יש לה 2.2 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות ומעל 1.7 מיליארד צפיות בסרטונים. היא הופיעה ברדינג 3 ובקרוב הולכת לסגור שם עוד שתי הופעות (ב-10.10 שכבר סולד-אאוט וב-12.10). ליין מגוון של מרצ'נדייז נושא את תמונתה, ובחנוכה היא תצא לסיבוב הופעות באולמות זאפה בכל רחבי הארץ עם הסלוגן "לא רק בתל-אביב", קונטרה לפסטיגל. אה, היא בת 12 וחצי, תלמידת כיתה ז' בחטיבת ביניים באשדוד. והיא מאושרת, מאוד. למרות שבשנתיים האחרונות היא לא מעיזה לצאת מהבית ללא שמירה.
"אני מתה ללכת לבית הספר ברגל, או לפחות לנסוע באוטובוס, אבל זה מסוכן. מתנפלים עליי, ממש תוקפים אותי, דוחפים לי עשרות סלולריים לפרצוף, 'תעשי איתי סלפי, צלמי לי ברכה', וזה מפחיד. בסוף ההופעה ברדינג נשארתי עוד שעה וחצי כדי להצטלם עם 800 הילדים שחיכו לי", מספרת הכוכבת בחיוך מבויש. "אני אוהבת את הקהל שלי ואוהבת שבאים אליי, זה מה שרציתי, אבל לפעמים יש ילדים שמגזימים. אני לא יכולה לרצות את כולם".
"הילדה הזאת היא תופעת טבע", אומר הסוכן רוברטו בן שושן, שמטפח אותה בשותפות עם ליאו ניסים, דוגמן לשעבר. "מעולם לא הייתה בישראל זמרת בת 12 וחצי שעשתה שלושה סולד-אאוטים ברצף והכל מהרשתות, עוד בלי סדרה".
והוא מדבר מניסיון של מי שכבר בנה כמה וכמה קריירות של בנות בגיל צעיר. "אגם רודברג הגיעה אליי בגיל 13 וחצי, רותם סלע בגיל 14, נועה קירל התחילה אצלי בגיל 14, וכל אחת מהן הצליחה בזמנה ובדרכה, אבל להגיע לפסגות האלה בגיל 12?"
עם זאת, הוא מודה שאביגיל היא לא הצעירה ביותר בפס הייצור שלו. "הייתה לי פעם ילדה שהתחלתי לעבוד איתה בגיל שמונה, דניאל לוי, היא נהייתה כוכבת בן לילה, עשו עליה כתבה בחדשות ושאלו את הוריה 'מה, אתם רוצים לעשות כסף מהילדה שלכם?' באותו הרגע הוריה אסרו עליה לשיר. אצל אביגיל זה לא יקרה בגלל שכל המשפחה איתה ומאחוריה. מאמינים בה ופוחדים ושומרים עליה. כבר הצעתי להם לצלם סדרה משפחתית, 'הויסמנים'. פגז".
"אני מזהירה אותך", מתרה בו אמה של הכוכבת, "לפעמים אנחנו יותר גרועים מהקרדשיאנס, בבית שלנו יש דרמות בלי הפסקה".
הסדרה המשפחתית תצולם רק אחרי שאביגיל תככב בסדרת ילדים, שבימים אלה כבר נכתבת על ידי התסריטאי והיוצר גיורא חמיצר, שנמצא גם על תקן שותף בפרויקט. "אביגיל חייבת סדרה מכיוון שיש קהל גדול שצמא לאביגיל ומכיוון שסדרת טלוויזיה היא ההזדמנות הטובה ביותר עבורה לגדול, כשחקנית וכאדם", הוא אומר.
כמנהל אמנותי הוא גם מעורב בבחירת השירים ובצילומי הקליפים. "אני מכוון אותה אל הקהל שלה, שתהיה מתאימה לגילה ואני שומר שהיא לא תיסחף ליותר מדי פרובוקציה בשלב יותר מדי מוקדם. מעולם לא הייתה בישראל זמרת פופ שמתאימה לקהל של 8-10, אולי קצת יותר. אביגיל מביאה משהו שלא היה כמוהו, שילוב בין אנרגיה מטורפת לבין תום, היא נסיכת דיסני".
ומה את רוצה, אביגיל?
"לשיר", היא מחייכת במבוכה. "להיות זמרת מפורסמת, להופיע על הבמות הכי גדולות בישראל. ואחרי שאסיים את הארץ אולי אתחיל בחו"ל".
"למה אולי?" מקניט אביה, המנוע שפועל בפול טורבו מאחוריה. נכון לעכשיו, כל מה שהגה ותיכנן ויזם עבורה התגשם פלוס ריבית, אז אפשר להבין את האופטימיות.
× × ×
בתפקיד האם: ענבל ויסמן, 47, ספורט-תרפיסטית במקצועה, חברת סגל בקריה האקדמית אונו ודוקטורנטית למדעי הספורט. בתפקיד האב: אייל ויסמן, 49, איש עסקים בענף המחנאות והטיולים. יש להם שישה צאצאים ולפני כשש שנים הם אימצו את לרה, היום בת 19. "היא עלתה מאוקראינה ונכנסה לבית שלנו בגיל 13, כחברתו של הבן שלנו, אילאי", מספר אייל. "ילדה יפת תואר ומוכשרת ויוצאת דופן. כשהתחילו הסגרים ואי-אפשר היה לצאת מהבית, אמרנו לה, 'בואי נצלם אותך ונראה לאן זה ילך'. היא פתחה טיקטוק והתפוצצה. מיליוני צפיות".
אביגיל ויסמן: "עד שהתחלתי לעלות במדרגות לבמה לא האמנתי שאגשים את החלום שלי בגיל 12 וחצי, בחלומות הכי ורודים חשבתי שרק בגיל 15 אתחיל להופיע, ופתאום אלף ילדים מקבלים אותי בצעקות א-בי-ג-יל. בסוף ההופעה, כשירדתי לחדר האמנים, התחלתי לבכות"
כך נולדה אחת מכוכבות הטיקטוק הכי גדולות בישראל, לרה גרינסס (המוכרת גם כ'מיס לרה') שגרה איתם כבר שש שנים כבת לכל דבר. "אני והבן שלי, איתי, בנינו אותה וליווינו אותה", מספר האב, "יש לה מעל ארבעה מיליון עוקבים". גרינסס, אגב, הוא שם הבמה שהעניקו לה ליאו ניסים ורוברטו בן שושן, שהפכו אותה לתרנגולת המטילה ביצי זהב כדוגמנית, שחקנית ויוצרת תוכן מרובת קמפיינים. "אביגיל ראתה מהצד איך מילדה אנונימית שעשתה עלייה לרה הפכה לאחת המפורסמות ברשת ואמרה 'גם אני רוצה, גם אני יכולה', אבל סירבנו".
למה?
"זה מוקדם מדי, העדפנו לחכות. רק בגיל עשר הכנסנו אותה לסרטונים של לרה והן התפוצצו. בשלב הבא התחלנו להעלות תכנים של אביגיל לבד וראינו שגם בלי לרה היא מביאה מאות אלפי עוקבים. שיטת העבודה של איתי ושלי עם אביגיל הייתה זהה לזו שניסינו על לרה – צילום איכותי, שילוב של קרדשיאנס וספילברג. אמנם אני עוסק כבר 30 שנה במחנאות, אבל כנראה שמשהו התחבא בתוכי וחיכה להזדמנות הנכונה.
"החלום של אביגיל הוא להופיע על הבמות הכי גדולות שיש בארץ ובעולם והיא הבינה שכדי להגיע לזה היא צריכה שירים. איך השיר שלך יתפרסם? נעשה לו קליפ, כל הקליפים הם הום-מייד שלנו, וכל אחד מהם צבר מיליוני צפיות. היום יש לה כ-800 אלף עוקבים ביוטיוב ישראל, היא הכי חזקה בארץ".
מה הסוד?
"אביגיל נותנת את התחושה של בת השכן", אומרת האם, "וזה מה שגורם לילדות להתחבר אליה. היא נראית ומתנהגת כמותן, והחביבות הטבעית שלה יוצרת הזדהות עמוקה".
"הטבעיות שלה", מוסיף בעלה, "גורמת לאביגיל להגיע להמון סוגי אוכלוסיות. יש לה גדודי מעריצים בקרב משפחות חרדיות. הילדים מדביקים את ההורים, בהופעות ברדינג ראיתי שגם האמהות מדקלמות את המילים".
"אני לא שרה על אהבות ואכזבות וכאלה", מדגישה אביגיל, "אני שרה על דברים של ילדים, כמו 'צאו לי מהחדר'".
"היא מביאה ז'אנר חדש", אומר אביה, "נקרא לו שירי דיסני או שירי פסטיגל. לחנים של פופ רך ונעים, עם מילים שלא עוסקות בחומריות או במה שבינו לבינה. היא שרה לילדים על החלומות שלה ועל ההתמודדויות שלה, והם כותבים לה שהיא מחזקת אותם ושהיא כמו אחותם. אביגיל, אגב, עונה לכולם. וההורים יותר ממרוצים, הם שמחים שהיא המודל של ילדיהם. היא דמות חינוכית".
רוברטו בן שושן: "מעולם לא הייתה בישראל זמרת בת 12 וחצי שעשתה שלושה סולד-אאוטים ברצף והכל מהרשתות, עוד בלי סדרה. על הבמה יש לה ביטחון מטורף, וכשהיא יורדת מהבמה היא חוזרת להיות ילדה. זה כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אבל בקטע החיובי"
"יש אמנים מאוד מפורסמים שלא ימלאו אולם של אלף איש, למרות שהם במצעדים והכל", מנתח הסוכן. "הקהל מתחבר לאביגיל בגלל שהיא אותנטית, היא ילדה שאומרת 'אני ילדה רגילה, אין לי קרניים וגם לא זנב, ואם אני הגשמתי את החלום שלי - גם אתם יכולים להגשים'. זה המסר שלה. ואנחנו לא מנסים לשים אותה במשבצת של נועה, אלא לייצר משהו חדש, אחר, כמו טיילור סוויפט וסברינה קרפנטר, משהו שלוקח לעולם של דיסני".
עכשיו כבר מותר לגלות שבן שושן לא קפץ על המציאה, דווקא בעקבות הצלחתו הבינלאומית עם קירל. "פחדתי", הוא מודה. "נועה עלתה על הגל בגיל 14 עם שירים שהם לא בדיוק שירי ילדים, הרבה יותר חצופים, ועם הופעה פרובוקטיבית שהתאימה להיפ-הופ שהיא עשתה. אמרתי לאייל, 'אביגיל עוד לא בת 12, מה נעשה איתה? איפה היא תופיע?' והוא ענה לי, 'אל תדאג'. כבר היה לו את כל הוויז'ן בראש, הוא גאון אסטרטגי. ובאמת, מה שאביגיל עושה הוא חסר תקדים. זה מעל לכל הציפיות".
"כנראה שיש לנו סוג של כישרון לייצר תוכן", אומר האב. "לא כל אחד יכול לעשות את זה, צריך סוג של מוח שחושב מחוץ לקופסה. השקענו באביגיל מאות אלפי שקלים בלי לדעת מה תהיה התוצאה".
"בניגוד לאייל הייתי מאוד סקפטי", מוסיף בן שושן. "אמרתי לו, 'אוקיי, בוא נגיד שאתה מאמין בה וביכולות שלה כזמרת, אבל מתי תעשה כסף? מתי תכניס שקל ראשון?' והוא ענה לי, 'אל תדאג, אני מאמין, אני אשקיע'. הפחדים שלי נבעו מהחוקים הדרקוניים של משרד העבודה, מותר לה להופיע בשעות מסוימות, לא אחרי תשע בערב, ורק בחופשים".
"חוקי העבודה של ילדים ישראלים מקשים על החיים", תומך בו אייל. "אילו אביגיל הייתה ילדה אמריקאית, ברמה שלה היא כבר הייתה בפלנטה אחרת, גם מבחינת המוזיקה שלה וגם מבחינה כלכלית".
"אותו הדבר בעניין מפרסמים", מוסיף רוברטו. "בארצות-הברית, כשילד הופך לפרזנטור של חברת אופנה הוא מסודר לכל חייו. אצלנו, ילד פרזנטור מקבל בגדים או איזה מאה דולר. אביגיל כבר מתומחרת בסכומי עתק. שברנו את הראש איך לארגן לה סיבוב הופעות בחופש הקרוב, ואף אחד לא חשב שהיא יכולה לפתוח קופות ביום שישי בצהריים. זאת הברקה של אייל. הצעתי לו להתפטר מהאוהלים שלו ולהתמסר למקצוע הנדיר שהוא המציא".
אייל, אתה שוקל את זה?
"אני עובד באביגיל. רציתי להתחיל משהו חדש עם הנכדה שלי, עלמה, בת שבעה חודשים. גם תינוקת יכולה להפוך לכוכבת רשת. לשמחתי או לצערי, אבא שלה אסר עליי לחשוף אותה".
× × ×
בדרך לחדר של אביגיל, אמה בודקת איתה אם הוא מסודר. בהורות שלהם, לדבריה, היא "האישה הרעה, זו שמציבה גבולות. יכול להיות שאשחרר אותה מיום לימודים בתקופה עמוסה במיוחד, אבל בשוטף יש גבולות של לקום בבוקר לבית הספר ולא לאחר. לי זה חשוב, זה כמו שאני אומרת לספורטאים שלי, 'כולכם בטוחים שתעשו מלא כסף מכדורגל, אבל מה יקרה אם בגיל 16 תיפצעו והקריירה תיגמר? יש לכם תוכנית גיבוי?'"
שולחן הכתיבה בחדר של אביגיל חף מניירת ומעליו ניצבים שלושה מדפים עם עשרות מוצרי קוסמטיקה.
כולם שלך?
"הם לא הליין שלי, לקוסמטיקה עוד לא נכנסתי, אבל עכשיו, בגיל ההתבגרות, יוצאים מלא חצ'קונים ולכן אני שומרת כל הזמן על שגרת טיפוח. מדי פעם אני הולכת לטיפול פנים. לבית ספר אני שמה רק קונסילר, כולן שמות".
אף ספר?
"אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שקראתי משהו. דווקא בא לי. אני מחפשת ספר מהחיים שמתאים לגיל שלי, בלי יותר מדי רומנטיקה".
בצאתנו מהמקום הכי פרטי שלה, כהגדרתה, אביגיל מצביעה על עליית הגג שהפכה לחדר נעליים. "אני מקבלת מלא, שולחים לי גם בגדים שאלבש בצילומים ובהופעות. בגד שהצטלמתי איתו בקליפ שצבר מאות אלפי צפיות שרוף בשבילי. אני לא יכולה ללבוש אותו עוד פעם".
מי קבע?
"אמא, שהיא גם הסטייליסטית שלי".
דקות ספורות לאחר מכן, היא תתבשר שעוד שחקן מוביל הצטרף לצוות הפרויקט – מעצב האופנה איתי בצלאלי, שמעולם לא עשה סטיילינג לגיל הזה.
ואם הוא יציע לך סטייל קצת יותר נועז?
"זה לא משנה מה יציעו לי. אפילו בבריכה שלנו, בבית, אני שמה מכנסיים קצרים מעל בגד הים. לא נוח לי להיות חשופה".
ההופעה הראשונה שלה בצהרי שישי הייתה הפעם הראשונה שאביגיל פתחה קופה. הימור גדול. המושכים בחוטים התקשו להעריך כמה הורים יסכימו להסיע את בני העשר שלהם לנמל תל-אביב, לחפש חניה, לקנות כרטיס ולהמתין בחוץ עד לסוף ההופעה.
גם את פחדת מ'הקיץ של אביה'?
"לא, בגלל שהייתי יותר מדי מרוגשת. הלב שלי התרגש ברמות. עד שהתחלתי לעלות במדרגות לבמה לא האמנתי שאגשים את החלום שלי בגיל 12 וחצי, בחלומות הכי ורודים חשבתי שרק בגיל 15 אתחיל להופיע, ופתאום אלף ילדים מקבלים אותי בצעקות א-בי-גיל. בסוף ההופעה, כשירדתי לחדר האמנים, התחלתי לבכות".
"בהופעה הראשונה שלה הייתי בהלם", מעיד בן שושן. "על הבמה יש לה ביטחון מטורף, וכשהיא יורדת מהבמה היא חוזרת להיות ילדה. זה כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אבל בקטע החיובי".
"הדמות הבימתית של אביגיל והילדה אביגיל הן שתי ילדות שונות לחלוטין", מאשרת אמה. "במציאות היא ילדה שקטה ומופנמת. בתחילת כל שנה, כשהמורות מזהות אותה ברשימת התלמידים, הן מצפות למישהי שתהיה עם האף למעלה ופתאום הן מקבלות את אביגיל הצנועה. תמיד אמרנו לה שהיא בדיוק כמו כולם. הנה, עכשיו היא סיפרה לי שאחת החברות שלה..."
"אמא", קוטעת אותה אביגיל, "בלי שמות, בבקשה".
"בלי שמות", אמה מתרצה. "ילדה אחת, שראתה סרטון מההופעה, אמרה לאביגיל שכל הצעקות מבוימות. היא אמרה 'את לא נועה קירל, את לא עומר אדם, את לא אושר כהן, למה שילדים יצרחו אביגיל?' אביגיל לא ענתה לה, היא ילדה מופנמת, אבל כשסיפרה לי על התקרית הצעתי לה להזמין את הילדה הזאת להופעה כדי שתראה ותשמע".
אביגיל טוענת שהיא לא נפגעה. "אולי רק טיפה. נעלבתי יותר לפני שנתיים, כשכתבו עליי שאני גימיק חולף. קיבלתי את זה בדיוק כשעשיתי את הקפיצה למיליון עוקבים. זה היה 'תמחקי את החיוך שלך, בעוד דקה ישכחו אותך' והרטבתי את הכרית. מאז הבנתי שבכל מקום תחרותי קיימת קנאה. כנראה שזה משהו אנושי. התשעה שלא הצליחו יורדים על האחד שהצליח. אז מה, בגלל זה אני אפסיק להופיע? כשנועה קירל פרצה עשו עליה חרם בכיתה. לי זה לא קרה, תודה לאל. ביסודי כולם מכירים אותי מכיתה אל"ף, התרגלו אליי. עכשיו, כשעליתי לחטיבת הביניים, זה יותר מורכב".
כמה מורכב?
"מאוד. ב-1 בספטמבר לא יכולתי להיכנס לחטיבה בגלל שהתנפלו עליי. צעקות, דחיפות, בלגן. המורים ניסו לפלס לי דרך, אבל גם הם מתרגשים מהפעם הראשונה שלהם בחברתי. אחרי שתי דקות הוצאתי את עצמי מהווטסאפ השכבתי ומכל הקבוצות שאליהן צורפתי, חוץ מהקבוצה הכיתתית. ואם בהפסקה אני חייבת לשירותים אז שתי חברות שלי מהיסודי, הדר ונויה, מתפקדות כשומרות ראש ומלוות אותי עד לדלת. בהפסקה אני רוצה לשבת במקום שלי בשקט ועשרות ילדים מתפרצים לכיתה. 'סלפי, סרטון'. אני לא פוחדת שמישהו ירביץ לי, אבל אני עלולה להיפגע למרות שלא ירצו לעשות לי משהו רע".
"חבל שאני לא יכולה להיות שם, לשמור עליה", אומרת אמה. "אמהות באות אליי ושואלות אותי איך הן יכולות לקדם את הקריירה של הילד. היום יש המון ילדים שרוצים להשתלב ברשת, והאמת היא שהיום זה הרבה יותר קל מבעבר. לכאורה, כל מה שילד צריך זה לפתוח את המצלמה והורה שיקנה לו רינג טוב".
למה לכאורה?
"מכיוון שהמעורבות של ההורים לא יכולה להסתכם בכך. הם צריכים לעזור לילד לנהל את החיים שבמקביל לקריירה, זה מה שמקשה על הילדים, והם זקוקים לתמיכה תמידית מהאחים שלהם ומכל מי שבסביבתם".
ואם בעקבות הכתבה הזאת יגידו שאתם עושים קופה על גבה של הילדה?
"כבר אומרים. ההורים הם אלה שכותבים את הפידבקים הלא-טובים, ולרוב אלה הורים שלא הצליחו לקדם את ילדיהם. הם זורקים נאצות כדי להשקיט את מצפונם או לנחם את עצמם. למזלנו, 90 אחוז מהתגובות שאביגיל מקבלת הן פרגון ואהבה אינסופיים".
"אביגיל יודעת שאנחנו המשענת שלה בכל מה שתרצה", אומרת אמה, שמקפידה להזריק לה חוסן לווריד. "אני ממש משננת באוזניה שהכי חשוב זה שהיא תאמין בעצמה ושתזכור שאנחנו תמיד נהיה שם בשבילה. במקביל אנחנו אומרים לה, 'כל עוד את רוצה את זה, אנחנו שם במאה אחוז, אבל את צריכה לקום מדי בוקר ולהגיד שזה מה שאת רוצה. ביום שתרגישי שיש לך ספק, אנחנו רוצים לדעת שזה קורה'. החיים מאוד דינמיים, אין לדעת מה יהיה מחר".
"מה שכן ידוע", מעיר אייל, "זה שלאביגיל אין תאריך תפוגה. היא תגדל והקהל שלה יגדל איתה".
מתי תתחילי להקליט שירי אהבה?
"כרגע אני לא מעוניינת בחבר. יש לי מספיק על הראש. אחי איתי, שמנהל את הסושיאל שלי, מספר שכל יום אני מקבלת הצעות חברות מבני 13-14. אני בכלל לא רואה אותן בגלל שלא נותנים לי להיכנס לעמוד שלי באינסטגרם. וכמו שאני מכירה את ההורים שלי הם לא ירשו לי חבר עד גיל 20".
יום אחד תביאי מישהו הביתה.
"ברור. אני אביא שחקן כדורגל. כמו נועה".
"לא!" אמה מרביצה שאגה. "בעלה לעתיד של נועה הוא לא שחקן כדורגל, הוא שוער, זה עולם אחר".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.25
