל דפוס, עובד ביום, מופיע בלילה במועדון. בארבע לפנות בוקר מסיים, מנסה לישון כמה שעות, יוצא בבוקר לעבודה. אני זוכר שבדיוק אז התחילו הטלוויזיות הצבעוניות והייתי מחכה לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיונים, חשבתי שאולי פעם אהיה חלק מזה. יום אחד הביא לי בחור שהכרתי שיר מאביהו מדינה. הגענו לאולפני קולינור, והתהפנטתי ממש".
עד כדי כך. פתאום אני לבד באולפן הקלטות מלא בערוצי נגינה, שומע את הפלייבק הנפלא שהכין יגאל חרד ז“ל, אני עם אוזניות ומיקרופון מקליט שיר של אביהו מדינה הגדול. זה רגע שלא אשכח - ועד היום אני מתרגש כשאני נזכר ביום הזה. עד אז תמיד שרתי מול קהל, פתאום אני שר לקירות באולפן".
את נערה / 1981
מילים: מוטי גלעדי. לחן: אריס סאן
"זה שיר שהיינו שרים בחפלות. יצא לי לפגוש פה ושם את אריס סאן, וחשבתי שנכון להקליט את השיר לאלבום השני. אחרי כמה שנים אריס סאן צילצל אליי. הוא בדיוק השתחרר מהכלא וביקש שאבוא להופיע במועדון שלו בניו-יורק. אמרתי לו: 'איפה אני ואיפה אתה, מה לי ולניו-יורק?' אריס סאן אמר שיהיה שם הרבה כסף, אבל אני לא חשבתי אף פעם על כסף אלא על המשפחה. איך אקח אותם לשם? לא קרה".
אהבת חיי / 1983
מילים: ששון צנעני. לחן: משה בן מוש
"אחרי שדקלון עזב את צלילי הכרם, המשכנו בן מוש ואני להופיע ולהקליט יחד והיינו לפעמים מבצעים גם שירים מהמקורות. רצינו להקליט שיר בסגנון דומה ל'אהבת הדסה' שאהבנו. לבן מוש כבר היה לחן בראש. כשקיבלנו מששון צנעני ז“ל טקסטים, ישר תפסו אותנו המילים של 'אהבת חיי'. בן מוש עשה חיבור עם הלחן ועיבד את השיר בצורה גאונית. השיר 'אהבת חיי' היה כרטיס הכניסה שלי להמון מקומות בישראל, ועד היום בין השירים הכי מושמעים שלי".
פתאום אפילו התקשורת התעניינה בך. "זה שיר שהושמע בכל מקום בארץ וכבר התחילו לשאול מי הזמר. הגיעה הזמנה מהתוכנית 'שעה טובה' של ערוץ 1, בערך מאה אחוז רייטינג. אני אפילו זוכר מה לבשתי: מכנס לבן, חולצה סגולה ועניבה לבנה. ארבע דקות הספיקו. הלכתי לדיזנגוף בת"א לקנות נעליים ופתאום רצים אליי, 'חיים, תביא חתימה', ואני לא מבין, זה מפחיד אותי. אני רק מוציא את היד מהחלון ותוך שנייה צעקות - הנה חיים משה!
"ליד השוק בתקווה עמדו מלא אנשים בתור וביקשו את הקלטת הצהובה שלי. זה לא מחזה שהייתי רגיל אליו, צמרמורת של שמחה. עברתי בשקט מהכניסה למחסן, אני רואה אנשים אורזים במהירות קלטות ומעמיסים לטנדרים".
לינדה / 1983
מילים ולחן: סמיר אל-טאוויל "זה שיר שמיד תפס אותי. גם היום, 42 שנה אחרי שיצא, הוא מקפיץ את הקהל. היה סיפור שגם במוצב הישראלי וגם במוצב הלבנוני בגבול שומעים 'לינדה'. משה בן מוש שמע את השיר לראשונה בלונדון, והקליט על קסטה גרועה במיוחד. הכנסתי את זה לטייפ שלי ברכב, הקשבתי שוב ושוב, ואמרתי 'וואלה, יש פה שיר חזק'. בן מוש, כמו בכל האלבום, ידע לעבד את 'לינדה' בצורה פשוטה אבל גאונית. פתיחת איקונית של גיטרה שאי-אפשר לפספס לאן היא מובילה – למוואל המפורסם. הקהל בארץ ובהמון מדינות בעולם חיבק את 'לינדה' מתחילת הדרך, וזה לא היה מובן מאליו כי לא היו הרבה שירים בערבית ברדיו".
7 צפייה בגלריה
אביהו מדינה
אביהו מדינה
אביהו מדינה
(צילום: יובל חן)

לרדיו הממלכתי כבר לא הייתה ברירה אלא להשמיע. "כן, גם בעיתונות כבר דיברו על זה שיש חלק די נכבד בעם ישראל שאוהב את הסגנון, אבל לא מקבל את המענה שלו".
כמה מכר האלבום 'אהבת חיי' להערכתך? "מאות אלפים, אבל היו הרבה מאוד זיופים".
הלך הכסף. "עזוב, זו מחמאה גדולה. אם מזייפים אותך, סימן שאתה טוב".
הגיטרה / 1983
מילים: אביהו מדינה. לחן: משה בן מוש "בן מוש ויהודה קיסר הענק המציאו את הסאונד המזרחי של הגיטרה, זה שמאפיין את כל האלבום. את 'הגיטרה' אביהו מדינה כתב על בן מוש, על הצלילים שהוא מפיק. גם כאן יש פתיחה כל כך יפה, ובאמצע סולו גיטרה מטורף שעד היום נגנים צעירים לומדים לנגן אותו".
אמא אמא / 1983
מילים: אביהו מדינה. לחן: סטליוס קאזנגידיס
אחד הדברים הטובים שהתחזקו אצלי בתקופה עם דקלון ובן מוש זו האהבה למוזיקה יוונית. באחת הפעמים שישבנו אצל בן מוש לעבוד על חומרים לאלבום, אביהו מדינה היה איתנו וביקשנו ממנו לכתוב מילים בעברית לשיר הזה. אביהו תפר בתוך ימים ספורים חליפת מילים שעד היום מרגשת אותי, ויחד עם העיבוד והשירה שלנו - השיר הזה גרם להרבה אנשים להזיל דמעות. גם היום, כשאני שר אותו תמיד עולה דמעה".
אמא שרה ואבא יעקב התרגשו מהשירים? "ברור. אמא נפטרה לפני 11 שנים. ההורים שלי בכלל רצו שאהיה קרוב יותר לדת, שאפילו אהיה רב. אבל ברגע שהם ראו שהמוזיקה היא האהבה הגדולה שלי, שאני עושה את זה בצורה מכובדת ועושה טוב להרבה אנשים, הם קיבלו את זה בברכה והגיעו לכמה הופעות שלי. אבא שלי הגיע יום אחד להופעה שלי, ראה מלא קהל ושאל 'חיים, קרה משהו?"
חח. "אמרתי לו: 'אבא, הכל בסדר. הלך לי יותר מדי טוב'. אז הוא אמר, 'קודם כל תגיד תודה, אבל במובן הדתי של המילה'. הוא נפטר ב-1992 ואני זוכר שהלכתי בערב לפני ההופעה לבקר אותו כמו בכל יום, ולצערי הרב כשסיימתי את ההופעה הודיעו לי עם דמעות שכבר אין את מי לבקר. הוא נפטר.
עם האלבום 'אהבת חיי', אפשר לומר שהבאת את המיינסטרים אליך. ניצחון גדול. "אחרי ההצלחה של 'אהבת חיי' ו'לינדה' ברדיו, התחילו לפנות אליי מלחינים וכותבים מערביים - אני לא אשתמש במילה אשכנזים, זה לא הסגנון שלי. אני זוכר ששאלו אותי אז אם אני מקופח כי לא השמיעו את המוזיקה שלי בהתחלה. אמרתי שבכלל לא. אמרתי פעם לאבא שלי שלא כולם מקבלים את המוזיקה שאני עושה. הוא ענה, 'יקבלו אותך, אנחנו אחים, חכה, רק הזמן יגיד'".
צדק. "תראה, בתחילת הקריירה הקהל שלי היה קהל מזרחי מסורתי. פחות מערביים היו מגיעים להופעות שלי. אבל אחרי כמה שנים, עם התפתחות הקריירה והפרסום, הם כבר התחילו להיות חלק משמעותי יותר. וכך גם היום. מתחילת הדרך ראיתי קהל יפה שבא להופעות שלי ואליהם הצטרפו להופעות גם שופטים, שחקנים, רמטכ"לים, שרים, חברי כנסת, אמנים מפורסמים. זה אף פעם לא מובן לי מאליו. אז בהתחלה אנשים אומרים שזה גם מזל, אולי בכלל אני זמני כאן. שמעתי שכבר אמרו הכל. אבל ברגע שכותבים בתקשורת שגם מערביים התחילו להגיע אליי, הבנתי שאבא שלי צדק - וקיבלו אותי. אחד הראשונים היה יאיר קלינגר".
ועוזי חיטמן? "הוא לא 'מערבי'. עוזי היה יוצר נדיר. הוא היה מהמנועים החשובים של ההצלחה שלי. הייתה בינינו חברות מיוחדת. עוזי היה מסתכל עליי ויודע בדיוק מה לכתוב. אהבתי את הכתיבה שלו מאז 'אלוהים שלי', ששר בפסטיבל הילדים. חשבתי, הלוואי שיהיה לי יום אחד שיר כזה".
7 צפייה בגלריה
ירדנה ארזי
ירדנה ארזי
ירדנה ארזי
(צילום: טל שחר)
ילדונת / 1984
מילים: ציון שרעבי. לחן: מנסור ואסי רהבאני
"לאחר כמה שנות עבודה משותפת עם בן מוש והמון להיטים, החלטנו להפריד כוחות. אני התחברתי עם האמרגן אשר ראובני ובן מוש לקח כישרון צעיר, ישי לוי.
מבין החומרים שהיו אצלי ועמדתי להקליט באולפן היה גם את השיר של פיירוז, 'חבאייתכ', שגם מוכר בצרפתית – 'קופבְּל'. ציון תירגם יפהפה את המילים לעברית ותוך כדי עבודה על האלבום הקלטנו את הגרסה שלנו - 'ילדונת'. לימים יצא שגם אני וגם ישי הוצאנו את אותו שיר, רק בעיבודים שונים. ידעתי שגם בן מוש זומם על השיר הזה. אני לא זוכר מי הוציא קודם את 'ילדונת', אבל מה זה משנה? אני חושב שהקהל הרוויח שני ביצועים מעולים".
לבד יושבת / 1984
מילים ולחן: אביהו מדינה
"אביהו וננסי ברנדס, שעשה עיבוד מיוחד עם כינורות, הביאו לי מתנה נפלאה שעד היום הקהל אוהב בהופעות. השיר זכה להמון ביצועים, כולל של אביהו מדינה, דקלון, איציק קלה, זוהר ארגוב ז“ל ובתפוצות מסוימות אפילו משתמשים בחלק מהלחן במהלך תפילת שחרית בבתי הכנסת, שזה כבוד גדול בשבילי. עברתי פעם בשדה התעופה, שמעתי מתפללים וזיהיתי את הלחן. שאלתי, 'מה, אתם קבוע שרים את זה בתפילה?' אמרו לי שכן".
7 צפייה בגלריה
חיים משה
חיים משה
חיים משה
(צילום: שרון רביבו)
ממה אתה בורח / 1984
מילים: אורי חיימוב. לחן: יורם הראל חיימוב
"צמד כותבים משובח, יורם ואורי חיימוב, שהם בכלל יהלומנים. באותה תקופה אספנו חומרים לאלבום, הם פנו אליי ומבין השירים שהיו בקלטת שלהם התחברתי מאוד לסקיצה של 'ממה אתה בורח', שהם הקליטו עם סלסולים בוכריים. גם הטקסט לא היה רגיל או אופייני לתקופה, אבל עשיתי את ההחלטה הנכונה ולא ברחתי מהשיר".
לאהוב כמו גדול / 1984
מילים: לאה לופנפלד. לחן: רונית רולנד
"השתתפות ראשונה שלי בפסטיבל שירי הילדים, עם כל כך הרבה זמרים שמרביתם הגיעו מז‘אנר שונה. היו לי אז המון הופעות, שלוש-ארבע ביום. אני חושב שישנתי אז משהו כמו שלוש שעות בלילה. באחד מימי הפסטיבל, בין המופע השני לשלישי, העייפות התחילה להשפיע ונרדמתי באיזו פינה רחוקה, בלי שהודעתי לאף אחד איפה אני. התחיל המופע השלישי, כולם חיפשו אותי ולא מצאו. למזלי, ירדנה ארזי מצאה והעירה אותי בדיוק רבע שעה לפני שהגיע תורי לעלות לשיר. עד היום אני מזכיר לה את זה. השיר סיים במקום השני. שאלו אותי אז אם אני מתבאס שלא ניצחתי, אמרתי שאני מעדיף את המקום השני, כי אם אתה ראשון, יש כאלה שירצו להיכנס בך לפעמים".
להיות זמר / 1985
מילים: עוזי חיטמן. לחן: ציון שרעבי
”אחד השירים הראשונים שקיבלתי מעוזי ז“ל. הזדהיתי עם המילים, שתיארו את החיים שלי באותה תקופה כזמר. הרגשתי שאני כזה, אוהב 'לשיר אל העולם, לכל אישה, איש וילד גם'. במשך שנים זה היה השיר הפותח של ההופעות שלי בזכות העיבוד והפתיחה היפים של ננסי ברנדס, שנתן הרגשה של הרמת מסך".
7 צפייה בגלריה
חיים משה
חיים משה
חיים משה
(צילום: טל שחר)
עוזי בעצם כתב עליך את השיר? "אני מניח, כן, על חיים הילד הקטן שרצה להיות כזה. הרגשתי את זה כבר בבית הראשון: 'כשאלוהים ברא את האדם, לכל אחד חילק הוא מתנה/ אחד קיבל חיוך כובש וחם, שני קיבל שמחה בלב קטנה/ ומתנה אחת נתן גם לי, מיתר גרון לשאת בו את קולי'".
תן לזמן ללכת / 1985
מילים ולחן: אביהו מדינה
"בתור זמר שעסוק גם בבחירת שירים, הבנתי מהר שאם אביהו מדינה שולח לי משהו - זה חייב להיות מעניין. בשיר הזה מצאתי משהו אחר, צעיר, חדש. ננסי ברנדס עשה פה עיבוד מיתולוגי עם רעש השעון בסיום".
סוף-סוף הגעת למצעד הפזמונים השנתי עם שיר שלך. "שמחה גדולה, אבל תמיד יותר עניינה אותי אהבת הקהל בשטח מאשר תוצאות המצעדים. השיר הזה עשה לי טוב בקריירה, ואפילו הופיע בסדרה 'המסעדה הגדולה' של הערוץ הראשון. הרבה נכסים אביהו מדינה נתן לי, אבל אני חושב ש'תן לזמן ללכת' הוא הלהיט הכי גדול שכתב לי".
תודה / 1986
מילים: עוזי חיטמן. לחן: סטברוס קויומדזיס
"בכל פעם שאני שומע את השיר אני נזכר בעיניים הטובות של עוזי, בכל הטוב והיופי והצחוק שהיו באדם אחד. את השיר הזה שמעתי ביוונית לראשונה בהופעה של יורגוס דאלארס במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק, והוא נקרא Ola Kala. ישר משהו נתפס בי. באותה תקופה כמעט כל להיט מיוון זכה במהירות לגרסה עברית - והחלטנו לעשות אלבום שכולו מבוסס על לחנים יווניים. הבאתי את הלחן של 'תודה', עוזי כתב בשורה הראשונה: 'אוי לכלה, אוי להוריה', וצחק... אמרתי לו שזה לא ממש ילך בשיר. העלינו כל מיני רעיונות לטקסט ואז עוזי אמר: 'תודה היא מילה שמאוד חסרה בלקסיקון הישראלי'. משם מהר מאד הרעיון זרם והתגלגל לשיר".
7 צפייה בגלריה
יהודה בארקן ז"ל
יהודה בארקן ז"ל
יהודה בארקן ז"ל
(צילום: טל שחר)
עוד להיט מדינה. "'תודה' הגיע לגני ילדים, בתי ספר, נעל המון טקסי סיום, הגיע לאולפן לעולים חדשים ולעשרות תוכניות טלוויזיה. עד היום השיר 'תודה' סוגר את ההופעות שלי. פעם אחת ניסיתי לסיים מופע בלעדיו, הקהל לא נתן לי ללכת. לימים סיפרו לי שראו את המילים של השיר כתובות על מצבות. מצמרר".
הפתיח של 'תודה' זהה לזה של 'בוקר יום ראשון' של יהודה פוליקר. מישהו התעצל פה. "אף אחד לא התעצל. מבלי שידענו בכלל האחד על השני, כל הפקה לקחה את הלחן היווני היפהפה הזה לסגנון שלה ובסוף יצא שהקהל הרוויח שני שירים יפים - של פוליקר ומשה".
בואו נשיר לארץ יפה / 1986
מילים: אבי רן טוויג. לחן: יורם הראל חיימוב
"היום השיר הזה מקבל יותר משמעות, כי כמובן שאין ליהודים מקום טוב יותר בעולם ממדינת ישראל - וזה השיר שפותח אצלי את ההופעות. הושפעתי בשיר הזה מיהורם גאון ומהשיר 'שלום לך ארץ נהדרת'. לימים 'בואו נשיר לארץ יפה' הפך ללהיט בריקודי עם. יום אחד אפילו הזמינו אותי לבצע אותו באירוע של ריקודי עם".
מה שלומך מאז 7 באוקטובר? "יש בי כאב גדול. אין בארץ כמעט אדם שהאבל או האובדן הקשה לא פגע או נגע בו. ראובן יבלונקה איבד את בנו חנן ז"ל שנחטף מהנובה ונרצח (גופתו שוחררה במאי 2024 – ר"ש). הכרתי אותו מאז שהיה ילד. אני חושב שמאז 7 באוקטובר נשרט לנו משהו במוח. לקחתי קשה את המלחמה הזו. אף פעם לא סבלתי מחרדות, פתאום מאז המלחמה אני מבין מה זה, הן באות והולכות. אני מניח שזה גם קשור לנכדים. אני חרד להם. אפילו ברמה שהפסקתי לראות חדשות, זה מטעין במחשבות שליליות. לא מזמן אני עולה להופעה בחולון, מרגיש בסדר, נינוח. פתאום מחשבות לא קשורות רצות בראש ולא משחררות. אני מגיע לבמה, הרגשתי שהמילים לא באות לי רגיל. שאלתי את עצמי, 'מה, עכשיו חרדה לפני שאני עולה? לא יכול להיות'. היה לי קשה ללכת עד למיקרופון, ישבתי על כיסא, לקחתי אוויר, ובתוך שיר אחד הקהל המדהים שלי עזר לי לצאת מזה. אנחנו על הבמה, אבל גם אנחנו בני אדם. יכול לקרות אחרי שני מיליון פעם, בטח בתקופה כזו".
עוד יום עולה / 1987
מילים: עוזי חיטמן. לחן: תיאודורוס דרבניוטיס
"בכל אלבום חדש חיפשתי לפחות שיר אחד קצבי ושמח. למזלי היו לי הרבה בחירות נכונות והתברכתי בשירים שרצים איתי עשרות שנים, 'עוד יום עולה' הוא אחד מהם. ללחן שלו נתפסתי כששלחו לי עוד קלטות עם שירים שמבצע דאלארס. מיד העברתי לעוזי חיטמן שיכתוב מילים, ואחרי שיחה קצרה החלטנו על הכיוון. אני חייב כאן להזכיר את העיבוד המבריק של יגאל חרד".
כל נדריי / 1987
מילים: לאה לופנפלד. לחן: יאיר קלינגר
"אחרי ההצלחה היוונית הגדולה עם 'תודה' ו'עוד יום עולה', הגיע החלק הארץ-ישראלי בקריירה שלי והאח הבכור של 'נשבע' הוא 'כל נדריי'. הקשבתי ללחן של יאיר קלינגר ומיד הוקסמתי. כשקיבלתי את הטקסט הנפלא של לאה לופנפלד, הבנתי שעוד פעם שיחק לי המזל ויש לי משהו שונה ביד. הסכמתי לקחת את הסיכון".
למה סיכון? "זה לא היה רגיל באותם זמנים שזמר מזרחי שר שירים ארץ-ישראליים, אבל כבר מתחילת הדרך שלי ליווה אותי המשפט של אבא: 'יא איבני תהיה זמר של כולם, לא רק של צד אחד'".
7 צפייה בגלריה
חיים משה
חיים משה
חיים משה
(צילום: טל שחר)
נשבע / 1988
מילים: שמוליק קלוסקי. לחן: יאיר קלינגר
”הקשר עם קלינגר התהדק והתחלנו לעבוד על האלבום הבא. איך שהוא השמיע לי את 'נשבע', הבנתי את הקסם הגדול. הוא הספיק להשמיע לי את השורה 'עכשיו זה בא ולטובה - ליום הבא אני נשבע', אמרתי לו, 'תעצור. השיר הזה שלי. בוא נלך להקליט'. אני חייב תודה ענקית ליאיר, שמוליק ושם טוב לוי על היצירה הזו, שנכנסה לכל כך הרבה לבבות ומקומות בתרבות ובחברה הישראליות. הופעתי איתו בטקס המשואות ה-70 למדינה - השיר הזה הוא הדגל שלי".
יהודה בארקן ז"ל נתן לו מנוף ב'אבא גנוב 2'. "ליהודה יש חלק גדול בהצלחה של השיר. פגשתי אותו יום אחד והוא אמר לי שהוא רוצה שהשיר יהיה בסרט 'אבא גנוב' בסצנה של חתונה. כמובן שהסכמתי. מאז הוא הפך גם לשיר חופה מאוד מבוקש".
בינתיים מבקרי המוזיקה התחילו לכתוב: חיים משה השתכנז. "הם קטלו את האלבום ואת השיר. טענו שהלכתי לכיוונים לא נכונים, שוויתרתי על הייחודיות שלי. כתבו מיליון ואחד ניתוחים מוזיקליים לא מעניינים. זה היה נורא פשוט מבחינתי: אני מבצע שירים שאני מתחבר אליהם, שקולעים לטעם שלי. כל עוד זה בעברית ומבוצע בכבוד, לא הייתה לי בעיה עם הביקורות. עובדתית, השיר היה כמה שבועות במקום הראשון במצעדים ועד היום חי, בועט ונושם. היה מבקר מוזיקה אחד, לא נזכיר את שמו, שאמר לי על 'נשבע': 'עזוב חיים, נשמה, זה לא יעבוד, תחזור לשורשים שלך'. אגב, הוא כבר לא מבקר. אני עדיין על הבמות".
עידן רייכל אמר שהוא מאוד היה רוצה לכתוב המנון כזה. "לכבוד לי. אשמח אם ישלח לי שיר אגב".
הקולות של פיראוס / 1989
במקור: 'חלום ים-תיכוני'. מילים: אילן גולדהירש. לחן: דמטריס סטמבוליס
"השיר הזה לא היה אמור לצאת לעולם, ובסוף נהיה אחד הלהיטים הכי גדולים שלי. הקלטתי באותן שנים המון שירים כשבסוף היו מאחדים אותם לאלבום לפי הצורך והסגנון. מבין החומרים שהקלטנו היה שיר יווני של קטרינה סטניסי, בשם Den Axizei Ton Kopo. בגרסה הראשונה השיר נקרא 'חלום ים-תיכוני'. בטקסט המקורי, אילן כתב 'הגגות של פיראוס'. כשהתחלתי לשיר את הפזמון משהו לא הסתדר לי. הרמתי טלפון לאילן וביקשתי ממנו לשיר 'הקולות של פיראוס'. אילן הסכים והקלטנו את השיר בגרסה המעודכנת. השיר היה אמור להיכנס לאלבום 'תודה' - אבל החלטנו לשמור אותו לאלבומים הבאים, והסליל חיכה לתורו במדף באולפן של יהודה קיסר".
זכרתם שההקלטה שם? "כן, אבל לימים נכנס שותף חדש לאולפן של קיסר, הם החליטו לעשות סדר ולזרוק את כל הסלילים הישנים או את אלה שלא בשימוש, ביניהם את הסליל של 'חלום ים-תיכוני'. עבדנו על האלבום 'הביתה' והיה חסר לנו שיר אחד. מאיר ראובני, המפיק, היה מספיק אחראי לזכור שהסליל עם השיר מחכה באולפן של יהודה קיסר. הוא הרים טלפון ליהודה, שעידכן אותו: 'כן, הסליל של השיר היה אצלי, אבל זרקנו לפח לפני כמה ימים. יש סיכוי שזה עדיין שם, אם העירייה לא רוקנה".
אני במתח. "ראובני טס לאולפן, הלך לפח וחזר עם 'חלום ים-תיכוני', שנכנס בשם הזה לאלבום 'הביתה'. עברו חודשים ושמתי לב שבנסיעות לחיפה והקריות אני שומע במסעות ובברים אנשים שרים: "הקולות של פיראוס מזכירים את חיפה". גם זמרים בתעשייה היו שרים לי את זה, והשיר בכלל לא יצא כסינגל רשמי. אני אפילו לא ביצעתי אותו בהופעות באותה תקופה. מחיפה השיר הלך והתחזק, הגיע למרכז והפך להיט גדול בכל הארץ, אי-אפשר היה להתחמק ממנו. הצעתי לאחים ראובני שנשנה את שם השיר רשמית ל'הקולות של פיראוס'. הם לא רק החליפו את שם השיר, אלא הוציאו את כל האלבום תחת השם הזה".
שמע, מגיע לך קרדיט יוצר.
"כתבתי שיר אחד בערך, אבל כמעט בכל שיר היו לי רעיונות או נושאים. התחלות של מילים של שירים. אני אף פעם לא חיפשתי קרדיט“.
ברחובות העיר / 1992
מילים: ארלט ספדיה. לחן: לא ידוע, מבצע מקורי: שב מאמי
"בהופעות בצרפת נחשפתי למוזיקה מרוקאית, אלג'יראית וערבית. יום אחד שמעתי את השיר של שב מאמי, Haoulou. הבנתי שאני חייב פתיחה כזו יפה במופע שלי, חזרתי לארץ ומיד העברתי את השיר לארלט ספדיה, שקלעה למה שרציתי: שיר קליל שעושה שמח".
דברי אליי / 1994
מילים: אהוד מנור. לחן: מנוס קסידוס
"כמה ימים לפני חגי תשרי סיימנו את העבודה על האלבום השנתי שלי. הלהיט הגדול של האלבום היה אמור להיות 'את כבר לא איתי', שכתב אילן גולדהירש. מה שלא דמיינו זה שיגיע שיר לא פחות גדול. בדקה ה-90, לפני שסיימנו את ההקלטות, חבר הביא לי דיסק של ואסיליס קאראס עם השיר ביוונית, Asti na lei. היו בשיר את כל המרכיבים שאני אוהב, מיד העברנו לאהוד מנור ז“ל, שהחזיר בתוך זמן קצר את המילים הכי יפות ומדויקות ללחן.
7 צפייה בגלריה
חיים משה
חיים משה
חיים משה
(צילום: שאול גולן)
למה הלחץ? מקסימום שמרת שיר גדול לאלבום הבא. "ברגע שקיבלנו את המילים מכותב ענק כמו אהוד, הייתה לי הרגשה שאסור לחכות. חוץ מזה, באותה תקופה היה מרוץ אחרי לחנים יווניים כאלה, וכדי שאף אחד לא יקדים אותי בעברית, קבענו הקלטות מיד בצאת יום כיפור. הלכתי להורים שלי לאכול משהו - ונסעתי לאולפן להקליט שירה, עם המעבד הגדול אריה ברקוביץ'. כנראה שהתפילות החזקות של כיפור עזרו. ברגע שהשיר יצא, כמעט מכל רכב שעבר שמעת 'דברי אליי'. מוכרי הדיסקים אמרו לי שזה היה אחד הדיסקים הכי נמכרים של אותה שנה. השיר הגיע אחרון לאלבום, אבל הפך שיר נושא.
ההצלחה הביאה לארץ את ואסיליס קאראס, שהוזמן לתוכנית טלוויזיה וצילמנו יחד גרסה ביוונית וגרסה בעברית".
איך היה לעבוד עם אהוד מנור? "כבוד גדול. אדם חכם מאוד, אישיות אחרת. הכל אצלו בחיוך, בנועם, בשקט ובתחכום".
ירוק בעיניים / 1994
מילים ולחן: עוזי חיטמן
"מכבי חיפה הגדולה של אייל ברקוביץ' וראובן עטר הייתה בדרכה לאליפות גדולה. הדובר של הקבוצה אז, גיא פלג - העיתונאי כיום - פנה לעוזי שיכתוב להם שיר אליפות והוא אמר שחיים הכי מתאים לבצע את השיר. עוזי ידע שאני אוהד בני יהודה, התקשר ודיברנו על כדורגל. הוא שאל אותי אם יש לי בעיה לבצע את שיר האליפות של מכבי חיפה. בהתחלה התלבטתי, אבל כשהגיע אליי השיר כבר הסכמתי. אני אוהב כדורגל ומוזיקה, ובחיבור הזה יצא אחד משירי האליפות היפים ביותר בעיניי. עד היום ילדים בכל רחבי הארץ שרים לי 'ירוק בעיניים'".
גופיה מספר תשע / 1995
מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אושרת
"משחק הפרידה של מיקי ברקוביץ' עם מכבי ת"א מול נבחרת אירופה. ירדתי מהיציעים לפרקט של יד אליהו ושרתי למיקי. היה מאוד מרגש. מיקי מאוד אהב, ואוהב את השיר עד היום".
התמונות שבאלבום / 1997
מילים ולחן: זאב נחמה, תמיר קליסקי
”באותה תקופה הבן הבכור שלי אסף התגייס לצה“ל. אספנו חומרים לאלבום הבא, ובאחד הערבים פגשתי אחרי הופעה את זאב נחמה ותמיר קליסקי מאתניקס. סיפרתי להם על הבן שהתגייס וביקשתי מהם לכתוב עבורי שיר שמתכתב עם הנושא. זאב אמר שיש לו כיוון טוב ושנקבע באולפן. כבר למחרת הגעתי - וזכיתי. לימים, זאב סיפר לי מה קרה מאחורי הקלעים של כתיבת השיר: הם לא באמת חשבו שאבוא לאולפן כבר למחרת, ועוד בשעות הבוקר. כשהתקשרתי ואמרתי שאני בא, לא היה להם משהו מוכן ממש, הם רק התחילו עם סקיצה. לזאב היה באולפן אלבום עם תמונות שלו במדים, הוא הסתכל עליהן ותוך כדי תנועה כתב את המילים. בינתיים התעכבתי בגלל חניה, ועד שהגעתי לאולפן היה שיר. הם השמיעו לי אולי חצי דקה והבנתי שזה יהלום. עד היום בכל הופעה מבקשים ממני לשיר את 'התמונות שבאלבום'. אמן שנחיה ונזכה כבר לראות את כל החטופים חוזרים הביתה, וגם את החיילים שלנו חוזרים למשפחות ולשגרה שלהם".
תני לי / 1998
עם לידור יוספי. מילים: יוסי בן דוד. לחן: ניקוס קרוולאס
"יוסי בן דוד, בן משפחתי, הגיע אליי כדי שאקליט דואט עם לידור יוספי, זמר צעיר שהוא היה האמרגן שלו. בין השאר היה שם את השיר 'תני לי', ולמרות שהייתי סרבן קבוע של דואטים, משהו בגרסה היוונית תפס אותי והסכמתי הפעם. לימים השיר הפך להמנון של אוהדי מכבי ת"א לאבי נמני. יום אחד שמעו את השיר ברמקולים בחוץ מאחורי שער 11 בבלומפילד. מישהו זרק 'אבי נמני' וכולם התחילו לשיר בפזמון: 'נמני, להיות איתך בכל דקה'. השיר ליווה אותו עד הפרישה. כשאבי נמני הגיע להופעות שלי, שיניתי בשבילו את הפזמון".
עיישה / 1998
מילים: אהוד מנור. לחן: ז'אן ז'אק גולדמן
"השיר התפרסם בביצוע של שב חאלד, אחרי שנכתב על ידי בחור יהודי בשם ז'אן זאק גולדמן, בצרפתית. העברנו את השיר לאהוד, שכתב את המילים לשיר בהשראת המקור. ברגע שקיבלתי את הדף עם המילים, הבנתי את גודל המתנה. באחד הלילות ישבתי עם חבר בלובי בפריז ופתאום ראינו את שב חאלד! החבר אמר שהוא מכיר אותו ושנלך להגיד שלום. הבחור היה מאוד נחמד וסיפר ששמע על הישראלי שהקליט את 'עיישה'. אמרנו שבזכות השיר יש לו קהל גדול בישראל ונשמח לראות אותו בארץ. הוא אמר שזה קצת בעייתי עכשיו, אבל אינשאללה".
עד סוף העולם / 2002
עם יואב יצחק. מילים: יוסי גיספן. לחן: שמעון בוסקילה
"כשאתה מגיע לצומת כזה שיש בו את יוסי גיספן, שמעון בוסקילה ותמיר צור המעבד - אתה מבין שחייב לצאת משהו טוב. ואכן הצליח לנו. השיר הוקלט במהירות, בערך בתוך שבוע, ובמבחן התוצאה יצא אחד הדואטים הכי יפים ומרגשים שלי ושל יואב, ובכלל במוזיקה הישראלית. הכי מצחיק שנפגשנו עם הדואט הזה עשרות פעמים על במה ובתוכניות טלוויזיה ואפילו לא פעם אחת באולפן. הקלטנו אותו בנפרד".
מזל טוב, יום הולדת 70, אתה נראה מעולה. יש איזה סוד? "רק גנטיקה. הטיפ שלי? אסור להשתעמם. אני לא מתפרע בתזונה, לא נוגע כמעט בג'אנק פוד. תן לי אנטרקוט, סלט ירקות, הליכה. זהו".
איך השינה? "אני לא ישן הכי טוב אבל זה כנראה מימי ההופעות, התהפכו לי הזמנים, אני הולך לישון לפנות בוקר וקם בדרך כלל בשעות הבוקר המאוחרות. לפעמים אני מסתכל, רואה בשעון 7:30 בבוקר, עוד לא נרדם, קורא את העיתון ומנסה לחזור לישון. אם יש לי שלוש-ארבע שעות שינה, קניתי".
מה עם משואה בטקס העצמאות? זמרים רבים הדליקו. אתה לא. "אף פעם לא ביקשתי ולא חיפשתי, גם לא תארים. אתה יודע מה המתנה הכי גדולה שלי? שאני מוכר, מילדים ועד לבנות 90. אני מת על זה".